המדריך למפוטר

קיבלת הודעת פיטורים? הנך זכאי להמשיך ולעבוד בשכר מלא עד לכניסת הפיטורים לתוקף.

אורכה של תקופת ההודעה המוקדמת נקבע בחוזה העבודה, ובכל מקרה לא יפחת מהאורך שנקבע בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, שבו נקבע: 

עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:

1. במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בשל כל חודש עבודה;
2. במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה - של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;
3. לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים. 

ומה אם הפיטורים בוצעו באופן מיידי, כלומר הגעת בבוקר לעבודה, ושם חיכה לך נציג של המעביד שביקש את מפתחות הרכב הצמוד ונתן לך חצי שעה כדי לקחת חפצים אישיים מהמשרד? התנהגות זו אינה שוללת את הזכות להודעה מוקדמת, באחת משתי וריאציות, לפי בחירת המעסיק. באחת תקבל הודעה מוקדמת, שבמסגרתה תהיה פטור מלבוא לעבודה אך תהיה זכאי לשכר הרגיל, זה המהווה בסיס לחישוב פיצויי פיטורים (כלומר אינו כולל החזר הוצאות ורכיבים אחרים שאינם בסיס לחישוב פיצויי פיטורים), עד תום תקופת ההודעה המוקדמת. בווריאציה השנייה, הפיטורים נכנסים לתוקף באופן מיידי, ולכן תהיה זכאי לחלף הודעה מוקדמת, כלומר לתשלום השווה לשכר הרגיל, זה המהווה בסיס לתשלום פיצויי פיטורים, שהיה ניתן לך לו המשכת לעבוד עד תום תקופת ההודעה המוקדמת.

מבחינת דיני המסים, שכר המשולם בתקופת הודעה מוקדמת דינו כדין שכר רגיל, ואילו דינו של חלף הודעה מוקדמת כדין פיצויי פיטורים, ולכן עשוי להיות פטור ממס הכנסה.

צברת ותק של שנה לפחות במקום עבודתך הנוכחי? הנך זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים. גובה הפיצויים הוא משכורת חודש בגין כל שנת עבודה (וגם חלק שנה שמעבר לשנת העבודה הראשונה מובא בחשבון, באופן יחסי). אין תקרה לעניין זה - אם נהנית ממשכורת ברוטו של שלושים אלף שקל לחודש, זוהי המשכורת גם לעניין פיצויי הפיטורים.

לא כל רכיבי השכר מובאים בחשבון לעניין זה. שווי הרכב הצמוד אינו נכלל במשכורת הקובעת לפיצויים, וכך גם תשלום בעד שעות נוספות והחזקת רכב (בדרך כלל). הכללים לעניין זה נקבעו בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), אך קיימים ויכוחים לא מעטים על כך, והשאלה מהם רכיבי השכר הנכללים במשכורת הקובעת לפיצויים נדונה פעמים רבות בבית הדין לעבודה. העיקרון הוא שהשכר הבסיסי, כולל תוספות המשולמות באופן קבוע, שאינן מותנות בתנאים נוספים ומשולמות גם בעת היעדרות בתשלום, נכללים בשכר לפיו מחושבים פיצויי הפיטורים.

על המעביד לשלם את פיצויי הפיטורים תוך 15 יום מיום הפסקת העבודה. התשלום הוא לא בהכרח במזומן. כאשר המעביד הפריש כספים לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים או לקופת תגמולים, די בכך שייתן לעובד אישור על זכותו לכספים אלה. באיזו מידה הכספים שהפקיד המעביד בקופות הללו מהווים תחליף מלא או חלקי לחובה לשלם פיצויי פיטורים? האם כאשר סכום הפיצויים המחושב גדול מהסכום שהצטבר בקרן על המעביד להשלים את פיצויי הפיטורים? האם כאשר סכום הפיצויים המחושב קטן מהסכום שהצטבר בקרן רשאי המעביד לקחת לעצמו חלק מהסכום שבקרן? התשובה לכל השאלות הללו תלויה בקיומו או אי קיומו של אישור של שר העבודה, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, המסדיר נושא זה. מעבידים רבים קיבלו אישור מסוג זה, ובשנת 1998 הוצא אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים. בהיעדרו של אישור כזה, הסכומים שבקופה הם על-חשבון פיצויי הפיטורים, ועל המעביד להשלימם לסכום הפיצויים הנובע מהחוק.

פיצויי פיטורים בגובה משכורת חודש בגין כל שנת עבודה פטורים ממס הכנסה, עד לתקרה בסך 10,500 שקל (בשנת 2008) בגין כל שנת עבודה (ובאופן יחסי על חלק שנה). לצורך הפטור ממס הכנסה כוללים פיצויי הפיטורים גם פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו, חלף הודעה מוקדמת ומענק הסתגלות. קיימות דרכים מגוונות ומורכבות להגדלת הסכום הפטור, וכדאי להיוועץ במומחה בעניין זה. הדרכים העיקריות:

• שמירת רצף זכויות קיצבה ושמירת רצף זכויות פיצויים, שבהן יישארו כספי הפיצויים בקרן הפנסיה או בקופת גמל, ומשיכתם תיעשה כעבור שנים אחדות או עם הגיעך לגיל פרישה. לצעד זה יתרון לא רק משיקולי מיסוי, כפי שיוסבר בהמשך.
• פריסת החיוב במס על פני שנים אחדות: באישורו של פקיד השומה ניתן לפרוס את כספי הפיצויים לשנים שקדמו למועד קבלתם או לשנים שיבואו לאחר מכן. צעד זה עשוי להפחית את שיעור המס השולי החל על הפיצויים.

מרבית השכירים, ועובדי ההיי-טק בכלל זה, מועסקים בחוזה עבודה שאינו לתקופה קצובה, שבמסגרתו שמורה למעביד הזכות לפטר עובדים. לעתים נחתם עם העובד חוזה עבודה לתקופה קצובה, המחייב את שני הצדדים, העובד והמעביד, להמשיך את יחסי העבודה במשך כל תקופת החוזה. במקרה זה, פיטורי העובד עלולים לחייב את המעביד לא רק בפיצויי פיטורים, אלא גם בפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה, בהתאם לפיצוי מוסכם שנקבע בחוזה או בהתאם לפסק דין שבו ייקבע, על פי דיני החוזים, גובה הנזק שנגרם עקב הפיטורים.

כאשר התקופה הקצובה בחוזה הגיעה אל קיצה והמעביד אינו מציע להאריך את חוזה העבודה, אין הוא חייב בפיצוי בגין הפרת חוזה, שהרי פעל בהתאם לחוזה, אך גם צעד זה נחשב לפיטורי העובד, מבחינת זכותו של העובד לפיצויי פיטורים.

שמעת על הזכות למענק הסתגלות, כלומר תשלום בגובה משכורות אחדות הניתן לעובד הפורש כדי שיסתגל בהדרגה לחיים בלי משכורת? לא בהכרח תיפול זכות זו גם בחלקך. אם אתה מנהל בכיר, שחוזה העבודה שלו כולל "מצנח מוזהב" מסוג זה, אשריך. חוזה העבודה של מרבית העובדים אינו כולל זכות זו, ובדרך כלל מוצאים אותה במקומות עבודה שבהם השכר מוסדר בהסכם קיבוצי שעליו חתומה ההסתדרות הכללית. אם פוטרת, או אתה חושש מפיטורים במקום עבודה כזה, זה הזמן להיעזר בהסתדרות ובוועד העובדים.

גם אם אתה עובד היי-טק מובהק, כלומר מועסק בחוזה עבודה אישי, ייתכן שמעסיקך יפתיע אותך במענק הסתגלות. תקופת השפל הנוכחית אינה סופו של ענף ההיי-טק. המעסיק יודע שהענף יחזור לפרוח, ושהדרך היחידה לעשות כסף בענף זה היא באמצעות עובדים מרוצים. גם לטובת העובדים הנותרים, וגם לשם שמירת המוניטין של המעסיק לקראת הפעם הבאה שבה יבקש לגייס עובדים, נוהגים מעסיקים, גם אלה שחרב ההסתדרות אינה מונפת עליהם, לרכך את ייסורי הפיטורים באמצעות מענק הסתגלות. בכל מקרה מדובר בהחלטה של המעסיק, ולא בזכות מוקנית שתוכל לתבוע את מימושה (אם כי תוכל לנסות להניע את המעסיק לשקול צעד זה).

אם נותרה לך זכות לחופשה שנתית שטרם ניצלת, חייב המעסיק, בהתאם להוראותיו של סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, לפדותה, כלומר לשלם לך את התמורה שהיית מקבל לו ניצלת את הזכות לחופשה. כאשר נצברה לזכותך יתרת חופשה גדולה, ומי שהיה חייב לעמוד בלוח זמנים של פרוייקט היי-טק יודע שהזדמנויות רבות לצאת לחופשה לא היו לו, מדובר בסכום כסף לא מבוטל, הפטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, אך חייב במס הכנסה.

במקרה של פיטורים שאינם נכנסים מיד לתוקף (כלומר ניתנת לעובד תקופת הודעה מוקדמת), אך המעביד מוותר על עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, זכאי העובד לתשלום שכרו בתקופה זו, אף-על-פי שאינו עובד בה.

בעבר הייתה מקובלת הפרשנות לפיה המעביד רשאי (במגבלות מסוימות) להוציא את העובד לחופשה בזמן תקופת ההודעה המוקדמת, ובכך לצמצם את הסכום שישולם לעובד כפדיון חופשה. בפסק דין (דב"ע 107/98-3, דב"ע 131/98-3, אורי ארבל נ' H.P.H Products) של בית הדין הארצי לעבודה שניתן בתחילת 1999 שונתה הלכה זו, ונקבע שהמעביד אינו רשאי להוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת, גם אם הוא מוותר על עבודת העובד בתקופה זו.

כאשר העובד הוא היוזם יציאה לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת, תיתכן חפיפה בין תקופה זו ובין החופשה, אך חוק חופשה שנתית מתיר פעולה זו (לגבי מכסת החופשה שנובעת מחוק זה) רק לגבי תקופת ההודעה המוקדמת שעולה על שבועיים. הגבלות אלה עוסקות בחופשה הנובעת מחוק חופשה שנתית, ואין הן חלות על חופשה עודפת הנובעת מחוזה העבודה האישי או מהסכם קיבוצי.

עובדי מדינה הפורשים לפנסיה זכאים לפיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו. לעובד היי-טק, שגם בזמן שהוא שוהה בבית מחמת מחלה מנסה לעבוד באמצעות המחשב הנייד או המחשב הביתי, אין סיבה לצפות לפיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו, אלא אם היא מופיעה במפורש בחוזה העבודה שלו או בהסכם הקיבוצי החל עליו.

עובדי מחקר במגזר הממשלתי זכאים לשנת שבתון. אם גם חוזה העבודה שלך מזכה אותך בהטבה זו, שכח ממנה - הזכות היא לשנת שבתון בפועל. עקב הפיטורים נמנעת ממך הזכות לנצל את זכות השבתון שצברת, ובמצב הסטנדרטי אין פיצוי על אובדן זכות זו.

כאשר פיצויי הפיטורים מופקדים בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים, זכותך לפיצויים כוללת את הזכות למשיכת כספי הפיצויים מהקופה. עצתי לך: אל תיגע בכסף זה, השאר אותו בקופה.

נוסחת ערכי הפדיון לפיה מחושב הסכום שתמשוך אינה מטיבה עם המושך, והיא פוגעת בזכויות הפנסיה שנצברו. אם לא מצאת מקום עבודה חדש, תוכל להקפיא את הזכויות שצברת עד לחזרתך לעבודה או עד הגיעך לגיל פרישה בהתאם לתנאי הקרן (בדרך כלל: 67 שנה לגבר, 64 שנה לאישה).

את כספי התגמולים תוכל למשוך לפני הגיעך לגיל פרישה, בהתאם לתקנות מס הכנסה, רק כעבור חצי שנה מיום הפסקת העבודה ובתנאי שטרם מצאת מקום עבודה חדש או שמעסיקך החדש אינו מבטח אותך בביטוח פנסיוני (קיימים גם תנאים נוספים, פחות נפוצים, המאפשרים משיכת הכספים). מאותם נימוקים שציינתי בתחילת פסקה זו, גם במקרה זה מוטב שלא לגעת בכספים אלה, ולחכות לגיל הפרישה.

סביר שאתה ומעבידך הפרשתם מדי חודש כספים לקרן השתלמות. כספים אלה ממשיכים להיות רשומים על שמך בקרן, ורצוי לקבל מהמעביד אישור על זכותך למשוך כספים אלה. סיום העבודה, ואפילו תקופת אבטלה שבאה לאחריה, אינם מקנים זכות למשוך את הכסף. לשם כך עליך להמתין לכך שימלאו שש שנים מיום ההצטרפות לקרן, מועד שבו תוכל למשוך את הכסף ללא חיוב במס. משיכת הכסף לפני מועד זה חייבת במס הכנסה בשיעור 50%. אם אתה זקוק מאוד לכסף, עדיף לקחת הלוואת גישור בבנק, ולא למשוך את כספי קרן ההשתלמות לפני המועד. קיימים תנאים נוספים המאפשרים משיכת כספים מקרן השתלמות בפטור ממס. העיקריים הם:

• לאחר שלוש שנות חברות ניתן למשוך את הכסף לשם השתלמות מקצועית לשמירת רמתו המקצועית של העובד.
• עובד שהגיע לגיל פרישה זכאי למשוך את הכסף לאחר שלוש שנות חברות גם שלא לשם השתלמות מקצועית.

איך לרכך את המכה שבפיטורים?

גם בימים טרופים אלה מעסיקה שאלה זו את מנהלי משאבי אנוש במפעלי ההיי-טק, שיודעים שעובד היי-טק זקוק למוח נקי ממרירות כדי לייצר את תוצרתו הייחודית. פיטורים כואבים מאוד לעובד המפוטר, אך הם מהווים מכה גם לעובדים הנשארים.

הפגנת אמפתיה למפוטרים, הבהרה שהפיטורים הם כורח המציאות שאין לגנותו, הם חלק מהצעדים לריכוך המכה.

צעד מעשי יותר הוא סיוע במציאת מקום עבודה חלופי. האמריקאים שעברו כבר יותר מסבב פיטורים אחד ומצטיינים בהמצאת מילים חדשות, קוראים לפעולה זו outplacement.

הסיוע יכול להתבטא בהפעלת קשרים של מעסיקך עם מעסיקים אחרים בענף, ואפילו ארגון יריד תעסוקה כאשר מדובר בפיטורים רחבי היקף. במצב שבו גם הגדולים והחזקים מפטרים, או לפחות נזהרים מלגייס עובדים חדשים, סיוע במציאת מקום עבודה חלופי אינו פעולה קלה, אך אם תזכה לו – מה טוב.

האופציות, חלומו של כל עובד היי-טק, מה יהא עליהן? קסמן של האופציות טמון בעליית ערכן בעקבות עליית שוויו של הסטארט-אפ או עליית שערן של מניות החברה. אם החברה הגיעה לפיטורים נרחבים, אני חושש שקסם זה פג, כלומר האופציות הפכו לחסרות ערך (הן נמצאות "מתחת למים", בשפת הענף), וספק אם יהפכו לבעלות ערך במועד המימוש שלהן.

לא כל חברה המפטרת עובדים עושה זאת מחמת קריסה, יש העושות זאת לשם שמירה על רווחיותן, ובמקרה זה ייתכן שלאופציות יש, או יהיה, ערך. כאן צצה בעיה נוספת. האופציות הן "אזיקים מוזהבים", כלומר נועדו לפתות את העובד שלא להתפטר, ולכן נלווית אליהן הדרישה להמשיך ולעבוד עד למועד מימושן. מה קורה כאשר הפסקת העבודה נעשית ביוזמת המעביד? יש לחפש התייחסות לסוגיה זו בתנאי ההענקה של האופציות.

בסכסוך העוסק בסוגיה זו, שנדון בבית הדין המחוזי לעבודה (עב 301848/98 ערן אליצור נ' נובה), דרש עובד שהתפטר שתינתן לו הזכות לממש את האופציות שהוענקו לו, ואילו המעסיק טען שהאופציות ניתנו לעובד בהנחה ברורה שימשיך לעבוד שנתיים וחצי לאחר הענקת האופציות. בית הדין קיבל את עמדת העובד, בנימוק שהתנאי שעליו מדבר המעביד היה חייב להופיע בכתב.

פוטרת ואינך מוצא מקום עבודה חדש? ככל מובטל גם אתה זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לכללים המופיעים בחוק הביטוח הלאומי. כעובד היי-טק, סביר שתחפש עבודה באמצעות חברות השמה, מודעות "דרושים" בעיתונות ובאתרי אינטרנט, ורק כמוצא אחרון תפנה ללשכת התעסוקה. פנייה ללשכת התעסוקה היא תנאי הכרחי לקבלת דמי אבטלה, לכן אף אם אינך בוטח בלשכה כמי שתמצא לך עבודה חלופית, הקפד לבקר בה לפי כללי המוסד לביטוח לאומי על מנת שלא לפגוע בזכאות לדמי אבטלה.

דמי אבטלה מחושבים על-פי המשכורת בשלושת חודשי העבודה האחרונים, אך, למרבה הצער, הם רחוקים מלהחליף אותה, משום ששיעורם הולך וקטן ככל שהמשכורת גבוהה יותר. כך, למשל, על חלק השכר שמעל לשכר הממוצע במשק, דמי האבטלה הם בשיעור 40% מהשכר, ובכל מקרה לא יעלו על השכר הממוצע במשק (294 ש"ח ליום עבודה בשנת 2008). ככל שהמשכורת נמוכה יותר, כך מהווים דמי האבטלה תחליף טוב יותר לה.

כעובד מפוטר תהיה זכאי לדמי אבטלה כבר לאחר חמישה ימים של אבטלה (בתקופה שבגינה ניתן תשלום חלף הודעה מוקדמת אין זכאות לדמי אבטלה). התקופה המרבית לקבלת דמי אבטלה נעה בין 50 ל-175 ימים, בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי של המובטל. אם מצאת, באמצעות לשכת התעסוקה, עבודה בשכר נמוך משכרך הקודם, ייתכן ותהיה זכאי להשלמה או למענק מהמוסד לביטוח לאומי.

משרד העבודה והרווחה מממן קורסים להסבה מקצועית למובטלים, תוך תשלום דמי אבטלה חלקיים בתקופת הלימודים. אם אינך צופה יכולת למצוא עבודה במקצועך בזמן הקרוב, בדוק אפשרות זו.

מי היה מאמין שהמושגים הבטחת הכנסה והיי-טק יופיעו יחד? אם הסתיימה זכותך לדמי אבטלה ועדיין לא מצאת עבודה חלופית, הבטחת הכנסה, המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי על-מנת למנוע חרפת רעב, היא גלגל ההצלה האחרון שלך.

אובדן מקום העבודה יכול לקרות בנסיבות גרועות מאשר פיטורים – כאשר המעביד הוכרז כפושט רגל או שניתן צו של בית המשפט לפירוק החברה. במצב כזה עלול העובד לגלות שאין מי שישלם לו את משכורתו האחרונה ואת פיצויי הפיטורים.

להגנת העובד נחלץ במקרה זה המוסד לביטוח לאומי, ממנו ניתן לתבוע חוב בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורים עד לסכום השווה לפי עשרה מהשכר הממוצע במשק (בשנת 2008 השכר הממוצע הוא 7,352 שקל).

גם חוב של המעביד לקופות גמל מבוטח במסגרת זו, עד לסכום השווה לפי שניים מהשכר הממוצע במשק. בנוסף לכך, על-פי פקודת פשיטת הרגל ניתנת עדיפות לחוב בגין שכר עבודה על פני כל חוב אחר, בעת חלוקת נכסיו של פושט הרגל.

פעמים רבות כדאי לבצע תיאום מס הכנסה בעקבות הפסקת העבודה: כאשר עד למציאת עבודה חדשה חולף זמן ללא עבודה (עם קבלת דמי אבטלה או בלעדיהם), וכאשר העבודה החדשה היא בשכר נמוך מאשר העבודה הקודמת.

בהתאם לפקודת מס הכנסה, חישוב המס הוא שנתי. כל אחד מהגורמים המשלמים לעובד בשנה של החלפת מקום עבודה (מקום העבודה הקודם, המוסד לביטוח לאומי ומקום העבודה החדש) מבצע את החישוב רק על סמך המידע הידוע לו. תיאום מס, המבוצע בסוף השנה באמצעות הגשת דין וחשבון שנתי לפקיד השומה, עשוי להביא לקבלת החזרי מס, בפרט בגין חודשים שבהם היה המפוטר מובטל.

תהליך מילוי הדין וחשבון השנתי אינו מסובך מדי, ניתן להיעזר בלשכות הייעוץ הנפתחות על ידי פקידי השומה במועד המקובל להגשת הדו"ח, ולשכיר שאינו מעלים הכנסות אין כל סיבה לחשוש מהמפגש עם פקיד השומה.