פקודת הבטיחות בעבודה - פרק ד': רווחה לעובדים

136. מי שתיה

יש להתקין ולקיים, בנקודות נאותות שהגישה אליהן נוחה לכל העובדים, הספקת מים ראויים לשתיה, בכמות מספקת, מצינור ראשי ציבורי או ממקור אחר שאושר בכתב על ידי רופא של לשכת הבריאות המחוזית שהמפעל נמצא בתחומה.

137. מי שתיה מכלים

מי שתיה שאינם מסופקים במערכת צינורות יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו לפחות אחת ליום, ויינקטו כל האמצעים המעשיים לשמירת המים והכלים מזיהום.

138. סימון

נקודות ההספקה של מי השתיה, בין במערכת צינורות ובין בכלים, יסומנו באופן ברור במילים "מי שתיה" אם הורה על כך המפקח האזורי.

139. כוסות

אם אין המים באים בקילוח עולה שנוח לשתות ממנו, ימצאו ליד כל נקודת הספקה כלי שתיה נאותים וסידורים לשטיפתם במי שתיה.

140. התקנת סידורי רחצה

יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים סידורי רחצה מספיקים ונאותים, לרבות סבון ומגבות נקיות או אמצעים נאותים אחרים לניקוי או לניגוב הגישה אליהם תהיה נוחה והם יוחזקו במצב נקי ומסודר.

141. פטור

המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישות סעיף 140, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא לדעתו בלתי סבירה מפני שצר המקום במפעל וקיימים סידורי רחצה מספיקים ונאותים אחרים שהגישה אליהם נוחה, או בגלל הקושי להשיג מים במידה מספקת או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

142. מלתחה

יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה, וסידורים מעשיים סבירים לייבוש בגדים כאמור.

143. פטור

המפקח הראשי רשאי בתעודה לפטור מדרישת סעיף 142, כולן או מקצתן, מפעל שבו דרישה כאמור היא, לדעתו, בלתי סבירה, מפני שצר המקום במפעל או בגלל נסיבות מיוחדות אחרות שיפורשו בתעודה.

144. מושב לפנאי

במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה.

145. מושב לעבודה

ניתן באופן סביר לבצע חלק מהעבודה בישיבה, יותקן ויקויים בשביל העובד באותה עבודה מושב בעל משענת גב, מותאם בצורתו, במבנהו ובמימדיו לעובד ולעבודה המבוצעת, וכן הדום שעליו יוכל להשעין רגליו בנוחות, אם אין הוא יכול לעשות כן בלי הדום.

146. פטור

המפקח האזורי רשאי לפטור מהתקנת משענת גב, במקום שאין זה מעשי לדעתו לעשות זאת.

147. ארגז לעזרה ראשונה

(א) לכל מאה וחמישים עובדים או חלק ממספר זה יש להתקין ולקיים ארגז לעזרה ראשונה לפי תקן שקבע השר.

(ב) מספר העובדים במפעל, לענין סעיף קטן (א), הוא המספר הגדול ביותר של עובדים בזמן מן הזמנים, ואם היו עובדים במשמרות - מספר העובדים הגדול ביותר הנמצאים בעבודה בזמן מן הזמנים.

(ג) כל ארגז יהיה במצב שהגישה אליו תהיה נוחה, ולא יוחזק בו דבר מלבד חמרים וכלים לעזרה ראשונה.

148. ממונה על ארגז

(א) על כל ארגז לעזרה ראשונה יתמנה אדם אחראי והוא יהיה מצוי בנקל כל שעות העבודה; במפעל שעובדים בו יותר מחמישים איש על הממונה להיות מאומן במתן עזרה ראשונה.

(ב) בכל חדר עבודה תוצג הודעה המפרשת את שמו של הממונה על הארגז שנועד לאותו חדר.

149. פטור

הותקנה במפעל מרפאה ונעשו סידורים להבטיח בה טיפול תכוף בכל פגיעה שתקרה במפעל, רשאי המפקח הראשי בתעודה לפטור את המפעל מדרישות סימן זה במידה ובתנאים שיפרש בתעודה.

150. תחולת הסימן

(א) סימן זה יחול על עניני רווחה אלה:
(1) הענינים הנדונים בסימנים א' עד ה' של פרק זה;

(2) הספקת מושבים בחדרי עבודה והשימוש בהם;

(3) סידורים למתן עזרה ראשונה ולטיפול במרפאה;

(4) הספקת תלבושת מגן;

(5) סידורים להכנת ארוחות, חימומן ואכילתן;

(6) חדרי מנוחה;

(7) סידורים להשגחה על עובדים;

(8) הבטחת סידורים נאותים לשמירה על כשרות מקומות להכנת ארוחות ואכילתן, לפי תביעת עובד או עובדים באותו מקום עבודה.

(ב) השר רשאי בתקנות להוסיף על הענינים שסימן זה חל עליהם ענינים אחרים הנוגעים לרווחתם של עובדים או של סוג מהם.

(ג) סימן זה לא יחול על מפעלים שבהם העובדים היחידים הם בני משפחה אחת הגרים שם.

151. תקנות רווחה

(א) ראה השר כי בגלל התנאים והנסיבות של העבודה, או בגלל מהותם של התהליכים המבוצעים, יש לקבוע הוראות לגבי ענין רווחה לעובדים או לסוג פלוני מהם, רשאי הוא להתקין תקנות המחייבות לנקוט בקשר לאותו ענין צעדים סבירים שיפורשו בתקנות, בין בנוסף להוראות הקודמות של פרק זה, בין במקומם ובין להרחבתן או לשינוין.

(ב) תחולת הסימן - תקנות לפי סימן זה יכול שיותקנו למפעל פלוני או למפעלים מסוג או מהגדר פלוני, ויכול שיטילו חובות על בעלי מפעלים, ולענין השימוש בהסדרים שסודרו - על העובדים.

152. בקשת עובדים להחלת תקנות

לענין דרישות מסוימות יכול שתקנות לפי סימן זה יהיו מותנות בכך שתוגש בקשה מאת מספר נקוב של עובדים הנוגעים בדבר או מאת חלק נקוב מהם, ובהן תיקבע הדרך שבה יש לברר מה דעתם העובדים.

153. שיתוף עובדים בניהול ובהוצאות

(א) במקרה שהעובדים משתתפים בהוצאות לעניני רווחה יכול שתקנות לפי סימן זה יקבעו הוראות לשיתופם בניהול ההסדרים לפי התקנות.

(ב) לא תידרש השתתפות בהוצאות מן העובדים במפעל אלא לשם הספקת טובות הנאה נוספות או מיוחדות שלדעת השר אין זה סביר לדרוש מן המעביד שיספק אותן לבדו, ואלא אם לפחות שני שלישים של העובדים הנוגעים בדבר שבאותו מפעל הסכימו לכך לאחר שנתבררה דעתם באופן שנקבע.