תקנות הביטוח הלאומי - תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד-1954

בתקנות אלה -

"הפקודה" - פקודת מס הכנסה;

"אגודה" - אגודה שיתופית, למעט קיבוץ;

"קיבוץ" - כמשמעותו בסעיף 54 לפקודה, לרבות מושב שיתופי;

"חבר" - מבוטח העובד במפעל האגודה או הקיבוץ והוא חבר באגודה או בקיבוץ;

"רבעון" - תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס;

"שירות התעסוקה" - כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה תשי"ט-1959. "שנה שוטפת" - כמשמעותה בסעיף 345 לחוק.

תקופת תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק בית היא שלושה חודשים.

(א) (1) מועדי תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד הם: (א) 15 בחודש של כל אחד מהחודשים פברואר עד דצמבר של כל שנה שוטפת - בעד החודש שקדם למועד התשלום; (ב) 15 בחודש ינואר של כל שנה שוטפת - בעד חודש דצמבר של שנת המס שקדמה לאותה שנה שוטפת;

(2) מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק, הוא ב-15 לחודש הראשון שבכל רבעון - בעד הרבעון שקדם לרבעון האמור, ואולם לגבי הרבעון שתחילתו ב-1 באוקטובר, מועד תשלום דמי הביטוח בידי מבוטח כאמור, יהיה ב-25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריו;

(3) מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, המשלם דמי ביטוח מההכנסה המזערית האמורה בפרט 4 בלוח י"א לחוק, הוא ב-15 לחודש הראשון שבכל רבעון - בעד הרבעון שקדם לרבעון האמור, ואולם לגבי הרבעון שתחילתו ב-1 באוקטובר, מועד תשלום דמי הביטוח בידי מבוטח כאמור, יהיה ב-25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריו;

(4) א. על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3), מועד התשלום בידי מבוטח שעבר מסוג של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יהיה כ-15 בחודש שלאחר החודש האחרון בו שהה בסוג של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי. ב. האמור בפסקה (א) יחול בשינויים המחוייבים גם על מבוטח שהכנסותיו בתקופת התשלום עלו על הכנסת המינימום האמורה בפרטים 3 ו-4 בלוח י"א לחוק, לפי הענין.

(ב) בוטל.

(ג) (1) המוסד רשאי לדחות מועד תשלום דמי ביטוח למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, אם ההכנסה שעל פיה חושבו המקדמות לרבעון הראשון חייב בתשלומן לגבי אותה שנה שוטפת לא עלתה על סכום השווה להכנסה המזערית שנקבעה לגבי אותו רבעון בפרט 3 שבלוח י"א לחוק.
(2) התברר כי בשנת כספים פלונית עלתה הכנסתו של המבוטח, כאמור בסעיף 345 לחוק על ההכנסה המזערית לאותה שנת כספים לפי פרט 3 שבלוח י"א לחוק יחולו הוראות אלה -

(א) נוצרו מקורות ההכנסה לגבי אותה שנת כספים פלונית לפמני ה-31 בינואר של אותה שנת מס - יראו כאילו המועד לתשלומם של דמי הביטוח לא נדחה וכאילו חל במועדי התשלום של תקופת התשלום שבאותה שנת מס.

(ב) נוצרו מקורות ההכנסה לגבי אותה שנת כספים פלונית לאחר ה-31 בינואר של אותה שנת מס - המועד לתשלומם של דמי ביטוח אלה יהיה בתום ששת חדשים מתום שנת המס שאליה מתייחסת ההכנסה.

מועדי תשלום דמי ביטוח בעד עובד במשק בית הם כלהלן:

(1) 20 באפריל - בעד החודשים ינואר עד מרס של אותה שנה;
(2) 20 ביולי - בעד החודשים אפריל עד יוני של אותה שנה;

(3) 20 באוקטובר - בעד החודשים יולי עד ספטמבר של אותה שנה;

(4) 20 בינואר - בעד החודשים אוקטובר עד דצמבר של השנה הקודמת.

(א) בתקנה זו -

"חיוב על פי הרשאה" - חיוב על פי הרשאה כמשמעו בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992;

"מסר אלקטרוני" - כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;

"סכום מעוגל" - סכום מעוגל כלפי מעלה למכפלה הקרובה של 1,000 שקלים חדשים.

(ב) מעביד, המגיש בעד עובדיו דין וחשבון באמצעות מסר אלקטרוני ומשלם דמי ביטוח בעד עובדיו באמצעות חיוב על פי הרשאה, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1) מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בסכום מעוגל שאינו עולה על 7 פעמים השכר הממוצע, יהיה המועד לתשלום דמי ביטוח לגביו, ה-22 בחודש לאחר תקופת התשלום, ובלבד שהמסר האלקטרוני הועבר עד השעה 12.00 של ה-18 בחודש שלאחר תקופת התשלום;

(2) מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח בסכום מעוגל העולה על האמור בפסקה (1), יהיה המועד לתשלום דמי הביטוח לגביו, כל אחד מאלה, ובלבד שהמסר האלקטרוני, לגבי סכום החיוב בדמי ביטוח, הועבר עד עד השעה 12.00 של ה-12 בחודש שלאחר תקופת התשלום:

(א) ה-15 בחודש שלאחר תקופת השלום, לגבי חלק התשלום העולה על הסכום האמור בתקנת משנה (ב)(1);

(ב) ה-22 בחודש שלאחר תקופת התשלום, לגבי חלק התשלום שאינו עולה על הסכום האמור בתקנת משנה (ב)(1).

(ג) מבוטח שהוא עובד עצמאי ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, החייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם ומשלמים את דמי הביטוח האמורים באמצעות חיוב על פי הרשאה, יהיה המועד לתשלום דמי ביטוח לגביהם, המועדים האמורים בתקנת משנה (ב)(2) או בתקנה 2(א)(3), לפי הענין.

(ד) על אף האמור בתקנה 2(א)(2) ו-(3), יחולו על מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח כמפורט בפרטים 3 ו-4 בטור "הכנסה מזערית" שבלוח י"א לחוק, והמשלם את דמי הביטוח באמצעות חיוב על פי הרשאה, הוראות אלה:
(1) בעד שלושת הרבעונים הראשונים שבכל שנה ישלם מבוטח כאמור דמי ביטוח בסכום השווה לשליש מסכום דמי הביטוח לרבעון, ב-22 שבכל חודש ברבעון שחל בתכוף לאחר הרבעון שבעדו משתלמים דמי הביטוח;

(2) בעד הרבעון המתחיל ב-1 באוקטובר של השנה, ישלם מבוטח כאמור, דמי ביטוח בסכום השווה לשני שלישים מסכום דמי הביטוח לרבעון, ב-25 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריה ובסכום השווה לשליש ב-22 בחודש פברואר של שנת המס שלאחריה ובסכום השווה לשליש ב-22 בחודש מרס של שנת המס שלאחריה.

(א) דמי ביטוח ישולמו באמצעות בנק הדואר או כל בנק אחר שאישר לכך המוסד, זולת אם הודיע המוסד לחייב בתשלום לשלם את דמי הביטוח בדרך אחרת.

(ב) מעביד המעסיק בישראל עובד שמקום מושבו באזור או בשטחי עזה יריחו, כהגדרתם בסעיף 378, שאינו תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף האמור, ישלם את דמי הביטוח, למעט בעד עובדים במשק בית, באמצעות מדור התשלומים שליד שירות התעסוקה.

לענין הסעיפים 337, 338, 340, 341, 343 לחוק ולוח י' יראו כהכנסתו של חבר אגודה את הכנסתו-

(1) לחודש שקדם לחודש בו חל מועד התשלום כשהיא מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודה;

(2) לשנה השוטפת בה חל מועד התשלום כשהיא מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (4) ו-(8) לפקודה.

(א) דמי הביטוח בעד חבר אגודה, לגבי הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (4) ו-(8) לפקודה. יחושבו לפי התשלומים ששולמו לו ממקורות אלה מאת האגודה תוך שנת המס כאמור בתקנה 5.

(ב) כל עוד לא נקבעה ההכנסה לענין תקנה 5 לפי שומה סופית ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 (להלן- תקנות המקדמות).

(ג) הוראות סעיפים 345 ו-362 לחוק והתקנות לפינהם יחולו על חבר אגודה בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(א) לענין סימן ב' לפרק ט"ו לחוק תהיה הכנסתו של חבר קיבוץ צירופם של רכיבים אלה:
(1) שוויה של אספקת המחיה ושווין של שאר הנאות שנתן הקיבוץ מכוח החברות לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם לנקודות זיכוי על פי סעיף 40 לפקודה בשנה השוטפת, מחולק במספר כלל חברי הקיבוץ בגמר אותה שנה (להלן- ההכנסה הנקיה);

(2) סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180 לחוק, והכנסת העודה היתה בסכום ההכנסה הנקיה בתוספת סכום הניכוי כאמור:
(3) סכום אשר אילו היה חבר הקיבוץ עובד אצל מעביד, היה המעביד מנכה בשנה השוטפת לפי דיני מס הכנסה מהכנסת העבודה שלו, והכנסת העבודה היתה בסכום המתקבל לפי פסקאות (1) ו-(2) בתוספת סכום הניכוי לפי פסקה זו.


(ב) (1) שוויה של אספקת המחיה, כאמור בתקנת משנה (א)(1), יהיה בסכום שנקבע באותו חלק מהשומה שנערכה לגבי הקיבוץ לשנה השוטפת (להלן- השומה ), המתייחסת להכנסה לפי סעיף 56 לפקודה:

(2) כל עוד לא נערכה שומה, תחושב הכנסתו של חבר קיבוץ לפי כללי החישוב האמורים בתקנת משנה (א),בשינויים אלה: אספקת המחיה תהיה בסכום המחושב לפי סעיף 56 לפקודה, כפי שהוא רשום במאזן האחרון של הקיבוץ, מחולק במספר כלל חברי הקיבוץ בגמר השנה שלגביה נערך המאזן: שווין של שאר הנאות ויתר הסכומים לפי תקנת המשנה האמורה יחושבו לשנה שלגביה נערך המאזן; בתקנה זו, "מאזן" - מאזן שאושר ל-15 בינואר של השנה השוטפת בידי ברית הפיקוח לקואופרציה החקלךאית העובדת בע"מ (להלן- ברית הפיקוח), או בידי "בחן" ברית הפיקוח של אגודת שיתופיות בישראל, אגודה מרכזית בע"מ (להלן- בחן), או בידי רואה חשבון ובלבד שנערך בדרך עריכת המאזן בידי ברית הפיקוח או בחן.

(3) לא התייחס המאזן לשנה השוטפת, תוגדל או תוקטן ההכנסה ששחושב לפי פסקה (2), לגבי התקופה שבין 1 באפריל של השנה שלגביה נערך המאזן לבין 1 באפריל של שנה השוטפת, בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע כמשמעותו בחוק;:

(4) הכנסתו של חבר קיבוץ שחושבה לפי פסקאות (2) ו-(3), תוגדל או תוקטן במהלך השנה השוטפת, לפי הענין, כדלקמן: (א) ב-1 באפריל - בשיעור השווה למחצית משיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין ה-1 באפריל האמור לבין ה-1 במרס שקדם לו; (ב) ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר וב-1 בינואר שבשנה השוטפת (להלן- מועד העדכון) - בשיעור השינוי שחל בשכר הממוצע בין מועד העדכון שקדם לו.

(ג) (1) שולמו דמי הביטוח לשנה פלונית בהתאם לתקנה משנה (ב)(2) עד (4) ולאחר מכן נערכה שומה, ישולמו או יוחזרו ההפרשים בין דמי הביטוח שהיה על הקיבוץ לשלם לפי תקנה זו, כשהם מחושבים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב)(1), לבין דמי הביטוח ששילם הקיבוץ, ולענין זה יחולו הוראות סעיפים 345(ג) ו-(ד) ו-362 לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(2) נערכה שומה לקיבוץ לפי תקופת שומה מיוחדת בהתאם לסעיף 7 לפקודה, ובתוך אותה תקופת שומה חלה תחילתה של השנה השוטפת, יראו את השומה האמורה כאילו היא השומה לשנה השוטפת, ולצורך האמור בתקנה זו תוגדל או תוקטן ההכנסה שחושבה לפי שומה כאמור בשיעור השינוי שחל בממוצע החדשי של השכר הממוצע למשרת שכיר, כפי ש;רסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן- ממוצע השכר) בשנה השוטפת, לעומת ממוצע השכר בתקופת השומה המיוחדת.

(ד) בוטל.

(א) דמי הביטוח המשתלמים בעד חבר קיבוץ הם מכפלת דמי הביטוח היומיים במספר הימים בשנת התשלום שבהם היה חבר הקיבוץ.

(ב) דמי ביטוח יומיים יחושבו לפי החלק ה-360 מהכנסתו של החבר כאמור בתקנה 5ב

חבר אגודה שיתופית שהכנסתו המחושבת לפי תקנה 5, 5א ו-5ב פחותה מהסכום הנקוב בסעיף 348(ב) לחוק, כפי ששונה בתקנות על פי סעיף 348(ג) לחוק, ישלמו בעדו דמי ביטוח כאילו הכנסתו היהתה הסכום האמור.

(א) מבוטח שאיהו עובד ולא נערכה לגביו שומה ולא נתקבלה שומה עצמית כמשמעותן בתקנות המקדמות, לשנת הכספים 1948/49 או אחריה, ימסור ב-31 ביולי שבכל שנת כספים דין וחשבון, שאפשר להשיגו בכל סניפי המוסד, ויצהיר בו על על הכנסתו בשנת הכספים שקדמה לשנה בה מוגשת ההצהרה וכן יהא רשאי להצהיר בו על הכנסתו הצפויה בשנה השוטפת:

(ב) במקום הצהרה כאמור בתקנת משנה (א) יקבל המוסד הצהרה על ההכנסה הצפויה באותה שנה שוטפת או בחלק ממנה, ובלבד שהודיע כי ניתן למסור הצהרה כאמור עד ה-31 ביולי של אותה שנה שוטפת.

(ג) הוגש דין וחשבון לאחר המועד הנקוב בתקנות משנה (א) או (ב), לא יראוהו כדין וחשבון לענין תקנה זו אלא אם הוגש באיחור בהסכמת המוסד או אם האיחור בהגשת הדין וחשבון הוא הוצאה מגורם שלא היה תלוי ברצונו של המבוטח.

(א) כל מעביד יגיש במועד תשלום דמי הביטוח בעד עובדיו וחשבון, לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. היה העובד מבוטח לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972, יוגש הדין וחשבון לפי טופס שניתן להשיגו בסניפי המוסד. דין וחשבון שהגשתו נדרשת לפי תקנת משנה זו, ניתן להגישו גם באמצעות מסר אלקטרוני ויחולו לענין זה ההוראות האמורות בתקנה 2ב.

(ב) כל מעביד יגיש למוסד יחד עם הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א), דין וחשבון על כל אחד מעובדיו היומיים בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסנפי המוסד.

(ג) (1) כל מעביד יגיש למוסד לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, או תוך שבועיים מהיום שחדל להעסיק עובדים, דין וחשבון בטופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד, או על גבי טופס 0126 האמור בתקנה 13 לתקנות מס הכנסה, מלווה חסכון ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מלווה חסכון ומס מעסיקים), תשל"ה-1975, לגבי העובדים שהעסיק בשנת המס, ובו יפרט מצבם המשפחתי, מענם הפרטי, המשכורת ששולמה להם, דמי הביטוח ששילם עבורם לפי הפרטים המופיעים בדינים וחשבונות האמורים בתקנה במשנה (א).

(2) מעביד יגיש למוסד, לפי דרישתו, יחד עם טופס 0126 את כרטיס העובד של כל עובד שסיכם לכל פרטיו; מעביד העורך את חישובי המשכורת ואת הניכויים באמצעות מיכון, רשאי להגיש למוסד את הדין וחשבון האמור בתקנת משנה (א) כפי שיקבע המוסד.

(ד) המוסד רשאי להתיר בכתב למעביד פלוני לסטות מהוראות שבתקנת משנה (א) והנאמר בהיתר יבוא במקום הקבוע בתקנת משנה (א).

חייב אדם לשלם דמי ביטוח או להגיש דין וחשבון במועד שנקבע בחוק או בתקנות לפיו ומועד זה חל ביום שנקבע בחיקוק כיום מנוחה או כיום שבתוך או ב-1 במאי, יידחה המועד ליום הבא אחריו.

הסכם תשלומים ייערך בטופס שבתוספת.

תוקפה של תקנה 2 יהיה ל-24 חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה.