תוכנית חיסכון המופעלת על-ידי חברות השקעה והאיגודים המקצועיים. החיסכון בקרן השתלמות נובע משני מקורות: ניכוי מהעובד והפרשת המעביד, שניהם נקבעים בהסכם העבודה שחל על העובד, ומחושבים באחוזים מסוימים משכרו של העובד המהווה בסיס לקרן השתלמות. השיעור הנפוץ הוא 2.5% ניכוי מהעובד, 7.5% הפרשת המעביד, אך בהסכמי שכר שונים מופיעים גם שיעורים אחרים. לעובדי הוראה, למשל, שיעורי הניכוי וההפרשה הם: 4.2% עובד, 8.4% מעביד (קיימים הבדלים אחדים בין קרן ההשתלמות למורים ובין הקרנות לשאר העובדים).

הניכוי משכרו של העובד אינו מעניק הטבות מס, אך הפרשת המעביד בגבולות התקרה אינה נחשבת כהכנסה של העובד (כלומר גלומה כאן הטבת מס נאה). ההפרשה הפטורה ממס היא באחוז שנקבע בהסכם הקיבוצי שחל על העובד (או לעובד שאין הסכם קיבוצי חל עליו - בהתאם לאחוז שנקבע בהסכם קיבוצי לעובד דומה מבחינת המקצוע והוותק), אך לא יותר מ- 8.4% לעובד הוראה, 7.5% לכל עובד אחר, עד לתקרת הבסיס (שהיא כפליים מתקרת תוספת היוקר)

פרטים על קרן ההשתלמות למהנדסים נמצאים באתר של הסתדרות המהנדסים.
שאלות ותשובות על קרנות השתלמות, באתר "מגדל".