משא-ומתן שבו נידונים העלאת שכר או שיפור בתנאי העבודה, בתמורה להסכמת העובדים לשינויים ארגוניים שמטרתם שיפור פריון העבודה. תוספת השכר אינה מותנית בהשגת שיפור בתפוקה (כפי שנדרש בשכר עידוד ובשיתוף ברווחים), אלא רק בהסכמת העובדים לשינויים הארגוניים, אשר להערכת המעביד יאפשרו לו את השגת השיפור בפריון העבודה.

שיטה זו של משא-ומתן יושמה לראשונה בהסכם קיבוצי שנחתם בשנת 1960 בבית זיקוק של חברת "אסו" (Esso) באנגליה. בהסכם זה קיבלו העובדים העלאת שכר בתמורה להפחתת עבודת שעות נוספות וביטול או הגמשה של הנהלים העוסקים באיוש תחנות העבודה ובניוד עובדים בין מחלקות.