1. הזכות לצאת, אחת לשבע שנים, לשנה של השתלמות או מחקר מחוץ למקום העבודה. השבתון מיועד לקידומו המקצועי של העובד, הרוכש ידע נוסף, ובמקביל משרת את צורכי המעביד, שייהנה מידע זה עם חזרתו של העובד מהשבתון. בהתאם לכך, היציאה לשבתון מותנית באישורו של המעביד, והעובד מתחייב לחזור ולעבוד אצל מעבידו בסוף תקופת השבתון, ומשרתו נשמרת לו. בתקופת השבתון ממשיך העובד לצבור ותק בעבודה, אך אינו מקבל משכורת, ובמקומה הוא מקבל מענקי קיום וזכויות נוספות מהמעביד או מקרן השתלמות.

משבתון נהנים בעיקר עובדים בשלוש אוכלוסיות:

• חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות.
• עובדי מחקר בגופי מחקר ממשלתיים.
• מורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים.

חברי הסגל האקדמי ועובדי המחקר יוצאים בדרך כלל לשבתון בחו"ל, ובהתאם לכך מקבלים בתקופת השבתון מענק חודשי בדולרים מהמוסד ששלח אותם לשבתון, וכן מימון לכרטיסי טיסה. בעת שבתון בארץ מקבל חבר הסגל האקדמי את משכורתו הרגילה.

מורים יוצאים לשבתון בארץ, ומקבלים בתקופה זו מענק מקרן ההשתלמות למורים (מענק זה אינו נחשב כהכנסת עבודה ולכן הוא פטור ממס הכנסה). כמו כן מממנת הקרן את ההשתלמויות המאושרות שעובר המורה בתקופה זו.

2. יום שעל-פי חוקי מדינת ישראל אין עובדים בו. החקיקה קובעת לעתים גם את זכותו של העובד לקבל שכר ביום זה אף שאינו עובד, ואת התנאים להתרת עבודה ביום זה. חוקים המכריזים על שבתון:

• חוק יום העצמאות, שבו נאמר: "יום העצמאות יהיה יום שבתון", ובהמשכו ניתנה לראש הממשלה הסמכות להורות על קיום עבודה ושירותים שאין להפסיקם ביום העצמאות.
• בחוק יסוד: הכנסת נאמר "יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם". חוק הבחירות לכנסת קובע את התנאים שבהם יהיה העובד זכאי לשכר ביום הבחירות.