פקודת התאונות ומחלות משלוח היד (הודעה), 1945

  • תיקון מס' 2 (11 באוגוסט 2016) ס"ח 2576: סעיף 5א (הוספה).
    תיקון מס' 3 (22 במרץ 2018) ס"ח 2713: סעיף 9א (הוספה).

  • פקודה זו תיקרא "פקודת התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה), 1945".

  • בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם, אלא אם יחייב נוסח הכתוב אחר:

    "מפקח" פירושו כל מפקח שנתמנה ע"י שר העבודה והרווחה לפי סעיף 4 לפקודת מחלקת העבודה, 1943;

    "מחלת משלח-יד" פירושה מחלה הנזכרת בתוספת השלישית או כל מחלה אחרת שעליה הוטלו הוראות סעיף 5 בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו;

    "מנהל" פירושו מנהל מחלקת העבודה;

    "מעסיק" כולל כל חבר בני-אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, ונציגו האישי החוקי של מעסיק שמת, ומקום ששירותי עובד הושאלו או הושכרו באופן זמני לאדם אחר ע"י האדם שאתו התקשר העובד בחוזה של שירות או חניכות, ייראה המעסיק הראשון, לצרכי פקודה זו, כאילו הוא ממשיך להיות מעסיקו של העובד, בשעה שהוא עובד למען אותו אדם אחר. לגבי אדם, שהוא חבר באגודה שיתופית ועוסק בעבודה המבוצעת ע"י אותה אגודה שיתופית, תיראה לצרכי פקודה זו, האגודה השיתופית כאילו היא המעסיק, אף אם אותו אדם מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית;

    "מקרה מסוכן" פירושו כל מקרה ממין מקרים שעליהם הורחבו הוראות סעיף 3 בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו;

    "עובד" פירושו כל אדם שהתקשר עם מעסיק בחוזה של שירות או חניכות או העובד לפי חוזה זה, בין בעבודת כפיים ובין בעבודת פקידות או באופן אחר, ובין שהחוזה הוא מפורש ובין שהוא משתמע, בין שהוא בעל-פה ובין שהוא בכתב; וכולל אדם, שהוא חבר באגודה שיתפית רשומה ועוסק בעבודה המבוצעת ע"י אותה אגודה שיתופית, אף אם אותו אדם מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית, אולם המונח אינו כולל -

    (א) עובד-חוץ;
    (ב) אדם שטיב עבודתו ארעי, והוא מועסק שלא לצרכי מלאכתו או עסקו של המעסיק, או
    (ג) משרת בית, העובד בבית פרטי;

    "עובד-חוץ" פירושו אדם שלו נמסרים מצרכים או חמרים לשם עיבודם, ניקויים, רחיצתם, שינויים, קישוטם, גמר מלאכתם או תיקונם, או לשם התאמתם למכירה בביתו הוא או במקום אחר שלא בפיקוחו או הנהלתו של האדם שמסר את החמרים או המצרכים.

  • (1) מקום שאירעה תאונה כל-שהיא שמקורה בעבודתו של עובד כל-שהוא, ובמשך אותה עבודה, והיא -

    (א) גורמת למותו של אותו עובד; או

    (ב) עושה אותו עובד נטול-יכולת - במשך יותר משלושה ימים - מלהשתכר שכר מלא בעבודה שבה הועבד בשעת אותה התאונה, או - אם אותו עובד הוא חבר לאגודה שיתופית רשומה ומועסק על ידה ואינו עובד תמורת שכר אלא מקבל את גמולו, כולו או מקצתו, בחלקים ברווחים או בהשתכרויות-ברוטו של האגודה השיתופית - עושה אותו עובד לנטול- יכולת, במשך יותר משלושה ימים, מלבצע את המלאכה שבה היה מועבד בשעת אותה תאונה, ישלח המעסיק מיד למפקח אשר על האזור שבו אירעה התאונה - הודעה בכתב על התאונה באותו טופס, ובצירוף אותם פרטים המובאים בתוספת הראשונה.

    (2) מקום שנמסרה הודעה לפי סעיף זה על כל תאונה שגרמה לאי-יכולת ונסתיימה, לאחר מסירת הודעה עליה, במותו של האדם שניטל כושר עבודתו, ישלח המעסיק הודעה בכתב על מקרה המוות למפקח אשר על האזור שבו אירעה אותה התאונה, מיד כשנודע דבר מקרה המוות למעסיק.

    (3) כל מעסיק החדל מלמלא אחר דרישות סעיף קטן (1) או סעיף קטן (2) יאשם בעבירה על פקודה זו.

    (4) מקום שאירעה כל תאונה שעליה חל סעיף זה לעובד, ששירותו הושאל או הושכר אותה שעה באופן זמני על ידי המעסיק לאדם אחר, יאשם אותו אדם בעבירה על פקודה זו, אם חדל מלהודיע למעביד את דבר התאונה.

  • אם סבור שר העבודה והרווחה כי - מחמת הסיכון של חבלת גוף רצינות לעובדים - רצוי שתימסר הודעה לפי סעיף 3 בכל מקרה ומקרה של כל מין מיוחד של התפוצצות, שריפה, תמוטת בנינים, תאונות למכונות או למיסדר,או מקרים אחרים, במקומות עבודתם של עובדים, רשאי הוא להרחיב, בתקנות שהותקנו לפי פקודה זו, את הוראות הסעיף ההוא על כל מין כזה של מקרים, בין שגרמו למוות או לאי-יכולת ובין שלא גרמו, ורשאי הוא, בכל תקנות כאלה, להתיר שההודעה הדרושה בדבר כל מקרה שבו נוגעות התקנות, תישלח לא מיד, אלא במשך הזמן שיוגבל בתקנות.

  • (1) כל רופא מוסמך המטפל בחולה או הנקרא לבקר חולה שהוא מאמין בו כי הוא סובל מאיזו מחלת משלח-יד, שחלה בה במשך עבודתו כעובד, ישלח מיד - אם לא נשלחה הודעה כזאת לפני כן - הודעה לפי הכתובת "מפקח העבודה הראשי", משרד העבודה והרווחה, ירושלים", שתפרש את שמו ואת כתובת הדואר המלאה של החולה ואת המחלה שלדעת הרופא סובל החולה, ואת השם והכתובת של המקום, שבו הוא עובד או עבד לאחרונה, ושל המעסיק או שהעסיקו לאחרונה.

    (2) חדל רופא מוסמך מלשלוח הודעה בהתאם לדרישות הסעיף הזה, יאשם בעבירה על הפקודה הזאת.

    (3) כל מעסיק המאמין או חושד, או שיש לו סיבות סבירות להאמין או לחשוד, כי בקרב העובדים, שהוא מעסיקם, קרה מקרה של מחלת משלח יד, ישלח מיד למפקח אשר על האזור, ולרופא הממשלתי של משרד הבריאות אשר על הנפה, ששם נמצא מקום עבודתם של עובדים אלה, הודעה בכתב על מקרה זה, בטופס המפורש בתוספת השניה ובצירוף הפרטים בה, והוראות פקודה זו בדבר הודעת תאונות תחולנה על כל מקרה כזה, באותו אופן שהן חלות על כל תאונה הנזכרת באותן הוראות.

    (4) שר העבודה והרווחה רשאי להטיל, בתקנות שתותקנה לפי פקודה זו, את הוראות סעיף זה על כל מחלה, מלבד אלה הנזכרות בתוספת השלישית, בגין כל המקומות שבהם מועסקים עובדים או ביחד לכל מין או סוג של מקומות כאלה.

  • נודע למשטרת ישראל על תאונה שאירעה באתר בנייה וגרמה למוות או לפציעה קשה של אדם שבשלה הוא בסכנת חיים ממשית, וזקוק לטיפול רפואי דחוף כדי להציל את חייו, תודיע על כך בהקדם האפשרי למפקח עבודה ראשי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954.

  • (1) מקום שחוקר סיבות מוות עורך חקירה בדבר גופתו של איזה אדם שמותו יכול היה להיגרם על ידי תאונה או מחלה כל שהן, שלפי הפקודה דרוש למסור הודעה עליהן, ידחה החוקר את החקירה, אלא אם כן יהיה נוכח מפקח או איזה אדם אחר בשם המנהל, כדי לעקוב אחרי מהלך החקירה, וישלח למפקח אשר על האזור שבו מתקיימת החקירה, לפחות ארבעה ימים לפני עריכת החקירה שנדחתה, הודעה בכתב על הזמן והמקום שבהם תיערך החקירה שנדחתה; בתנאי כי לפני הדיחוי יהיה חוקר סיבות המוות רשאי לגבות עדות לשם קביעת זהותה של הגופה ויהיה רשאי לצוות לקברה.

    (2) בכל חקירה כאמור לעיל יהיו האנשים הבאים, דהיינו -

    (א) כל מפקח;
    (ב) כל קרוב של האדם שבדבר מותו נערכה החקירה;
    (ג) המעסיק שבשירותו אירעה התאונה או המחלה;
    (ד) כל אדם שנתמנה בכתב על ידי רוב העובדים שמועסקים במקום עבודתו של המנוח;
    (ה) כל אדם שנתמנה בכתב על ידי כל ארגון עובדים או התאגדות אחרת של אנשים שעמם נמנה המנוח בזמן מותו, או שעמם נמנה כל עובד המועסק במקום העבודה הנ"ל;
    (ו) כל התאגדות מעסיקים שהמעסיק הנ"ל חבר בה, זכאים בכפוף לסמכותו של חוקר סיבות המוות לבלי התיר כל שאלה אשר הוא סבור בה שאיננה לענין או שמבחינה אחרת אינה שאלה נאותה, לחקור כל עד, בין בעצמו ובין על ידי עורך דין או מורשה.

    (3) מקום שבכל חקירה כזאת שאין בודק נוכח בה, נמסרת עדות על רשלנות כל שהיא כרשלנות שגרמה או סייעה לתאונה או למחלה, או על כל פגם במקום העבודה או מסביב לו, הנראה לחוקר סיבות המוות כדורש תרופה, ישלח חוקר סיבות המוות למפקח אשר על האזור שבו נערכה החקירה, הודעה בכתב על הרשלנות או הפגם.

    (4) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות פקודת חוקרי סיבות המוות, ולא לגרוע מהן.

  • (1) המנהל רשאי, במקום שסבור הוא כי מן הרצוי לעשות כן, להורות שתיערך חקירה פורמלית בכל תאונה, שמקורה בעבודתו של כל עובד ואירעה בהמשך אותה עבודה, או במקרה של מחלת משלח-יד, שחלה בה, או שחושדים שמא חלה בה, כל עובד בהמשך עבודתו, ועל סיבותיהן, ולגבי כל חקירה כזאת תחולנה ההוראות הבאות:

    (א) המנהל רשאי למנות אדם מוסמך לערוך את החקירה, וכן רשאי הוא למנות כל אדם בעל ידיעה משפטית או מיוחדת כי ישמש יועץ-מומחה בעריכת החקירה;

    (ב) האדם, או בני האדם שנתמנו כך (הקרויים להלן בסעיף זה "בית המשפט") יערכו את החקירה בפומבי, באותו אופן ובהתאם לאותם תנאים שבית המשפט יחשוב אותם ליעילים ביותר כדי לקבוע סיבותיהן ונסיבותיהם של התאונה או מקרה מחלת משלח-היד וכדי לאפשר לבית המשפט לערוך את הדין-והחשבון הנזכר בסעיף זה;

    (ג) לצרכי החקירה יהיה כוחו של בית המשפט יפה כסמכויותיו של בית משפט שלום, כשהוא משתמש בשיפוט פלילי, ונוסף על כך יהיה כוחו יפה -

    1. להיכנס ולבדוק כל מקום או בנין, שהכניסה אליהם או בדיקתם נראות לבית המשפט נחוצות לצרכים הנ"ל;

    2. לדרוש, בהזמנות חתומות בידי בית המשפט - כי יופיעו בפניו כל אותם בני-אדם שימצא לנכון לקראם לבוא לפניו ולחקרם לתכליות הנ"ל, ולדרוש תשובות או דינים-וחשבונות על אותן שאלות וחקירות שימצא לנכון לערכן;

    3. לדרוש הראיית כל פנקסים, ניירות ותעודות, שהוא ימצא אותם לחשובים לתכליות הנ"ל;

    4. להשביע ולדרוש מכל אדם שנחקר לערוך ולחתום הצהרה על אמיתות הרצאת הדברים שאמר אותם בשעת היחקרו;

     

    (ד) לבני-אדם המופיעים כעדים בפני בית המשפט יינתנו אותם שכר בטלה, הוצאות נסיעה ודמים, שהיו ניתנים - לפי תקנות העדים (שכר בטלה) - לעדים המתייצבים בפני כל בית משפט לפי דרישת הממשלה כדי למסור עדות בכל הליכים פליליים; ובמקרה של חילוקי דעות בדבר הסכום שיינתן, יעביר בית המשפט את המחלוקת לרשם הראשי של בית המשפט העליון, ולפי בקשה חתומה בידי בית המשפט יברר הלה ויקיים את הסכום הנאות של אותם שכר בטלה, הוצשאות נסיעה ודמים;

    (ה) בית המשפט יערוך דין-וחשבון למנהל, שבו יציין את סיבותיהם ונסיבותיהם של התאונה או של מקרה מחלת משלח-היד, ויוסיף כל הערות שבית המשפט ימצא לנכון להעירן;
    (ו) בית המשפט רשאי לדרוש, כי ההוצאות, שהוצאו בזמנה ולשמה של חקירה שנערכה לפי סעיף זה (לרבות גמול לכל בני-אדם שנתמנו לפועל כיועצים-מומחים), ישלמן - כולן או מקצתן - כל אדם שהוזמן להופיע בפניו, ושהוא נראה לבית המשפט - בגלל כל מעשה או מחדל מצדו או מצד כל משמש או מורשה שלו - אחראים כדי דרגה כל שהיא לתאונה או למקרה מחלת משלח-יד, אולם כל אותן הוצאות שלא נדרש לשלמן כך, תיראינה כחלק מהוצאותיו של המנהל בביצוע פקודה זו;

    (ז) כל אדם החדל, בלא צידוק מספיק (ועליו תחול חובת ההוכחה), לאחר שקיבל את שכר הבטלה, הוצאות הנסיעה והדמים (אם יש כאלה) שהוא זכאי להם, מלמלא אחר כל הזמנה או דרישה של בית המשפט, או מונע או מעכב את בית המשפט בביצוע תפקידו, יאשם בעבירה, ויהיה צפוי, משהורשע, לקנס של עשר לירות או למאסר של חודש או לאותם שני עונשים כאחד, ובמקרה של אי-מילוי דרישה לערוך כל דין-וחשבון או להראות כל תעודה, אם נמשך אי המילוי שעליו הורשע אדם בדינו באופן הנ"ל, לאחר ההרשעה, יאשם בעבירה נוספת, ויהיה צפוי, משהורשע, לקנס של עשר לירות על כל יום שבו נמשך אי-מילוי כנ"ל.

    (2) המנהל רשאי לגרום לפרסום הדין-וחשבון של בית המשפט ברבים באותו זמן ובאותו אופן שימצאם נכונים.

  • (1) כל אדם האשם בעבירה על פקודה זו או על כל תקנות שהותקנו לפיה, יהיה צפוי, משהורשע, לקנס של עשרים לירות או למאסר של שלושה חדשים או לאותם שני עונשים כאחד.

    (2) מקום שהוכח כי עבירה על פקודה זו או על כל תקנות שהותקנו לפיה, שעברה אותה חברה, אגודה שיתופית או חבר בני-אדם אחר, נעשתה בהסכמתו או סיועו החשאי של מנהל, נשיא, יו"ר, מנהל עסקים, מזכיר או כל פקיד אחר של החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם האחר או שרשלנות כל שהיא מצדם של מנהל, נשיא, יו"ר, מנהל עסקים, מזכיר או פקיד אחר כל שהם של החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם האחר הקלה את ביצוע העבירה, יראו אדם כזה, וגם החברה, האגודה השיתופית או חבר בני האדם כאשמים בעבירה, והם יהיו צפויים להיות מובאים לדין ולהיענש בהתאם לכך.

  • שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות בדרך-כלל לשם ביצוע של הוראות הפקודה הזאת.

  • שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה.

  • מבלי לפגוע בכללות הטלתה של הפקודה הזאת מכריזים בזה כי פקודה זו תחול על תאונות או מחלות משלח-יד שתארענה לבני-אדם המועסקים על-ידיו או במרותו של -

    (א) כל משרד של ממשלת ישראל, זולת חברי חיל המשטרה הישראלית; או

    (ב) בוטל

    ובמקרים אלה תימסר ההודעה, שלפי פקודה זו חייב למסרה המעסיק על-ידי אותו אדם שאותו יורה בכתב השר הממונה על המשרד.

  • שר העבודה והרווחה יהיה אחראי להגשמתה של הפקודה הזאת.