חוק שירות המילואים - פרק א': פרשנות

מטרתו של חוק זה להגדיר את מבנה מערך המילואים של צבא הגנה לישראל, כשירותו ומטרותיו, וכן את המתווה לקריאה לשירות מילואים ואת חובותיו של חייל המילואים וזכויותיו, והכל תוך ראיית מערך המילואים כחלק בלתי נפרד מצבא הגנה לישראל המהווה נדבך מרכזי שעליו נשען הצבא לצורכי ביטחון המדינה ותוך ראיית הנמנים עם מערך המילואים כתורמים תרומה ייחודית למדינת ישראל.

(א) בחוק זה -

"הוראות הפיקוד העליון" - כמשמעותן בסעיף 2א לחוק השיפוט הצבאי;

"הרמטכ"ל" - ראש המטה הכללי שלל צבא הגנה לישראל;

"חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995;

"חוק השיפוט הצבאי" - חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

"חוק שירות ביטחון" - חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986;

"חייל מילואים" - מי שנמנה עם מערך המילואים לפי הוראות סעיף 4;

"מוסמך" - מי שהוסמך בפקודות הצבא לקרוא לחייל מילואים לשירות מילואים;

"מערך המילואים" - כלל כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל;

"פוקד" - מי שמונה לפוקד לפי סעיף 50 לחוק שירות ביטחון;

"פקודות הצבא" - כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי;

"שירות מילואים" - שירות פעיל במערך המילואים;

"תעסוקה מבצעית" - פעולה צבאית שמטרתה ביטחון שוטף באזורים ייקבעו בפקודות הצבא;"הוועדה" - ועדת החוץ והביטחון של הכנסת;

"השר" - שר הביטחון.

(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק שירות ביטחון.