חוק ארגון הפיקוח על העבודה - פרק רביעי: שונות

לא יגלה מומחה הפועל מכוח סעיף 5 או עובד המוסד כל דבר שהגיע לידיעתם בתוקף תפקיד לפי חוק זה, אלא תוך כדי מילוי חובה המוטלת עליהם לפי דין.

(א) מי שעשה אחד מאלה:

1. הפריע למפקח עבודה מהשתמש בסמכויותיו; או
2. סירב להשיב למפקח עבודה על שאלה שהוא חייב להשיב עליה; או
3. עבר על הוראות סעיף 35;
   
   

דינו - מאסר ששה חודשים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד.

(ב) מעסיק שעבר על הוראות הסעיפים 16(ב) או 23(2) או שמסר ללא יסוד מספיק הודעה, לפי סעיף 7(ב) למפקח עבודה אזורי על הרחקת גורם סכנה, או שלא מילא אחרי הוראה על פי סעיף 25(א), דינו - קנס 500 לירות.

(ג) מי שלא שלח למפקח עבודה אזורי או למוסד הודעה או מסמך, או העתק מאלה, והוא חייב לעשות זאת לפי חוק זה, דינו - קנס 50 לירות. 

(ד) מי שלא קיים הוראה של מפקח עבודה שניתנה לפי סעיף 3(7) או שעבר על הוראות סעיף 8ד(א), דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 50000 שקלים.

(ה) נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר-בני-אדם, מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם מי שבעת ביצועה היה מנהל פעיל, בא-כוח או שותף פעיל בחבר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק והתקנות לפיו.

נאמן בטיחות או חבר ועדת בטיחות שלא מילא את החובות המוטלות עליו על פי חוק זה או שהשתמש לרעה בסמכויותיו או שהתרשל במילוי חובותיו, רשאי מפקח העבודה הראשי להעבירו מכהונתו; אולם לגבי נאמן בטיחות לא יעשה כן מפקח העבודה הראשי אלא לאחר שהתייעץ בועד העובדים במפעל, אם ישנו, ולגבי חבר ועדת בטיחות שהוא נציג המעסיק לא יעשה כן, אלא לאחר שהתייעץ במעסיק.

כל הודעה או מסמך לפי חוק זה, או העתק מאלה, מותר לשלוח למפקח עבודה אזורי במשלוח חינם בדואר רשום, במעטפה שרשום עליה "פיקוח על עבודה".

(א) מי שנתמנה להיות מפקח לפי פקודת מחלקת העבודה, 1943, רואים אותן כאילו נתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה.

(ב) מי שנתמנה להיות מפקח עבודה לפי חוק זה, או שרואים אותו כאילו נתמנה לכך, ייחשב לענין כל חיקוק שביצועו בידי שר העבודה והרווחה כאילו נתמנה להיות מפקח או מפקח עבודה לענין אותו חיקוק. הוראות סעיף קטן זה חלות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי מפקח ראשי.

בהתייעצות עם שר הבטחון רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע בתקנות סייגים לתחולת חוק זה לגבי מפעלי משרד הבטחון. 

בטלים -

(1) הסעיפים 4(2), 5(ד) ו-10 לפקודת מחלקת העבודה, 1943;
(2) הסעיפים 39 ו-40 לפקודת בתי חרושת, 1946.

(א) חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו; קיום חובה לפי חוק זה והתקנות לפיו, אינו פוטר מקיים חובה לפי חיקוק אחר.

(ב) הורשע אדם על עבירה לפי חוק זה או שילם קנס מינהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו.

שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם מועצת המוסד להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(א) שר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע -

(1) אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת הרשאה ולחידושה;

(2) אגרה בעד השתתפות בבחינות לשם קבלת ההרשאה;

(3) אגרה שעל בעל הרשאה לשלם בעד פיקוח על מילוי תנאי ההרשאה בידי השירות.

(ב) בסעיף זה, "הרשאה" - הסמכה, אישור, היתר, רישיון או הרשאה אחרת מאת שר הכלכלה והתעשייה, מפקח עבודה ראשי או גורם שהוסמך לתת הרשאה מכוח תקנות לפי חוק זה, הנדרשים לפי חוק זה לשם ביצוע עבודה, ביצוע תפקיד הכולל סמכויות בדיקה ובקרה הנדרשות בהוראות לפי חוק זה, או מתן הכשרה מקצועית.

(א) פרק ג' בתקנות מס מקביל (שירותי בריאות בעבודה), התשל"ג-1973 
(להלן - התקנות), כנוסחו ביום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996), יראו אותו כאילו הותקן, בשינויים המחויבים, לפי סעיף 34ב, בכל הנוגע לתקופה המתחילה ביום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997).

(ב) בתקופה שמיום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), ועד יום כ"ה בסיון התשנ"ז (30 ביוני 1997), ימשיך המוסד לביטוח לאומי לשלם עבור הפעולות מתוך הכספים שיעביר אליו לצורך כך משרד העבודה והרווחה בהתאם לאמור בתקנות.

(ג) על אף האמור בסעיף 34ב ימומנו הפעולות בשנת הכספים 1997 גם מיתרת הסכום השווה ל-%1 מסכום התקבולים שגב ה המוסד לפי חוק מס מקביל, התשל"ג-1973 בשנת הכספים 1996, ואשר לא נוצלה למימון הפעולות בתקופה שמיום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) ועד יום ב' בטבת התשנ"ח (31 בדצמבר 1997).

(ד) המוסד לביטוח לאומי יעביר למשרד העבודה והרווחה את הסכום האמור בסעיף קטן (ג) מתוך התקבולים שגבה כאמור, למימון הפעולות עד יום ה' בשבט התשנ"ח (1 בפברואר 1998).