צווי ריתוק משמשים את הממשלה למניעת שביתה או להפסקתה, באמצעות חיוב השובתים לחזור לעבודה סדירה. הסמכות להוצאת צווי ריתוק ניתנה לממשלה בסעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, שהוחלף על-ידי חוק יסוד: הממשלה. לראשונה עשתה הממשלה שימוש בכלי זה בשנת 1962.

צווי ריתוק הם משני סוגים:

• צווים אישיים, שבהם נקובים שמות העובדים שעליהם חל הצו.
• צווים קבוצתיים, שבהם מוגדרים סוגי העובדים שעליהם חל הצו.

צו ריתוק פוגע בחירות השביתה, ולכן יש החולקים על עצם ההצדקה לקיומו במדינה דמוקרטית.