סכום שמשלם המעביד לעובד. התשלומים כולם מצטרפים יחדיו לשכר ברוטו של העובד. בפסקי דין של בית הדין לעבודה נעשתה הבחנה בין סוגים אחדים של תשלומים:

• שכר רגיל, ובו תשלומים כגון שכר יסוד, תוספת ותק.
• תשלום בעד עבודה נוספת, כגון גמול שעות נוספות, כוננות.
• זכויות נלוות, כגון דמי מחלה, קרן השתלמות.
• החזר הוצאות, כגון החזקת רכב.

להבחנה זו חשיבות בעת קביעת זכויותיו של העובד. בעד תקופת עבודה זכאי העובד לכל סוגי התשלומים, בהתאם לאמור בחוזה העבודה שלו, אך לא זה המצב בהקשרים אחרים. פיצוי הלנת שכר, למשל, ניתן עקב הלנה של השכר הרגיל ושל תשלומים בעד עבודה נוספת, אך לא בשל הלנה של פדיון זכויות נלוות והחזר הוצאות. פיצויי פיטורים מחושבים לפי השכר הרגיל בלבד.

מבחינת השפעת המיסוי על התשלום נחלקים התשלומים לשלוש קבוצות:

• תשלום רגיל: תשלום זה מצטרף לשכר ברוטו של העובד.
• תשלום מגולם: תשלום שהמעביד מתחייב על גובהו נטו, כאשר כל תשלומי המסים הנובעים מתשלום זה יחולו על המעביד. תהליך חישוב השכר ברוטו שמתאים לקיום ההתחייבות לתשלום מגולם קרוי גילום.
• תשלום העברה (transfer payment): כסף שמועבר לעובד במסגרת חישוב השכר, אך אינו נחשב כלל כמשכורת (מבחינת מיסוי ומכל בחינה אחרת), למשל החזרת הוצאות נסיעה בתפקיד. תשלומים מסוג זה נדירים יחסית, ויש שמעדיפים לבצעם באמצעות מערכת הנהלת החשבונות של הארגון במקום באמצעות מערכת השכר שלו (בהקשר רחב יותר מכונים בשם זה תשלומים מהמוסד לביטוח-לאומי).