תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973

  • בתוקף סמכותי לפי סעיפים 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

  • "שווי הנכס" - הסכום שהיה מתקבל הנכס במכירה ממוכר ברצון לקונה ברצון ביום קרות הנזק;

    "הנזק הממשי" - ההפרש בין שווי הנכס לפני שניזוק לבין שווי הנכס מיד לאחר שניזוק,או כל הוצאות שיקום הנזק - לפי הנמוך שבין שניהם, בתוספת הוצאות להקטנת הנזק; ובנזק עקיף - לרבות ההפסד או מניעת הריווח שאותם לא יכול היה הניזוק למנוע לו פעל באופן סביר כדי למנע;

    "הוצאות להקטנת הנזק" - הוצאות שהוציא הניזוק בעד פעולות שנעשו בעת קרות הנזק במטרה להקטין את הקיפו, ובלבד שלעת המנהל היה סביר להוציאם, בין היתר בהתחשב בהיקף הנזק שנמנע ע"י פעולות אלה;

    "נזק" - נזק מלחמה ונזק עקיף:

    "שווי של נזק מלחמה" -

    (1) לגבי נכסים בישוב ספר - הנזק הממשי;

    (2) לגבי מלאי - הנזק הממשי;

    (3) לגבי יבול על קרקע באזור עירוני - הנזק הממשי, או שווי היבול כפי שנקבע לצורך החוק כפול שלושה, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;

    (4) לגבי מלאי מעבר כמשמעותו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שווי של מלאי במעבר), תש"ל-1969 - הנזק הממשי;

    (5) לגבי נכסים אחרים - הנזק הממשי;

    "שווי של נזק עקיף" -
    (1) כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי;

    (2) כשהנזק נגרם מחמת אי-אפשרות לנצל נכסים בענפים שלהלן, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה:
    (א) בחקלאות - הנזק הממשי;

    (ב) בבית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או אתר תיירות שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר התיירות - הנזק הממשי;

    (ג) בתעשיה - לגבי נזק שמקורו בחומרים שנתקלקלו - הנזק הממשי ואילו לגבי נזק שמקורו אחר - הנזק הממשי ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת ייצור של למעלה מ-24 שעות;

    (3) כשהנזק נגרם מחמת הפסקת פעילות במסחר ובשירותים, למעט נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה - הנזק הממשי - ובלבד שהנזק נגרם עקב הפסקת פעילות של למעלה משבוע;

    (4) כשהנזק נגרם למעביד בשל תשלום שכר עבודה לעובד - עלות שכר העבודה היומי למעביד, ששולמה בשל היום שבו היום לא עבד העובד לפי הוראות כוחות הביטחון; לא עבד העובד עקב הוראות כאמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי מעלות שכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד; לענין זה -

    "שכר העבודה היומי" - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו אירע הנזק, שילם המעביד תשלומי חובה לפי דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים - בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;

    "שכר יום עבודה של עובד" - שכר עבודה רגיל ליום של עובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לחודש קרות הנזק, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים - השכר כאמור לפי הממוצע בחודש שקדם לחודש קרות הנזק, ולא פחות משכר המינימום ליום לפי חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987;

    "השכר המירבי" - שכר השווה לשכר הממוצע לשרת שכיר (בלא עובדים מיהודה, שומרון, חבל עזה ודרום לבנון, כולל עובדים שמעבידיהם מדווחים עליהם למוסד לביטוח לאומי), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-25 ומעוגל לסכום הקרוב, שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;

    "מעביד" - למעט המדינה וגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

    (5) לענין הגדרה זו - התקופות של 24 שעות או שבוע, יכול שתהיינה תוצאה מצירופן של תקופות קצרות יותר בתוך 30 הימים שקדמו להגשת התביעה לפיצויים, ובלבד שלא תובא בחשבון תקופה כלשהי, בתוך 30 ימים שהובאו בחשבון לענין תשלום פיצויים בשל נזק עקיף אחר.

    "שיקום נזק" - החזרת הנכס למצבו שלפני הנזק, ואם הנכס אינו ניתן לשיקום כאמור - הקמתו או רכישתו של נכס דומה במקומו, הכל לפי הענין ובאישור המנהל;

    "ניזוק" - מי שהיה בעל הנכס ביום שנגרם לו הנזק או מי שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי הוא הנושא בהוצאות שיקום הנזק, או שניהם ביחד, הכל כפי שקבע המנהל;

    "הוצאות שיקום הנזק" - כולן או מקצתן;

    "דירת מגורים" - דירה שביום קרות הנזק שימשה למגורים.

  • (א) ניזוק זכאי לפיצויים בשיעור שנקבע בתוספת.

    (ב) פיצויים בעד נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, ישולמו לתקופת הזמן הדרושה באופן סביר לשיקומו של הנכס.

    (ג) נגרם נזק מלחמה לדירת מגורים ושוכנע המנהל כי בשל הנזק האמור לא ניתן להתגורר בה, רשאי המנהל, בהתחשב באפשרויות הדיור הקיימות לדייר שגר בדירת המגורים ביום קרות הנזק, לקבוע את זכאותו של הדייר לדיור חלופי או לתשלום למימון דיור חלופי, לתקופה שקבע המנהל.

  • היה הסכום המגיע לניזוק לפי תקנות אלה יחד עם הסכומים שהניזוק זכאי לקבל או קיבל כפיצוי בעד הנזק, מחברת ביטוח או מאדם אחר, עולה על הנזק הממשי, ישולם לו רק אותו סכום שהוא ההפרש שבין הפיצוי כאמור לבין הנזק הממשי. האמור בתקנה זו לא יחול על סכום המגיע לניזוק כפיצוי בעד נזק לכלי טיס.

  • מסכום הפיצויים המגיעים לניזוק לפי תקנות אלה ינוכה סכום המס שהניזוק חייב בתשלומו עד יום תשלום הפיצויים בפועל, זולת אם החליט המנהל החלטה אחרת.

  • (א) הודעה על נזק תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך שבועיים מיום קרות הנזק.

    (ב) תביעה לפיצויים תוגש למנהל בטופס שקבע, תוך חודש מיום קרות הנזק.

    (ג) המנהל רשאי להאריך את המועדים לפי תקנות משנה (א) ו-(ב) אם נוכח כי ישנה סיבה סבירה לכך.

  • תעודה מאת שר הבטחון או מאת מי שהוא מינה לכך, המעידה שנכס פלוני ניזק נזק מלחמה, תשמש ראיה לכאורה לדבר.

  • (א) לא יראו נזק כ"נזק מלחמה" אם נגרם כתוצאה מכך שהנזוק נהג ברשלנות או שלא בהתאם להוראות שבדין, שלא לפי הוראות המנהל, ואולם המנהל יהיה רשאי בנסיבות המצדיקות זאת לקבוע פיצויים מופחתים במקרים כאמור.

    (ב)המנהל רשאי לקבוע פיצויים מופחתים, אם נוכח כי הניזוק לא פעל באופן סביר להקטנת הנזק.

  • (א) הוגשה תביעה לפיצויים, יחליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים בדבר שיעורם ודרך תשלומם, וכן בדבר שיקום הנזק, והוא רשאי לחלק את סכום הפיצויים בין ניזוקים ולהתנות את תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, הכל לפי נסיבות הענין.

    (ב) הודעה על החלטת המנהל לפי תקנת משנה (א) תישלח לניזוק תוך ששה חדשים מיום הגשת התביעה,אולם אם המציא הניזוק למנהל תעודה כאמור בתקנה 6 תישלח לו ההודעה על החלטת המנהל תוך ארבעים וחמישה ימים שבו נמסרה התעודה האמורה.

     

    (ג) הפיצויים שייקבעו בהחלטה ישולמו תוך שלושים יום מיום ההחלטה; אולם אם הותנה תשלום הפיצויים בשיקום הנזק, ישולם סכום הפיצויים שנקבע תוך שלושים יום מיום שהוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי הניזוק עומד לשקם את הנזק.

    (ד) לסכום הפיצויים המשולמים על פי תקנת משנה (ג) תיווסף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 33(א)(1) לחוק, החל בתום 30 ימים מיום קרות הנזק עד יום התשלום.

  • (א) המנהל רשאי לתקן החלטה לפי תקנה 8 תוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם ראה כי היתה בה טעות.

    (ב) על תיקון החלטה לפי תקנת משנה (א), יחולו הוראות תקנה 8 בשינויים המחוייבים.

    (ג) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים  שהוא זכאי להם על פי תקנות אלה, יוחזר סכום היתר תוך תשעים יום מיום שנמסרה לניזוק דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר ועד ליום ההחזר.

    (ד) סכום היתר כאמור בתקנת משנה (ג) ייראה כאילו היה מס ויחולו לגביו הוראות סעיף 33א לחוק והוראות פקודת המסים (גביה).

  • הרואה עצמו מקופח עקב החלטת המנהל לפי תקנה 7 או 8(א), או בהוראת המנהל לפי תקנה 7(א), או בתיקון החלטה לפי תקנה 9, רשאי תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה לערור עליה לפני ועדת ערר.

  • (א) לענין תקנה 11 תוקם בין בכלל ובין לאזורים מסויימים או לסוגי נזקים, ושניים לפחות מבין חבריה לא יהיו עובדי המדינה.

    (ב) בועדת ערר כאמור יהיו חברים -

    1. מי שנתקימו בו הדרישות המנויות בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, מתוך רשימה שקבע שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה;

    2. חבר מתוך רשימה שקבע שר הבטחון והודיע עליה לשר המשפטים;

    3. חבר מתוך רשימה שקבע שר האוצר והודיע עליה לשר המשפטים;

    (ג) רשימות כאמור בתקנת משנה (ב) יכילו חברים עובדי המדינה וחברים שאינם עובדי המדינה,יצויין בהם מי מהחברים הינו עובד המדינה והן יפורסמו בידי שר המשפטים ברשומות.

    (ד) מתוך רשימת האנשים שנקבעו לפי תקנת משנה (ב)(1)ימנה שר המשפטים יושבי ראש תורניים שירכיבו את המותבים של ועדת ערר.

    (ה) ועדת ערר תכריע בכל ערר שיוגש לפניה והיא רשאית לבטל, להפחית, לאשר או להגדיל את סכום הפיצויים שקבע המנהל, לשנות חלוקתו בין הניזוקים, או לשנות החלטתו בדבר שיקום הנזק.

    (ו) לועדת ערר יהיו כל הסמכויות שיש לועדות חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, וכן הסמכות להיכנס,או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת מסירה, לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות, וכן לדרוש מבעל המקום או המחזיק בו למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה, וכל בעל מקום או מחזיק כאמור חייב למלא אחר דרישת ועדת ערר.

  • (א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בבעיה משפטית,לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום שהובאה ההחלטה לידי המערער.

    (ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מענה של ועדת הערר.

    (ג) הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה והואות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, יחולו על הבקשה והדיון בה, בשינויים המחוייבים.

    (ד) משהוגש ערעור,יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לועדת הערר על הגשתו, ויושב ראש הועדה יעביר לבית המשפט את פרוטוקול הועדה וכל חומר שהועדה נזקקה לו בקשר לענין המשמש נושא לערעור.

  • היה ניזוק זכאי לקבל פיצויים לפי תקנות אלה אך סכומם טרם נקבע, רשאי המנהל לעשות את מאלה:

    (1) לערוב בעדו הלוואה ולקבוע תנאים וערוב לערבותו, אם בדרך כלל, אם להלוואה מסויימת או לסוג מסויים של הלוואה;

    (2) לשלם לו מקדמה שלא תעלה על 50% הפיצויים שלפי דעת המנהל יגיע לו.

  • (א) המנהל רשאי לדרוש מניזוק שימסור לו, תוך תקופה שיקבע, ידיעות, או חשבונות ויראה לו, במקום ובשעה שיקבע, כל נכס מנכסיו וכל מסמך או תעודה שימצא לנכון לשם מילוי תפקידיו לפי תקנות אלה, ועל הניזוק למלא אחר דרישות המנהל.

    (ב) המנהל רשאי גם להיכנס, או להרשות לאדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקום ולערוך בו בדיקות ומדידות.

  • המנהל רשאי לאצול לאדם אחר מסמכויותיו לפי תקנות אלה.

  • מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס 500 לירות או מאסר ששה חדשים:

    (1) מסר ביודעין הודעה או הצהרה בלתי נכונה בכל ענין או דבר הנוגע לקבלת פיצויים לפי תקנות אלה;

    (2) השיב ביודעין תשובה בלתי נכונה לשאלה שנשאלה, או לידיעה שנדרשה בהתאם להוראות תקנות אלה.

  • תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 9, ביום י"ז בניסן תשל"ב (1 באפריל 1972).

  • תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזקי מלחמה ונזק עקיף), תשכ"ז-1967 - בטלות.

  • לתקנות אלה ייקרא "תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973".

  • תקנה 2(א)

    1. (א) לגבי נזק מלחמה שהוא נזק לגופו של כלי טיס שעיקר פעולתו בקווים בין-לאומיים, למעט כלי טיס כאמור שאינו רשום בישראל או אינו חייב רישום בישראל והנמצא בשטח המדינה לצרכי תיקון, שיפוץ, עיבוד או הרכבה בלבד - 50% משווי הנזק.

    (ב) לגבי נזק מלחמה לנכס אחר - 100% משווי הנזק.

    2. לגבי נזק עקיף - 100% משווי הנזק.