שילוב של המילים "התפטר" ו"פוטר", שמשמעותו עובד שמבחינה פורמלית התפטר מעבודתו מרצונו, אך למעשה עשה זאת משום שלא היתה לו כל ברירה אחרת - קיבל ממעבידו הצעה שאי אפשר לסרב לה.

דוגמה: עובד קבוע שנתפס בהתנהגות שאינה הולמת מוצב בפני האפשרות לעמוד בהליך ממושך של בירור הנושא תוך מתן פומביות למעשיו, או להתפטר תוך השתקת המניעים לצעד זה.

מצבים נוספים שבהם עובד נדחף להיות "מתפוטר" נוצרים כאשר מנכ"ל חדש מבקש להחליף עובדים, בצוות הקרוב אליו, בעובדים הקרובים ללבו, וכאשר סר חינו של עובד בכיר אך אין עילה לפיטוריו.

דוגמה, מו העיתונות, לסיטואציה מסוג זה:

אין שום ספק כי שילוח אכן סולק בשנת 1952 מעיסוק בשירותי הביטחון, והדבר נעשה באמצעות ריקון תפקידו כמפקח על שירותי הביטחון. כפי שהיה נהוג לקרוא לזה, הוא "התפוטר", ולא התפטר מרצונו החופשי. (גבי שפר, "הארץ,ספרים", 8.1.03)