תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 הוראת שעה ליולי 2006

"שווי הנכס" - הסכום שהיה מתקבל הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;

"הנזק הממשי" - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק,או כל הוצאות שיקום הנזק- לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת
הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנע;

"הוצאות להקטנת הנזק" - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את הקיפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאם, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע ע"י פעולות אלה;

"נזק" - נזק מלחמה ונזק עקיף:

"שווי של נזק מלחמה" -

(1) לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;

(2) לגבי מלאי - הנזק הממשי;

(3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;

(4) לגבי מלאי מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שווי של מלאי במעבר), תש"ל-1969 - הנזק הממשי;

(5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;

"שווי של נזק עקיף" -

(1) מבוטל.

(2) כשהנזק נגרם מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
(א) בחקלאות, כמפורט להלן:

1. מטע עצי פרי - סכום הוצאות הייצור כשהוא מוכפל במספר ימי קטיף לפיצוי ובמספר הדונמים, כאשר התוצאה מחולקת במספר ימי קטיף;
   
   
2. גידול עופות לצורכי פיטום (להלן - עופות פטם) - 
   (א) שתקופת השיווק המתוכננת שלהם, או חלקה, חלה באחד או יותר מהימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה, לגבי האזור שמצוי בו הלול לגידולם, ושיווקם בפועל נעשה עד התקופה האמורה - משקל העופות ששווקו כשהוא מוכפל ב-366 שקלים חדשים לכל טונה; לענין פסקה זו, היה ומשקל העופות אינו שווה לטונה אחת, יוכפל הסכום של 366 שקלים חדשים ביחס שבין אותו משקל לבין טונה אחת;
   
   (ב) שתקופת השיווק המתוכננת שלהם, חלה לאחר המועד המאוחר ביותר מבין הימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצוי בו הלול לגידולם והם שוכנו לראשונ בלול לפני המועד המוקדם ביותר מבין אותם ימים לגיב האזור שמצוי בו הלול האמור - מספר העופות המשוכני בלול כשהוא מוכפל ב- 0.157 שקלים חדשים;
   
   (ג) לענין פסקאות משנה (א) ו-(ב) - מועד השיווק בפועל, מועד שיכונם לראשונה של העופות בלול ומספר העופות ששוכנו כאמור, לפי הענין, ייקבעו לפי תעודות משלוח שאישרה המועצה לענף הלול שהוקמה בחוק המועצה לענף הלול, ותקופת השיווק המתוכננת אושרה בידי המועצה האמורה, לפי טופס שקבע המנהל;
   
   

(3) גידול עופות לצורכי הטלה של ביצי מאכל לשיווק (להלן - עופות להטלה) -
(א) לגבי בעל מכסה אישית בגובה של 500,000 ביצי מאכל - 150% ממחיר ביצת מאכל כשהוא מכופל במספר הימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצוי בו הלול לגידולם של העופות להטלה וב-300;

(ב) לגבי בעל מכסה אישית שאינה בגובה של 500,000 ביצי מאכל, יחולו הוראות פבקת מדנה (א) ואולם הסך של 300 יוכפל ביחס שבין גובה המכסה האישית לבין 500,000;

(4) ענפים שאינם מטע עצי פרי, גידול עופות פטם או גידול עופות להטלה - סכום הנזק שיחושב לפי אבדן תפוקה לגבי אותו גורם ייצור בניכוי הוצאות הייצור הנחסכות;

(ב) ביחידת אירוח, חדר אירוח כפרי או אטרקציה תיירותית -

1. לגבי עסק שאינו עסק מורחב - משלים ההוצאה הנחסכת כשהוא מוכפל בהפרש בין פדיון בשנת 2005 לבין הפדיון בתקופת הפיצוי, ואם היה ההפרש שלילי, יראו כאילו היה ההפרש אפס;
   
   
2. לגבי עסק מורחב - משלים ההוצאה הנחסכת כשהוא מוכפל בהפרש שבין פדיון בשנת 2005 לבין הפדיון בתקופת הפיצוי, כשהוא מוכפל ביחס שבין מספר החדרים שהיו בעסק ביום ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006) לבין מספר החדרים שהיו בעסק ביום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005), ואם היה ההפרש שלילי, יראו כאילו היה ההפרש אפס;
   
   

(ג) בתעשיה, במסחר ובשירותים -
(1) 132.5% מהשכר היומי הממוצע של עובד של הניזוק, כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של כלל העובדים של הניזוק שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני;
(2) על אף האמור בפסקת משנה (1) -

(א) לגבי ניזוק שאין לו עובדים והפסיק את פעילות עסקו - סכום הכנסתו החייבת ליום כשהיא מוכפלת במספר ימי הפסקת פעילות עסקו בשל המצב הבטחוני וב-132.5%; לענין זה ולענין פסקת משנה (ב) -

 (1) "סכום הכנסתו החייבת ליום" - הכנסתו החייבת ליום כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2005 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, והכל לא יותר מהשכר המרבי, ולא פחות משכר המינימום ליום, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;

(2) בן זוגו של ניזוק העובד עמו, לא ייחשב כעובד;

(ב) לגבי ניזוק שאין לו עובדים, שעסקו אינו מתנהל בביתו, שלא הפסיק את פעילות עסקו ומחזור עסקאותיו כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בששת החודשים הראשונים של שנת המס 2006, אינו עולה על 180,000 שקלים חדשים - 50% מסכום הכנסתו החייבת ליום כשהיא מוכפלת במספר הימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור בו מצוי עסקו וב-132.5%;

(ג) לגבי ניזוק כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), שפתח את עסקו בתקופה שמיום ב' בשבט התשס"ו (1 בינואר 2006) עד יום ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006) (להלן בפסקת משנה זו - התקופה המקדימה), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד תום התקופה המקדימה, יחולו הוראות פסקאות המשנה האמורות ובלבד שיראו את הכנסתו החייבת ליום לענין פסקאות אלה, כאילו בהגדרה שבפסקת משנה (א) במקום "הכנסתו החייבת ליום כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2005 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה" נאמר "הכנסתו החייבת שחושבה לפי דו"ח משוער לתקופה המקדימה, כמשמעותו בסעיף 133 לפקודה";

(ד) לגבי ניזוק שאינו חבר בני אדם ויש לו עובדים - שווי הנזק כאמור בפסקת משנה (1), בתוספת הסכום הנמוך מבין פעמיים השכר היומי הממוצע של עובד של הניזוק או השכר המרבי, כשהוא מוכפל במספר ימי ההעדרות המרבי של העובד, וב-132.5%;

(ה) לגבי ניזוק שהוא קיבוץ - שווי הנזק כאמור בפסקת משנה (1), בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; לענין זה, "שווי עבודת חברי הקיבוץ" - סכום השכר הממוצע למשרת שכיר, מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך ימי ההיעדרות של כלל חברי הקיבוץ העובדים בתעשיה, במסחר או בשירותים בקיבוץ שנעדרו מעבודה בשל המצב הביטחוני;

(ו) לענין מוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה - 100% מהשכר היומי הממוצע של עובד שלו, כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של כלל העובדים שלו שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני, ובלבד שהתקיימו במוסד הציבורי שני אלה:

1. שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2005, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן - תמיכות ותרומות);
   
   
2. עיקר הכנסתו בשנת המס 2005 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ומתרומות, היתה ממכירת שירותים או מצרכים שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל מדי חודש.
   
   

(ז) לגבי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 - 132.5% מהשכר היומי הממוצע של עובד שלו העובד אצל מעסיק בפועל, כהגדרתו בחוק האמור העוסק בתעשיה, במסחר או בשירותים בלבד (בפסקת משנה זו - עובד), כשהוא מוכפל בסך ימי ההיעדרות של העובדים שלו המועסקים אצל אותו מעסיק בפועל ושנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני, כאשר 100% מהשכר היומי הממוצע של כל עובד ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל, ובלבד שאינו יחיד המעסיק עובד סיעודי.

(3) בטל.

(4) לענין הגדרה זו -

"השכר היומי הממוצע של עובד" - סך תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני 2006, כפי שמדווחים לרשויות המסים בישראל, ובלבד שהשכר של כל עובד לצורך חישוב השכר הממוצע של כל עובד של הניזוק, לא יעלה על פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק ולא יפחת משכר המינימום, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, מחולק בסך המצטבר של ימי העבודה של העובדים בשלושת החודשים כאמור;

"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" - יום, לרבות חלק מיום, שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי - למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה;

"השכר המרבי" - שכר השווה לשכר הממוצע לשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

"אזור הגבלה" - האזור המסומן במפה שבחלק א' לתוספת השניה, במועדים הנקובים בחלק ב' לתוספת האמורה, המוכרז בזה יישוב ספר במועדים האמורים;

"משלים ההוצאה הנחסכת" -
(1) לגבי יחידת אירוח - 68%;

(2) לגבי חדר אירוח כפרי - 78%;

(3) לגבי אטרקציה תיירותית - ההפרש שבין 98% לבין שיעור ההוצאות המשתנות ביחס להכנסות בהתאם לדוחות הכספיים של העסק לשנת 2005, ולגבי עסק חדש שהוא אטרקציה תיירותית או סוגי אטרקציות תיירותיות, ביחס להכנסות בהתאם לדוחות הכספים של עסק הדומה לו במהותו בשנת 2005;

"אטרקציה תיירותית" - אתר תיירות או סוגי אתרי תיירות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר התיירות;

"פדיון בשנת 2005" -

(1) לגבי עסק שאינו עסק חדש או שאינו עסק מורחב - הפדיון בשנת 2005 בתקופה המקבילה לתקופת הפיצוי כשהוא מוכפל ביחס שבין מחזור עסקאותיו, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בחודשים אפריל, מאי ויוני 2006 לבין מחזור עסקאותיו בחודשים האמורים בשנת 2005, ואם היה הפדיון או מחזור עסקאותיו של הניזוק באחד או יותר מהחודשים האמורים כולל פעילות נוספת לפעילות ביחידת אירוח או בחדר אירוח כפרי או באטרקציה תיירותית, לפי הענין, היחס האמור יחושב לפי היחס שבין סך כל הכנסותיו מיחידת אירוח או מחדר אירוח כפרי או מאטרקציה תיירותית, לפי הענין, בחודשים אפריל, מאי ויוני 2006 לבין סך כל הכנסותיו כאמור בחודשים האמורים בשנת 2005;

(2) לגבי עסק חדש ביחידת אירוח - סכום של 430 שקלים חדשים כשהוא מוכפל במספר הימים שבהגדרה תקופת הפיצוי לגבי יחידת אירוח שאינה חדר אירוח כפרי ובמספר חדרי הלינה ביחידה כאמור וביחס שבין פדיון מלינות בבתי מלון ברבעון השני של שנת 2006 לבין פדיון מלינות בבתי מלון ברבעון השני של שנת 2005; לענין זה, "פדיון מלינות בבתי מלון" - כפי שנקבע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(3) לגבי עסק חדש בחדר אירוח כפרי - סכום של 338 שקלים חדשים כשהוא מוכפל במספר הימים שבהגדרה תקופת הפיצוי לגבי חדר אירוח כפרי ובסך כל החדרים כאמור וביחס שבין פדיון מלינות באירוח כפרי ברבעון השני של שנת 2006 לבין פדיון מלינות באירוח כפרי ברבעון השני של שנת 2005; לענין זה, "פדיון מלינות באירוח כפרי" - כפי שנקבע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(4) לגבי עסק חדש שהוא אטרקציה תיירותית או סוגי אטרקציות תיירותיות - פדיון יומי בהתאם להכנסה הממוצעת ליום בסוג עיסוק הדומה לו במהותו בשנת 2005, כשהוא מוכפל במספר הימים שבהגדרה "תקופת הפיצוי" לגבי אטרקציה תיירותי וביחס שבין פדיון מלינות באירוח כפרי ברבעון השני של שנת 2006 לבין פדיון מלינות באירוח כפרי ברבעון השני של שנת 2005; לענין זה, "פדיון מלינות באירוח כפרי" - כפי שנקבע בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(5) לגבי עסק מורחב - הפדיון כאמור בפסקה (1) כשהוא מוכפל ביחס שבין מספר החדרים או היחידות שהיו בעסק, לפי הענין, ביום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005) לבין מספר החדרים או היחידות כאמור ביום ד' בתמוז התשס"ו (31 בדצמבר 2005) לבין מספר החדרים או היחידות כאמור ביום ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006);

"זן עצי פרי" - זן פרי המפורט בטור ב' בטבלה בתוספת השלישית;

"חדר אירוח כפרי - מקום, במגזר הכפרי, שמספקים בו או מציעים לספק בו, בתמורה, שירותי לינה, שאישר לענין זה משרד התיירות; לענין זה, "מגזר כפרי" - לגבי מקום שאינו קיבוץ ובלבד שלכל ניזוק עד עשרה חדרי לינה, ולגבי קיבוץ - ובלבד שחדרי הלינה שבו מפוזרים בתוך שטח הקיבוץ ושבכל אחד מהם ניתן להלין עד חמישה אנשים בעת ובעונה אחת;

"חוק המועצה לענף הלול" - חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק),
התשכ"ד-1963;

"יחידת אירוח" - בית הארחה, בית מלון, בית מרגוע או פנסיון, שאינם חדר אירוח כפרי, שאישר לענין זה משרד התיירות;

"מחיר ביצת מאכל" - העלות התחשיבית לייצור ביצת מאכל, כמשמעותה בתקנה 2(א) לתקנות הגליל (תשלום סובסידיות לבעלי מכסות),התשנ"ח- 1998;

"מטע עצי פרי" - עצי פרי שיבולם משמש לעסק בשנת המס 2006, שמינם מפורט בטור א' בטבלה שבתוספת השלישית;

"מכסה אישית" - מכסה אישית לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2006, כמשמעותה בתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2006), התשס"ו-2005;

"מספר ימי קטיף" - מספר הימים שמתבצע בהם קטיף של זן עצי פרי, המפורט בטור ד' בטבלה שבתוספת השלישית;

"מספר ימי קטיף לפיצוי" - סך ימי הפסקת פעילות הקטיף מתוך מספר הימים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה, לגבי האזור שמצוי בו מטע עצי הפרי ושחלו בתקופת הקטיף של אותו מטע;

"סכום הוצאות ייצור" - סך כל הוצאות הייצור השנתיות ליחידת דונם של זן עצי פרי, המפורט בטור ג' שבטבלה בתוספת השלישית;

"עסק חדש" - עסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ"ב בניסן התשס"ה (1 במאי 2005) עד יום ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד תום התקופה האמורה;

"עסק מורחב" - עסק שמספר יחידות האירוח שלו או חדרי האירוח הכפרי שלו, לפי הענין, גדל ב-30% לפחות בתקופה שבין א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) לבין ד' בתמוז התשס"ו (30 ביוני 2006), בהשוואה למספר יחידות האירוח שלו או חדרי האירוח הכפרי שלו, לפי הענין, ביום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005), ובלבד ששיעור ההרחבה אושר בידי משרד התיירות;

"פדיון" - סך ההכנסות מפעילות של יחידת אירוח, חדר אירוח כפרי ואטרקציה תיירותית, בתקופה כלשהי, בניכוי מס ערך מוסף;

"תקופת הפיצוי" -

1. לגבי יחידת אירוח שאינה חדר אירוח כפרי - התקופה שתחילתה ביום המוקדם ביותר מבין המועדים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצויה בו יחידת האירוח כאמור וסיומה ביום ז' בתשרי התשס"ז (29 בספטמבר 2006);
   
   
2. לגבי חדר אירוח כפרי או אטרקציה תיירותית - התקופה שתחילתה ביום המוקדם ביותר של המועדים הנקובים בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצוי בו חדר האירוח הכספי או האטרקציה התיירותית, לפי הענין, וסיומה ביום כ"ז אב התשס"ו (21 באוגוסט 2006);

"תקופת קטיף" - המועדים שחל בהם קטיף של זן עצי פרי, לפי המפורט בטור ה' שבטבלה בתוספת השלישית;

(5) מבוטל.

"שיקום נזק" - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;

"ניזוק" - מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל; ולענין "שווי של נזק עקיף" בתעשיה במסחר ובשירותים, למעט -

(1) המדינה;

(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

(3) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

(4) קופת חולים או מוסד להשכלה גבוהה; ולרבות, מי שעובד שלו מתגורר באזור הגבלה.

ולענין שווי של נזק עקיף בענף גידול עופות פטם - מגדל העוסק בגידול עופות לצורכי הטלת ביצי מאכל לשיווק אשר נקבעה לו מכסה אישית לשנת 2006, לפי תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2006), התשס"ו-2005, ובלבד שביום שקדם ליום הראשון הנקוב בחלק ב' לתוספת השניה לגבי האזור שמצוי בו הלול לגידולם של העופות להטלה היה הלול פעיל בייצור ביצי מאכל; לענין זה, "מגדל" - למעט יחיד המגדל לא יותר מ-10 עופות לצורך עצמו ובני משפחתו בלבד;

"הוצאות שיקום הנזק" - כולן או מקצתן;

"דירת מגורים" - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

(א) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת.

(ב) בטלה.

(ג) נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

(א) הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.

(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.

(ב1) לתביעה לפי תקנת משנה (ב), יצורפו הצהרה של הניזוק, לרבות קבלן כוח אדם ומעסיק בפועל, כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, בנוסח שיורה המנהל.

(ג) המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

(א) לא יראו נזק כ"נזק מלחמה" אם נגרם כתוצאה מכך שהנזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.

(ב)המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים, אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

(א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין. ולענין נזק עקיף ביחידת אירוח או חדר אירוח כפרי או אטרקציה תיירותית שאינם עסק חדש, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, רשאי המנהל להורות, לבקשתו של ניזוק, על תשלום מקדמה, בשיעור שלא יפחת מ-30% ובתנאים שיורה, ובלבד שאם שולמה מקדמה כאמור לא יחולו הוראות תקנה 2 לתקנות הוראת השעה כתיקונה בתקנה 2 לתקנות אלה.

(ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה,אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור בתקנה 6 תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים שבו נמסרה התעודה האמורה.

(ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.

(ד) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 33(א)(1) לחוק, החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.

(א) המנהל רשאי לתקן החלטה לפי תקנה 8 תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.

(ב) על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנה 8 בשינויים המחוייבים.

(ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.

(ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות סעיף 33א לחוק והוראות פקודת המסים (גביה).

הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9, רשאי תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

(א) לענין תקנה 11 תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.

(ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים -

1. מי שנתקימו בו הדרישות המנויות בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
   
   
2. חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
   
   
3. חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים;
   
   

(ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה,יצויין בהם מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.

(ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1)ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.

(ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.

(ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, וכן הסמכות להיכנס,או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת מסירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת ערר.

(א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית,לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.

(ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.

(ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והואות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.

(ד) משהוגש ערעור,יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות את מאלה:

(1) לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערוב לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;

(2) לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

(א) המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.

(ב) המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:

(1) מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;

(2) השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 9, ביום י"ז בניסן תשל"ב (1 באפריל 1972).

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ"ז-1967 - בטלות.

לתקנות אלה ייקרא "תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973"

תקנה 2(א)

1. (א) לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד - 50% משווי הנזק.

(ב) לגבי נזק מלחמה לנכס אחר - 100% משווי הנזק.

(ג) לגבי נזק מלחמה לדירת מגורים - 100% מהוצאות שיקום הדירה.

2. לגבי נזק עקיף - 100% משווי של נזק עקיף.

(תקנה 1 - ההגדרה "אזור הגבלה") 

חלק א'

חלק ב'

(תקנה 1 - הגדרת "שווי של נזק עקיף")