ח

בסיס ידע מילון לתנאי עבודה

חל"ת - unpaid leave, leave without pay

ראה חופשה ללא תשלום

לתחילת העמוד

חבות - liability, obligation

ראה התחייבות

לתחילת העמוד

חבות מעבידים - employers' liability insurance

ראה ביטוח חבות מעבידים

 

לתחילת העמוד

חבילת תשכורת - compensation

ראה תשכורת

לתחילת העמוד

חבר מביא חבר - recruit a friend

תוכנית לגיוס עובדים, במסגרתה מובטח מענק לכל עובד שיביא לגיוסו ולקליטתו של עובד חדש במקצוע נדרש. בנוסף לחיסכון בעלות הגיוס, מעידה הצלחתה של תוכנית כזו על האמון שנותנים העובדים במקום עבודתם.

לתחילת העמוד

חברות ארגוני - organizational socialization

תהליך הסתגלותו של העובד למקום עבודה חדש. בתהליך זה לומד העובד על האקלים הארגוני והתרבות הארגונית, באמצעות מגעיו עם עובדים אחרים, באמצעות הדרכה הניתנת לעובד חדש ועוד.

לתחילת העמוד

חברות כפולה - dual membership

חברות של עובד בשני איגודים מקצועיים במקביל. בתקופה שקדמה לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שבה ביטוח רפואי ניתן במסגרת חברות בארגון עובדים, נוצר מצב של חברות כפולה, שבו ארגון עובדים אחד העניק לעובד ביטוח רפואי, והאחר שימש להגנה מקצועית. חברות כפולה זו אינה בגדר חברות כפולה נוגדת, משום שבמקרה זה אין יריבות בין שני הארגונים - כל אחד מהם סיפק לעובד סוג שונה של שירותים.

לתחילת העמוד

חברות כפולה נוגדת - contradictory dual membership

חברות כפולה של עובד בשני איגודים מקצועיים במקביל, כאשר בין איגודים אלה קיימים יריבות או ניגוד אינטרסים.

בחטיבות הביניים פעילים שני איגודים מקצועיים: הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים. בדיון שהתקיים בפני בית הדין לעבודה התברר שאלפי מורים חברים בשני האיגודים גם יחד. בית הדין קבע שחברות כפולה נוגדת זו אינה אפשרית, ועל כל מורה להחליט באיזה משני האיגודים הוא בוחר להישאר.

לתחילת העמוד

חברת הזנק - startup

ראה סטארט - אפ

לתחילת העמוד

חברת השמה - employment agency

חברה המספקת שירותי גיוס עובדים למעסיקים. החברה מקבלת מהמעסיק (או מגדירה יחד אתו) מאפיינים של העובד הנדרש, כגון תאור המשרה והכישורים הנדרשים, ומבצעת את תהליך הגיוס: הצעת מועמדים מתאימים מתוך מאגר מועמדים שבידיה, פרסום מודעת דרושים, מיון המועמדים והצעת מועמדים מתאימים למעסיק.

לתחילת העמוד

חג - holiday

חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר העבדת עובד יהודי במועדי ישראל: ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון של סוכות, שמחת תורה, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. הוראה דומה חלה על שאינם יהודים, בהתאם לחגיהם, המפורטים בפקודת סדרי השלטון והמשפט. יום העצמאות הוא חג לבני כל הדתות. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאי להתיר העבדת עובד בימים הללו.

החוק אינו מחייב לשלם לעובד שכר בגין ימי חג שבהם לא עבד, אך תשלום זה נובע בדרך-כלל מהסכמי השכר. דוגמה לכך מופיעה בהסכם קיבוצי כללי (שהוצא לו צו-הרחבה) שנחתם בשנת 1995 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, ובו נקבע:

א. עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (זאת אומרת יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת ההנהלה, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות). עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

ב. עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי חג.

בהסכמי שכר שונים מצוינים מועדים נוספים, כגון אחד במאי ופורים, שבהם לא יעבדו העובדים אך יקבלו שכר בגינם (אף שהחוק אינו אוסר את העבודה בימים אלה).

עבור עבודה בחג יש לשלם שכר גבוה מהשכר הרגיל ב-50% לפחות, ובנוסף לתת לעובד יום מנוחה אחר במקום יום החג שבו עבד.

לצו הרחבה - הסכם המסגרת.

עבודה ושכר בחגים - שאלות ותשובות.

ליאור בן דוד, הסדרי חקיקה לגבי מקרים שבהם מועדי חג חופפים את סוף השבוע - סקירה משווה, באתר הכנסת

לתחילת העמוד

חובת הייצוג ההוגן - Duty of Fair Representation

ארגון העובדים מייצג את כל העובדים הנכללים ביחידת משא-ומתן, במסגרת המשא-ומתן הקיבוצי לקביעת תנאי עבודתם של עובדים אלה. לעובדים בודדים ולקבוצות עובדים הנכללים ביחידת המשא-ומתן אינטרסים שונים, ולעתים אף מנוגדים. גם לארגון העובדים, כגוף בעל ישות עצמאית, אינטרסים שאינם זהים לאלה של כל חבריו. חובת הייצוג ההוגן, שפותחה על-ידי בית המשפט העליון של ארצות-הברית בשנת 1944, נועדה למנוע קיפוחם של עובדים הנכללים ביחידת המשא-ומתן. על ארגון העובדים לייצג באופן הוגן ובתום לב את כל העובדים המיוצגים, ולהימנע משרירות לב, הפליה, עוינות, קנוניה ושיקולים זרים בכל הפעילויות הקשורות בייצוג עובדים. חובה זו חלה על ארגון העובדים בעת המשא-ומתן לכריתתו של הסכם קיבוצי, ובעת מימושו של הסכם זה, למשל בעת הפעלה של הליך ליישוב חילוקי דעות.

לתחילת העמוד

חוגי איכות - quality circles - QC

שיטה לשיפור פריון העבודה באמצעות הגברת מעורבותם של העובדים בפתרון בעיות בעבודה ובשיפור איכות המוצר או השירות שהם מספקים. חוג איכות הוא קבוצת עובדים שבה כעשרה חברים, הנפגשת לעתים תכופות (מדי שבוע, למשל, למפגש בן שעה) לדיון בבעיות שהתעוררו בעבודה ובגיבוש דרכים לפתרון בעיות אלה. במידת הצורך מזמינים חברי החוג מומחים בנושאים נדרשים, כגון בטיחות, הנדסה וניהול, לשם יעוץ בתחומי התמחותם.

חוגי איכות הוקמו לראשונה ביפן, לאחר שהרעיון פותח בשנת 1962 על-ידי קאורו אישיקאווה (Kaoru Ishikawa). פריחתה של התעשייה היפנית הביאה לאימוצו של רעיון זה במדינות רבות, ובפרט הוא זכה להצלחה במדינות המזרח הרחוק.

תהליך פעולתו של חוג איכות כולל צעדים אחדים:

  • העלאת רשימה של בעיות בדרך של סיעור מוחות.
  • תיאור הבעיה, תוך שימוש בכלים מתאימים, כגון תרשימי זרימה וגרפים.
  • סיווג כל בעיה לאחת משלוש קטגוריות:

    A: אין צורך במעורבות של מחלקות אחרות לשם פתרון הבעיה.
    B: יש צורך במעורבות של מחלקות אחרות לשם פתרון הבעיה.
    C: יש צורך במעורבות ההנהלה לשם פתרון הבעיה.

בתחילת דרכו של חוג איכות יעסקו חבריו בפתרון בעיות מקטגוריה A. לאחר שיצברו ידע וניסיון יוכלו להתמודד גם עם בעיות מקטגוריה B, שמטבע הדברים הן מורכבות יותר.

  • ניתוח מדוקדק של הבעיה, כולל איסוף נתונים המאפיינים אותה ובירור הגורמים להיווצרותה.
  • הצעת דרכים לפתרון.
  • בחירת הפתרון המועדף.
  • זיהוי קשיים במימוש הפתרון.
  • מימוש ניסיוני של הפתרון ובדיקת הצלחתו.
  • מימוש בהיקף מלא של הפתרון.

בנוסף לתועלת שצומחת למעסיק מפעולתם של חוגי איכות, צומחת מהם תועלת ישירה גם לחברים בהם: העובד מרחיב את ידיעותיו, לומד לתפקד בדיונים קבוצתיים, לומד להציג בעיה ופתרונה בפני ההנהלה ועוד.

לתחילת העמוד

חוזה עבודה אינדיבדואלי - contract of employment, employment contract

ראה חוזה עבודה אישי

לתחילת העמוד

חוזה עבודה אישי - contract of employment, employment contract

החוזה שבו נקבעת ההתקשרות בין העובד למעביד ליצירת יחסי עובד-מעביד. במקומות עבודה רבים נקבע עיקר תנאי העבודה בהסכמים קיבוציים. במקומות עבודה אלה משקל מצומצם לחוזה העבודה האישי בפירוט תנאי העבודה, והוא עוסק בעיקר בשיבוצו של העובד במסגרת שיוצר ההסכם הקיבוצי. במקומות עבודה שבהם לא נקבע השכר בהסכם קיבוצי, מפורט עיקר תנאי העבודה בחוזה העבודה האישי. גם כאשר סוג מסוים של עובדים הוצא במפורש ממסגרת ההסכם הקיבוצי, נקבע שכר העובדים הנכללים בקטגוריה זו בעיקר באמצעות חוזה העבודה האישי.

ניתן למיין את חוזה העבודה האישי לפי משך תקופת החוזה:

  • חוזה עבודה לתקופה קצובה (limited employment contract): חוזה עבודה שמועד סיומו נקבע בו מראש. מעסיק העוסק בפרויקט חד-פעמי שמשך ביצועו תחום מראש, כגון הכנות לבחירות לכנסת, שוכר עובדים בחוזה עבודה לתקופה קצובה. לעתים משמש חוזה כזה למניעת מתן קביעות לעובד.
  • חוזה עבודה לתקופה בלתי קצובה (unlimited employment contract): חוזה עבודה שלא נקבע בו מועד לסיומו. סיום יחסי עובד-מעביד במסגרת חוזה זה נעשה באמצעות פיטורים, התפטרות, פרישה לפנסיה וכדומה.
  • חוזה עבודה למשימה מוגדרת (special task contract): חוזה עבודה שנקבע בו שיסתיים עם השלמתה של משימה מוגדרת שלביצועה נשכר העובד. תחליף מקובל לחוזה כזה הוא העסקת העובד באמצעות קבלן כוח אדם.

התחייבות של העובד שלא להיות חבר באיגוד מקצועי, התחייבות שאינה מקובלת בישראל, מעניקה לחוזה את הכינוי yellow-dog contract. חוזים כאלו היו נפוצים בארצות הברית בשנות העשרים של המאה העשרים, וכעת החוק אוסר על קיומם.

הצעת חוק חוזה עבודה, חוק שנועד להסדרת חוזה העבודה אישי, הוגשה פעמים אחדות לכנסת, אך לא עברה את כל שלבי החקיקה. לפיכך חלים על חוזה העבודה האישי עקרונות החקיקה הכללית בדיני חוזים, בעיקר חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. בנסיבות אלה מתקיים טווח רחב לצורתו של חוזה העבודה האישי, החל בחוזה מפורט החתום על-ידי שני הצדדים, וכלה בהסכמה בעל-פה שבה נקבעים בקצרה התפקיד והשכר.

לתחילת העמוד

חוזה פסיכולוגי - psychological contract

מערכת הציפיות הסמויה של העובד והמעביד זה מזה, מעבר לכתוב בחוזה העבודה האישי שביניהם. החוזה הפסיכולוגי כולל, למשל, את הציפיות של העובד לביטחון תעסוקתי, ועקב הבדל המתקיים בציפיות אלה בין עובד בחברת סטארט-אפ לבין עובד בתעשייה מסורתית, פיטורים יתקבלו בהבנה בחברת סטארט-אפ, וייזכו לתגובה נזעמת של העובדים וארגוניהם בתעשייה המסורתית. עוד נכללות בחוזה הפסיכולוגי הציפיות של העובד לקידום בתמורה לביצוע יעיל של משימותיו.

לתחילת העמוד

חולה עבודה - workaholism, work addiction

ראה התמכרות לעבודה 

לתחילת העמוד

חופש ההתאגדות - freedom of association

זכות, במסגרת הזכויות החברתיות, לפיה זכאי כל אדם להתארגן בקבוצה, לשם הגשמתן של מטרות משותפות לחברי הקבוצה. זכות זו משקפת את ההכרה באדם כיצור חברתי, ואת ההכרה בכוחה של הפעילות המאורגנת להגיע להישגים שאדם אינו יכול להגיע אליהם לבדו.

בתחום יחסי העבודה נכללות בחופש ההתאגדות שתי חירויות:

  • חירות של העובד להצטרף לארגון עובדים בהתאם לרצונו, להקים ארגון עובדים יחד עם אחרים, ומצד שני - זכותו של העובד שלא להצטרף לארגון עובדים.
  • החירות להקים ארגון עובדים (ולמעבידים - החירות להקים ארגון מעבידים) ללא צורך בהיתר של השלטונות.

בהתאם לפסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, נכללות בחופש ההתאגדות גם הזכות לנהל משא-ומתן קיבוצי והזכות לנהל מאבק מקצועי.

שתי אמנות עבודה בינלאומיות, שאושררו על-ידי מדינת ישראל, עוסקות בחופש ההתאגדות:

אמנה בדבר חופש ההתאגדות והגנת הזכות להתארגן (אמנה מספר 87 משנת 1948);

אמנה בדבר הפעלת עקרונות הזכות להתארגנות ולמיקוח קולקטיבי (אמנה מספר 98 משנת 1949).

חופש ההתאגדות היה שמור לכל עובד בישראל כחירות כללית, למעט עובדים שהחקיקה אוסרת זאת עליהם במפורש (תיקון משנת 1979 לפקודת המשטרה שולל משוטרים את הזכות להתאגד). בשנת 2001 תוקן חוק הסכמים קיבוציים, והחופש להתאגד (בוועד עובדים ובארגון עובדים) נקבע בו במפורש.

לתחילת העמוד

חופש ההתארגנות - freedom of association

ראה חופש ההתאגדות

 

לתחילת העמוד

חופש העיסוק - freedom of occupation

זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק שירצה. זכות יסוד זו נכללת בהצהרה אוניברסלית על זכויות האדם, ומשנת 1992 היא מוגנת בישראל על-ידי חוק יסוד: חופש העיסוק. הכרה בזכות זו מופיעה כבר בפסק דין מראשית ימי המדינה, שבו נאמר (בג"צ 1/49 בז'רנו נ' שר המשטרה):

כלל גדול הוא, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק.

על פגיעה בחופש העיסוק, כגון התניית זכות זו ברישוי מקצועי, לעמוד בתנאיה של פסקת ההגבלה, המופיעה בסעיף 4 לחוק היסוד:

אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

סוגיה מרכזית בתחום חופש העיסוק היא העימות שבין זכותו של העובד הפורש לבחור לעצמו כל עיסוק וכל מעסיק שירצה, ובין זכותו של המעסיק לשעבר להגנה על סודותיו המסחריים, בפרט כאשר זכותו של המעסיק מעוגנת בהתחייבות חוזית של העובד, למשל התחייבות לתקופת צינון.

פסק דין המהווה נקודת מפנה בסוגיה זו הוא פסק דין צ'ק פוינט, שניתן בשנת 1999. בפסק דין זה התיר בית הדין הארצי לעבודה לעובד לעבוד אצל מעסיק המתחרה במעסיקו הקודם, חרף התחייבותו שלא לעבוד בכל עסק המתחרה במעסיקו הקודם. בפסק הדין התבסס בית הדין על אבני יסוד אחדות:

  • חוק יסוד: חופש העיסוק;
  • חזקת חוסר השוויון הבסיסי שבין כוחו של העובד לכוחו של מעסיק;
  • הצורך בתחרות חופשית ובזרימה חופשית של מידע.

בהתאם לכך קבע בית הדין שסעיף אי-תחרות ייאכף רק לשם מניעת חשיפה של סוד מסחרי השייך למעביד הקודם, בעת קיומה של תמורה מיוחדת שקיבל העובד בעד התחייבותו שלא להתחרות, במקרה שהעובד הפר חובת אמון המוטלת עליו, או במקרה שהמעביד הקודם השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרה מקצועית של העובד ובתמורה לכך התחייב העובד להמשיך ולעבוד אצל המעביד תקופה מסוימת.

בפסק דין נוסף שעסק בסוגית הקונפליקט שבין חופש העיסוק ובין חוזה שבו התחייב העובד להימנע מתחרות במעבידו הקודם, הציג נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, את עמדתו בנושא זה, בסדרה של ארבע טענות שמסקנה בסופן:

ראשית, תניה בין מעביד לעובד, המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו בלא להגן על "אינטרסים לגיטימיים" של המעביד היא בטלה בהיותה נוגדת את "תקנת הציבור";

שנית, "האינטרס הלגיטימי" של המעביד - הנותן תוקף לתניה המגבילה את חופש העיסוק של העובד - הוא האינטרס "קנייני" או "מעין קנייני" של המעביד בסודותיו המסחריים וברשימת לקוחותיו (עד כמה שהיא סודית). רשימה זו אינה סגורה, ובקביעתה של רשימת "האינטרסים הלגיטימיים" יש להתחשב ביחסי האמון שבין עובד למעביד, בהלכות המסחר הראויות, ובחובת תום הלב וההגינות שבין עובד למעביד;

שלישית, ההגנה הניתנת ל"אינטרסים הלגיטימיים" של המעביד אינה מוחלטת. היקפה נקבע על פי מבחנים של סבירות ומידתיות, המתחשבים במועדה, תחומה וסוגה של ההגבלה;

רביעית, ככלל, אין למעביד "אינטרס לגיטימי" שעובדו לא יתחרה בו לאחר סיום עבודתו.

על כן, הגבלת חופש העיסוק של המעביד המגשימה אך את האינטרס של המעביד שעובדו לא יתחרה בו ("אי תחרות כשלעצמה") נוגדת את תקנת הציבור. בטלותה של הגבלה זו נובעת מהיעדר "אינטרס לגיטימי" ביסודה, ועל כן, ככלל, אין מקום כלל לבחון את סבירותה או מידתיותה של אותה הגבלה. (ע"א 6601/96 AES SYSTEM INC ואח' נ' סער ואח')

במסגרת חופש העיסוק נכללת גם ההגנה על זכותו של המעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו, בלי שהמחוקק יגביל אותו בכך יותר משמתיר חוק יסוד: חופש העיסוק. בג"ץ עסק בשאלה האם התנאים לקבלת רשיון לעסוק כקבלן כוח אדם, כפי שהם מופיעים בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, תואמים את חוק יסוד: חופש העיסוק, וקבע (בג"ץ 450/97 תנופה ואח' נ' אלי ישי, שר העבודה והרווחה) שאכן כך הדבר, משום שתנאים אלה באו להגשים תכלית ראויה - הבטחת זכויות העובד, ופגיעתם בחופש העיסוק אינה חורגת מהמידה הנאותה. בטכניקה דומה נדחתה טענה לפיה קביעת השבת כיום המנוחה השבועית פוגעת בחופש העיסוק. כך מסכם זאת פסק הדין:

אכן, איסור העבודה בשבת פוגע בחופש העיסוק, כפי שהוא מוגדר בסעיף 3 לחוק-יסוד: חופש העיסוק, שבו נקבע שכל אזרח או תושב של המדינה חופשי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח-יד. ברם, חוק-היסוד - ב"פסקת ההגבלה" שבסעיף 4 - מתיר פגיעה בחופש העיסוק, בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. בענייננו, חוק המנוחה מקיים את כל התנאים המנויים בפסקת ההגבלה. (רע"פ 10687/02 הנדימן עשה זאת בעצמך בע"מ נ. מדינת ישראל, ניתן ביום 20.3.03)

חופש העיסוק, עבר הווה עתיד: כיצד עברנו מעידוד חופש העיסוק להגבלתו על ידי ניכוי עלות הכשרה לעובדים, באתר Bizportal.

לתחילת העמוד

חופשה - leave, vacation

ראה חופשה שנתית

לתחילת העמוד

(חופשה ללא תשלום (חל"ת - unpaid leave, leave without pay

חופשה שבה ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד, אך העובד אינו עובד בתקופה זו, והמעביד אינו משלם שכר בגינה. לא רק לשכר אין העובד זכאי בתקופת החופשה ללא תשלום, אלא גם לזכויות אחרות הנלוות לשכרו כגון הזכות לדמי-מחלה, ובדרך-כלל אין תקופה זו נכללת בחישוב הוותק של העובד, לכל הזכויות התלויות בוותק, כגון פיצויי פיטורים, תוספת ותק וכו'. עם תום החופשה זכאי העובד לחזור לתפקידו הקודם או לתפקיד דומה.

עובדת שילדה זכאית לצאת לחופשה ללא תשלום בתום חופשת הלידה, בהתאם לתנאים המפורטים בחוק עבודת נשים. משך החופשה הוא עד 12 חודשים והוא תלוי בוותק של העובדת. לאב נתונה הזכות לצאת לחופשה ללא תשלום במקום האם.

במקרים אחרים היציאה לחופשה ללא תשלום מצריכה את הסכמת המעביד.

חופשה ללא תשלום - שאלות ותשובות.

לתחילת העמוד

חופשה מאונס - compulsory leave

חופשה המתבצעת במפעל שסובל מירידה ניכרת בהזמנות למוצריו, ולכן מוציא לחופשה את עובדיו הבטלים ממלאכה. חופשה זו מביאה לחיסכון בהוצאות המפעל על חומרי-גלם, אנרגיה, אחסון תוצרת גמורה וכד', אך אינה מביאה לחיסכון מיידי בהוצאות השכר, שהרי גם לעובדים בחופשה משולמת משכורת. חופשה זו מקטינה, בכל זאת, את חבות החופשה של המפעל. חיסכון מיידי בהוצאות השכר מושג כאשר, בהסכמת העובדים, החופשה היא חופשה ללא תשלום. בפתרונות אלה יש תועלת רק כאשר הירידה בפעילות המפעל היא זמנית, ויציאת העובדים לחופשה מאפשרת למפעל להימנע מפיטוריהם. הימנעות זו מיטיבה לא רק עם העובדים, אלא גם עם המעביד, אשר בעת שפעילותו חוזרת להיקפה הרגיל פטור מלעסוק בגיוס עובדים ובהכשרתם.

לתחילת העמוד

חופשה מרוכזת -

חופשה במועד משותף לכל עובדי המפעל. במפעלים שונים נהוגה חופשה מרוכזת בחול המועד או במהלך הקיץ. לעתים נשארים עובדים אחדים בתורנות, לטיפול בנושאים דחופים.

לתחילת העמוד

חופשה שנתית - annual leave, annual vacation

לפי הוראות חוק חופשה שנתית זכאי כל עובד לחופשה שנתית בתשלום. על-פי חוק זה אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא, החל מינואר 2017:

  • בעד כל אחת מ-5 השנים הראשונות - 16 יום;
  • בעד השנה השישית - 18 יום;
  • בעד השנה השביעית - 21 יום;
  • בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד למכסת-חופשה מרבית של 28 יום.

מכסת חופשה זו כוללת מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה (מנוחה זו היא שבת לגבי יהודי שעובד שישה ימים בשבוע, וימי שישי ושבת לעובד חמישה ימים בשבוע). בהתאם לכך, עובד המועסק חמישה ימים בשבוע זכאי בשנת עבודתו הראשונה לחופשה בתשלום שבה נכללים 12 ימי עבודה.

לעובדים מיוחדים, כמוגדר בחוק, זכות למכסת חופשה מוגדלת.

כאשר הסכם העבודה מזכה את העובד בחופשה שנתית ארוכה מזו המוגדרת בחוק, יש לשים לב להבדל שבין הזכות הנובעת מהחוק לבין הזכות הנובעת מהסכם העבודה. על מכסת החופשה הנובעת מחוק חופשה שנתית מוטלות הגנות רבות, שנועדו להבטיח שהעובד אכן ינצל מדי שנה למנוחה את החופשה המגיעה לו. כללים אלה אינם חלים על מכסת החופשה הנוספת שנובעת מהסכם העבודה.

חופשה שנתית - שאלות ותשובות.
צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, ובו טבלת חופשה לעובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים.

לתחילת העמוד

חופשת חג - holiday leave

ראה חג

לתחילת העמוד

חופשת יובל - long service leave

חופשה מיוחדת הניתנת לעובד לאחר שנות עבודה רבות, למשל לאחר עשר שנות עבודה או עשרים שנות עבודה. בישראל ניתנת חופשת יובל על-פי הסכמים קיבוציים. באוסטרליה ניתנת חופשה כזו מכוח חוק, הקובע שעובד זכאי לחופשה בת שלושה-עשר שבועות לאחר עשר שנות עבודה.

לתחילת העמוד

חופשת לידה - maternity leave

חוק עבודת נשים מחייב להוציא עובדת שילדה לחופשת לידה של 26 שבועות, אך היולדת רשאית לקצר את החופשה ל-14 שבועות בלבד, שבמהלכם אסור להעסיקה. עובדת שילדה תאומים רשאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים. יולדת שהיא או הילד שילדה אושפזו בבית חולים בתקופת חופשת הלידה רשאית להאריך את חופשת הלידה לתקופה שלא תעלה על תקופת האשפוז, אך לא ביותר מארבעה שבועות. הזכות לחופשת לידה מוקנית גם לעובדת שאימצה ילד שגילו אינו עולה על 10 שנים.

העובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה שישה שבועות או פחות מזה לפני יום הלידה המשוער, והשאר אחרי יום הלידה.

בתקופת חופשת הלידה המעביד פטור מלשלם שכר לעובדת. כפיצוי על אובדן הכנסה זה זכאית העובדת, בתנאי שעמדה בתנאי הזכאות, לתשלום של דמי-לידה מהמוסד לביטוח-לאומי.

חוק עבודת נשים מתיר לאב לצאת לחופשת לידה במקום האם, בתקופת חופשת הלידה שלאחר תום שישה שבועות מיום הלידה.

בתקופת חופשת הלידה ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד, ובמסגרתם צוברת העובדת זכויות אחדות:

מעסיק שהפריש כספים לקופת גמל או לקרן השתלמות בעד עובדת קודם שיצאה לחופשת לידה, חייב להמשיך ולהפריש כספים אלה גם בתקופת חופשת הלידה שבעדה משולמים ליולדת דמי לידה, בתנאי שגם היולדת מפקידה את חלקה בקופה.

צבירת זכויות לחופשה שנתית נעשית בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק חופשה שנתית.

בהתאם לתקנה 10 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, לצורך תשלום פיצויי פיטורים נחשבת תקופת חופשת הלידה לתקופת עבודה.

עובדת המעונינת להמשיך להיות בחופשה לאחר תום חופשת הלידה זכאית, בהתאם לתנאים המפורטים בחוק עבודת נשים, לצאת לחופשה ללא תשלום.

באוגוסט 2016 שינתה הכנסת את המונח "חופשת לידה" ל"תקופת לידה והורות".

לתחילת העמוד

חופשת מולדת - home leave

ביקור תקופתי במולדת הניתן לעובד שנשלח לחו"ל בשליחות מעבידו. חופשה זו באה לידי ביטוי בתנאי עבודתם של עובד המועסק בחו"ל ושל עובד זר המועסק בישראל.

לתחילת העמוד

חופשת מחלה - sick leave

ראה מחלה

לתחילת העמוד

חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), תשמ"ה-1985 - Eilat Free Trade Zone Law

חוק זה מעניק הקלות במיסוי לפעילות באזור אילת, ובין השאר נכללות בו הטבות אחדות בתחום השכר:

מעסיק שהוא תושב אזור אילת זכאי להפחתת עלויות שכר בגובה 20% מהשכר ששילם בעבור עבודה בתחום העיר אילת, בגבולות מס ההכנסה שנוכה מכל עובד. על מנת להיחשב כמעסיק תושב אילת על המעסיק לפתוח תיק ניכויים באילת.

תושב אילת היה זכאי להנחה ממס הכנסה בשיעור 10% ממשכורתו שהופקה באזור אילת או באזור חבל אילות. הנחה זו בוטלה החל בחודש יולי 2003.

לטקסט המלא של חוק אזור סחר חופשי באילת.

לתחילת העמוד

חוק אזורים חופשיים ליצור בישראל תשנ"ב - 1994 -

"מטרות חוק זה הן לקדם ולעודד פיתוח וייצור במדינת ישראל, יצירת מקומות עבודה, שיפור במאזן התשלומים, צמיחה כלכלית, הגברת הכושר התחרותי בשוקי העולם ומשיכת השקעות כלכליות ישירות חדשות" (סעיף 1 לחוק). מוסיפים על כך דברי ההסבר להצעת החוק: "מהניסיון שנצבר במשך השנים עולה כי משקיעים מחו"ל נרתעים מהעדר חופש פעולה כלכלי והמערכות הביורוקרטיות שבהן הם נתקלים וכתוצאה מכך נפגע הכושר התחרותי בשוקי חו"ל".

בין הכבלים והמכשולים שהמחוקק מצא לנכון להסיר מהיזמים שישקיעו במסגרת חוק זה נמצא כוחם הכופה (קוגנטי) של אחדים מדיני העבודה. צווי הרחבה לא יחולו על עובדים ומעבידים באזור חופשי, ובלבד שייעשה לגביהם הסדר חלופי שאישרו שר האוצר ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

חוק זה לא נכלל בספר החוקים, אך לא הגיע לכלל מימוש.

לתחילת העמוד

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 -

"בסירוב לספק לאדם כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר, רק בשל השתייכותו לקבוצה, ובמיוחד קבוצה שיש לגביה היסטוריה של הפליה בעבר, יש משום פגיעה קשה בכבודו של האדם. החוק נועד להתמודד עם תופעה שלילית זו ולהקנות לכלל האוכלוסייה הזדמנויות שוות בהנאה ממוצרים, משירותים וממקומות המיועדים להיות פתוחים לציבור הרחב" (מתוך דברי ההסבר להצעת החוק).

לטקסט המלא של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים

לתחילת העמוד

חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-1954 - Organization of Labor Inspection Law

חוק שמכוחו הוקמו גופים אחדים שמטרתם קידום הבטיחות בעבודה:

  • שירות הפיקוח על העבודה, שמתפקידו לפקח על הבטיחות והרווחה במקומות עבודה. למפקח עבודה סמכות לאסור שימוש במכונה או במתקן שיש בהם סכנה לשלומו של אדם.
  • ועדות בטיחות המורכבות מנציגי העובדים וההנהלה ומטרתן קידום הבטיחות במפעל שבו הן פועלות.
  • המוסד לבטיחות ולגיהות.

לטקסט המלא של חוק ארגון הפיקוח על העבודה

לתחילת העמוד

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 - National Health Insurance Law

החוק שמכוחו מבוטחים כל תושבי ישראל בביטוח בריאות ממלכתי, "מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית" (כלשון סעיף 1 לחוק).

החוק קובע את היקף שירותי הבריאות שיינתנו למבוטחים ואת גובהם של דמי ביטוח בריאות המשמשים למימון ביטוח הבריאות. קודם לחקיקתו של חוק זה ההצטרפות לביטוח בריאות היתה תלויה ברצונו של האזרח ובהסכמתה של קופת החולים.

לטקסט המלא של חוק ביטוח בריאות ממלכתי

לתחילת העמוד

חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 - Labor Courts Law

החוק שלפיו הוקמה ופועלת מערכת בתי הדין לעבודה.

לטקסט המלא של חוק בית הדין לעבודה

לתחילת העמוד

חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, תשמ"ז-1987 - Equal Retirement Age Law

משיקולי שוויון בעבודה מגמיש חוק זה את גיל הפרישה לנשים: עובדת שבהתאם להסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או צו הרחבה (לא חוזה אישי), נקבע לה גיל פרישה נמוך מזה שנקבע לעובד, רשאית לפרוש בכל גיל שבין גיל הפרישה שנקבע לעובדת וגיל הפרישה שנקבע לעובד. עם כניסתו לתוקף של חוק גיל פרישה בטל חוק זה, משום שעקרונותיו מיושמים בחוק החדש.

לטקסט המלא של חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד

לתחילת העמוד

חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004 - Retirement Age Law

חוק זה נועד להעלות באופן הדרגתי את גיל הפרישה. החוק בתוקף מתחילת אפריל 2004, ועם סיום התהליכים המוגדרים בו יהיה גיל הפרישה לגבר 67 שנים, ולאשה - 64 שנים.

לטקסט המלא של חוק גיל פרישה

לתחילת העמוד

חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969 -

החוק המסדיר את הביטוח הפנסיוני לנושאי משרה ברשויות השלטון: נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, מבקר המדינה, שופטים, רבנים וכו'.

לטקסט המלא של חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון

לתחילת העמוד

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998 -

לטקסט המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג)

לתחילת העמוד

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993 -

לטקסט המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה)

לתחילת העמוד

חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 -

 לטקסט המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)

לתחילת העמוד

חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000 -

 לטקסט המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג)

לתחילת העמוד

חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 - Sick Pay Law

חוק דמי מחלה הוא חוק שיורי, כלומר הוא חל רק על עובד שעניין התשלום לתקופת מחלה אינו מוסדר לגביו על-פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או צו הרחבה. כל עובד זכאי לתשלום בתקופת מחלתו, על-פי חוק דמי-מחלה, או על-פי הסכם העבודה שחל עליו. בחוק דמי-מחלה נקבעים:
מכסת ימי המחלה בתשלום;
שיעור דמי המחלה;
רכיבי השכר לעניין דמי-מחלה.
חוקים נוספים עוסקים בזכותו של העובד לנצל את מכסת ימי המחלה לשם טיפול בבן משפחה חולה. להבדיל מחוק דמי מחלה, חלים חוקים אלה על כל העובדים.

לטקסט המלא של חוק דמי מחלה.
לטקסט המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד).
לטקסט המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה).
לטקסט המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג).
לטקסט המלא של חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג).

לתחילת העמוד

חוק האזרחים הוותיקים, תש"ן-1989 -

חוק המעניק הקלות והנחות לאזרחים ותיקים, כלומר אזרחי ישראל שהגיעו לגיל פרישה. הנחה במחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית, הנכללת בהנחות שמעניק חוק זה, מאפשרת למעסיק להקטין בהתאם את הוצאות הנסיעה שהוא משלם לעובד הנכלל בקטגוריה זו.

לטקסט המלא של חוק האזרחים הוותיקים

לתחילת העמוד

חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 - Income Support Law

ראה הבטחת הכנסה

לטקסט המלא של חוק הבטחת הכנסה

לתחילת העמוד

חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 - National Insurance Law

חוק זה מסדיר את פעולתו של המוסד לביטוח לאומי. בחוק מוגדרים ענפי הביטוח של המוסד, הזכויות המוענקות למבוטחים בכל ענף והתנאים המכשירים קבלת זכויות אלה, וגובה דמי הביטוח הלאומי.

עם חקיקת החוק, בשנת 1953, נכללו בו ארבעה ענפי ביטוח: ביטוח זקנה, ביטוח שאירים, ביטוח נפגעי עבודה וביטוח אמהות. במהלך השנים נוספו לחוק ענפי ביטוח נוספים, לשיפור הביטחון הסוציאלי בישראל.

לטקסט המלא של חוק הביטוח הלאומי
לטקסט המלא של תקנות הביטוח הלאומי
לאתר המוסד לביטוח לאומי

לתחילת העמוד

חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 - (Protection of Employees (Exposure of Offences of Unethical Conduct and Improper Administration) Law

"לא אחת קורה שעובדים שהגישו תלונה על מעשים בלתי תקינים במקום העבודה מוצאים את עצמם חשופים להתנכלות ורדיפה מצד המעבידים, הממונים והחברים לעבודה. לעתים אף מפטרים אותם מעבודתם.

מוצע על כן להגן בחוק על עובדים במצבים האמורים, בדרך של הקניית סמכות מיוחדת לבית הדין לעבודה, לפסוק פיצויים או לתת צו מניעה או אף צו עשה כנגד פגיעה בתנאי עבודה או פיטורין." (דברי ההסבר להצעת החוק).

לטקסט המלא של חוק הגנה על עובדים

לתחילת העמוד

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 -

חוק זה אוסר על פיטורי עובד, המתגורר באזור שבו הוכרז על מצב מיוחד בעורף, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, כאשר זהו ילד בעל צרכים מיוחדים או שטרם מלאו לו 14 שנה, ובן זוגו לא נעדר מעבודתו לשם השגחה על הילד. הגנה זו אינה חלה על עובד שנקרא לשירות עבודה - עובד כזה חייב להתייצב במקום עבודתו.

לטקסט המלא של חוק הגנה על עובדים בשעת חירום

לתחילת העמוד

חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 - Salaries Protection Law

חוק הקובע את דרך תשלום השכר ואת מועד תשלום השכר, ומבטיח פיצוי לעובד במקרה של הלנת שכר. כמו כן מגביל החוק את יכולתו של המעביד לנכות סכומים משכרו של העובד.

לטקסט המלא של חוק הגנת השכר

לתחילת העמוד

חוק ההסדרים - Economic Arrangements Law

הצעת "חוק ההסדרים" מוגשת לכנסת מדי שנה לקראת סוף שנת הכספים, במסגרת הדיון על תקציב המדינה לשנה הבאה. ההצעה כוללת תיקונים למספר גדול של חוקים הקשורים בתקציב, בצד ההכנסות (חוקי המסים) ובצד ההוצאות. מרכיב חריג שנוסף לחוק ההסדרים בשנים האחרונות הוא הקפאתם של חוקים נדיבים שחוקקה הכנסת במהלך השנה ותקציב המדינה אינו מסוגל לעמוד בהם. במהלך הדיון בו עובר חוק ההסדרים שינויים רבים, המשקפים את מאבקי הכוח המתחוללים סביבו, והוא מאושר סמוך ל-31 בדצמבר. עקב קוצר הזמן לא זוכה חוק ההסדרים לדיון מעמיק, ולכן קורה שבמהלך השנה נאלצת הכנסת לתקן טעויות שנעשו בחוק ההסדרים.

לראשונה נעשה שימוש בשיטה של "חוק ההסדרים" בשנת 1985, במסגרת התוכנית לייצוב המשק. בסעיף 1 לחוק זה נאמר "חוק זה קובע הסדרים לשעת החירום שבה מצוי משק המדינה...". קשה למצוא צידוק לשימוש קבוע, מדי שנה, בשיטה זו, שבה נושאים כבדי משקל נדונים על רגל אחת.

לקראת שנת 2004 שונה השם ל"חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)", שם שמלמד שהחל משנה זו יש לנו עניין עם קובעי מדיניות, ולא עם מסדרי הסדרים. מבחינת מהותו אין חוק זה שונה מקודמיו, והוא מכיל אוסף גדול של תיקוני חקיקה. לקראת שנת 2006 חזרה הממשלה להשתמש בשם "חוק ההסדרים".

בפסק דין של בג"ץ נמנע בית המשפט מלפסול חקיקה שנעשתה במסגרת חוק הסדרים, אך מתח ביקורת חריפה על השימוש בכלי זה: "השימוש במנגנון החקיקה של חוק ההסדרים ודומיו (כגון החוק נשוא העתירות שלפנינו), מעורר בעייתיות רבה מבחינת ההליך הדמוקרטי התקין. ... מדובר בהליך חקיקה שמקשה מאד על קיומו של דיון מעמיק וממצה, ואשר פוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק".

חוק ההסדרים, בוויקיפדיה העברית.

לתחילת העמוד

חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 -

חוק המגביל את תקופת הזמן החולפת מיום שקרה מאורע מסוים, שבמסגרתה ניתן לתבוע לדין, בתביעה אזרחית או פלילית, בגין מאורע זה.

לטקסט המלא של חוק ההתיישנות

לתחילת העמוד

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 -

החוק מחייב את המעביד למסור לעובד חדש, תוך 30 יום מיום תחילת עבודתו, הודעה בכתב המפרטת את תנאי העבודה: תיאור התפקיד, המשכורת הכוללת, תנאים סוציאליים, אורך יום העבודה או אורך שבוע העבודה ועוד. לעובד שהחל לעבוד לפני תחילת תוקפו של חוק זה יש למסור הודעה על-פי דרישתו. כמו כן יש למסור הודעה על שינוי בתנאי העבודה.

בנוסף מחייב החוק להודיע למועמד לעבודה, המשתתף בהליכי מיון לעבודה (כלומר זומן לריאיון עבודה או לבחינת מיון), על מצבו בהליך זה. את ההודעה יש למסור בשני מקרים:

  • הודעה על התקדמות הליכי המיון לעבודה תימסר אחת לחודשיים לפחות מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי המיון;
  • הודעה על אי-קבלתו לעבודה של המועמד תימסר לא יאוחר מ–14 ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה נערכו הליכי המיון.


לטקסט המלא של חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה)

לתחילת העמוד

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 -

חוק המבסס את הנוהג לתת הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות. חידוש שהונהג בחוק זה הוא חיוב המעביד לתת לעובד, עם סיום העבודה, אישור בכתב על תקופת עבודתו.

לטקסט המלא של חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

לתחילת העמוד

חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 - Contracts (General Part) Law

חוק זה עוסק בחוזים מכל הסוגים, ובהקשר שלנו הוא משמש לבחינת משמעותם של הסדר קיבוצי והסכם אישי, שאין חוק ספציפי העוסק בהם, להבדיל מהסכם קיבוצי, המתפרש לפי הוראותיו של חוק הסכמים קיבוציים.

לטקסט המלא של חוק החוזים (חלק כללי)

לתחילת העמוד

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 -

 לטקסט המלא של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)

לתחילת העמוד

חוק החניכות, תשי"ג-1953 - Apprenticeship Law

חוק המסדיר את שיטת הדרכתם של חניכים, זכויותיהם וחובותיהם.

לטקסט המלא של חוק החניכות

לתחילת העמוד

חוק המדיניות הכלכלית - Economic Arrangements Law

ראה חוק ההסדרים

 

לתחילת העמוד

חוק הנגב -

כינוי לתיקון לפקודת מס הכנסה שבמסגרתו נוסף לפקודה סעיף 11ב, המעניק זיכוי ממס הכנסה לתושבי הנגב. תוקף החוק מחודש יולי 2001 עד יולי 2003.

לתחילת העמוד

חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 - Collective Agreements Law

חוק המגדיר את מאפייניו של הסכם קיבוצי, התנאים לכריתתו והיקף נפקותו, וכן את התנאים והתחולה של צו הרחבה.

לטקסט המלא של חוק הסכמים קיבוציים

לתחילת העמוד

חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985 -

לטקסט המלא של חוק העבירות המינהליות

לתחילת העמוד

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 - Employment of Employees by Manpower Contractors Law

חוק המסדיר את פעולתם של קבלני כוח אדם. החוק קובע תנאים לקבלת רשיון לפעול כקבלן כוח אדם, ומעניק הגנה מיוחדת לעובדיו של קבלן כוח אדם. דברי ההסבר להצעת החוק מציגים אחדים משיקולי המחוקק:

בחוק המוצע התחשבות מלאה והקלות למעסיקים לגבי אותם סוגי עבודות זמניות אשר מעצם טיבן נעשות בידי קבלני כוח אדם, כגון: מילוי מקום של עובד שנעדר זמנית מהעבודה או מילוי משימה חולפת. מאידך מוצעת הגנה רחבה יותר לאותם עובדים המועסקים בידי קבלני כוח אדם בעבודות שונות במקום העבודה ואין למעשה הצדקה עניינית שהן תיעשנה באמצעות קבלני כוח אדם.

החוק קובע כי עיסוק כקבלן כוח אדם מצריך רישיון משר התעשייה, המסחר והתעסוקה, ומפרט את התנאים למתן רישיון. לפעילותו של קבלן כוח אדם המביא לישראל עובדים זרים, נדרש היתר.

פרק נוסף בחוק מסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הקבלן. החוק מחייב עריכת חוזה עבודה בכתב בין הקבלן לבין כל אחד מעובדיו, אלא אם קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של העובד אצל הקבלן. על קבלן כוח אדם נאסר לקבל או לדרוש, מהעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו. איסור דומה חל על המעסיק בפועל של עובד קבלן.

סעיף 12א, שנוסף לחוק בשנת 2000. סעיף זה קובע שעובד קבלן שהועסק תשעה חודשים (או תקופה ארוכה יותר שקבע שר התעשייה, המסחר והתעסוקה) על-ידי אותו מעסיק יהפוך לעובד של המעסיק בפועל. תחילתו של סעיף זה נדחתה פעמים אחדות, והוא נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008.

תניה בחוזה האוסרת על המעסיק בפועל להעסיק ישירות את עובד הקבלן, או האוסרת על העובד להפוך לעובדו של המעסיק בפועל - אין לה תוקף.

קבלן כוח אדם לא יעסיק עובדים הבאים במקום עובדים המשתתפים בשביתה ולא יעסיק עובדים במקום עובדים המושבתים עקב השבתה, כל עוד השביתה או ההשבתה מתקיימות.

לטקסט המלא של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם

לתחילת העמוד

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 -

חוק המסדיר את פעולתן של קופות הגמל, ומקנה לעובד שליטה מלאה בקופות הגמל הרשומות על-שמו.

לטקסט המלא של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)

לתחילת העמוד

חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, התשס"א-2000 -

בהתאם לכללים של קרנות הפנסיה הוותיקות, שיעור הפנסיה הניתן לאלמן שווה למחצית שיעור הפנסיה הניתן לאלמנה. חוק זה, שתוקפו מיום 8 בנובמבר 2000, משווה את שיעור הפנסיה לאלמן לזה של אלמנה (הגבוה יותר מבין השניים). החוק חל גם על מי שהיה אלמן (או אלמנה) במועד תחילת החוק, על תשלומי פנסיה המשולמים לו ממועד זה ואילך. עלות מימונו של חוק זה הוטלה על אוצר המדינה. על-מנת לחסוך הוצאה זו מתקציב המדינה, הוקפא החוק החל מחודש אפריל 2001 עד סוף דצמבר 2001. החוק בטל מיום 1 ביוני 2003.

לטקסט המלא של חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה.

לתחילת העמוד

חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 -

"חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו" (סעיף 1 לחוק).

לטקסט המלא של חוק זכויות החולה

לתחילת העמוד

חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 -

"לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה" (סעיף 1 לחוק).

לטקסט המלא של חוק חופש המידע

לתחילת העמוד

חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 - Annual Leave Law

החוק המסדיר את זכותו של כל עובד לחופשה שנתית בתשלום. חוק זה מושתת על אמנת העבודה הבינלאומית מספר 52, משנת 1936.

לטקסט המלא של חוק חופשה שנתית

לתחילת העמוד

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 - Discharged Soldiers (Reinstatement in Employment) Law

חוק העוסק בזכויותיו של עובד שגויס לצבא:

  • זכותו של עובד שגויס לצבא לחזור למקום עבודתו עם שחרורו.
  • הגנה על עובדים הנקראים לשירות מילואים.
  • מתן עדיפות בעבודה לנכי מלחמה.

בעבר ניתנה מכוח חוק זה קצבת יוצאי צבא.

לטקסט המלא של חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)

לתחילת העמוד

חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ"ג-1963 -

 לטקסט חלקי של חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

לתחילת העמוד

חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 - Settlement of Labor Disputes Law

החוק מגדיר כלים של תיווך ובוררות ליישובו של סכסוך עבודה קיבוצי, וקובע תקופת צינון בת חמישה-עשר יום מעת מסירת הודעה על שביתה או השבתה לממונה על יחסי עבודה. הסדרים מיוחדים נועדו לסכסוכים במגזר הממשלתי.

לטקסט המלא של חוק יישוב סכסוכי עבודה

לתחילת העמוד

חוק יסוד: חופש העיסוק - Basic Law: Freedom of Occupation

חוק המעניק לחופש העיסוק מעמד של זכות יסוד חוקתית שאין לפגוע בה: "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד" (סעיף 3 לחוק).

לטקסט המלא של חוק יסוד: חופש העיסוק

לתחילת העמוד

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - Basic Law: Human Dignity and Liberty

חוק המעניק לזכויות האדם בישראל מעמד של זכויות יסוד חוקתיות שאין לפגוע בהן. ביו הזכויות המוגנות: הזכות, לחיים, לכבוד, לחירות אישית ולפרטיות, זכות הקניין ועוד. מחוק יסוד זה נגזר, בין השאר, עקרון השוויון.

פגיעה בזכות המוגנת במסגרת חוק יסוד זה, תיעשה רק באמצעות חוק העומד בתנאיה של פסקת ההגבלה, המופיעה בסעיף 8 לחוק היסוד:

אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

לטקסט המלא של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

לתחילת העמוד

חוק יסוד: משק המדינה - Basic Law: The State Economy

חוק המחייב את הממשלה לפעול על-פי תקציב, וקובע את עקרונות גביית המסים.

לטקסט המלא של חוק יסוד: משק המדינה

לתחילת העמוד

חוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 -

חוק הקובע את עקרונותיו של תקציב המדינה, ובין השאר מגביל את חופש התמרון של גופים במגזר הציבורי בבואם לקבוע את שכר עובדיהם. החוק קובע שתנאי השכר שנקבעים בהסכם במגזר הציבורי אסור שיחרגו מהמוסכם או הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה. חריגה כזו מותרת רק באישורו של הממונה על השכר באוצר, ובהעדר האישור בטל ההסכם מעיקרו. ריכוזיות זו נועדה למתן את עליות השכר במגזר הציבורי. פעמים אחדות אכן פעל משרד האוצר לביטולם של הסכמי שכר במגזר הציבורי שלא עמדו בדרישות החוק, באמצעות פנייה לבית המשפט או באמצעות עיכוב העברתם של כספים לגופים שחרגו.

לתחילת העמוד

חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 - Prevention of Sexual Harassment Law

"חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים" (סעיף 1 לחוק). החוק אוסר הטרדה מינית, קובע עונש למפר את החוק ופיצוי למוטרד, ומטיל על המעביד חובה לנקוט אמצעים למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, ובכלל זה התקנת תקנון למניעת הטרדה מינית ופרסומו בקרב העובדים.

לטקסט המלא של חוק למניעת הטרדה מינית

לתחילת העמוד

חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983 -

עם המקומות שחוק זה אוסר את העישון בהם נמנה גם מקום עבודה, למעט חדר או אולם שהעישון בו הותר במפורש על-ידי האחראי במקום.

לטקסט המלא של חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון
למאמא של עופר יוחננוף, איסור עישון במקומות עבודה -"הרצוי והמצוי"

לתחילת העמוד

חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 - Genetic Information Law

"מטרתו של חוק זה להסדיר עריכת בדיקות גנטיות ומתן ייעוץ גנטי ולהגן על זכות הנבדק לפרטיות לגבי המידע הגנטי המזוהה, והכל בלי לפגוע באיכות הטיפול הרפואי, במחקר הרפואי והגנטי, בקידום הרפואה ובהגנה על שלום הציבור" (סעיף 1 לחוק).

סעיף 29 לחוק זה אוסר דרישת מידע גנטי מעובד וממועמד לעבודה ואוסר עשיית שימוש במידע כזה, אלא במקרים שהותרו על-ידי שר הבריאות לשם שמירה על בריאות העובד.

לטקסט המלא של חוק מידע גנטי

לתחילת העמוד

חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, תשנ"ו-1996 -

חוק המגדיר כללי מיסוי מיוחדים לתשלום בעד עבודה או שירות שנעשו בתקופת בחירות בשל הבחירות.

לטקסט המלא של חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות

לתחילת העמוד

חוק מס מעסיקים, תשל"ה-1975 - Employers' Tax Law

החוק שמכוחו הוטל מס מעסיקים. החוק בטל החל מ-1 בינואר 2008.

לטקסט המלא של חוק מס מעסיקים

לתחילת העמוד

חוק מס מקביל, תשל"ג-1973 - Parallel Tax Law

חוק הקובע את כללי גביית מס מקביל, אופן חלוקתו והזכויות המוקנות בגינו. על ביצוע החוק הופקד המוסד לביטוח לאומי. החובה לשלם מס מקביל הסתיימה בסוף שנת 1996.
טקסט המלא של חוק מס מקביל

לתחילת העמוד

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 - Value Added Tax Law

החוק המסדיר את גבייתם של מס ערך מוסף ומס שכר.

לטקסט המלא של חוק מס ערך מוסף

לתחילת העמוד

חוק משפחות חד-הוריות, תשנ"ב-1992 - Single Parent Families Law

חוק המעניק זכויות מיוחדות למשפחה חד-הורית, כמענה לקשיים המיוחדים שבפניהם עומדת משפחה כזו.

לטקסט המלא של חוק משפחות חד-הוריות

לתחילת העמוד

חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 - Youth Labor Law

החוק עוסק בתנאי העבודה של נערים עובדים, ומניק להם הגנה מיוחדת לשם שמירה על בריאותם ורווחתם.

לטקסט המלא של חוק עבודת הנוער

לתחילת העמוד

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 - Employment of Women Law

החוק עוסק בהיבטים מיוחדים של עבודת נשים, ובפרט האשה ההרה והיולדת. משיקולי שוויון נכללות בחוק, חרף שמו, גם זכויות אחדות המוענקות לגברים.

לטקסט המלא של חוק עבודת נשים

לתחילת העמוד

חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 - Foreign Workers Law

חוק זה משלב שני היבטים בהעסקתם של עובדים זרים. תחילה עסק החוק רק באיסור העסקתם של עובדים זרים שלא במסלול המוגדר בחוק, וזאת כדי למנוע הגירה של עובדים זרים לישראל. בשנת 2000 נוסף לחוק ההיבט השני: מניעת ניצול של העובדים הזרים על-ידי מעסיקיהם.

לטקסט המלא של חוק עובדים זרים

לתחילת העמוד

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 -

לטקסט המלא של חוק עוולות מסחריות

לתחילת העמוד

חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 - Severance Pay Law

חוק זה העניק תוקף חוקי לנוהג המקובל לשלם פיצויי פיטורים לעובד שפוטר, והוא עוסק בתנאים המזכים בפיצויי פיטורים ובכללי חישוב הפיצויים.

לטקסט המלא של חוק פיצויי פיטורים

לתחילת העמוד

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 -

החוק מסמיך רשות שיפוטית לפסוק תשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין סכום כסף שפסקה לבעל דין. במקרים שבהם בית הדין לעבודה אינו פוסק פיצוי הלנת שכר בגין חוב של מעביד לעובד, הוא נוהג לפסוק ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לחוק זה.

לטקסט המלא של חוק פסיקת ריבית והצמדה

לתחילת העמוד

חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד-1994 -

"מסגרת כוללת של זכאויות הניתנות לחייל משוחרר ולמי ששירת שירות אחר בעל חשיבות לבטחון המדינה או לצרכיה החברתיים-קהילתיים, והמיועדת לסייע להם ולהקל על השתלבותם וקליטתם בחיי חברה תקינים מיד לאחר תום שירותם" (מתוך דברי ההסבר להצעת החוק).

לטקסט המלא של חוק קליטת חיילים משוחררים

לתחילת העמוד

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 - Equality of Opportunity in Work Law

חוק זה נועד למנוע אפליה של עובדים עקב מינם, מצבם המשפחתי, גילם ועוד. החוק נחקק בשנת 1988, כתחליף לחוק הזדמנות שווה בתעסוקה שקדם לו, ובמהלך השנים נוספו לו עוד ועוד קריטריונים שאין להפלות עובדים על-פיהם.

צעד חשוב שנעשה בחוק זה הוא העברת נטל ההוכחה אל המעביד, כלומר כאשר מוגשת תביעה לפי חוק זה, על המעביד להוכיח שלא הפר את החוק.

לטקסט המלא של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

לתחילת העמוד

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 - Equal Rights of Persons With Disabilities Law

"חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו" (סעיף 2 לחוק).

תקנות שהותקנו מכוחו של חוק זה מסדירות את זכותו של עובד עם מוגבלות בניידות למקום חניה במקום עבודתו.

לטקסט המלא של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

לתחילת העמוד

חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 -

"חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל" (סעיף 1 לחוק).

לטקסט המלא של חוק שיווי זכויות האישה

לתחילת העמוד

חוק שירות המדינה (גמלאות), תש"ל-1970 - Civil Service Law (Retirement)

חוק המסדיר את הביטוח הפנסיוני לעובדי המדינה.

לטקסט המלא של חוק שירות המדינה (גמלאות)

לתחילת העמוד

חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 - Civil Service Law (Appointments)

החוק המסדיר את אופן הגיוס והמינוי של עובדים בשירות המדינה. סעיף מרכזי בחוק זה קובע שגיוס עובדים לשירות המדינה ייעשה באמצעות מכרז.

לתחילת העמוד

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 - Civil Service Law (Discipline)

חוק העוסק בכללי המשמעת החלים על עובדי המדינה, בעבירות משמעת ובעונשיהן.

לתחילת העמוד

חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות), תש"ל-1970 -

חוק המסדיר את הביטוח הפנסיוני למשרתי הקבע בצה"ל.

לטקסט המלא של חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות)

לתחילת העמוד

חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 - Employment Service Law

החוק שמכוחו פועל שירות התעסוקה. בחוק מפורטים מקרים שבהם נדרש המעביד להשתמש בשירותיו של שירות התעסוקה, אך אין הקפדה על עניין זה.

לטקסט המלא של חוק שירות התעסוקה

לתחילת העמוד

חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967 - Emergency Work Service Law

חוק שבא להבטיח את המשך תפקודם התקין של מפעלים חיוניים גם בשעת חירום, שבה רבים מהעובדים מגוייסים לשירות מילואים, ואירועים הנגרמים עקב שעת החירום עלולים לשבש את העבודה הסדירה.

לטקסט המלא של חוק שירות עבודה בשעת חירום.
עבודה בשעת מלחמה - שאלות ותשובות.

לתחילת העמוד

חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 - Minimum Wage Law

בחוק זה מנסה המחוקק לגבור על הכוחות הפועלים בשוק העבודה, ולהעניק לעובד החלש שכר מינימום, כלומר שכר גבוה מזה שהיה נובע מאיזון בין היצע וביקוש בשוק העבודה. משימה זו אינה עניין של מה בכך, ומידת ההצלחה במימושה נמדדת במידת הציות לחוק, שאינה גבוהה.

לטקסט המלא של חוק שכר מינימום

לתחילת העמוד

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996 - Equal Pay to Male and Female Workers Law

חוק שנועד למנוע אפליית שכר בין עובד לעובדת, כלומר לממש את זכות היסוד שלא להיות מופלה לרעה. למען השגת המטרה של מניעת אפליה, לא נדרש שוויון מלא בין העבודות הנבדקות לשוויון בשכר, אלא די בכך שהעבודה האחת שווה בעיקרה לעבודה האחרת, או שמדובר בעבודה שוות ערך.

לטקסט המלא של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד

לתחילת העמוד

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 - Hours of Work and Rest Law

חוק הקובע את מסגרתם של יום העבודה ושבוע העבודה, ואת התמורה שתשולם לעובד בעת חריגה ממסגרת זו, כגון עבודת שעות נוספות או עבודה במנוחה השבועית.

בשונה ממרבית חוקי המגן, החלים על כל העובדים, מונה סעיף 30 לחוק זה סוגים אחדים של עובדים שעליהם אין החוק חל, כגון "עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי".

לטקסט המלא של חוק שעות עבודה ומנוחה

לתחילת העמוד

חוקי מגן - protective labor law

במסגרת משפט העבודה, חוקי המגן הם החוקים המגנים על העובד בהבטיחם לו זכויות מינימום. בין חוקי המגן נכללים:

מאפיין מובהק של חוקי המגן הוא אופיים הכופה (קוגנטי): העובד, ואפילו ארגון העובדים, אינם יכולים לוותר על זכויות שמקורן בחוקי המגן (פרט לחריגים מעטים).

לתחילת העמוד

חוקי עבודה -

ראה משפט העבודה.

לתחילת העמוד

חוקת ההסתדרות -

החוקה המפרטת את עקרונות היסוד של ההסתדרות הכללית, מבנה ההסתדרות, כללי החברות בה ודרכי פעולתה.

לתחילת העמוד

חוקת העבודה הבינלאומית - International Labor Code

ראה ארגון העבודה הבינלאומי.

לתחילת העמוד

חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות -

הסדר קיבוצי הקובע את תנאי העסקתם של עובדי מוסדות הההסתדרות בתחומים הבאים: קבלת עובדים וסדרי העסקתם, תנאי העבודה, משמעת, הפסקת עבודה, דיני ארגון ויישוב חילוקי דעות.

לתחילת העמוד

חייל משוחרר - demobilized soldier

לחייל משוחרר ניתנות הטבות אחדות:

הטבות תעסוקה ומיסוי לחיילים משוחררים - שאלות ותשובות.

לתחילת העמוד

חיקוק - statute

שם כולל לחקיקה וחקיקת משנה: חוקים, וכן תקנות, צוים וכללים שהוצאו מכוח החוק.

לתחילת העמוד

חירות השביתה - freedom of strike

חירות השביתה עוסקת זכותם של העובדים לפתוח בשביתה. החקיקה בישראל אינה עוסקת במפורש בזכות זו, אך זו חירות כללית, המקובלת במדינות רבו, ומעוגנת באמנה של ארגון העבודה הבינלאומי ובפסיקתו של בית הדין לעבודה. בהצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, שהונחה על שולחן הכנסת בתחילת שנת 2002, נכלל סעיף האומר: "עובדים זכאים לשבות, לפי עקרונות משפט העבודה, להגנה על זכויותיהם ולקידום עניניהם הכלכליים והחברתיים".

כיוון ששביתה היא אקט במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים, מתבססת חירות השביתה על חופש ההתאגדות.

בחוק יישוב סכסוכי עבודה מוטלות הגבלות על חירות זו לעובדי המגזר הציבורי. התחייבות לשקט תעשייתי הנכללת בהסכם קיבוצי מגבילה אף היא את חירות השביתה.

למאמר של אלון הראל, שביתה בזכות, ynet, 4.11.03.

לתחילת העמוד

חישוב מאוחד - unified calculation

במסגרת פקודת מס הכנסה, חישוב המס על הכנסתם של בני זוג נשואים באופן מאוחד, כלומר כאילו הכנסת שניהם הופקה רק על-ידי אחד מהם, שהוא בן הזוג הרשום. חישוב מאוחד נכפה על בני זוג שהאחד מועסק בעסק של משנהו. בדרך כלל גורם החישוב המאוחד להגדלת נטל המס לעומת חישוב נפרד, אך במקרה שלאחד מבני הזוג הכנסה נמוכה מאוד בשנת המס, ובמקרה שבמשך כל השנה לבן הזוג הרשום אין הכנסה חייבת, כדאי לבני הזוג לבקש מפקיד השומה לבצע חישוב מאוחד.

לתחילת העמוד

חישוב נפרד - separate calculation

במסגרת פקודת מס הכנסה, חישוב המס על הכנסתם של בני זוג נשואים באופן נפרד, כלומר לכל אחד מהם לחוד, על-פי הכנסתו. מס ההכנסה הוא מס פרוגרסיבי ולכן המס המחושב בחישוב נפרד נמוך, בדרך כלל, מזה המחושב בחישוב מאוחד. סעיף 66 לפקודה, המתיר ביצוע חישוב נפרד, קובע גם מתי חייבים בני הזוג בחישוב מאוחד.

לתחילת העמוד

חלוקה מחדש של ההכנסות - redistribution of income

פעולותיה של הממשלה להגברת השוויון בחלוקת ההכנסות. פעולות אלה כוללות שתי דרכים ישירות להגשמת מטרה זו:

בעקיפין מושגת מטרה זו באמצעות השירותים הציבוריים שמספקת המדינה, כגון ביטוח בריאות וחינוך חובה, מהם נהנים הכל, ללא תלות בהכנסתם. השפעה מאזנת דומה יש לקצבאות האוניברסליות (הניתנות ללא מבחן הכנסה).

לתחילת העמוד

חלוקת ההכנסות - income distribution

האופן שבו מתפלגות ההכנסות בין התושבים במדינה. לשם הצגה של חלוקת ההכנסות מחולקת האוכלוסייה לעשירונים ומוצג השכר הממוצע בכל עשירון. קצבאות הביטוח הלאומי והפרוגרסיביות של מדרגות המס משמשות להגברת השוויון בחלוקת ההכנסות. מקדם ג'יני מציג את מידת השוויון בחלוקת ההכנסות.

לתחילת העמוד

חלף הודעה מוקדמת - in lieu of advance notice

מעביד המעונין שהודעת פיטורים שנתן לעובד תיכנס לתוקף באופן מיידי חייב בתשלום פיצוי לעובד על שלילתה של תקופת ההודעה המוקדמת. פיצוי זה קרוי חלף הודעה מוקדמת.

סעיף 7 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע שהפיצוי יהיה בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. השכר הרגיל לעניין זה הוא השכר המשמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים.

מבחינת מס הכנסה דינו של חלף הודעה מוקדמת כדינו של מענק פרישה, להבדיל משכר המשולם בתקופת הודעה מוקדמת, שדינו כדין שכר רגיל. על פי פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה, לעניין דמי ביטוח לאומי דינו של חלף הודעה מוקדמת המשולם מכוח חוק כדין שכר רגיל שהיה משולם בתקופה שבה היה העובד זכאי להודעה מוקדמת (שנשללה ממנו). חלף הודעה מוקדמת המשולם על פי חוזה (ולא מכוח חוק) פטור מדמי ביטוח לאומי.

לתחילת העמוד

חלקיות השכר - partiality of wage

חלקיות השכר נובעת מהיעדרות שאינה בתשלום. לעובד שעבד חודש מלא (באחוז המשרה שהוגדר לו) החלקיות היא 100%. לעובד שנעדר בחלק מהחודש (למשל התחיל באמצע החודש או סיים עבודתו באמצע החודש) תוגדר חלקיות שכר מתאימה. חלקיות השכר של עובד שעבד רק עד ה-10 בחודש, למשל, תעמוד באותו חודש על 33%. השינויים בחלקיות השכר נושאים אופי ארעי, בהתאם לנסיבות, ובדרך-כלל חלקיות השכר של העובדים היא 100%

לתחילת העמוד

חניך - apprentice

"נער העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית מודרכת ועל ידי לימוד בשיעורי-מקצוע מאושרים לפי חוק זה" (חוק החניכות).

לתחילת העמוד

חניכות - apprentice

ראה חניך

לתחילת העמוד

חציון - median

בסטטיסטיקה: הערך שמחצית האוכלוסייה, לפי מאפיין מסוים, נמצאת מתחתיו, ומחצית האוכלוסייה נמצאת מעליו. השכר החציוני הוא השכר שמחצית מהעובדים משתכרים פחות ממנו ומחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנו. החציון מושפע פחות מאשר הממוצע מערכים קיצוניים, כלומר ניכרת בו פחות השפעתם של שינויים המתמקדים רק בקצה אחד של סקאלת המשכורות: רק בעשירונים העליונים או רק רק בעשירונים התחתונים. במצב המקובל, שבו למעט עובדים יש שכר גבוה במיוחד ועובדים רבים מתרכזים ברמות השכר הנמוכות, השכר החציוני נמוך מהשכר הממוצע, משום שבעלי השכר הגבוה כמעט ואינם משפיעים על השכר החציוני, אך השפעתם על השכר הממוצע ניכרת.

מאפיינים אלה של השכר החציוני והשכר הממוצע הביאו להצעה של התאחדות התעשיינים להצמיד את שכר המינימום לשכר החציוני במקום לשכר הממוצע.

קו העוני מחושב לפי השכר החציוני, ואילו הקצבאות המשולמות לעניים, כגון הבטחת הכנסה, קצבת זיקנה וקצבת שאירים, צמודות לשכר הממוצע. העלייה הגבוהה בשכר המועסקים בהיי-טק בשנת 2000 גרמה לצמצום מספר החיים מתחת לקו העוני, משום שעליית שכר זו כמעט ולא השפיעה על השכר החציוני, ולכן לא שינתה את גובהו של קו העוני, אך העלתה את השכר הממוצע, כלומר גרמה לעלייה בהכנסתם של מקבלי הקצבאות.

לתחילת העמוד

חקיקת משנה - subsidiary legistlation

בחקיקת המשנה נכללים פרטים ביצועיים המשלימים את ההוראות המהותיות שבחוק. חקיקת המשנה כוללת תקנות, כללים וצווים, והיא מתפרסמת בקובץ התקנות ובילקוט הפרסומים.

סמכות חקיקת המשנה היא בידי השר שנקבע לכך בחוק המתאים: בידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה הסמכות לחקיקת משנה בתחום דיני העבודה והביטוח הלאומי, ובידי שר האוצר הסמכות לחקיקת משנה בתחום דיני המסים. פעמים רבות נדרש השר לקבל אישור של ועדה של הכנסת לחקיקת המשנה שהוא יוזם. לעתים ניתנת הסמכות לחקיקת משנה לפקיד ממשלתי בכיר, כגון נציב מס הכנסה.

לתחילת העמוד

חקיקת עבודה - labor low

ראה משפט העבודה

לתחילת העמוד

חקר זמנים - time study

ראה חקר עבודה.

לתחילת העמוד

חקר עבודה - work study

מערכת שיטות שנועדו להבטיח ניצול יעיל של משאבי הארגון, ובפרט משאבי האנוש שלו, בעת ביצוע משימות הארגון. גישה זו להגברת פריון העבודה פותחה בסוף המאה התשע-עשרה בארצות-הברית, על-ידי המהנדס פרדריק טיילור (F.W. Taylor). ניצול לא יעיל של משאבי הארגון עלול לנבוע מתכנון לקוי של העבודה, מציוד לא נאות, עקב היווצרות צווארי בקבוק הגורמים להמתנה, ועוד. בחקר עבודה נכללים:

  • חקר שיטות (method study):

בחינה שיטתית של הדרכים לביצוע משימות, והצעת שיפורים לשם ביצוע יעיל יותר של משימות אלה. בחקר שיטות שבעה צעדים:

    • בחירת המשימה הנחקרת,
    • הגדרת יעדים,
    • רישום כל העובדות הרלבנטיות,
    • בחינה ביקורתית של העובדות,
    • פיתוח שיטה טובה יותר,
    • התקנת השיטה החדשה,
    • תחזוקה של השיטה החדשה.
  • חקר זמנים (time study):
    קביעה שיטתית של הזמן הנחוץ לביצוע פעולות בתהליכים השגרתיים שבמפעל. לאחר מדידה של הזמנים נקבע זמן תקני לביצועה של כל פעולה, כבסיס לבקרתה של פעולה זו.


השיפור בניצול משאבי הארגון, המושג בעקבות חקר עבודה, מביא לשיפור הריווחיות והתחרותיות של הארגון, ועשוי לשמש בסיס לשיפור בשכר העובדים, למשל באמצעות הנהגת שכר עידוד. חקר עבודה מצוי בשימוש נרחב ביחס לעבודתם של עובדי יצור, אך ניתן להפעילו גם ביחס לעבודות מנהלה, תחזוקה ומכירה.

לתחילת העמוד

חקר שיטות - method study

ראה חקר עבודה.

לתחילת העמוד
}