רכב שהוצאות רכישתו (או שכירתו) ותחזוקתו השוטפת חלות על המעסיק, והוא משמש עובד מסוים לצורכי עבודתו וגם לצרכיו הפרטיים. רכב צמוד ניתן לעובדים משלוש סיבות:

• העובד זקוק לרכב בשעת עבודתו לשם מילוי תפקידו (טכנאי-שירות, נציג-מכירות וכו'), והרכב משמש אותו גם לאחר שעות העבודה, לצרכיו הפרטיים. סוג הרכב נקבע על-פי השיקולים התפעוליים של המעסיק.
• העובד אינו זקוק לרכב לצורך עבודתו, והרכב ניתן לו כחלק משכרו. רכב כזה ניתן לעובדים בכירים, הן בזכות היותו סמל סטטוס והן בזכות יתרונות מיסוי הגלומים בהטבה זו. טיבו של הרכב הצמוד הופך במקרה זה לנושא למשא-ומתן, בדומה לכל רכיב שכר אחר. במסלול הקידום של העובד נכלל במצב זה לא רק שכר היסוד שלו אלא גם נפח המנוע של מכוניתו.
• בשנים האחרונות החלו מעסיקים להתייחס אל רכב צמוד כאל אחת מההטבות הגמישות. לכל עובד, ללא תלות בדרגתו ובתפקידו, מוצע להקטין את שכרו בגובה עלותו, הידועה מראש, של רכב שכור מדגם שייבחר על-ידי העובד, ולקבל רכב זה כרכב צמוד.

השווי (לצורך מס) של השימוש ברכב צמוד שמעמיד המעביד לרשות עובד נקבע בתקנות על-ידי שר האוצר (באישור ועדת הכספים של הכנסת). לרכב שעלה לכביש עד סוף 2009 נקבע שווי השימוש לפי קבוצת הרכב המופיעה ברשיון הרכב, ולרכב שעלה לכביש משנת 2010 ואילך נקבע שווי השימוש כאחוז ממחיר המחירון של הרכב.

לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987.

רכב צמוד - שאלות ותשובות.