פעילות שיטתית של אדם למתן שירותים או לייצור מוצרים, בתמורה לשכר או לתשלום. העבודה היא הדרך העיקרית לפרנסה המאפשרת את סיפוק צורכי הקיום. בנוסף לכך ממלאת העבודה צורך אנושי בסיסי של השתלבות בחברה ובערכיה, והיא מהווה לעובד גם מקור לסיפוק ולהגשמה עצמית.

העבודה מתבצעת במגוון גדול של מקצועות, על-ידי שכירים, עצמאיים, חברי קואופרטיבים, מתנדבים ועוד.

הזכות לעבודה נמנית על הזכויות החברתיות, כאמור בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם: "לכל אדם הזכות לעבודה, לבחירה חופשית של עיסוקו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים, ולהגנה מפני אבטלה".

דיון בזכות לעבודה מופיע בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עע 359/99, לוין נ' רשות השידור):

הזכות לעבוד היא זכות העומדת בנפרד מהזכות להשתכר בכבוד. שתי זכויות אלה עומדות זו לצדה של זו ואין האחת ממעיטה מרעותה. שתיהן הן זכויות חברתיות הכלולות בחוקות בן יש פרק על זכויות חברתיות. שעה שהזכות להשתכר, לקיום מינימלי, עשויה לבוא על פתרונה על ידי כללים סוציאליים כמו דמי אבטלה והבטחת הכנסה, אין ההטבות הסוציאליות מרפאות פגיעה בזכות לעבוד. לעובד זכות מעין קניינית לעבודה. יש לו הזכות לא רק להשתכר בכבוד אלא גם ליהנות מהעבודה, לעסוק במה שהוא מיומן בו, לעסוק במלאכה ולא ללכת בטל.