פיצוי שקובע בית הדין לעבודה, בהתאם לחוק הגנת השכר, לעובד שנפגע מהלנת שכר. על-פי חוק הגנת השכר זכאי העובד לפיצוי גבוה ביותר על הלנת שכרו. בדרך זו ביקש המחוקק לא רק לפצות את העובד על הנזק, אלא גם להרתיע את המעביד מהלנת שכר.

פיצוי הלנת שכר הוא הסכום הגבוה מבין השניים:

• בעד השבוע הראשון שלאחר מועד תשלום השכר הקבוע בחוק - 5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק שבוע שלאחריו - 10% מהשכר המולן;
• הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן לתקופה שמן המועד לתשלום השכר ועד יום תשלומו, בתוספת 20% מהסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה בעד כל חודש שבתקופה האמורה (בעד חלק חודש תינתן התוספת של 20% באופן יחסי).

סעיף 18 לחוק הגנת השכר מתיר לבית-הדין לעבודה להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, רק כאשר הלנת השכר נגרמה עקב אחת מהסיבות הבאות:

• נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה.
• טעות כנה של המעביד.
• חילוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.