חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2003) - חלקי - פרק א': מטרת החוק

חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות את תחילתם של חוקים ולקבוע הוראות נוספות במטרה לאפשר הגברת הצמיחה והתעסוקה, השגת יעדי התקציב, עמידה ביעד הגירעון לשנת הכספים 2003 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית.

(א) התובע גמלה, תגמול, תשלום, מענק או כל הטבה אחרת הניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי לפי כל דין (בסעיף זה - הטבה), יגיש את תביעתו בעצמו ולא באמצעות אחר, במקום ובאופן שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר; לא הגיש תובע הטבה את תביעתו כאמור בסעיף קטן זה, לא תינתן לו ההטבה, על אף האמור בכל דין.

(ב) התובע הטבה שאינה ניתנת באופן חד פעמי, והניתנת במשך תקופה העולה על שנה, יתייצב בעצמו, ולא באמצעות אחר, אחת לשנה, במקום ובאופן שיקבע שר העבודה והרווחה בהסכמת שר האוצר; לא התייצב התובע כאמור, לא תינתן לו ההטבה בעד התקופה שתחילתה במועד שבו היה עליו להתייצב או בתום שנה מיום תחילת מתן ההטבה, לפי המאוחר, ושסיומה במועד שבו התייצב בפועל, על אף האמור בכל דין.

(ג) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע סוגי תובעים שיהיו פטורים מהגשת תביעה או מהתייצבות לפי סעיף זה מטעמים רפואיים או מטעמים מיוחדים אחרים, שיקבע, וכן סוגי הטבות שלגביהן פטור התובע מהגשת תביעה או מהתייצבות כאמור; קבע שר העבודה והרווחה פטור לפי סעיף קטן זה, יקבע, לענין הטבות שאחד התנאים לקבלתן הוא מגורים בישראל, את הדרכים שלפיהן יוכיח מי שפטור כאמור, להנחת דעתו של המוסד לביטוח לאומי, כי הוא מתגורר בישראל.

(ד) תחילתו של סעיף זה במועד תחילתן של תקנות שיתקין שר העבודה והרווחה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב).