עקרון השוויון בין כל בני האדם הוא מאבני היסוד של תרבות זמננו. מדגימה זאת הכרזת העצמאות של ארצות-הברית, שבה נאמר:

We hold those truths to be self-evident, that all men are created equal.

בסעיף 2 להצהרה אוניברסלית על זכויות האדם נאמר:

כל אדם זכאי לכל הזכויות והחירויות שנקבעו בהכרזה זו, ללא הבחנה מכל סוג שהוא, כגון גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, ייחוס מלידה או מעמד אחר.

עקרון השוויון הוא מעקרונות היסוד של המשפט בישראל. במגילת העצמאות נאמר בעניין זה: "המדינה תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". על-פי עקרון זה קבע בג"ץ כי "כל דבר חקיקה מתפרש באופן שתכליתו להגשים שוויון בין אדם לחברו ולא להפלות ביניהם". הכנסת נמנעה מלעגן במפורש את עקרון השוויון בחוק יסוד, אך בעקבות חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נאמר בפסק דין (בג"ץ 5394/92, פד"י מח(3) 363): "היום ניתן לעגן את עקרון השוויון בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. עיגון זה משמעותו העלאת עקרון השוויון למדרגה נורמטיבית חוקתית, על חוקית".

היבט חשוב של עקרון השוויון הוא השוויון בעבודה.

שוויון, בוויקיפדיה העברית.