העברה או מכירה של פעילות מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי. לעתים מתבצעת ההפרטה בשלבים: תחילה מוכרת המדינה חלק מהבעלות בגוף המופרט, והמשך תהליך המכירה מתבצע במועד מאוחר יותר. הפרטה עשויה לתרום להגברת התחרות (כאשר היא מלווה בביטולו של מונופול ממשלתי), ובעקבותיה לגידול ביעילות.

בית הדין הארצי לעבודה תיאר את השפעת ההפרטה על העובדים (דב"ע 3-7/98):

בעקבות הפרטת חברה חייבים העובדים להתרגל להנהלה חדשה ובעיקר לכללי התנהגות חדשים. בחברה פרטית מושם דגש על רווחיות החברה. לפני ההפרטה, בהיעדר תחרות, יכלה הנהלת השקם להשלים עם דברים מסוימים שלא קיימים בשוק תחרותי, ואילו לאחר ההפרטה הנהלת החברה הפועלת בשוק תחרותי, תפעל לייעול הליכי העבודה.

הפרטה פוגעת בביטחון התעסוקתי של העובדים שפעילותם מופרטת, ולכן מרכיב חשוב של תהליך הפרטה הוא התמודדות עם בעיה זו בדרכים שונות, כגון הבטחת תנאי פרישה משופרים לעובדים שייאלצו לפרוש כתוצאה ממההפרטה, והענקת חלק מהבעלות על המפעל לעובדים. דוגמה לכך מהווה תהליך הפרטתה של חברת "שקם", בשנת 1994, שבמסגרתו ניתנו לעובדים אופציות לרכישה במחיר מוזל של 10% מהחלק המופרט, והוקמה קרן בסך 20 מיליון ש"ח לשם מתן פיצויי פיטורים מוגדלים לעובדים שיפרשו בעקבות ההפרטה.

החל מאמצע שנות השמונים פועלת ממשלת ישראל, באיטיות מרובה, להפרטת פעילות עסקית שבבעלותה. במסגרת זו הופרטו חברות ממשלתיות, ובהן שיכון ופיתוח, כימיקלים לישראל, מבני תעשייה ועוד. להפרטה של יחידה ממשלתית שאינה בסטטוס של תאגיד עצמאי קודם תהליך של תאגוד. דוגמה לכך היא המרכז למיכון משרדי, שפעל כיחידה במשרד האוצר, הפך לחברה ממשלתית וזו הופרטה.

יש להבחין בין הפרטה, שפירושה העברת פעילות של המגזר הציבורי לידים פרטיות, ובין דמונופוליזציה, שפירושה מתן היתר לפעילות פרטית בתחום שקודם לכן היה מונופול (ממשלתי), בלא שתצומצם פעילות המגזר הציבורי בתחום זה. דוגמה לכך היא פתיחתם של ערוצי רדיו וטלוויזיה פרטיים, במקביל להמשך קיומו של השידור הציבורי. גם צעד כזה מהווה איום על הביטחון התעסוקתי של העובדים, ולכן ישנן תוכניות דמונופוליזציה שנכשלו (או שכלל לא הוחל בביצוען) עקב התנגדות העובדים.