תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), (הוראת שעה) (מס' 2), תשס"ח-2008

"שווי הנכס" - הסכום שהיה מתקבל הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון
ביום קרות הנזק;

"הנזק הממשי" - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק,או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנע;

"הוצאות להקטנת הנזק" - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את הקיפו, ובלבד שלדעת המנהל היה סביר להוציאם, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע ע"י פעולות אלה;

"נזק" - נזק מלחמה ונזק עקיף:

"שווי של נזק מלחמה" -
(1) לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;
(2) לגבי מלאי - הנזק הממשי;
(3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
(4) לגבי מלאי מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שווי של מלאי במעבר), תש"ל-1969 - הנזק הממשי;
(5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;

"אזור הכרזה" - האזור המסומן כתום בהודעה בדבר אזור שהוא יישוב ספר, המוכרז בזה יישוב ספר מיום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009);

"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;

"מס תשומות" - כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;

"מחזור עסקאות" - מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן, ולמעט פיצוי ששולם לפי התקנות העיקריות, לפי תקנות אלה, לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ז-2007, או לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ח-2007;

"תקופת הבסיס" -
(1) לגבי המקטע הראשון - התקופה המתחילה ביום כ"ט בתשרי התשס"ו (1 בנובמבר 2005) והמסתיימת ביום ט' בחשוון התשס"ז (31 באוקטובר 2006);

(2) לגבי המקטע השני, השלישי או הרביעי - התקופה המתחילה ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) והמסתיימת ביום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007);

(3) לגבי המקטע החמישי או השישי - התקופה המתחילה ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) והמסתיימת ביום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008);

"תקופת הפיצוי" - כל אחת מאלה, לפי העניין:

(1) התקופה שמיום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006) עד יום כ"ב בטבת התשס"ל (31 בדצמבר 2007) (להלן - המקטע הראשון);
(2) התקופה שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום כ"ה בניסן התשס"ח (30 באפריל 2008) (להלן - המקטע השני);
(3) התקופה שמיום כ"ו בניסן התשס"ח (1 במאי 2008) עד יום ל' באב התשס"ח (31 באוגוסט 2008) (להלן המקטע השלישי);
(4) התקופה שמיום א' באלול התשס"ח (1 בספטמבר 2008) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008) (להלן - המקטע הרביעי);
(5) התקופה שמיום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009) עד יום ח' בתמוז התשס"ט (30 ביוני 2009) (להלן - המקטע החמישי);
(6) התקופה שמיום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009) עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009) (להלן - המקטע השישי);

"תשומות שוטפות" - התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי הוראות חוק מס ערך מוסף למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור;

"שווי של נזק עקיף" - כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:

(א) (1) למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי;
(2) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד - עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל כל יום היעדרות של העובד מעבודתו בשל המצב הביטחוני; לא עבד העובד בשל המצב הביטחוני כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו
עובד; לעניין זה ולעניין ההגדרה "ניזוק" -

"יום היעדרות בשל מצב ביטחוני" - יום שנעדר בו העובד מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעט יום שנעדר בו בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי - למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה;

"שכר העבודה היומי" - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שהמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;

"שכר יום עבודה של עובד" - שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987;

"השכר המרבי" - שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, אך כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

(ב) מסלול מחזורים בתוספת הפרשי פיצוי; לעניין זה -

"הפרש המחזורים" -

(1) לגבי ניזוק שתבע פיצוי לפי פסקה זו בשל המקטע הראשון - ההפרש החיובי שבין הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס לבין הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו במקטע הראשון שבשלו נתבע הפיצוי, הכל כפי שדווח לרשות המסים בישראל;

(2) לגבי ניזוק שתבע פיצוי לפי פסקה זו בשל המקטע השני, המקטע השלישי או המקטע הרביעי - ההפרש החיובי שבין הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס לבין הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו במקטע המסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי, הכל כפי שדווח לרשות המסים בישראל, ובלבד שלמחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס ייווסף הפיצוי ששולם לפי תקנות אלה בשל נזק במקטע הראשון;

(3) לגבי ניזוק שתבע פיצוי לפי פסקה זו בשל המקטע החמישי או השישי - ההפרש החיובי שבין הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס לבין הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו במקטע המסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי, הכל כפי שדווח לרשות המסים בישראל, ובלבד שלמחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס ייווסף הפיצוי ששולם לפי תקנות אלה בשל נזק במקטע השני, במקטע השלישי ובמקטע הרביעי;

"הפרשי פיצוי"


(1) לגבי ניזוק שתבע פיצוי לפי פסקה זו במקטע השני, במקטע השלישי ובמקטע הרביעי, ויש לו נזק בכל אחד מהמקטעים האמורים - ההפרש החיובי שבין סכום מסלול המחזורים של כל המקטעים האמורים אילולא היו מוגבלים בסכום התקרה, לבין סכום מסלול המחזורים במקטעים כאמור, ובלבד שסך כל הפיצוי בשל כל המקטעים האמורים לא יעלה על 3,000,000 שקלים חדשים;

(2) לגבי ניזוק שתבע פיצוי לפי פסקה זו במקטע החמישי ובמקטע השישי, ויש לו נזק בכל אחד מהמקטעים האמורים - ההפרש החיובי שבין סכום מסלול המחזורים של כל המקטעים האמורים אילולא היו מוגבלים בסכום התקרה, לבין ססכום מסלול המחזורים במקטעים כאמור, ובלבד שסך כל הפיצוי בשל כל המקטעים כאמור, ובלבד שסך כל הפיצוי בשל כל המקטעים האמורים לא יעלה על 3,000,000 שקלים חדשים;

"מסלול מחזורים" - סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת ומוכפל במספר החודשים הנכללים במקטע המסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי, והכל לא יותר מסכום התקרה;

"סכום התקרה" -


(1) לגבי המקטע הראשון - 3,000,000 שקלים חדשים;
(2) לגבי המקטע השני, השלישי או הרביעי - 1,000,000 שקלים חדשים בעבור כל מקטע כאמור;
(3) לגבי המקטע החמישי או השישי - 1,500,000 שקלים חדשים בעבור כל מקטע כאמור;

"שיעור ההוצאה הנחסכת" - סך התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל תקופת הבסיס, מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.8;

"משלים ההוצאה הנחסכת" - התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תיחשב כאפס;

(ג) מסלול הוצאות בתוספת הפרשי פיצוי; לעניין זה:

"הפרשי פיצוי" -

(1) לגבי ניזוק שתבע פיצוי לפי פסקה זו במקטע השני, במקטע השלישי ובמקטע הרביעי, ויש לו נזק בכל אחד מהמקטעים האמורים - ההפרש החיובי שבין סכום מסלול ההוצאות בכל המקטעים האמורים אילולא היו מוגבלים בסכום התקרה, לבין סכום מסלול ההוצאות במקטעים כאמור, ובלבד שסך כל הפיצוי בשל כל המקטעים האמורים לא יעלה על הנמוך מבין 3,000,000 שקלים חדשים או מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כמשמעותה בפסקה (2) בהגדרה "תקופת הבסיס";

(2) לגבי ניזוק שתבע פיצוי לפי פסקה זו במקטע החמישי ובמקטע השישי, ויש לו נזק בכל אחד מהמקטעים האמורים - ההפרש החיובי שבין סכום מסלול ההוצאות בכל המקטעים האמורים אילולא היו מוגבלים בסכום התקרה, לבין סכום מסלול ההוצאות במקטעים כאמור, ובלבד שסך כל הפיצוי בשל כל המקטעים האמורים לא יעלה על הנמוך מבין 3,000,000 שקלים חדשים או מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כמשמעותה בפסקה (3) בהגדרה "תקופת הבסיס";

"השכר המרבי" החודשי - כהגדרתו בפסקה (א) (2), מוכפל ב-22;

"חבר בני אדם" כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;

"הכנסה חייבת במקטע" - הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2005 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, כשהיא מחולקת ב-12, ובלבד שהיא לא עולה על השכר המרבי החודשי, ומוכפלת במספר החודשים הנכללים במקטע המסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי;

"מסלול הוצאות" - ההפרש החיובי שבין הסכום המקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל המקטע המסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי, סך  תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל המקטע האמור ולגבי ניזוק שאינו חבר בני אדם - בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק באותו מקטע, לבין סך מחזור עסקאותיו של הניזוק באותו מקטע, והכל לא יותר מסכום התקרה;

"סכום התקרה" -


(1) לגבי המקטע הראשון - הנמוך מבין שני אלה:

(א) 3,000,000 שקלים חדשים;

(ב) הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, מוכפל ב-14;

(2) לגבי כל אחד מהמקטעים השני, השלישי והרביעי - הנמוך מבין שני אלה:

(א) 1,000,000 שקלים חדשים;

(ב) הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, מוכפל ב-4;

(3) לגבי כל אחד מהמקטעים החמישי והשישי - הנמוך מבין שני אלה:

(א) 1,500,000 שקלים חדשים;

(ב) הממוצע החודשי של מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, מוכפל ב-6;

"תשלומי שכר עבודה" - סך תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ובלבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין;

"מעביד" - למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

"שיקום נזק" - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;

"ניזוק" - מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל; ולעניין פסקה (א)(2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף", לרבות מי שעובד שלו מתגורר באזור הכרזה;

"הוצאות שיקום הנזק" - כולן או מקצתן;

"דירת מגורים" - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

(א) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת.

(ב) פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.

(ג) נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

(א) הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.

(ב) בשל כל אחד מהמקטעים השני, השלישי הרביעי, החמישי והשישי תוגש למנהל תביעה לפיצויים בטופס שקבע, בתוך שלושה חודשים מתום אותו מקטע, ולעניין המקטע הראשון - תוגש למנהל תביעה לפיצויים בטופס שקבע, בתוך שלושה חודשים מתום אותו מקטע, ולעניין המקטע הראשון - תוגש למנהל תביעה לפיצויים בטופס שקבע, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה מס' 2), התשס"ח-2008.

(ג) המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

(א) לא יראו נזק כ"נזק מלחמה" אם נגרם כתוצאה מכך שהנזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.

(ב)המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים, אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

(א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.

(ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה,אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור בתקנה 6 תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים שבו נמסרה התעודה האמורה.

(ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.

(ד) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 33(א)(1) לחוק, החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.

(א) המנהל רשאי לתקן החלטה לפי תקנה 8 תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.

(ב) על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנה 8 בשינויים המחוייבים.

(ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.

(ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות סעיף 33א לחוק והוראות פקודת המסים (גביה).

הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9, רשאי תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

(א) לענין תקנה 11 תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.

(ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים -

1. מי שנתקימו בו הדרישות המנויות בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;
   
   
2. חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;
   
   
3. חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים;
   
   

(ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה,יצויין בהם מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.

(ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1)ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.

(ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.

(ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, וכן הסמכות להיכנס,או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת מסירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת ערר.

(א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית,לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.

(ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.

(ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והואות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.

(ד) משהוגש ערעור,יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות את מאלה:

(1) לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערוב לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;

(2) לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

(א) המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.

(ב) המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה. לגבי מי שתובע פיצוי בשל המקטע החמישי או השישי - הוא הודיע לרשות המסים על פתיחת עסקו לאחר יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).

מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:

(1) מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;

(2) השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

(א) (1) תחילתן של תקנות אלה ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006).

(2) על אף האמור בפסקה (1), תחילתה של ההגדרה "ניזוק" בתקנה 1 לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 1 (1(ב) לתקנות אלה, ביום כ"א באב התשס"ז (5 באוגוסט 2007).

(ב) תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:

1. המדינה;
   
   
2. גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
   
   
3. חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;
   
   
4. קופת חולים.
   
   

(ג) פסקאות (ב) ו-(ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 בתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:

1. הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
   
   
2. הוא קופת גמל כהגדרתו בפקודה;
   
   
3. הוא קרן נאמנות כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
   
   
4. הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
   
   
5. הוא מוסד להשכלה גבוהה;
   
   
6. בשנת המס 2005, 2006, 2007, 2008 או 2009 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
   
   
7. הוא קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
   
   
8. עסקו מצוי שלא באזור הכרזה;
   
   
9. בשנת המס 2005, 2006, 2007, 2008 או 2009 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף;
   
   
10.   עיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו;
    
    
11.   בשנת המס 2005, 2006, 2007, 2008 או 2009 חלות בחישוב הכנסתו הוראות סעיף 8א לפקודה;
    
    
12.   עיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק;
    
    
13.   מחזור עסקאותיו, בתקופת הבסיס או בתקופת הפיצוי, כולה או חלקה,כולל פעילות מכמה סניפים שאינם  כלולים באזור הכרזה או שכלולים במחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס עסקאות מענפי עיסוק שונים; 
    
    
14.   הוא רשום כאחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף;
    
    
15.   לגבי מי שתובע פיצוי בשל המקטע הראשון - הוא הודיע לרשות המסים על פתיחת עסקו לאחר יום כ"ט בתשרי התשס"ו (1 בנובמבר 2005); לגבי מי שתובע פיצוי בשל המקטע השני, השלישי או הרביעי - הוא הודיע לרשות המסים על פתיחת עסקו לאחר יום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007); לגבי מי שתובע פיצוי בשל המקטע החמישי או השישי - הוא הודיע לרשות המסים על פתיחת עסקו לאחר יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008);
    
    
16.   הוא מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה;
    
    
17.   עיסוקו בהפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעסקה;
    
    
18.   הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל דוח שהיה חייב בהגשתו לפי חוק מס ערך מוסף, בשל המקטע המסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי;
    
    
19.   עסקו לא היה פעיל לפני מקטע מסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי או שהפסיק לפעול במהלך מקטע כאמור, לפי העניין; לעניין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם התקיים בו אחד מאלה:
    
    (א) בארבעת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף לפני מקטע מסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי או במהלכו, הוא דיווח על מחזור עסקאות, כמשמעותו בחוק האמור, אפס;
    
    (ב) הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת מקטע מסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי או במהלך מקטע כאמור, לפי העניין;

(ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), פסקה (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה לא תחול גם על ניזוק שהוא אחד מאלה:

1. עיסוקו בחקלאות;
   
   
2. הוא רכש או שכר נכס במהלך מקטע מסוים בהגדרה "תקופת הפיצוי" שבשלו נתבע הפיצוי, לשם הרחבת פעילותו העסקית; לעניין זה, "נכס" - כהגדרתו בסעיף 35 לחוק.
   
   

(ה) נוסף על האמור בתקנות משנה (ב) עד (ד) -

1. ניזוק שבחר לתבוע פיצוי בשל המקטע השני או השלישי בהגדרה "תקופת פיצוי" לפי מסלול המחזורים - לא יהא זכאי לתבוע פיצוי בשל כל מקטע שלאחר אחד המקטעים האמורים למעט בשל המקטע החמישי והשישי, לפי מסלול הנזק הממשי או מסלול ההוצאות;
   
   
2. ניזוק שבחר לתבוע פיצוי בשל המקטע השני או השלישי בהגדרה "תקופת פיצוי" לפי מסלול ההוצאות - לא יהא זכאי לתבוע פיצוי בשל המקטע השני או השלישי בהגדרה "תקופת פיצוי" לפי מסלול ההוצאות - לא יהא זכאי לתבוע פיצוי בשל כל מקטע שלאחר אחד המקטעים האמורים לפי מסלול הנזק הממשי או מסלול המחזורים; לענין זה - "מסלול הוצאות" - כאמור בפסקה (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנה 1 לתקנות העיקירות כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה; "מסלול הנזק הממשי" - כאמור בפסקה (א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנה 1 לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה; "מסלול מחזורים" - כאמור בפסקה (ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה.
   
   
3. ניזוק שבחר לתבוע פיצוי בשל המקטע החמישי בהגדרה "תקופת פיצוי" לפי מסלול המחזורים - לא יהא זכאי לתבוע פיצוי בשל המקטע השישי לפי מסלול הנזק הממשי או מסלול ההוצאות;
   
   
4. ניזוק שבחר לתבוע פיצוי בשל המקטע החמישי בהגדרה "תקופת פיצוי" לפי מסלול ההוצאות - לא יהא זכאי לתבוע פיצוי בשל המקטע השישי לפי מסלול הנזק הממשי או מסלול המחזורים.

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ"ז-1967 - בטלות.

לתקנות אלה ייקרא "תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973".

תקנה 2(א)

1. (א) לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד - 50% משווי הנזק.

(ב) לגבי נזק מלחמה לנכס אחר - 100% משווי הנזק.

2. לגבי נזק עקיף - 100% משווי של נזק עקיף.