עבודה בימי קורונה

ב-27 בפברואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף הקורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית. הצו מאפשר למנכ"ל המשרד ולראש שירותי בריאות הציבור, וכן לרופאי המחוזות "לבצע במידת הצורך את כל הצעדים הנדרשים להתמודד עם הנגיף אם וכאשר יתברר שהנגיף הגיע לארץ". בין היתר מאפשר הצו לכפות בידוד על אדם שעלה חשד שנדבק בנגיף ומסרב להיכנס לבידוד. ב-2 בפברואר חתם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על צו להתמודדות עם הנגיף, וצו זה התעדכן ככל שההתפרצות הקיפה מדינות נוספות. ב-12 בפברואר פורסם צו נוסף, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.

עקרונית כל עם התפשטות המגפה החלה הממשלה בהתקנת תקנות שעת חירום, שאחדות מהן רלוונטיות לעולם העבודה.

בהתאם לצווים שהוצאו, מי שחזרו לישראל ממדינות מסוימות, ובהמשך כל מי שחזר למחו"ל, נדרשו לשהות בבידוד בית במשך 14 ימים. גם כל מי ששהה בקרבת אדם שהתגלה כחולה קורונה נדרש לבידוד בית של 14 ימים. צו נוסף של משרד הבריאות כולל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית:

• עובד בבידוד ימסור למעסיקו הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד.
• מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ממנו כניסה למקום העבודה במהלך תקופת הבידוד ולא יאפשר לו זאת, אף אם העובד ביקש זאת.
• מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד.

בעת שעובד שוהה בבידוד בית, הוא זכאי לדמי מחלה, לפי הכללים המפורטים להלן. כאשר עובד נשלח לבידוד בעת ששהה בחל"ת, הוא אינו זכאי לדמי מחלה, כשם שבזמנים רגילים עובד אינו זכאי לתשלום כאשר חלה במהלך החל"ת.

האם מותר להוציא עובד לחל"ת בזמן שהוא שוהה בבידוד? להערכתנו צעד כזה מנוגד לתכליתו של סעיף 4א לחוק דמי מחלה, האוסר לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, במהלך תקופת הזכאות שלו לדמי מחלה.

בזמן שהעובד שוהה בבידוד בית ניתן לבקש ממנו לעבוד מביתו, במידה שאופי העבודה והטכנולוגיה הזמינה מאפשרים זאת. פורמלית העובד אינו חייב להסכים לכך, שהרי הוא בחופשת מחלה, אך סביר שכל עובד המסוגל לכך יסכים לעבוד מהבית. יש מקום לפרשנות לפיה ניתן לדרוש שעובד יעבוד מהבית, שהרי אינו חולה באמת. כאשר העובד עובד מביתו, זה נחשב ליום עבודה ולא ליום מחלה.

דמי מחלה בהיעדרות עקב בידוד בית – תקופה ראשונה

בנוסף לצווים פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל אדם השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, לפי חוק דמי מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית, ודי בהצהרת העובד בטופס הנכלל בתעודת המחלה הגורפת. בנוסף נקבע שבידוד בית של ילד מאפשר להורה להיעדר בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (או כללים דומים בהסכם העבודה). אין צורך באישור מחלה, די בהצהרה שבתעודת מחלה גורפת שפרסם משרד הבריאות​. לא ניתן מענה למצב שבו העובד מנצל את כל ימי המחלה או מחלת ילד העומדים לרשותו. 

נגד תעודת המחלה הגורפת הוגשה עתירה לבג"ץ, וזה קיבל את עמדת העותרים ופסק שתעודת המחלה הגורפת בטלה, כלומר עובד שנשלח לבידוד בית אינו זכאי לדמי מחלה בגין תקופה זו. בג"ץ קבע שהבטלות תושהה עד 28 באוקטובר, כדי לאפשר לממשלה ולכנסת לגבש פתרון לבעיה זו. בלשון הנשיאה חיות:

"חזקה על כלל הגורמים הרלבנטיים כי בפרק הזמן שעד כניסת הוראת הבטלות לתוקפה, תיבחן על ידם השאלה מיהו הגורם שראוי שיישא בנטל הכלכלי הכרוך בשמירה על בריאות הציבור בהקשר זה, וכי תיקבענה הוראות מתאימות לטובת העובדים, המעסיקים והציבור בכללותו."

דמי מחלה בהיעדרות עקב בידוד בית – תקופה שנייה

בעקבות פסיקת בג"ץ גובש מתווה בין האוצר להסתדרות והתאחדות התעשיינים לתשלום דמי בידוד בית ולשיפוי המעסיקים על כך. מתווה זה עבר מקצה שיפורים בוועדת העבודה והרווחה, ואושר כחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020. מידע על הוראות החוק ראו במסמך "בידוד בית".

בדרך כלל לא ניתן מענה להיעדרות של הורה עקב סגירת מוסד החינוך של ילדו – על ההורים להתמודד עם בעיה זו בכוחות עצמם. לשתי קבוצות ניתן מענה

• כאשר הילד הוא אדם עם מוגבלות, ההורה זכאי להיעדר בתשלום בתקופה זו לשם סיוע לילד, בהתאם לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד): היעדרות של 18 ימים על חשבון יתרת המחלה של העובד, ועוד 52 שעות על חשבון המעסיק.
• בצו המורה על סגירת מוסדות החינוך ניתן היתר לקיום פעילויות חינוך בלתי פורמלי לילדי עובדים חיוניים בגילאי 3 עד 12 בהתאם להוראות משרד הבריאות, וכן פעילויות לילדי עובדים חיוניים מגיל לידה עד שלוש שנים במקום המשמש או הנועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות.

הסדרת נוכחות העובדים במקום העבודה בתקופת הקורונה נעשתה תחילה בתקנות שעת חירום ובהמשך בחקיקה ייעודית. ההסדרה הנוכחית, מאז 11 באוגוסט 2020, היא לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020, שמכוחו הותקנו:

• תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות במקומות עבודה), התש"ף-2020
• תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות), התש"ף-2020.

החובה לשאול שאלות בכניסה למקום העבודה (האם אתה משתעל וכו') אינה חלה יותר ביחס עובדים הנכנסים למקום עבודתם (היא ממשיכה לחול ביחס לאורחים). בוטלה ההגבלה על מספר העובדים במקום העבודה, אך יש חובה לקבוע ממונה קורונה, שהוא והמנכ"ל יחתמו על הצהרה המופיעה בתקנות. במקום העבודה על המעסיק להקפיד על הנושאים הבאים:

• שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם; במקום עבודה שבו לא ניתן לשמור על מרחק כאמור, ידאג המעסיק לאמצעים אחרים למניעת הדבקה.
• לכל עובד יוקצה ציוד אישי קבוע, ככל האפשר, ובכלל זה מקלדת, עכבר, טלפון קווי; ציוד בשימוש של יותר מאדם אחד, יעבור חיטוי קפדני לפני כל העברה מאדם לאדם. כאשר לא ניתן לספק לעובד עמדה קבועה, עמדת העבודה והציוד האישי יעברו חיטוי קפדני לפני כל העברה מאדם לאדם.
• לעניין עסק שבו מועסקים בדרך כלל עובדים במשמרות – ישבץ המעסיק, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה משמרת.
• לעובדים הנכנסים למקום העבודה יש לבצע מדידת חום באמצעי שאינו פולשני, ולא תותר כניסת עובד עם חום גוף של 38 מעלות ומעלה.
• אכילה או שתייה תתבצע, ככל האפשר, בחדרו הקבוע של העובד.
• מתן הנחיה לעובדים כי בעת שימוש במעלית במקום העבודה, לא יהיו במעלית יותר מחצי ממספר הנוסעים המותר בה לפי הוראות יצרן המעלית.
• מתן הנחיה לעובדים על שמירה קפדנית של כללי היגיינה ובכלל זה שטיפת ידיים.

לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש״ף–2020, חובה לחבוש מסכה לאף ולפה במרחב ציבורי ובמקום העבודה, ועל המעסיק לוודא שהעובדים במקום העבודה יקיימו חובה זו. פטור מחובה זו אדם השוהה במקום סגור או מופרד, בלא אדם נוסף; לעניין זה, ”אדם השוהה במקום סגור או מופרד“ – אדם השוהה בכלי רכב, במבנה, בחדר במבנה, בחלק ממבנה הכולל מחיצה בגובה של שני מטרים לפחות אשר מפרידה בין האדם לבין אנשים אחרים הנמצאים באותו מבנה, או בתא עבודה בחלל פתוח, אם גובה המחיצה אשר מפרידה בין האדם לבין אנשים אחרים באותו חלל הוא מטר ועשרים סנטימטרים לפחות, ובלבד שהאדם שלא עוטה מסכה יושב.

קיים נוהל להסעת עובדים חיוניים – אדם עם חום מעל 38 או שיעול או קושי נשימתי שאינו כרוני לא יעלה להסעה, שורה אחת ריקה מאחורי הנהג, לא ישבו שניים צמודים, אוורור וניקוי משטחים לאחר כל נסיעה, אין הגבלה על מספר הנוסעים.

ככל שעובד נעצר לבדיקה בדרכו לעבודה או ממנה מומלץ כי העובד יוכל להציג תעודת עובד או מסמך אחר המוכיח מה מקום עבודתו.

במקרה של סגר מוחלט ידרשו אישורים פרטניים עבור כל עובד חיוני – מומלץ לטפל בכך מראש מול המשרדים הרלוונטיים.

תקנות שעת חירום (שירות עבודה בשעת-חירום), התש"ף-2020 תיקנו זמנית, עד ל-14 ביוני 2020, את חוק שירות עבודה בשעת חירום, כך ששר העבודה והרווחה הוסמך להפעיל את הוראותיו של פרק ד' חוק זה גם לשם מתן שירותים קיומיים בתקופה של מגפת קורונה. נזכיר שחוק זה מאפשר לחייב עובד במפעל חיוני להגיע לעבודתו, ומותר להעסיקו ללא המגבלות שבאחדים מחוקי העבודה. בהתאם לסמכותו החדשה, פרסם שר העבודה והרווחה צו המחיל את הוראות פרק ד' על כל שטח המדינה, לשם מתן שירותים קיומיים. צעד זה איפשר לשר להוציא צווי גיוס לעובדים במפעל חיוני, אך לא ידוע לנו על הוצאת צו כזה.

כאשר עובד מתגורר באזור מוגבל, כהגדרתו בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), כפי שנקבעה העיר בני ברק ב-2 באפריל, אסור לו לצאת מתחומי האזור המוגבל, גם כאשר הוא עובד במפעל חיוני. עם זאת, העובד או מעסיקך יכולים לפנות לרח"ל - רשות חירום לאומית, בבקשה לקבל אישור יציאה מהעיר לעבודה חיונית, ועם אישור כזה יכול לצאת לעבודה ולהציג את האישור לשוטרים.

כחלק מהיערכות המדינה למציאות החדשה פרסם שר העבודה היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות. לפי ההיתר, שתוקפו עד 16 במאי, מותר להעסיק עובד עד 67 שעות בשבוע (במקום 58 שעות בהיתר הרגיל), ובלבד שמכסת השעות הנוספות בחודש עבודה לא תעלה על 90 שעות נוספות. במסגרת מגבלה זו ניתן להעסיק עובד עד 14 שעות ביום (במקום 12 שעות בהיתר הרגיל), לא יותר משמונה פעמים בחודש.

במקרים שהדבר מתאפשר, עברו עובדים לעבודה מהבית (ראו להלן). מערכת חילנט מאפשרת לעובדים אלה לדווח נוכחות דרך האינטרנט והסמארטפון.

עובדים הממשיכים להגיע למקום העבודה נדרשים להחתים שעון נוכחות כמקובל. במקום שבו החתמת שעון הנוכחות נעשית בטביעת אצבע עולה חשש של העובדים מהעברת הנגיף דרך השעון. כמענה לכך ניתן להגמיש את הנהלים, ולאפשר דיווח נוכחות בדרך אחרת.

ב-11 במרץ פרסם משרד הבריאות הנחיה: "כחלק מהיערכות לשלבים הבאים, על המעסיקים להיערך ולהגדיל ככל הניתן לעבודה מרחוק". גם לפני הנחיה זו היו מעסיקים שאפשרו לעובדיהם לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.

בעבודה מהבית נשמרות לעובד כל זכויותיו. במקרה של תאונת עבודה ייתכן שהבדיקות של המוסד לביטוח לאומי יהיו קפדניות יותר, כדי לוודא שאכן זו פגיעה בעבודה ולא תאונה ביתית.

מערך הסייבר הלאומי פרסם המלצות הגנה לארגונים ועסקים לעבודה מהבית בעקבות התפשטות נגיף הקורונה.

בעקבות המגפה צומצמה במידה ניכרת הפעילות בעסקים שונים, כגון מלונאות, תעופה ותיירות. לצמצום עלויות נקטו עסקים אלה בצעדים אחדים:

• פיטורים: פיטורים יש לערוך גם בתקופה זו לפי הנוהל הרגיל, שכולל שימוע, הודעה מוקדמת (או חלף הודעה מוקדמת) ופיצויי פיטורים.

  כאשר מדובר בפיטורים בזמן שהעובד בחל"ת, יש שתי פרשנויות:

  1. מאחר וחל"ת יוצר השעיה של חוזה העבודה, לא ניתן לשנות את תנאיו במהלך ההשעיה, ולכן רק בסיום החל"ת ניתן לזמן את העובד לשימוע ולהתחיל בהליך פיטורים.
  2. השעיית החוזה פירושה שאין לקיים את סעיפיו, אבל אין פירושה שאסור לשנות את תוכנו, ולכן ניתן לזמן את העובד לשימוע ולהתחיל בהליך פיטורים בתוך תקופת החל"ת.
• הוצאה לחופשה שנתית: לפי חוק חופשה שנתית, הוצאה לחופשה של שבוע ויותר מצריכה הודעה מראש של שבועיים. במגזר הציבורי נחתם הסכם קיבוצי בעניין זה (ראו גם ידיעה באתר ynet), ותחולתו של הסכם זה הורחבה לכל המגזר הציבורי, בתקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש) ובתיקון להן.
• הקטנת היקף משרה באופן חד-צדדי, לעיתים תוך אפשרות להשלמת שעות התקן בשעות/ימי חופשה. נוהג אשר אינו מקובל וראוי בימים כתיקונם אך בזמני משבר יכול לסייע להקטין את הפגיעה בשכר העובדים.
• הוצאה לחל"ת: הוצאה לחל"ת ראוי לקיים בהסכמה, וכך נעשה במקומות עבודה אחדים, אך בתקופה זו היא אפשרית כנראה גם ללא הסכמת העובד. בתקופת החל"ת אין כל חובה על המעסיק לשלם לעובד סכום כלשהו או לבצע הפרשות לרבות לזכויות סוציאליות. נזכיר שבעת חישוב פיצויי פיטורים לעובד (בבוא העת), שבועיים מתוך החל"ת נכללים בחישוב הוותק של העובד לצורך פיצויים.
  כידוע אין לפגוע בהעסקתה של עובדת הנמצאת בתקופה המוגנת (כשהיא בהריון, בטיפולי פוריות או בתקופה שלאחר חופשת לידה), אלא באישור של משרד העבודה והרווחה. כדי לפשט את הנוהל של הוצאת עובדת כזו לחל"ת בהסכמתה, פורסם טופס בקשה ייעודי של משרד העבודה והרווחה. בהמשך פורסמו תקנות שעת חירום להסדרת עניין זה (ראו הודעת משרד העבודה והרווחה: אושרו תקנות שעת חירום בעניין חל"ת של עובדים ועובדות, המוגנים בחוק עבודת נשים), והן בוטלו ב-17 באפריל.
  לגבי עובדים אשר חזרו ממילואים – הנטייה היא לומר כי ניתן להוציא לחל"ת אם ההוצאה לחל"ת הינה גורפת ולא מתמקדת בעובד שחזר ממילואים.

הצעדים שפורטו לעיל, של הקטנת היקף משרה או הוצאה לחל"ת, מהווים הרעה מוחשית בתנאי העבודה של העובד. לכן העובד רשאי לסרב להרעה, ולהתפטר בדין מפוטר. קודם להתפטרות מסיבה זו על העובד להזהיר את המעסיק שזו כוונתו, כדי שהמעסיק יוכל לשנות את צעדיו.

יש מצבים בהם הסכמי העסקה אשר נחתמו מראש אמורים להיכנס לתוקף בתוך תקופת המשבר, ונשאלת השאלה מה ניתן לעשות כאשר לא מעוניינים להתחיל את העסקת העובד לנוכח המצב. 

לנוכח המשבר ניתן לבטל את ההסכם או לדחות את מועד התחילה. במצב כזה יש לתת מכתב הסבר למועמד והוא יהיה זכאי לדמי אבטלה גם אם התפטר ממקום עבודתו. 

ככל שעובד התפטר ממקום עבודה אחר כדי להתחיל בעבודתו בחברה הרי שיכול להיות מצב בו יידרש פיצוי לעובד בגין אי העסקתו בהתאם להסכם.

חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 אושר בכנסת. דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את מטרת החוק:

כדי לזרז את חזרתם של דורשי העבודה לשוק העבודה ולצמצם את הפגיעה במשק, מוצע להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים אשר הוצאו משוק העבודה בתקופת המשבר או בסמוך לתחילתה ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מענק זה יפחית את עלויות העסקת עובדים אלה בעבור המעסיקים גם בתקופה שבה אין ודאות בשווקים, ויתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. 

המענק יינתן בגין העסקת עובדים בכל אחד מהחודשים יוני עד ספטמבר 2020. בקשות לקבלת המענק ניתן יהיה להגיש החל ב-16 ביולי 2020. בקשה לקבלת מענק, לגבי חודש מסוים, תוגש לא יאוחר מ-60 ימים מתום אותו חודש.

לצורך קבלת המענק בגין עובד נדרשת הצהרה של העובד באתר האינטרנט של שירות התעסוקה על כך שהוא עומד באחדים מהתנאים למענק.

בעקבות המשבר עובדים פלסטינים המועסקים בישראל נדרשים להישאר לישון בה. בעקבות זאת הותקנו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (ביטוח רפואי ומגורים הולמים לעובדים מהאזור), התש"ף-2020, המתאימות חלק מהוראות חוק עובדים זרים כך שיחולו גם על עובדים פלסטינים.

פלסטיני המועסק בישראל באישור עבודה הכולל לינה, זכאי למגורים וביטוח רפואי על חשבון המעסיק. המעסיק רשאי לנכות עבור שירותים אלה באופן חלקי משכר העובד. ראו הודעת זרוע העבודה: מידע לעובדים פלסטינים העובדים ולנים בישראל בתקופת הקורונה.

בנוסף הגישה הממשלה לכנסת את הצעת חוק עובדים זרים (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020, שבאה להחליף תקנות שעת חירום אלה בחקיקה שגרתית.

המוסד לביטוח לאומי הודיע שעובדים שהוצאו לחל"ת (שלא מרצונם) לתקופה של 30 יום לפחות (או לתקופה של 14 יום לפחות כאשר החל"ת הוא בתקופה שבין 1 באוגוסט 2020 ל-30 ביוני 2021), יהיו זכאים לדמי אבטלה, בנוהל פשוט מהמקובל. מידע מקיף על דמי אבטלה בעקבות משבר הקורונה, כולל אופן החישוב, ראו במסמך דמי אבטלה בעקבות משבר הקורונה, באתר המוסד לביטוח לאומי.

בהתאם להנחיות המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי אבטלה על העובד להגיש תביעה לדמי אבטלה באופן מקוון באתר המוסד ולהירשם באתר של שירות התעסוקה.

כאשר עובד ניגש לפתוח תביעת אבטלה באתר ביטוח לאומי, עד היום הוא נדרש לטעון טופס 1500 (1514) או תלושי משכורת. כעת נוספה אפשרות לסמן ששודר בגין העובד טופס 100 ואז העובד לא נדרש למסמכים האחרים (תלושים / 1500). יש להנחות את העובדים להיכנס ולפתוח את התביעה באתר ביטוח לאומי כיומיים לאחר שהמעסיק עדכן אותם ששלח טופס 100.

המנגנון שפיתח המוסד לביטוח לאומי לקליטה מקוונת של טופס 100 לא תוכנן לעמוד בעומסים העצומים של ימים אלה, ולכן פיתחנו, בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, אפשרות להעברת הנתונים בקובץ, וכך לאפשר העברה מהירה של נתונים על אלפי עובדים.

הוגמשו כללי הזכאות לדמי אבטלה, מבחינת תקופת האכשרה הנדרשת ומשך הזכאות:

• קיצור תקופת האכשרה לשישה חודשים חל רק על מי שפוטר או הוצא לחל"ת בין 1 במרץ ל-30 באפריל.
• מבוטח שאינו זכאי לדמי אבטלה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו מסתיימת בתקופה שמיום 1 במרץ עד 31 במאי ימשיך לקבל דמי אבטלה עד 31 במאי.

הערות: 

• הזכאות לדמי אבטלה נפסקת בגיל 67. נשים בגיל 62–67 שזכאיות לקצבת אזרח ותיק ולדמי אבטלה יקבלו קצבת אזרח ותיק שתשולם במועדה, ובמידת הצורך תשולם השלמה שלה לדמי האבטלה המגיעים. במסגרת ההקלות המיוחדות בתקופה זו, עובדים שהגיעו לגיל 67 והוצאו לחל"ת יקבלו מענק הסתגלות, בהתאם לתנאים המפורטים באתר הביטוח הלאומי, לאחר הגשת בקשה למענק.
• צמצום היקף המשרה אינו מזכה בדמי אבטלה.
• עובד במספר מקומות עבודה שפוטר או הוצא לחל"ת מחלק מהם, יכול לקבל דמי אבטלה בניכוי ההכנסה מהמקומות בהם הוא ממשיך לעבוד.
• מקדמה שמשולמת לעובד, על חשבון השכר שיהיה זכאי לו עם שובו לעבודה, אינה פוגעת בגובהם של דמי האבטלה.
• כאשר העובד חוזר לעבודה בתום החל"ת, עליו לדווח על כך למוסד לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה.

לקריאה נוספת: אורנה צח-גלרט, מדריך ביטוח לאומי - נגיף הקורונה.

בתקופת חל"ת העובד אינו מקבל שכר, אך לעתים, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, נשארים ברשותו בזמן החל"ת רכב צמוד וטלפון צמוד. הנחיית המוסד לביטוח לאומי היא שיש לשייך שווי הטבות כאלה לחודש העבודה האחרון שקדם ליציאה לחל"ת ולחשב דמי ביטוח לאומי בהתאם. בהתאם לגישה זו, השארת הרכב הצמוד בידי העובד לא תפגע בזכותו לדמי אבטלה ובגובהם של דמי האבטלה.

כמקובל ביחס לחל"ת, בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של החל"ת (שבהם העובד אינו מועסק במקום אחר) על המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי בסך 348.21 ש"ח לחודש (קבלת דמי אבטלה אינה פוטרת מחובה זו, אף שגם מדמי האבטלה מנוכים דמי ביטוח לאומי). בתקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971, נאמר: "המעביד רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם כאמור". החל מחודש השלישי של החל"ת העובד חייב בתשלום ביטוח לאומי בעד עצמו בסך 177 ש"ח לחודש. חובות אלה אינן חלות על עובד שהגיע לגיל 67 ומעסיקו ועל עובד זר ומעסיקו.

אם העובד הוצא לחל"ת במהלך חודש מרץ, החיוב בדמי ביטוח לאומי בגין החל"ת חל רק ממשכורת אפריל, ובתנאי שהעובד יהיה בחל"ת במשך כל אפריל.

רשות המסים פרסמה הודעה המתירה למעסיקים ולמשלמי קצבאות להאריך את אישורי פקיד השומה של שנת 2019 עד למשכורת מאי 2020 כולל. ההארכה חלה על אישורי פקיד שומה אך היא לא פוטרת ממילוי טופס 101 ולא מאריכה תוקף הקלות שניתנו לעובד על פי טופס 101.

על פי החוק יש למסור לעובדים את טופסי 106 לא יאוחר מ-31 במרץ. חילן הפיקה הטפסים בזמן, אך ייתכן שלמעסיק היה קושי למסור את הטפסים לעובדים. בשיחה עם רשות המסים הובהר לנו שלא יוטלו קנסות על מעסיקים שיאחרו השנה במסירה זו מחמת חוסר נגישות לעובדים. רשות המסים שוקלת לאפשר מסירה אלקטרונית של טופס 106 (אישור שאנו ממתינים לו כבר שנים אחדות).

מועד הגשת טופסי 126 ו-856 נדחה ל-31 במאי 2020. מועד הגשת הדו"ח השנתי נדחה אף הוא:

• ליחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוון נדחתה ההגשה ל-30 ביולי 2020. 
• ליחידים הפטורים מהגשת דו"ח מקוון נדחתה ההגשה ל-30 ביוני 2020. 
• לחברות ומלכ"רים נדחתה ההגשה ל-30 ביולי 2020.

רשות המסים הודיעה שאישורים לתיאום מס שהופנו אל המעסיק ניתן להציגם גם למוסד לביטוח לאומי לשם חישוב מס הכנסה על דמי אבטלה. המוסד יכבד גם הקלות מס שמוצגות בתלוש המשכורת לפי הצהרה של העובד בטופס 101. סביר שרבים ממקבלי דמי האבטלה יבקשו תיאום מס לאחר חזרתם לעבודה, משום שדמי האבטלה נמוכים במידה ניכרת מהשכר הרגיל.

בתקופת חל"ת העובד אינו מקבל שכר, אך לעתים, ובמיוחד בתקופה הנוכחית, נשארים ברשותו בזמן החל"ת רכב צמוד וטלפון צמוד. בגין שווי הטבות אלה יש לחייב את העובד במס הכנסה ובמס שכר כמקובל.

עמדת רשות המסים מימים ימימה בנוגע לשווי שימוש ברכב צמוד הייתה שגם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש יש לזקוף שווי שימוש מלא, באילו היה הרכב ברשות העובד במשך כל החודש (למעט כאשר הרכב הוצמד לעובד אחר ביתרת החודש, והוא מחויב בשווי שימוש). כעת הציגה רשות המסים החרגה זמנית לתקופת משבר הקורונה: עובד שיצא לחל"ת בעקבות מגפת הקורונה ובאותו מועד או לאחריו החזיר למעסיק את הרכב שהוצמד לו, ייזקף לו שווי שימוש ברכב באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותו. כך גם בעת קבלת הרכב הצמוד בעת החזרה מהחל"ת. שימו לב שהקלה זו מתייחסת למצב שהרכב הוחזר למעסיק (כלומר הושאר בחניון של המעסיק), ואינה מתייחסת למצב שבו הרכב עומד ללא תנועה ליד ביתו של העובד.

נזכיר שלפי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995, כאשר אין עובד שמחויב בשווי השימוש ברכב, סכום זה אינו נחשב למעסיק כהוצאה מוכרת.

כשם שעובד בחל"ת אינו זכאי לשכר בתקופה זו, כך הוא אינו זכאי להפרשה לקופת גמל. אם המעסיק מחליט בכל זאת להמשיך בהפרשות לגמל בתקופת החל"ת, עלול להיווצר חיוב במס (בהתאם להכנסה מצטברת של העובד, יחידות המס שלו וההפרשות בפועל מול התקרות המצטברות), שהרי אין שכר שיהווה בסיס להפרשות אלה.

אם המעסיק נמנע מלהמשיך בהפרשות לגמל בתקופת החל"ת, עליו לדווח על כך לקופת הגמל, בהתאם לתקנה 4 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014.

כאשר ההפרשה לגמל נפסקת בתקופת החל"ת, על העובד לבדוק האם להמשיך בביטוח הפנסיוני בעצמו, או להסתפק ברציפות הכיסוי הפנסיוני בהתאם לתנאי הביטוח.

בהתאם לחוק הגנת השכר יש למסור לעובד את תלוש המשכורת עד התשעה בחודש. במצב הנוכחי, שבו עברו רבים לעבודה מהבית, יש קושי במסירה פיזית של תלוש המשכורת (מובן שאין כל בעיה במסירה אלקטרונית, וזה הזמן לשקול מעבר לדרך זו). כיוון שמסירה שגרתית של תלוש המשכורת נעשית במקום העבודה, להערכתנו מצב שבו עובד אינו מקבל את תלוש המשכורת בזמן משום שאינו מגיע למקום העבודה, אינו נחשב להפרה של המעסיק, משום שהוא נכון למסור את התלוש, העובד הוא שאינו יכול לקחת אותו.

• עבודה בימי קורונה, שאלות ותשובות באתר חילן
• נגיף הקורונה, באתר משרד הבריאות
• ערן בר-טל, שאלות ותשובות | עבודה בימי קורונה, באתר "ישראל היום"
• מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר "כלכליסט"
• עו"ד נעמי לנדאו, האם בבידוד אני חייב לעבוד? המדריך לעבודה בימי קורונה, באתר TheMarker
• ניהול עובד
• מערכת HR דיגיטלית