חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם - פרק ב': רישוי

(א) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם אלא אם כן הוא בעל רשיון לכך מאת השר ועל פי תנאי הרשיון.

(ב) רשיון לפי סעיף זה יינתן לראשונה לתקופה של שנה אחת, לתקופות נוספות של שנה אחת בכל פעם.

(ג) רישיון לפי סעיף זה ניתן לחדש לתקופות נוספות של שנתיים בכל פעם, ורשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים או לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים; סבר השר שאין לחדש רישיון או , שיש לחדשו לתקופה הקצרה משנתיים, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך וייתן לו הזדמנות להביא את טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו; לא הודיע השר כאמור, יתחדש הרישיון לתקופה נוספת של שנתיים, בכל פעם.

(ד) הבקשה למתן רשיון תוגש בדרך שיקבע השר והיא תכלול פרטים, ויצורפו אליה מסמכים, הכל כפי שיקבע השר.

(א) לא יינתן רשיון למבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
הוא, או המנהל המועסק על ידיו, לפי הענין, הם בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים במתן שירותי כוח אדם או בניהול כוח אדם;

1. הוא המציא ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת למילוי חובותיו כלפי עובדיו, בדרך שיקבע השר, ובסכום שיקבע בהתחשב בהיקף עסקו, והכל על פי תקנות שיתקין באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; בתקנות כאמור יכול שייקבעו גם דרכי חילוט הערבות או הערובה האמורים;
2. בחמש השנים שקדמו לבקשת הרשיון לא הורשע מבקש הרשיון או ממלא תפקיד בכיר בעסקו בעבירה שיש עמה קלון, או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם.
   
   

(ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר להתנות את מתן הרשיון בקיומם של תנאים לשם הסדרת פעילות תקינה של מבקש הרשיון, ובין היתר רשאי הוא להתנות את מתן הרשיון בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש הרשיון ובקיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים.

(ג) השר רשאי לסרב ליתן רשיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן הוא רשאי לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 6.

(ד) הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים, יחולו גם לענין ההחלטה שלא לחדש רשיון כאמור בסעיף קטן 2(ג).

(א) השר רשאי לקבוע ברשיון תנאים לגבי הנושאים המנויים בסעיף 3(א) ו- (ב) שיש לקיימם; השתנו הנסיבות לאחר מתן הרשיון, רשאי השר להוסיף ברשיון תנאים בנושאים האמורים.

(ב) השר רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע תנאים שיראו אותם ככלולים ברשיון בנושאים המנויים בסעיף 3(א) או (ב) או בנושאים אחרים, דרך כלל או לסוגים של קבלני כוח אדם.

סבר השר שיש להיעתר לבקשה, יתן רשיון למבקש; סבר השר כי אין להיעתר לבקשה או שיש להתנות תנאים כאמור בסעיפים 3(ב) או 4(א), יודיע השר למבקש או נימוקיו ויתן לו הזדמנות להביא את טענותיו.

(א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו, לסייג את הרשיון או לבטלו אם התקיים בקבלן כוח האדם אחד מאלה:

(1) הרשיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרשיון;
(3) הוא הפר תנאי שברשיון;
(4) הוא או ממלא תפקיד בכיר בעסקו הורשעו בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת החומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק כקבלן כוח אדם;
(5) הוא הוכרז פושט רגל או פסול דין, ואם הוא תאגיד - ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון;
(6) הוא הפר חובה מהותית מהחובות המוטלות עליו על פי הוראה שבחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה המעניק זכויות לעובדים, לאחר שניתנה לו התראה מאת השר.

(ב) הוגש נגד בעל רשיון כתב אישום לפיו הוא עלול להיות מורשע בעבירה כאמור בסעיף קטן (א)(4) או הוגשה בקשה להכרזתו כפושט רגל, ואם הוא תאגיד - הוגשה בקשה למתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים, רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להביא טענותיו, להתלות את רשיונו עד לסיום ההליכים.

קבלן כוח אדם שרשיונו בוטל, הותלה או לא חודש רשאי להמשיך ולהעסיק את העובדים שהעסיק אצל זולתו ערב הביטול, ההתליה או אי-החידוש למשך תקופה שהורה השר; השר רשאי להורות כאמור אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול הרשיון, או התלייתו או אי-חידושו.

הרואה את עצמו נפגע מהחלטת השר לגבי בקשה שהגיש, תנאי ברשיון, ביטול הרשיון, התלייתו או אי-חידושו על פי הוראות פרק זה, רשאי לערער עליה בפני בית הדין הארצי לעבודה תוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו.

(א) בעל רשיון ימסור לשר, אחת לשנה במועד שיורה השר, דין וחשבון, מאושר על ידי רואה חשבון, על עיסוקו כקבלן כוח אדם, שיכלול נתונים בדבר מספר עובדיו, לפי ענף עבודה, מקומות עבודתם, תקופות עבודתם, שכרם, תשלומים בקשר לעובדיו על פי חיקוק, ונתונים נוספים כיוצא באלה שיורה השר.

(ב) נתקיימו, לדעת השר, נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ימסור בעל רשיון לשר, לפי דרישתו, דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) מדי תקופה הקצרה משנה שהורה השר.

(ג) בעל רשיון יודיע לשר בכתב על כל שינוי בפרט שהוא מסר לפי פרק זה תוך 30 ימים מיום השינוי.

(א) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שהם עגורנאים המפעילים עגורן אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ועל פי תנאי ההיתר האמור; שירותי כוח אדם כאמור יינתנו רק באמצעות הצבת עגורנאי מוסמך, שהוא עובדו של קבלן כוח האדם .

(ב) היתר לפי סעיף קטן (א) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שהם עגורנאים מוסמכים.

(ג) על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) נוסף על כל תנאי אחר, תנאי למתן היתר הוא כי המבקש הציג אישור מאת מפקח עבודה ראשי שהוא עומד בדרישות בטיחות בעבודה הנוגעות בדבר לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, וחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954;

(2) נוסף על כל תנאי שהשר רשאי לקבוע בהיתר לפי
סעיף 4, רשאי הוא, בהתייעצות עם מפקח עבודה ראשי, לקבוע בהיתר תנאים לעניין דרישות בטיחות בעבודה, ובדיקת התקיימותו של תנאי כאמור בהיתר תיעשה בידי מפקח עבודה ראשי או מי שהוא הסמיך לכך;

(3) בלי לגרוע מהוראות סעיף 6, החלטת השר לסרב לתת היתר או לחדשו, לבטל היתר או להתלותו מטעמים של בטיחות בעבודה טעונה התייעצות עם מפקח עבודה ראשי, לאחר שמפקח העבודה הראשי נתן לבעל ההיתר או למבקש ההיתר, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיו; בוטל היתר או הותלה או סירב השר לחדש היתר בנסיבות כאמור, לא יורה על המשך העסקת העובדים כאמור בסעיף 7 אלא בהתייעצות עם מפקח עבודה ראשי.

(ד) תאגיד שהוא בעל היתר לפי סעיף זה יהיה פטור מחובת רישיון לפי סעיף 2.

(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמספק שירותי עגורנאות באמצעות עובדיו אצל זולתו בלא העמדת עגורן לשימוש הזולת.

(ו) בסעיף זה -

"מפקח עבודה ראשי" - כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954;

"עגורן" - עגורן צריח כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג-1992, או עגורן אחר שקבע השר באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע כאמור את העגורן בהתאם למאפייני העגורן או הענף שבו הוא פועל;

"עגורנאי מוסמך" - עגורנאי שיש לו הסמכה להפעיל עגורן.

(א) (1) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור. הוראת פסקה זו לא תחול על מתן שירותי כוח אדם של עובדים שהם מסתננים כהגדרתם בסעיף 1י2 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בידי קבלן כוח אדם, ותחול על קבלן כוח אדם העוסק במתן שירותי כוח אדם של עובדים כאמור חובת רישיון לפי סעיף 2.

(2) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל.

(3) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 2.

(4) על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי פסקה (1), יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום "השר" יקראו "שר הפנים", וסמכות השר להתקין תקנות לפי פרק זה ולפי הסעיף האמור תהא נתונה לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר.

(א1) לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים מישראל במקום עבודה בחוץ לארץ, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת השר ועל פי תנאי ההיתר האמור, וזאת נוסף על הרישיון כאמור בסעיף 2; על בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות פרק זה בעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, בשינויים המחויבים.

(ב) בנוסף לכך השר או שר הפנים, לפי העניין, רשאים לסרב מתן ההיתר, להתנות את מתן ההיתר בתנאים נוספים, או לקבוע תנאים כאמור בהיתר בהתחשב, בין היתר, בצורך בקיום חובותיו של קבלן כוח האדם כלפי עובדיו, ולגבי מתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל - גם במצב התעסוקה בישראל.

(ג) (1) הענקת היתר לפי סעיף זה למתן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל בענף הבנין, וכן חידושו של היתר כאמור מותנים בתשלום אגרה שנתית, בסכום של 10,000 שקלים חדשים, שתשולם בידי מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין (בסעיף קטן זה - אגרת רישיון שנתית).

(2) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר פטור מאגרה שנתית או סכום מופחת של אגרה שנתית לגבי היתר כאמור בפסקה (1) שענינו מתן שירותי כוח אדם כאמור באותה פסקה בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע.

(3) הסכום האמור בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה.

(א) הוראות סעיפים 2 עד 9 והוראות פרק ד', ובכלל זה סמכות השר להתקין תקנות לפי סעיפים 2(ד), 3(א)(2) ו-4(ב), יחולו לגבי קבלן שירות, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) בסעיף 3(א), במקום פסקה (1) יקראו:

1. הוא, או המנהל מטעמו, לפי העניין, הם בעלי ניסיון ניהולי או עסקי, וכן בעלי ידע בתחום זכויות עובדים;
2. בסעיף 3(ב) במקום "בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש הרישיון ובקיומם" יקראו "בקיומם".
   
   

(ב) השר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעת השר הוא ארגון מעבידים יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סוגים מסוימים של קבלני שירות או של סוגים מסוימים של שירות בתחומים המפורטים בתוספת השניה.

(ג) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעת השר הוא ארגון מעבידים יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת השניה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת תחום עבודה שהשכר הממוצע המשולם בו עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה- 1995.

(א) לא יקבל אדם שירות כוח אדם מקבלן כוח אדם או שירות מקבלן שירות, ולא יתקשר עמם לקבלת שירותים כאמור, אלא אם כן קבלן כוח האדם הוא בעל רישיון או היתר מיוחד לפי פרק זה, לפי העניין, והמציא לאותו אדם העתק ממנו, או שקבלן השירות הוא בעל רישיון לפי פרק זה והמציא לאותו אדם העתק ממנו.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על יחיד שמקבל את שירות כוח האדם או את השירות שלא לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי.