פקודת זכות יוצרים, 1924

פקודה זו תיקרא פקודת זכות-יוצרים.

לצורך השימוש בסעיף 14 של חוק זכות-יוצרים, 1911, לגבי הכנסת העתקות של
יצירות שנעשו מחוץ לישראל אל ישראל:

(א) ימלא מנהל מחלקת המכס, והבלו והמסחר (שייקרא לקמן - "המנהל") את התפקידים המסורים באותו סעיף למנהלי המכס והאקסייז כל הממלכה המאוחדת, ורשאי הוא להשתמש בסמכויות המסורות להם באותו סעיף;

(ב) תקנות שיתקין המנהל עפ"י הסעיף הנ"ל תהיינה טעונות אישור מאת הממשלה 2;

(ג) תקנות שיתקינון עפ"י הסעיף הנ"ל אפשר להן להורות שמודעה שניתנה למנהלי המכס והאקסייז בממלכה המאוחדת ואלה העבירוה למנהל, תיחשב כאילו ניתנה ע"י בעל זכות-יוצרים למנהל;

(ד) יהא לאותו סעיף תוקף כאילו היה חלק של חוק המכס הנוהג בישראל מזמן לזמן.

לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים 1911.

(1) כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן; דינו - מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה מהקנס שנקבע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

(א) מתקין לצרכי מכירה או שכירות העתקה מפירה של יצירה הנתונה לזכות - יוצרים;

(ב) מוכר או משכיר או מציג או מציע למכירה או לשכירות בדרך מסחרית כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;

(ג) מחלק העתקות מפירות של יצירה כזאת לשם עסק או בשיעור שיש בו כדי להזיק לבעל זכות-היוצרים.

(ד) מציג ברבים לצרכי מסחר כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;

(ה) מכניס לישראל לשם מכירה או השאלה כל העתקה מפירה של יצירה כזאת;

(ו) עושה או מחזיק ברשותו לוח כדי לעשות בו העתקות מפירות של יצירה שיש עליה זכות יוצרים, או גורם לשם תועלתו הפרטית להצגתה ברבים של יצירה שיש בה זכות יוצרים שלא בהסכמתו של בעל זכות היוצרים;

(2) בוטל.

(3) בית המשפט שבפניו מתנהל מו"מ משפטי כזה יוכל, בין שהעבריין נתחייב בדין ובין שלא נתחייב בדין, לצוות שכל העתקות של היצירה וכל הלוחות הנמצאים ברשותו של העבריין ושבית המשפט ימצא שהם העתקות מפירות יבוערו או יימסרו לבעל זכות-היוצרים או יתנהגו בהם באופן אחר, כאשר יצווה בית המשפט.

(4) משפט פלילי בהתאם לסעיף זה יוגש לראשונה לבית-משפט השלום.

(5) הוראות סעיף 241 של החוק הפלילי העותומני לא תחולנה על כל ענין שהסעיף הזה חל עליו.

(6) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכותו של בעל זכות-היוצרים להשתמש בכל אמצעי שהחוק מקנה לו, בין ע"י הגשת תביעה אזרחית לקבלת דמי-נזק ובין באופן אחר, בשל הפרת זכות-היוצרים.

לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את השיעורים האמורים.

בסעיפים 3ג עד 3ו -

"זכות יוצרים" - כמשמעותה בסעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים, 1911;

"זכות מבצעים" - כמשמעותה בחוק זכויות מבצעים, התשמ"ד-1984;

"חברות התמלוגים" - כל אחד מאלה:

(1) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים;

(2) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות המבצעים;

(3) תאגיד המייצג את מרבית המפיקים הקוליים ותאגיד המייצג את מרבית המפיקים הויזואליים - במאוחד שאושרו לענין חוק זה בידי שר החינוך והתרבות והספורט;

"טביעה" - שימור של יצירה בכל אמצעי המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את היצירה;

"קלטת" - התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב;

"שיעתוק" - העתק של טביעה או של חלקה המהותי.

לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות.

(א) הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שיעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי, לפי סעיף 3ג.

(ב) הממשלה תעביר לחברות התמולגים, מדי שנה, סכום בשיעור 5% מהמחיר לצרכן, ללא מס ערך מוסף של סך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה שקדמה לשנה הנדונה. 

(ג) הסכום האמור בסעיף קףטן (ב) יחולק בחלקים שווים בין שלוש חברות התמלוגים המנויות בסעיף 3ב בפסקאות (2), (1) ו-(3).

(ד) ועדה שתכלול את נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים ונציג שר החינוך התרבות והספורט תקבע את הנתונים הדרושים לצורך קביעת הסכום כאמור.

התעוררו חילוקי דעות לגבי חלוקת הגמול, יכריע בענין בית המשפט; לדיון בבית המשפט, יוזמנו, בדרך שתיקבע בתקנות, נציגי חברות התמלוגים, נציג משרד החינוך התרבות והספורט והיוצר או המבצע שלגבי גמולו התעוררו חילוקי הדעות, לפי הענין; החלטת בית המשפט תחייב את כל חברות התמלוגים ואת כל בעלי זכויות היוצרים והמבצעים, אף אם לא היו צד להליך בפני בית
המשפט.

השאלה או השכרה, לצורכי מסחר, של קלטת שבה טבועה יצירה או חלקה המהותי, היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים.

שר החינוך התרבות והספורט, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע פקודה זו

יצירה שלא נתפרסמה, תהא למחברה זכות-יוצרים עליה, אם היה המחבר בזמן חיבורה אזרח ישראל או תושב ישראל.

(1) מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים.

(2) מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום שפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.

(3) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה.

(4) זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר.

(5) בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט לפי נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו לא תגרע מסמכות אחרת של בית המשפט לפי פרק ה' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

(1) זכות-יוצרים על יצירות אנונימיות ופסיבדונימות תהא מוגנת שבעים שנה מיום פרסומן; אולם אם גילה מחברה של יצירה אנונימית את זכותו תוך התקופה האמורה, או אם הפסיבדונים שנקט בו המחבר אינו מניח מקום לספק בדבר זהותו, תהיה תקופת ההגנה כאמור בסעיף 3 לחוק זכות-יוצרים 1911, כפי שתואם בפקודה זו.

(2) לענין יצירה משותפת למחברים אחדים -

1) תתחיל התקופה שבה תהיה זכות-יוצרים מוגנת לאחר מותו של מחבר - מיום מותו של המחבר שמת אחרון;

2) בכל מקום בפקודה זו ובחוק זכות-יוצרים, 1911, שנזכר יום מותו של מחבר - קרי יום מותו של המחבר שמת אחרון.

(3) הגנה שלאחר מות מחבר או שלאחר פרסומה של יצירה תחול עם המוות או עם הפרסום, לא שאת תקופתה לפי החוק יהיו מונים מיום ה-1 בינואר של השנה שלאחר המוות או של הפרסום.

(4) על אף האמור בסעיף 3 לחוק זכות-יוצרים, 1911, ובכפוף לאמור מפורשות בהוראות האחרות של אותו חוק, תהא ההגנה לאחר מות המחבר שבעים שנה מהמועד הנקוב בסעיף קטן (3).

נחתם כתב-אמנה בין ישראל ובין מדינה אחרת בענין הגנת זכות-יוצרים או שישראל הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי שר המשפטים להורות, בצו שיפורסם ברשומות, כי היצירות שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו. הגנתה של יצירה כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת לאותה יצירה אילו פורסמה לראשונה בישראל - אם פורסמה, או אילו היה מחברה אזרח ישראלי בזמן שנתחברה - אם לא פורסמה; אך מותר יהיה להורות בצו על הגנה יתירה מזו אם הוסכם על כך באמנה, אבל לא יותר מכפי שהוסכם.

(1) יצירה שפורסמה בכמה ארצות תוך שלושים יום מיום שפורסמה לראשונה -
יראוה כאילו פורסמה בכולן כאחת.

(2) יצירה שפורסמה בישראל ובארצות אחרות כאחת - יראוה כאילו פורסמה לראשונה בישראל; אולם לא יראו יצירה כאמור כאילו פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית-עין בלבד.

(א) לענין סעיף זה -

"שידור" - שידור-רדיו ושידור טלוויזיה;

"שימוש-אגב ביצירה" - שימוש ביצירה או בחלק ממנה שהוא טפל לגבי נושא השידור, כרקע, לצורך קישור, או לשם הדגמה או המחשה של נושא השידור.

(ב) לא יראו כהפרה של זכות-היוצרים ביצירה:

(1) שימוש-אגב ביצירה ספרותית, דרמתית, מוסיקלית או אמנותית שיש עליה זכות-יוצרים, כדי להכלילה בשידור המיועד לבתי הספר במסגרת תכנית הלימודים;

(2) שידורה של יצירה שהשתמשו בה כאמור;

(3) הצגתה או השמעתה בציבור - של יעצירה שהשתמשו בה כאמור - בעיקר בפני תלמידים לצורך פעולות בית הספר.

(ג) בעל זכות-יוצרים ביצירה, שהשתמשו ביצירתו כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה זכאי בעד השימוש לתמלוג מאת המשדר בשיעור שנקבע בהסכם שביניהם, ובהעדר הסכם - בשיעור שתקבע ועדה כאמור בסעיף קטן (ד); ואולם רשאית הועדה שלא לחייב את המשדר בתשלום תמלוגים כלל, אם, לדעתה, היה השימוש ביצירה בלתי-ניכר עד שאין בו כדי לפגוע בזכותו
של היוצר לתמלוגים בעד שימוש ביצירתו.

(ד) שר המשפטים ימנה לענין סעיף קטן (ג) ועדה של שלושה והם: שופט בית- המשפט המחוזי שיהא יושב-ראש הועדה, ושני חברים שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור.

(ה) בבוא הועדה לקבוע תמלוגים לפי סעיף קטן (ג) תתן הזדמנות נאותה לצדדים להשמיע טענותיהם ולהביא לפניה ראיות במועדים, בדרך ובצורה שנקבעו בתקנות.

(ו) הועדה לא תדון בבקשת המשדר לקבוע תמלוגים לפי סעיף קטן (ג) אלא אם הוא פנה תחילה בהצעת הסכם לארגון יציג של יוצרי יצירות מסוגה של היצירה הנדונה בועדה ולא הגיע אתו לכלל הסכם בדבר שיעור התמלוגים שיש לשלם.

(ז) הועדה תהיה מוסמכת -

(1) לדרוש כל עדות שבכתב או שבעל-פה אשר תראה בה צורך;
(2) להזמין כל אדם לבוא לפניה להעיד או להגיש כל מסמך שברשותו,
לחקרו ולדרוש ממנו כל מסמך שברשותו;
(3) לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את דעתה, לצוות עליו לשלם את כל ההוצאות שגרמה אי-ציותו להזמנה או כפיית-התייצבותו וגם לקנוס אותו בסכום עד שבעים וחמש לירות;
(4) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן-צדק בדרך הנהוגה בבית משפט;
(5) לקנוס בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות אדם, שנדרש להעיד בשבועה או בהן-צדק או להגיש מסמך וסירב לעשות כן ללא צידוק סביר; ובלבד שלא יידרש אדם להשיב על שאלה שאין הוא חייב להשיב עליה בבית-משפט ולא ייקנס על סירובו להשיב עליה;
(6) לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל-פה, אף אם אינה קבילה במשפטים אזרחיים או פליליים;
(7) לפסוק לאדם שהוזמן לבוא לישיבת הועדה סכום כסף שהוציא, לפי דעת הועדה, עקב בואו לישיבה;
(8) לצוות שישולם, עוד לפני מתן החלטה סופית בענין הנדון, סכום התמלוגים שאינו שנוי במחלוקת, כולו או מקצתו.

(ח) אין בהיתר השימוש ביצירה שבסעיף-קטן (ב) כדי להתיר שימוש בה בדרך ובצורה העלולה לפגוע בשמו הטוב של היוצר או בכבודו כאמן או כיוצר.

(ט) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר החינוך, ימנה ועדה אשר תייעץ למשדר בכל הנוגע לשימוש-אגב בזכות-יוצרים לפי סעיף-קטן (ב), והיא רשאית גם לקבוע כללים לסוגי-שימוש ביצירות שהם לדעתה שימושי-אגב; הועדה תהיה של חמישה ובהם שלושה נציגי-ציבור לפחות מקרב יוצרי סוג היצירות שבהן משתמשים שימוש-אגב; אחד מהשלושה ישמש כיושב-ראש הועדה.

(י) הועדה שהוקמה לפי סעיף-קטן (ט) תקבע בעצמה את סדרי-עבודתה ותהיה מוסמכת להזמין כל אדם לבוא לפניה ולהתייעץ בכל אדם.

(יא) המלצות הועדה לפי סעיף-קטן (ט) לא ישמשו לבית-המשפט או לועדה שהוקמה לפי סעיף-קטן (ד), כחומר-ראיה בכל הליך המובא לפניהם.

(יב) סעיף זה לא יחול על יצירות, או סוגים של שימושי-אגב בהן, שעליהן הוסכם בין הצדדים.

חוק זכות-יוצרים, 1911, יהא נקרא לאור השינויים והתוספות שנעשו בו ע"י פקודה זו.