תשלומי החזקת רכב ניתנים לעובד (לפחות לכאורה) לצורך החזקת רכבו.

הגרסה הנפוצה של תשלומי החזקת רכב קושרת את תשלומי החזקת הרכב להוצאות שמוציא העובד בגין רכבו, באמצעות רכיבי שכר אחדים:

• תשלום אגרת-רישוי ותשלום ביטוח הרכב ניתן פעם בשנה בהתאם להוצאות בפועל שהיו לעובד בסעיפים אלה, עד לתקרה שנקבעה.
• תשלום הוצאות משתנות המתבסס על תעריף לק"מ שנקבע בהתאם למחירי הדלק. לכל עובד נקבעת מכסת הק"מ שהוא זכאי לנסוע, ומכסה זו מוכפלת בתעריף לק"מ לקביעת הסכום לתשלום.
• תשלום הוצאות קבועות נועד לכסות הוצאות כגון בלאי, והוא פונקציה של מכסת ההוצאות המשתנות שנקבעה לעובד.

החזקת רכב בדרך כלל אינה מזכה את העובד בתנאים סוציאליים.