ס

בסיס ידע מילון לתנאי עבודה

סבסוד השכר - salary subsidies

הקטנת עלות השכר, באמצעות השתתפות של גורם חיצוני במימון עלות זו. הסבסוד נעשה לשם השגת יעדים של הגורם המסבסד, כגון עידוד העסקת עולים על-ידי הסוכנות היהודית, או עידוד התעשייה על-ידי משרד האוצר. סבסוד ישיר של השכר מתבצע באמצעות העברת כסף מהגורם המסבסד למעביד. דוגמה לסבסוד כזה היא קיזוז עלויות שכר המבוצע לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. לממשלה עומדת גם אפשרות לסבסוד עקיף, באמצעות הקטנת המסים החלים על המעביד. סבסוד עקיף בוצע פעמים אחדות באמצעות הקטנתה של הפרשת המעביד לדמי ביטוח-לאומי.

לתחילת העמוד

סוד מסחרי - trade secret

"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו" (סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות). כישורים שרכש העובד במהלך עבודתו אינם בגדר סוד מסחרי (סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות).

לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות לדון בתובענה העוסקת בגזל סוד מסחרי ונובעת מיחסי עובד-מעביד או מחוזה ליצירת יחסי עובד-מעביד, גם לפני שנוצרו או לאחר שהסתיימו.

בהסכם קיבוצי כללי - תקנון עבודה, שנחתם בין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית, נאמר:
העובד חייב לשמור על סודות המפעל ואסור לו לגלותם.
הביטוי "לגלות" פירושו במישרין או בעקיפין.
כסודות המפעל יש לראות:
א. סודות שאדם סביר יכול להבין שגילויים עלול להביא נזק למפעל.
ב. כל נושא בתחום טכני ו/או מסחרי שההנהלה תביא לידיעת העובדים בתור סודיים.
ג. כל הסודות שהוגדרו כסודות בחוקי המדינה.
העונש על הפרת חובה זו עלול להגיע עד לידי פיטורים בלא פיצויי פיטורים ובלא הודעה מוקדמת, וכן חיוב העובד במתן פיצוי למעבידו.

שופט בית המשפט העליון, אהרן ברק, קבע בעניין זה:

על עובד מוטלת חובה, הנגזרת מיחסי האמון שבינו לבין מעבידו והמעוגנת בחוזה עם מעבידו ובצורך לבצע חוזה בתום לב, לשמור על סודות עסקיים של המעביד, לא לנצלם לצרכיו הוא או לצורכי זולתו ולא לגלותם אלא ברשות המעביד. (בג"ץ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(4) 702)

בתובענה להגבלת עבודתו של עובד, המוגשת לאחר תום יחסי עובד-מעביד ועילתה פגיעה בסוד מסחרי של המעביד לשעבר, נדרש בית הדין למצוא את האיזון בין חובתו של העובד שלא לפגוע בסוד מסחרי של מעסיקו ובין זכותו של העובד לחופש העיסוק.

שופטת בית המשפט העליון, טובה שטרסברג-כהן, אמרה בעניין זה:

יש לתת את הדעת לאינטרס הציבורי להצבת נורמה של התנהגות המאופיינת בהגינות ובתום לב. בעיקרון, מחייב איזון כזה כי עובד שפרש ממקום העבודה, ישמור על הסודות המסחריים של מעבידו הקודם, יקיים את חובת האמון שלו כלפיו ולא יתעשר על חשבונו שלא כדין. (ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ נ' כרמקס בע"מ, פ"ד נא(3) 421)

לתחילת העמוד

סולם הדרגות - wage scale

רשימת הדרגות המרכיבות דירוג מסוים, מהנמוכה שבהן ועד הגבוהה שבהן.

לתחילת העמוד

סולם שכר - wage scale

רמות השכר הנהוגות במקום עבודה, מהנמוכה שבהן ועד הגבוהה שבהן. במפעלים שבהם נקבע השכר על-פי דירוג-דרגה, משמש למטרה זו סולם הדרגות.

לתחילת העמוד

סוציאליזציה ארגונית - organizational socialization

ראה חברות ארגונית 

לתחילת העמוד

סטאז' -

ראה מתמחה 

לתחילת העמוד

סטארט-אפ - startup

חברת הזנק, חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה או ביצירת פעילות עסקית חדשנית, בעיקר בתחום ההיי-טק, ונמצאת בתחילת מחזור החיים שלה. חברה כזו מתאפיינת בפעילות בתנאי חוסר ודאות, שמהם נובעים ביטחון תעסוקתי נמוך, קצב פעילות מהיר, שעות עבודה רבות.

מרכיב חשוב בתגמול של עובדי החברה הוא אופציות, שמימושן המקווה יעשיר את העובדים. מאז מכירת "מיראביליס" ל-AOL ועד לסגירתה של "כרומטיס", היתה עבודה בסטארט-אפ חלק מחלומה של האם היהודיה.

למאמר של ורד דר, השפעתן של חברות ההזנק על המשק הישראלי, באתר הרבעון הישראלי למסים.

לתחילת העמוד

סטחנוביץ' - stahanovich

עובד חרוץ להפליא, שתפוקתו עולה על המקובל במידה ראויה לציון. האנציקלופדיה העברית (כרך כב, עמ' 742) מתארת את נסיבות היווצרו של ביטוי זה:

בראשית שנות ה-30 הסיקה ההנהגה הסובייטית שלא תבוא עליה ברמת התפוקה ובטיב התוצרת אם לא תשונה מיסודה שיטת השכר. ביוני 1931 הודיע סטאלין על החלפת השכר היומי בשכר קבלני, בכל מקום שאפשר, ועל הגדלת הפערים בשכר; ובמאי 1935 הכריז על דרבון התפוקה האינדיווידואלית כמטרה ראשית. הפער בין רמות השכר השונות הורחב שוב, וההפרשיות היתה מן הבולטות שבעולם. האמצעים שננקטו לדרבון התפוקה היו חריפים. באוגוסט 1935 הגדיל הפועל אלכסיי סטאחאנוב את תפוקתו במיכרה-פחם באגן דונץ פי 13. השלטונות הסיקו שע"י לחץ מנהלי ופיתוי כלכלי ניתן לחולל נפלאות. "תנועה סטאחאנובית" עצומה אורגנה ועודדה ברחבי בריה"מ, ואף שהתוצאות לגבי בריאות העובדים היו חמורות, עלתה התפוקה הממוצעת.

לתחילת העמוד

סידור עבודה - work schedule

שעות העבודה המתוכננות לעובד בתקופה הקרובה. סידור עבודה נחוץ במשרה שבה שעות העבודה אינן קבועות, כגון משרה שבה עובדים במשמרות, או אינן אחידות, כגון משרת הוראה, שבה לכל מורה שעות הוראה משלו. 

על סידור העבודה להתחשב בצורכי המעסיק ובצורכי העובד, וכן בהוראות הרגולציה, כגון ההגבלה לפיה אין להעסיק עובד במשמרת לילה יותר מאשר שבוע אחד בתוך שלושה שבועות. 

מערכת סידור עבודה, באתר חילן

לתחילת העמוד

סיום העבודה - work stoppage

ראה הפסקת העבודה.

לתחילת העמוד

סיום יחסי עובד-מעביד -

ראה הפסקת עבודה 

לתחילת העמוד

סיוע במציאת מקום עבודה חלופי - outplacement assistance

כדרך לריכוך הפגיעה בעובד הנגרמת עקב פיטוריו, ובפרט בעת פיטורי צמצום נרחבים, נוהגים מעסיקים לסייע לעובדים המפוטרים במציאת מקום עבודה חדש. סיוע זה עשוי לכלול יעוץ והדרכה למציאת מקום עבודה חדש, סיוע במימון הסבה מקצועית וארגון יריד תעסוקה שבו יוכלו מעסיקים פוטנציאליים לראיין את העובדים המפוטרים.

במסגרת צה"ל מתקיימת פעילות ענפה של סיוע במציאת מקום עבודה חלופי, למען משרתי הקבע הפורשים מצה"ל.

לתחילת העמוד

סיכול חוזה עבודה -

מצב שבו יחסי עובד מעביד מסתיימים לא ביוזמת אחד הצדדים, אלא עקב נסיבות שלא נחזו מראש ואינן מאפשרות את המשך קיומו של החוזה. דוגמאות:

  • עובד שנדון לתקופת מאסר ארוכה.
  • שריפת מקום העבודה.
לתחילת העמוד

סכסוך עבודה - labor dispute, industrial dispute

סכסוך בין הגורמים הפעילים בתחום יחסי העבודה, שעניינו הזכויות והחובות ההדדיות של גורמים אלה.

סכסוכי עבודה נחלקים לשתי קבוצות בהתאם לגורמים המסוכסכים:

  • סכסוך עבודה אישי (individual dispute): סכסוך בין עובד לבין מעבידו.
  • סכסוך עבודה קיבוצי (collective dispute): סכסוך בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים.
    בהתפתחותו של סכסוך עבודה קיבוצי שני שלבים:

מיון אחר של סכסוכי עבודה הוא על-פי הנושא השנוי במחלוקת:

  • סכסוך משפטי (legal dispute): סכסוך שעניינו מימוש זכויות קיימות, כלומר הויכוח בין הצדדים הוא אודות הפרשנות לחוקי העבודה או להסכמי העבודה הקיימים. הגוף המקובל, אך לא היחיד, לבירורם של סכסוכים משפטיים הוא בית הדין לעבודה.
  • סכסוך כלכלי (economic dispute): סכסוך שעניינו יצירת זכויות חדשות, כלומר אחד הצדדים תובע זכויות חדשות, אשר לדעתו מגיעות לו מסיבות שונות, למשל לאור תנאי המשק, אף שאין חוק או חוזה המחייב מתן זכויות אלה. דרך מקובלת לבירורו של סכסוך כלכלי היא משא-ומתן בין הצדדים לסכסוך. משא-ומתן זה מלווה לעתים בשביתות ובעיצומים, ולכן מקובלת גם דרך אחרת, והיא פנייה לבוררות.

מיון נוסף של הסכסוכים הכלכליים מבהיר יותר את מסגרתו של הסכסוך:

  • סכסוך כלכלי טהור: סכסוך הפורץ בעת שלא חל הסכם קיבוצי על הצדדים המסוכסכים.
  • סכסוך כלכלי לגיטימי: סכסוך הפורץ בעת שחל הסכם קיבוצי על הצדדים המסוכסכים, אך הסכם זה אינו אוסר קיומו של סכסוך כלכלי בנושא אודותיו נסוב הסכסוך.
  • סכסוך כלכלי מורכב: סכסוך הפורץ בעת שחל הסכם קיבוצי על הצדדים המסוכסכים, ובעוד אחד הצדדים תובע יצירת זכויות חדשות, תובע הצד השני את קיום ההסכם כלשונו, כלומר מבחינתו של צד זה מדובר בסכסוך משפטי.

לצמצום הנזק שגורמים סכסוכי העבודה נקבעו מנגנונים אחדים ליישוב סכסוכי עבודה.

לתחילת העמוד

סל הבריאות - basket of medical services

מכלול השירותים והתרופות הניתנים בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. להיקפו של סל הבריאות השפעה מהותית על תקציב הבריאות, ולכן נמצא נושא זה בוויכוח מתמשך בין החולים וקופות החולים, החותרים להרחבת סל הבריאות, ובין משרד האוצר, המעוניין שלא להגדיל את מסגרת התקציב.

לתחילת העמוד

סמל מעמד - status symbol

ראה סמל סטטוס

לתחילת העמוד

סמל סטטוס - status symbol

סימן גלוי לעין המעיד על מעמדו החברתי של אדם. בתחום יחסי העבודה באים סמלי סטטוס לידי ביטוי הן בתחום האישי והן בתחום הקיבוצי.

בארגונים מעטים, דוגמת הצבא והמשטרה, דרגתו של כל עובד רשומה על בגדיו. במרבית הארגונים הדרגה אינה גלויה לעין במידה כזו, והעובדים נזקקים למערכת, פורמלית או בלתי פורמלית, של סמלי סטטוס שיבהירו את דרגתם. סמל סטטוס בולט הוא רכב צמוד, שסוגו, ואפילו נפח מנועו, מעידים על דרגת הנוסע בו. בארגונים שונים משתקף הסטטוס של עובד בפריטי הריהוט שבחדרו.

בתחום הקיבוצי ניכר הצורך בסמל סטטוס במאבקו של ארגון עובדים לרכיב שכר ייחודי לו, שיבדיל ארגון זה מארגונים אחרים. למאבק כזה נלווה מאבקם של ארגונים אחרים הדורשים אותו רכיב דווקא, משום רצונם לשמור על מעמדם. גם התחרות בגובה השי לחג משקפת מאבק על סמלי סטטוס.

לתחילת העמוד

סנקציות -

ראה עיצומים

לתחילת העמוד

סף-המס - income tax threshold

השכר הגבוה ביותר ממנו לא מנוכה מס הכנסה. סף-המס תלוי במספר נקודות הזיכוי להן זכאי העובד, ולכן תלוי במצבו המשפחתי של העובד. סף-המס לרווק הוא סף-המס הנמוך ביותר לתושב ישראל, וגובהו בשנת 2011 הוא 4,702 ש"ח לחודש. על-פי הדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה, בחודש ינואר 2001 נמצאו 43% מהשכירים בישראל מתחת לסף המס.

קיומו של סף-המס מצביע על מוגבלותה של רפורמה במס הכנסה כדרך לשיפור הכנסותיהם של מעוטי ההכנסה: כל עוד לא נהוג מס הכנסה שלילי לא תגרום רפורמה במיסוי להגדלת הכנסתו של עובד שמשכורתו מתחת לסף-המס. רפורמה במיסוי יכולה אמנם להגביה את סף-המס, ובכך להיטיב עם עובד ששכרו היה קודם לכן מעל סף-המס, אך לא תיטיב עם עובד שמלכתחילה לא שילם מס. לחלק מפעולות המוסד לביטוח-לאומי, ובעיקר הבטחת הכנסה וקצבת-ילדים, השפעה כשל מס הכנסה שלילי, ופעולות אלה אכן משפרות את הכנסתם של מעוטי ההכנסה.

לתחילת העמוד

ספירלת שכר-מחירים - wage-price spiral

תהליך אינפלציוני שראשיתו בעליית הוצאות הייצור (למשל עקב עלייה במחיר חומרי הגלם), הגורמת לעליית מחירים שבעקבותיה משולמת תוספת יוקר שפירושה גידול בעלות השכר. תוצאה זו פירושה עלייה נוספת בהוצאות הייצור וחוזר חלילה. כדי להפסיק תהליך זה הוצע, ולעתים גם בוצע, ניתוק של השכר מעליית המחירים, כלומר עיקור תוספת היוקר או ביטולה.

לתחילת העמוד

ספר תקן -

ראה תקן

לתחילת העמוד

סקר שביעות רצון עובדים - employee attitude survey, work satisfaction survey

סקר שעורך המעסיק בקרב עובדיו לשם בירור שביעות רצונם בעבודה ועמדותיהם ביחס למקום העבודה ולאקלים הארגוני השורר בו. הסקר נעשה, בדרך כלל, באופן אנונימי, באמצעות גוף המתמחה בכך.

הסקר נועד לגלות נושאים הדורשים שיפור, ברמה הכלל מפעלית וברמה המחלקתית.

לתחילת העמוד

סקר שוק - market survey

ראה סקר שכר.

לתחילת העמוד

סקר שכר - wage survey

השוואה של סולם השכר במפעל לרמות השכר המקבילות בענף שבו פועל המפעל או למשק כולו, לשם הבטחת חוסר עיוותים בגובה השכר יחסית לסביבה שבה פועל המפעל.

התאמת השכר לתוצאות הסקר היא בהתאם למדיניות השכר של המעסיק ביחס לתחרותיות שלו בשוק העבודה. סקר שכר חשוב במיוחד למפעל המעונין לקלוט עובדים חדשים רבים ולמפעל הפועל בענף שבו יש ביקוש גבוה לעובדים.

לתחילת העמוד

סרבן עבודה - job refuser

מובטל הדוחה עבודה מתאימה לו המוצעת לו על-ידי לשכת העבודה, משום שהעבודה אינה תואמת את רצונותיו או משום שכל עניינו הוא בקבלת דמי אבטלה ולא במציאת עבודה. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, סרבן עבודה אינו זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב. בחודש נובמבר 2001 הגיע מספר סרבני העבודה ל-4,400 מובטלים.

לתחילת העמוד
}