תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 - עופרת יצוקה

"שווי הנכס" - הסכום שהיה מתקבל הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;

"הנזק הממשי" - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק, או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנע;

"הוצאות להקטנת הנזק" - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את היקפו, ובלבד שלדעת המנהל היה סביר להוציאם, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע ע"י פעולות אלה;

"נזק" - נזק מלחמה ונזק עקיף:

"שווי של נזק מלחמה" -

(1) לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;

(2) לגבי מלאי - הנזק הממשי;

(3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;

(4) לגבי מלאי מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שווי של מלאי במעבר), תש"ל-1969 - הנזק הממשי;

(5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;

"אזור קובע" - האזור המסומן במפה שבתוספת השניה, המוכרז בזה יישוב ספר מיום ל' בכסלו התשס"ט (27 בדצמבר 2008) עד יום כ"ג בטבת התשס"ט (19 בינואר 2009) (להלן - תקופת ההכרזה);

"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

"מס תשומות" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"מחזור עסקאות" - מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן, ולמעט פיצוי ששולם לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ז-2007, לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ח-2007, או לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ח-2008;

"מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:

(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2007, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן - תמיכות ותרומות);

(2) עיקר הכנסו בשנת המס 2007 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, היתה ממכירת שירותים או מצרכים שהתרומה בעדם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל מדי חודש;

"מעסיק בפועל" ו-"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי;

"תשומות שוטפות" - התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור;

"שווי של נזק עקיף" - כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:

(א) מסלול שכר עבודה; לעניין זה - "מסלול שכר עבודה" -

1. לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - 132.5% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטוחוני;
   
   
2. לגבי ניזוק שהוא קיבוץ - שווי הנזק כאמור בפסקה (1) בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; לעניין זה - שווי עבודת חברי הקיבוץ" - סכום השכר הממוצע למשרת שכיר, מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבו העובדים בתעשיה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ;
   
   
3. לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם - 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, כאשר 117% משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל; היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (ב), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (ג);
   
   
4. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2007, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו האמורה, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב-117% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני.
   
   לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;
   
   "שכר העבודה היומי" - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2008, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
   
   "שכר יום עבודה של העובד" - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2008, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים;
   
   "השכר המרבי" - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
   
   "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" - יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי - למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ובלבד שמתקיימים בעובד גם אחד מאלה:

(1) הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף;

(2) הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד או סגירת מוסד כאמור שאושרה על ידי פיקוד העורף עד ליום המאוחר ביותר בתקופת ההכרזה, ואין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ובלבד שמוס החינוך מצוי באזור הקובע ומתקיים אחד מאלה:

(א) הילד המצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;

(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי - נבצר ממנו להשגיח על הילד;

הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד, לפי העניין, לצורך השגחה על אותו ילד; לענין זה -

"אומן" - מי שאושר בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים לשמש כמשפחת אומנה, בין לבדו ובין יחד עם בן זוגו;

"הורה יחיד", "ילד", "מוסד חינוך" - כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.

(ב) מסלול מחזורים; לעניין זה - "מסלול המחזורים"-

1. לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2)-סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
   
   
2. לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2008 או 2009 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס 2007 מחולקת ב-12 לבין סכום הכנסתו בחודש ינואר 2009, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
   
   

והכל לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים;

"הכנסה בחודש ינואר 2009" -

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בחודש ינואר 2009 ממכירת שירותים או מצרכים שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל מדי חודש, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון;

(2) לגבי ניזוק שבשנת המס 2008 או 2009 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בחודש ינואר 2009, שאושר לעניין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - מיסוי מקרקעין);

"הכנסה בשנת המס 2007" -

(1) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בשנת המס 2007 כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מצרכים שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל מדי חודש;

(2) לגבי ניזוק שבשנת המס 2008 או 2009 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בשנת המס 2007 כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או מיסוי מקרקעין;

"הפרש המחזורים" - ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש ינואר 2008 שהוא מוכפלבמקדם ההאטה לבין מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות מכמה סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור הקובע, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;

"מחזור עסקאות בחודש ינואר 2008" -

(1) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש ינואר 2008 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום כ"ט בכסלו התשס"ט (26 בדצמבר 2008);

(2) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו-חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר ופברואר 2008 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום כ"ט בכסלו התשס"ט (26 בדצמבר 2008);

(3) לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים - האמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, או, לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) - סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) ומסתיימת ביום ו' בניסן התשס"ט (31 במרס 2009), בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה' לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין, הכל כפי שהוכח על ידי הניזוק באמצעות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל:

(א) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים פברואר ומרס בשנת 2009 עד ליום המאוחר ביותר בתקופת ההכרזה במספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2008 עד יום י"ב בחשוון התשס"ח (19 בינואר 2008) אינו גבוה מ-70%;

(ב) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים פברואר ומרס בשנת 2009 עד ליום המוקדם ביותר בתקופת ההכרזה ושבוטלו עד ליום המאוחר ביותר בתקופת ההכרזה במספר האירועים או החדרים, לפי העניין, שהוזמנו לחודשים פברואר ומרס בשנת 2009 עד ליום המוקדם ביותר בתקופת ההכרזה הוא 30% לפחות;

ובלבד, שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, יהא מחזור עסקותיו בחודש ינואר 2009 המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה;

"מקדם ההאטה" - היחס המתקבל מחלוקת מחזור העסקאות של הניזוק בחודשים נובמבר ודצמבר 2008 במחזור עסקאותיו בחודשים נובמבר ודצמבר 2007 או שיעור של 100%, לפי הנמוך מביניהם, ובלבד שלגבי כל אחד מאלה יהא מקדם ההאטה 1:

(1) ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום כ"א בחשוון התשס"ח (2 בנובמבר 2007) עד יום כ"ט בכסלו התשס"ט (26 בדצמבר 2008);

(2) ניזוק שבשנת המס 2007, 2008 או 2009 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"שיעור ההוצאה הנחסכת" -

(1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2008, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.85;

(2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מצרכים שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל מדי חודש בשל שנת המס 2007 שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2007;

(3) לגבי ניזוק שבשנת המס 2008 או 2009 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2007, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2007 ומוכפל ב-0.85;

(4) לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף - סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2007, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2007 ומוכפל ב-0.85;

"משלים ההוצאה הנחסכת" - התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי הענין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%;

(ג) מסלול הוצאות; לעניין זה -

"השכר המרבי" החודשי - כהגדרתו בפסקה (א) שהוא מוכפל ב-22;

"חבר בני אדם" - כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;

"הכנסה חייבת בחודש ינואר 2009" - הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2007 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, כשהיא מחולקת ב-12, ובלבד שהיא לא עולה על השכר המרבי החודשי, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו-חודשית - כשהיא מחולקת ב-6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי;

"מסלול הוצאות" -

(1) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד-חודשית - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרושת המסים בישראל בשל חודש ינואר 2009, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודש האמור ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם - בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש ינואר 2009, לבין סך מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש ינואר 2009;

(2) לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו-חודשית - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל החודשים ינואר ופברואר 2009, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודשים האמורים ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם

- בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש ינואר 2009, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר ופברואר 2009; והכל לא יותר מסכום התקרה;

"מקדם ההאטה"- כהגדרתו בפסקה (ב);

"סכום התקרה" - הנמוך מבין שני אלה:

(א) 2,500,000 שקלים חדשים;

(ב) מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש ינואר 2008 כשהוא מוכפל במקדם ההאטה, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו- חודשית - מחזור סקאותיו של הניזוק בחודשים ינואר ופברואר 2008 כשהוא מחולק ב-2 ומוכפל במקדם ההאטה;

"תשלומי שכר עבודה" - סך כל תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ובלבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין;

(ד) ולענין ניזוק שהוא חקלאי שעיסוקו בגידולים בענף הצומח, למעט בענף הגינון - מסלול אובדן תוצרת בניכוי הוצאה נחסכת, ולא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים, ובלבד ששילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעבור יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לענין זה -

"מסלול אובדן תוצרת בניכוי הוצאה נחסכת" - הסכום המתקבל מהכפלת סכום התוצרת היומי במספר ימי ההיעדרות של עובדיו בשל המצב הביטחוני;

"סכום התוצרת היומי" - מחזור העסקאות של הניזוק לשנת המס 2008 שהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת ובמקדם הקרה ומחולק בסך ימי העבודה בשנת המס 2008, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר, והכל לא יותר מסכום השכר הממוצע למשרת שכיר שהוא מוכפל בארבע, מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

"שיעור ההוצאה הנחסכת" - סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2008, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.4, ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף - סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2007, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2007 ומוכפל ב-0.4;

"מקדם הקרה" - מחזור העסקאות של הניזוק לשנת המס 2007 שהוא מוכפל ב-0.8 ומחולק במחזור עסקאותיו לשנת המס 2008, ובלבד שלא יפחת מ-1 ולא יעלה על 5, והכל ובלבד שבידי הניזוק אישור מאת שר החקלאות ופיתוח הכפר כי הוא זכאי לפיצוי או לתמיכה בשל נזקי קרה בשנת 2008;

"משלים ההוצאה הנחסכת" - התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי העניין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס;

"סך כל ימי העבודה בשנת המס 2008" - מס פר העובדים הממוצע לחודש בשנת המס 2008, כפי שדווח לרשות המסים בישראל, שהוא מוכפל ב-270;

"השכר המרבי" ו"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" - כהגדרתם בפסקה (א);

(ה) ולענין ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או ניזוק שחל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה - אובדן תפוק לגבי אותו גורם ייצור בניכוי הוצאות הייצור הנחסכות, ולא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים, ובלבד ששילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לענין זה, "שכר העבודה היומי"  ו"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" - כהגדרתם בפסקה (א).

"שיקום נזק" - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;

"ניזוק" - מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל; ולענין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור הקובע, ואולם לעניין פסקה (א) בהגדרה האמורה - לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור הקובע ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני".

"הוצאות שיקום הנזק" - כולן או מקצתן;

"דירת מגורים" - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

(א) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת.

(ב) פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.

(ג) נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

(א) הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.

(ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ט-2009.

(ג) המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

(א) לא יראו נזק כ"נזק מלחמה" אם נגרם כתוצאה מכך שהנזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.

(ב)המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים, אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

(א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.

(ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה,אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור בתקנה 6 תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים שבו נמסרה התעודה האמורה.

(ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.

(ד) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום.

(א) המנהל רשאי לתקן החלטה לפי תקנה 8 תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.

(ב) על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנה 8 בשינויים המחוייבים.

(ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.

(ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות סעיף 33א לחוק והוראות פקודת המסים (גביה).

הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9, רשאי תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

(א) לענין תקנה 11 תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.

(ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים -

1. מי שנתקימו בו הדרישות המנויות בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
   
   
2. חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
   
   
3. חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים;
   
   

(ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה,יצויין בהם מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.

(ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1)ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.

(ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.

(ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, וכן הסמכות להיכנס,או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת מסירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת ערר.

(א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית,לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.

(ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.

(ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והואות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.

(ד) משהוגש ערעור,יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות את מאלה:

(1) לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערוב לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;

(2) לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

(א) המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.

(ב) המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:

(1) מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;

(2) השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 9, ביום י"ז בניסן תשל"ב (1 באפריל 1972).

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ"ז-1967 - בטלות.

לתקנות אלה ייקרא "תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973".

תקנה 2(א)

1. (א) לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד - 50% משווי הנזק. (ב) לגבי נזק מלחמה לנכס אחר - 100% משווי הנזק.

2. לגבי נזק עקיף - 100% משווי של נזק עקיף.

(תקנה 1 - ההגדרה "אזור קובע")