ד

בסיס ידע מילון לתנאי עבודה

דו"ח שנתי - annual report

ראה דין וחשבון שנתי

לתחילת העמוד

דורש עבודה - work enquirer, job seeker

מובטל הפונה ללשכת התעסוקה בחפשו אחר עבודה. בחודש יולי 2001 נרשמו בישראל 186,400 דורשי עבודה - המספר הגדול ביותר בתולדות המדינה. רק דורשי עבודה זכאים לדמי אבטלה, כאשר הם מקיימים תנאים הנקובים בחוק הביטוח הלאומי

מספרם של דורשי העבודה אינו משקף את מלוא היקפה של האבטלה, משום שישנם חסרי תעסוקה שאינם טורחים לפנות ללשכת התעסוקה משום שאינם חשים שפעולה זו תביא להם תועלת. ההבדל בין מספרם של דורשי העבודה למספר הבלתי מועסקים בולט במיוחד במועד שבו מוחמרים תנאי הזכאות לדמי אבטלה: במועד זה חלה ירידה במספרם של דורשי העבודה, בלא ששינוי זה ילווה בשינוי במספרם של הבלתי מועסקים.

לתחילת העמוד

דיוני שכר - pay talks

ראה משא ומתן על השכר.  

לתחילת העמוד

דיור - housing

המעביד מעמיד דירה לרשות עובדו כאשר צומחת לו תועלת מכך, למשל במקרה של מורה שגר בפנימיה שבה הוא מלמד. גם עובדים זרים זוכים לדיור מטעם המעביד. כאשר העובד אינו משלם שכר-דירה בעד דיור זה, נחשב שווי הדיור להטבה בשווה כסף לעובד. ערכה של הטבה זו נקבע על-ידי רשות המסים, בהתאם לשטח הדירה ולאזור שבו היא נמצאת.

בהתאם לסעיף 17(13) לפקודת מס הכנסה אין צורך לחייב את העובד בשווי דירה שהועמדה לרשותו, כאשר מתקיימים שלושת התנאים הבאים:

  • הדירה נמצאת באזור פיתוח (בהתאם לרשימת יישובים שמפרסמת רשות המסים) שבו מועסק העובד דרך קבע;
  • משפחתו של העובד, שעמה היה גר אילולא עבד באותו אזור, אינה גרה בדירה זו.
  • טרם חלפו שלוש שנים מהיום שבו החל העובד לעבוד באופן קבוע באזור הפיתוח. הפסקה של שנה בעבודה באזור הפיתוח מתחילה ספירה זו מחדש.

לתקנות מס הכנסה (ניכויים בשל דמי לינה או שכירת דירה באיזור פיתוח), התשל"ז-1977.

לתחילת העמוד

דילול עיסוקים - job dilution

פירוקו של עיסוק, שלביצועו נדרש עובד מנוסה ומיומן, לעיסוקי משנה, שהפשוטים שבהם ניתנים לביצוע גם על-ידי עובדים פחות מיומנים. 

לתחילת העמוד

דין וחשבון שנתי - annual report

דין וחשבון המוגש לאחר תום שנת המס לפקיד השומה, ובו פירוט כל ההכנסות של הנישום והניכוי במקור שנוכה מהכנסתו. מרבית השכירים פטורים מהגשת הדין וחשבון השנתי. חייבים בהגשת הדין וחשבון שכירים שקיבלו דרישה מפורשת מפקיד השומה, שכירים שהכנסתם גבוהה במיוחד ועוד. לשכיר המועסק בשני מקומות עבודה כדאי פעמים רבות להגיש דין וחשבון שנתי, כדרך לביצוע תיאום מס. מקור עיקרי למילוי הדו"ח השנתי הוא טופס 106 שמקבל העובד ממעבידו.

למילוי הדין וחשבון השנתי יש להשתמש באחד משני טפסים:

  • טופס 135: נועד רק לשכירים.
  • טופס 1301: נועד לכלל הנישומים, כולל שכירים שיש להם גם הכנסה כעצמאיים.

לסיוע במילוי טפסים אלה משמשת חוברת בשם "דע זכויותיך וחובותיך" שמפרסמת רשות המסים בישראל בעקבות סיומה של כל שנת מס.

לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988.
לאתר של מאגר הטפסים של רשות המסים.
לחוברת "דע זכויותיך וחובותיך" לשנת 2008

לתחילת העמוד

דיני מסים - tax law

חוק יסוד: משק המדינה קובע: "מסים, מילוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או על פיו". בהתאם לכך משמשים חוקים אחדים למיסוי השכר:

לתחילת העמוד

דיני עבודה - labor law

ראה משפט העבודה.

לתחילת העמוד

דיספוזיטיבי - dispositive

הנחיה שאינה כופה, כלומר ניתן להסכים לוותר עליה. מרבית חוקי העבודה הם חוקים קוגנטיים, אך חוק דמי מחלה הוא חוק דיספוזיטיבי. 

לתחילת העמוד

דירוג - pay scale

ראה דירוג-דרגה

לתחילת העמוד

דירוג מקצועי - professional grading

ראה דירוג-דרגה

לתחילת העמוד

דירוג-דרגה - ranking

בארגונים שבהם מוסדר השכר באופן קיבוצי מהווים הדירוג והדרגה גורם בסיסי בקביעת שכרו של העובד. 

דירוגו של העובד נקבע לפי השכלתו ותפקידו, והוא משתנה לעתים רחוקות, כאשר חל שינוי במאפיינים אלה. שינוי דרגתו של העובד הוא הכלי העיקרי לקידום שכרו. 

במגזר הממשלתי ובמגזר ההסתדרותי מקובלים עשרות דירוגים מקצועיים, ובהם דירוג מהנדסים, דירוג הרופאים, דירוג עיתונאים, דירוג עובדי-הוראה וכו', וכן דירוג עובדי המינהל והשירותים (לשעבר הדירוג האחיד), שבו מדורגים עובדים שאינם נכללים באף אחד מהדירוגים המקצועיים. בנוסף לדירוגים ארציים אלה, קיימים בארגונים שונים, הן במשק הציבורי והן במגזר הפרטי, דירוגים ספציפיים, שתואמים את מבנה התעסוקה בארגון.

לתחילת העמוד

דירקטוריון - directorate

ראה מועצת מנהלים

לתחילת העמוד

דמוי עובד - employee like

ראה מעין עובד

לתחילת העמוד

דמוקרטיה תעשייתית - industrial democracy

שיתופם של העובדים בניהול מקום עבודתם. דמוקרטיה תעשייתית תורמת להנעת העובד ושביעות רצונו בעבודה. בנוסף לנימוק תועלתני זה, ניתן למצוא לצעד זה צידוק עקרוני, אותו מציגה פרופ' רות בן-ישראל (שנתון משפט העבודה, ז): 

העסק החי הוא פונקציה של שני גורמי ייצור: של ההון הכלכלי מצד אחד, העומד לרשות המפעל תמורת רווח; ושל ההון האנושי של העובדים מצד אחר, המושכר למפעל תמורת שכר עבודה. רק שיתוף הפעולה בין שני גורמי הייצור - בין המשאבים הקנייניים של שני הצדדים - נותן את המוצר המוגמר, את העסק החי. הכרה שהפירמה כעסק חי היא מפגש של שני גורמי הייצור של עבודה והון, מקנה לשני הגורמים כאחד מעמד במסגרת הליך קבלת ההחלטות במפעל. 

בין הצעדים הננקטים במסגרת הדמוקרטיה התעשייתית: מינוי נציג של העובדים לדירקטוריון, הקמת מועצות ייצור משותפות להנהלה ולעובדים, שיתוף העובדים בבעלות.

לתחילת העמוד

דמי אבטלה - unemployment benefit

מובטל הרשום בלשכת העבודה כדורש עבודה, אשר מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו, לרבות הכשרה מקצועית, אך לשכת העבודה אינה מציעה לו עבודה מסוג זה, זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח-לאומי, אם הוא עומד באחד מהקריטריונים הבאים:

  • תושב ישראל או תושב ארעי מגיל 20 עד גיל פרישה, שעבד כשכיר קודם לאבטלתו ושולמו עבורו דמי-ביטוח פרק זמן הנדרש בחוק.
  • אדם שמלאו לו 18 שנה וטרם מלאו לו 20 שנה ומטעמים נאותים (בריאות, משפחה וכו') קיבל פטור משירות סדיר בצה"ל או ששירותו נדחה, שעבד כשכיר קודם לאבטלתו ושולמו עבורו דמי ביטוח פרק זמן הנדרש בחוק.
  • חייל משוחרר משירות סדיר, או על-פי חוק החיילים המשוחררים, שטרם עברה שנה מיום שחרורו - אף אם לא עבד כשכיר וטרם מלאו לו 20 שנה.
  • מתנדבת לשירות לאומי, ששירתה בשירות זה תקופה שאורכה לפחות כאורך שירות סדיר לחיילת, וטרם מלאה שנה מיום תום השירות הלאומי שלה.
  • נער שגילו בין 15 ל-18, המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים, ואין בידי לשכת העבודה לספק לו עבודה, זכאי, בתנאים מסוימים, למענק אבטלה.

דמי האבטלה מחושבים לפי שכרו הממוצע של המובטל קודם לאבטלתו, ושיעורם תלוי בגובהו של שכר זה יחסית לשכר הממוצע במשק. שיעור דמי האבטלה נקבע בסולם רגרסיבי (כלומר השיעור יורד ככל שעולה השכר לפיו משולמים דמי האבטלה) כדלקמן:

  • על חלק השכר שעד למחצית השכר הממוצע במשק:
    מי ששכרו נמוך מהשכר הממוצע במשק -80%,
    מי ששכרו אינו נמוך מהשכר הממוצע במשק- 70%.
  • על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי השכר הממוצע במשק - 50%;
  • על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר הממוצע במשק ועד לשכר הממוצע במשק במלואו - 45%;
  • על חלק השכר שמעל לשכר הממוצע במשק ועד לסכום השווה לשכר הממוצע במשק כפול 5 (מקסימום השכר החייב בדמי ביטוח-לאומי) - 40%.

בכל מקרה לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על:

  • סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום ב-125 ימי התשלום הראשונים;
  • סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שלאחר מכן.

בכל תקופה של 12 חודשים רצופים לא ישולמו דמי אבטלה ליותר מאשר: 

סוג המובטל התקופה המרבית לקבלת דמי אבטלה
חייל בשנה הראשונה לשחרורו משירות סדיר, ומתנדבת
לשירות לאומי בשנה הראשונה לסיום השירות הלאומי שלה
70 ימים
מי שטרם מלאו לו 25 שנים 50 ימים
מי שטרם מלאו לו 28 שנים  67 ימים
מי שטרם מלאו לו 35 שנים ואין עמו שלושה תלויים  100 ימים
מי שטרם מלאו לו 35 שנים ויש עמו שלושה תלויים   138 ימים
מי שמלאו לו 35 שנים ואין עמו שלושה תלויים  138 ימים
מי שמלאו לו 35 שנים ויש עמו שלושה תלויים  175 ימים
מי שמלאו לו 45 שנים (בלי קשר לתלויים) 175 ימים

מובטל שמיצה את זכותו לדמי אבטלה, ואין למשפחתו הכנסה ממקור אחר, יכול לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי הבטחת הכנסה.

לתחילת העמוד

דמי ביטוח-בריאות - health insurance contributions

במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי חייב כל תושב בתשלום דמי ביטוח בריאות למימון הביטוח הרפואי הניתן במסגרת חוק זה. פטורים מתשלום זה מבוטח שטרם מלאו לו 18 שנים ועקרת בית (אשה נשואה שבעלה מבוטח והיא אינה עובדת). 

לעובד מנוכים דמי ביטוח בריאות ישירות מהשכר ומועברים למוסד לביטוח לאומי. שיעור דמי הביטוח: 3.1% על חלק השכר שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע, ו-5% על חלק השכר שמעל למחצית השכר הממוצע ועד פי חמישה מהשכר הממוצע. 

המוסד לביטוח לאומי מעביר את דמי ביטוח בריאות לקופות החולים, לפי קריטריונים שנקבעו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

לתחילת העמוד

דמי ביטוח-לאומי - national insurance contributions

דמי הביטוח הלאומי משמשים כמקור עיקרי למימון פעילותו של המוסד לביטוח לאומי, והם מחושבים באחוזים משכרו של העובד. לכל אחד מענפי הביטוח הלאומי נקבע אחוז מתאים של ניכוי מהעובד והפרשת המעביד. אחוזי הניכוי וההפרשה לכל עובד נקבעים לפי ענפי הביטוח שהוא מבוטח בהם. 

ענפי הביטוח שבהם מבוטח העובד נקבעים בעיקר לפי גילו. עובדים מגיל 18 ועד גיל פרישה מבוטחים בכל ענפי הביטוח, ולכן הם מגיעים לשיעור המרבי של דמי הביטוח. עובדים בקבוצות גיל אחרות מבוטחים רק בחלק מענפי הביטוח, ושיעור דמי הביטוח שבו הם חייבים מופחת בהתאם. 

קטגוריות מיוחדות של עובדים הן תושב חוץ, שוטר, סוהר, חבר משמר הכנסת, פנסיונר בפרישה מוקדמת, עובד בחופשה ללא תשלום, ועובד המועסק בחו"ל

השכר החייב בדמי ביטוח לאומי חסום לתקרה, שגובהה פי חמישה מהשכר הממוצע.

תשלומים מהסוגים הבאים פטורים כליל (ניכוי והפרשה) מדמי ביטוח-לאומי: 

  • פנסיית שאירים, כלומר פנסיה שמשלמים המעביד או קרן פנסיה לשאיריו של עובד או פנסיונר שנפטר,
  • פנסיה שמשולמת לפנסיונרים שאינם בפרישה מוקדמת, כלומר הגיעו לגיל פרישה.

לטבלת ביטוח לאומי

לתחילת העמוד

דמי הבראה - convalescence pay

תשלום שנועד במקורו למימון נופש של העובד, ובהתאם לכך הותנה בהצגת קבלות על יציאה לנופש. בשנים האחרונות ניתן תשלום זה ללא תנאי, בהתאם להסכמים קיבוציים שונים. להסכם הקיבוצי העיקרי בעניין זה, הסכם שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית, מוצא, מאז חודש נובמבר 1983, צו הרחבה המחיל את ההסכם על כל העובדים במדינה עליהם לא חל הסכם קיבוצי אחר בעניין זה. צו ההרחבה הופך תשלום זה לנפוץ ביותר בקבוצה של תשלומים המשמשים לקידום רווחתו של העובד.

במשך שנים רבות חתרה ההסתדרות הכללית להשגת פטור ממס הכנסה לדמי הבראה. מטרה זו עומדת בניגוד למגמה השלטת בדיני המסים של הרחבת בסיס המס, ולכן לא הצליחה ההסתדרות להגשים מטרה זו.

דמי הבראה - שאלות ותשובות
להפעלת אשף דמי ההבראה
לצו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

לתחילת העמוד

דמי ועד - employees committee fee

ראה דמי חבר בוועד עובדים

לתחילת העמוד

דמי חבר בארגון עובדים - workers organization fee

למימון פעולתו של ארגון העובדים משמשים דמי חבר המנוכים משכרם של העובדים החברים בארגון זה. דמי החבר בהסתדרות החדשה ובהסתדרות העובדים הלאומית הם בשיעור 0.95% מהשכר החייב בדמי ביטוח לאומי, בגבולות תקרה של 14,121.90 ש"ח (בחודש ינואר 2011). 

לתחילת העמוד

דמי חבר בוועד עובדים - employees committee fee

סכום המנוכה משכרו של העובד ומועבר לוועד העובדים שהוא חבר בו. סכום זה מחושב על-פי שכרו של העובד והוא אינו עולה על 0.4% מהשכר.

לתחילת העמוד

דמי חגים - holiday allowance

ראה חג.

לתחילת העמוד

דמי חופשה - holiday pay, vacation pay

התשלום המשולם לעובד בתקופה שבה הוא נמצא בחופשה שנתית. דמי החופשה משולמים לעובד על-ידי מעבידו, בצורת תשלום השכר הרגיל גם בימי החופשה, או על-ידי קרן חופשה.

לתחילת העמוד

דפי טיפול מקצועי- ארגוני (מס ארגון) - trade union fee, agency fee

ניכוי מהשכר המועבר לארגון עובדים יציג. שיעור הניכוי משכרו הכולל של העובד, והשכר המרבי החייב במס-ארגון, נקבעים על-ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. מס ארגון להסתדרות הכללית הוא בשיעור 0.8% מהשכר, עד לתקרת שכר של 14,121.90 ש"ח לחודש (בחודש ינואר 2011).

דמי טיפול מקצועי-ארגוני (מס-ארגון) מנוכים משכרו של עובד שמתקיימים בו שני תנאים:

סעיף המחייב ניכוי של מס-ארגון מופיע בהסכמים קיבוציים רבים, שעל חלק מהם חלים צווי הרחבה. על כל מעסיק לוודא אם אמנם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה בנושא זה: אם המעסיק אינו חייב לנכות מס-ארגון, אוסר עליו חוק הגנת השכר את ביצוע הניכוי.

ההצדקה לניכוי דמי טיפול מקצועי-ארגוני נעוצה בעובדה שגם עובד שאינו חבר בארגון עובדים נהנה מפעולותיו של ארגון זה (ובפרט מההסכם הקיבוצי שבו נקבעה החובה לבצע ניכוי זה).

לתחילת העמוד

דמי כלכלה - subsistence allowance

תשלום שניתן לעובד כפיצוי על הוצאות קיום שנגרמו לו עקב עבודתו, למשל עקב עבודת שעות נוספות. התקשי"ר, למשל, מעניק דמי כלכלה לעובד ביום שבו הועסק לפחות שתי שעות נוספות, וכן לעובד במשמרת שלישית שלא סופקה לו ארוחת לילה.

לתחילת העמוד

דמי לידה - maternity allowance

המעביד פטור מלשלם שכר לעובדת הנמצאת בחופשת לידה. כתחליף למשכורת זו מקבלת העובדת דמי-לידה מהמוסד לביטוח-לאומי, במסגרת ענף ביטוח אימהות. הזכאות לדמי לידה מותנית בכך ששולמו בעד היולדת דמי ביטוח-לאומי לפי שכרה כעובדת שכירה או לפי הכנסתה כעובדת עצמאית פרק זמן הנדרש בחוק.

עובדת שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 זכאית לתשלום דמי-לידה מהיום שבו קיבלה את הילד לאימוץ, בתנאי שהפסיקה את עבודתה עקב האימוץ ושולמו בעדה דמי-ביטוח במשך פרק זמן המזכה בדמי-לידה.

משך תקופת תשלום דמי-הלידה תלוי במשך תקופת תשלום דמי-הביטוח שקדמה ליום הזכאות הראשון. יום הזכאות הראשון הוא יום תחילתה של חופשת הלידה ולכל המוקדם 42 יום לפני תאריך הלידה או לפני תאריך הלידה המשוער.

לדמי-לידה בעד תקופה של 14 שבועות זכאית:

  • יולדת ששולמו בעדה דמי-ביטוח במשך 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הזכאות הראשון.
  • יולדת ששולמו בעדה דמי-ביטוח במשך 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הזכאות הראשון.

לדמי-לידה בעד תקופה של 7 שבועות זכאית:

  • יולדת ששולמו בעדה דמי-ביטוח במשך 10 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו ליום הזכאות הראשון.
  • עולה חדשה וכן תושבת ישראל ששהתה בחו"ל, ששולמו בעדה דמי-ביטוח במשך 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הזכאות הראשון - בתנאי שמשך שהותה בארץ, לפני יום הזכאות הראשון, אינו עולה על 14 חודשים.

בעת לידת תאומים רשאית היולדת להאריך את חופשת הלידה, ובהתאם לכך את התקופה בגינה משולמים דמי לידה, בשני שבועות נוספים.

במקרה שהנולד או היולדת זקוקים לאשפוז בתקופת חופשת הלידה, רשאית היולדת להאריך את חופשת הלידה, ובהתאם לכך את התקופה בגינה משולמים דמי לידה, עד ל-16 שבועות.

המוסד לביטוח-לאומי רשאי לשלול את דמי-הלידה מיולדת שעבדה מחוץ למשק ביתה בתקופת חופשת הלידה.

סכום דמי-הלידה ליום הוא 100% משכרה של העובדת שממנו מגיעים דמי-ביטוח בשלושת החודשים שקדמו ליום שבו מגיעים לה לראשונה דמי-לידה, מחולק ב-90.

לתחילת העמוד

דמי מחיה - maintenance allowance

תשלום הניתן לאדם המקדיש את עיקר זמנו ללימודים או להכשרה מקצועית. במסגרת ענפי ביטוח נפגעי עבודה וביטוח שאירים של המוסד לביטוח לאומי משולמים דמי מחיה ליתום המקדיש את עיקר זמנו ללימודים על-יסודיים או להכשרה מקצועית, ולאלמן או אלמנה העוברים הכשרה מקצועית.

לתחילת העמוד

דמי מחלה - sick pay

לעובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו משולמים דמי מחלה, בגבולות מכסת ימי המחלה שצבר העובד. דמי המחלה משולמים לעובד ישירות ממעבידו, או מקרן דמי מחלה. בהתאם לכך נקבע גובהם של דמי המחלה בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי, בחוזה עבודה אישי, או בתקנותיה של הקרן. לעובדים שלא חל עליהם הסדר מסוג זה נקבע גובהם של דמי המחלה בחוק דמי מחלה, שהתנאים המוענקים במסגרתו נחותים מאלה הניתנים בדרכים האחרות לקביעת דמי מחלה.

כמו כן זכאי העובד לדמי מחלה כאשר הוא מנצל ימי מחלה, בגבולות מכסה נפרדת שנקבעה לעניין זה, לשם טיפול בבן משפחתו החולה (ראה מחלת בן משפחה).

דמי מחלה - שאלות ותשובות

לתחילת העמוד

דמי פגיעה - injury allowance, injury benefits

במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח-לאומי, עובד שכתוצאה מפגיעה בעבודה אינו מסוגל לעבוד, זכאי לדמי פגיעה עבור התקופה שבה אינו עובד בשל פגיעתו ולכל היותר עבור 91 יום שלאחר יום הפגיעה. תקופה זו אינה חייבת להיות רצופה. אם גם לאחר תקופה זו העובד אינו מסוגל לעבוד, עליו לתבוע קצבת נכות.

דמי הפגיעה משולמים לעובד, בהתאם להסדר שקיים בין המעביד ובין המוסד לביטוח-לאומי, באחת משתי דרכים: על-ידי המוסד לביטוח-לאומי, או על-ידי המעביד, אשר תובע את החזר דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח-לאומי.

בעד יום התאונה לא משולמים דמי פגיעה, אלא משולם לעובד שכר מלא על-ידי המעביד. בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה, שבהם לא היה העובד מסוגל לעבוד, משולמים דמי פגיעה רק אם העובד לא היה מסוגל לעבוד במשך 12 יום לפחות (נוסף על יום הפגיעה).

דמי הפגיעה ליום הם 75% משכרו הרגיל של העובד, אך לא יותר מ-75% מהשכר המרבי לניכוי דמי ביטוח-לאומי. הסכמים קיבוציים מזכים את העובד בהשלמה של דמי הפגיעה לשיעור גבוה יותר (100%-80%) משכרו. ההשלמה ניתנת לעובד ישירות ממעבידו, או באמצעות קרן הפנסיה כאשר הוא מבוטח בה בביטוח דמי פגיעה משלימים.

לדיון מפורט בדמי פגיעה.

לתחילת העמוד

דמי שביתה - strike pay

בתקופה של שביתה מלאה פטור המעביד מלשלם שכר לשובתים. כדי לאפשר לשובתים להתפרנס, משולמים להם לעתים דמי שביתה מקרן דמי שביתה שמנוהלת על-ידי האיגוד המקצועי

לתחילת העמוד

דמי שירות - service charge

תשלום שנכלל לעתים בחשבון שמגישה מסעדה (ונותני שירות דומים) ללקוח. להבדיל מתשר, תשלום זה אינו וולונטרי, והוא משולם לבעל המקום ולא לעובד שמספק את השירות. לעתים מחולקים דמי השירות בין העובדים, ובמקרה זה הם נושאים אופי של שכר עידוד, משום שגובהם תלוי בתפוקה. דמי שירות המחולקים בין העובדים הם בגדר הכנסת עבודה לעובדים אלה, וחייבים במס בהתאם.

לתחילת העמוד

דמי שתייה - tip

ראה תשר 

לתחילת העמוד

דמי תאונה - accident injury pay

ראה ביטוח נפגעי תאונות

לתחילת העמוד

דרגה - ranking

בארגונים שבהם מוסדר השכר באופן קיבוצי מהווים הדירוג והדרגה גורם בסיסי בקביעת שכרו של העובד. 

דירוגו של העובד נקבע לפי השכלתו ותפקידו, והוא משתנה לעתים רחוקות, כאשר חל שינוי במאפיינים אלה. שינוי דרגתו של העובד הוא הכלי העיקרי לקידום שכרו. 

במגזר הממשלתי ובמגזר ההסתדרותי מקובלים עשרות דירוגים מקצועיים, ובהם דירוג מהנדסים, דירוג הרופאים, דירוג עיתונאים, דירוג עובדי-הוראה וכו', וכן דירוג עובדי המינהל והשירותים (לשעבר הדירוג האחיד), שבו מדורגים עובדים שאינם נכללים באף אחד מהדירוגים המקצועיים. בנוסף לדירוגים ארציים אלה, קיימים בארגונים שונים, הן במשק הציבורי והן במגזר הפרטי, דירוגים ספציפיים, שתואמים את מבנה התעסוקה בארגון.

לתחילת העמוד

דרגה אישית - personal rank, personal pay level

דרגה הניתנת לעובד שהגיע לשיא מתח הדרגות במשרה שהוא ממלא, על מנת לקדם אותו בדרגה אף שמתח הדרגות אינו מאפשר זאת.

לתחילת העמוד

דרגה משפחתית -

שיטה לקביעת שכר שוויוני במוסדות ההסתדרות הכללית, אותה החליטה ועידת ההסתדרות השנייה (שהתקיימה בשנת 1923) להנהיג בכל מוסדות ההסתדרות. במסגרת המשכורת המשפחתית נקבעה משכורתו של העובד רק לפי מצבו המשפחתי, ללא כל תלות בתפקידו. התוספת בגין כל בן משפחה (אשה, ילדים, הורה נתמך) הגיעה ל-40%-26% משכר היסוד (שכרו של רווק). 

ההתעלמות מהתפקיד בעת קביעת גובה השכר גרמה לכך ששכרם של עובדים מקצועיים במוסדות ההסתדרות היה נמוך מזה של עמיתיהם שמחוץ להסתדרות, ואילו שכר העובדים הבלתי-מקצועיים במוסדות ההסתדרות היה גבוה מהמקובל. לגישור בין האידיאולוגיה השוויונית, שהנחתה את הנהגתה של המשכורת המשפחתית, ובין המציאות התחרותית שבה פעלו גם מוסדות ההסתדרות, נדרשו ראשי ההסתדרות לכושר המצאה רב, שאיפשר חריגות מהחלטה זו מבלי לפגוע בסמליות שבעצם קיומה. רמז לדרגה המשפחתית ניתן למצוא עד היום בתשלום הקרוי "תוספת משפחה".

לתחילת העמוד

דרגת נכות -

מידת הפגיעה בתפקודו השוטף של אדם עקב נכות או מחלה קשה. דרגת הנכות נקבעת על-ידי ועדה של המוסד לביטוח לאומי, לשם קביעת זכויות הנכה בענף ביטוח נכות או ביטוח נפגעי עבודה. קביעה זו משמשת גם לקביעת זכותו של הנכה לפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה.

קרן פנסיה קובעת דרגת נכות לשם קביעת פנסיית נכות המגיעה לחבר.

לתחילת העמוד

דרושים - want ad, help-wanted ad

מודעה המפרסמת את דבר קיומה של משרה פנויה ומבקשת מועמדים בעלי כישורים מתאימים לאיוש המשרה. במקביל לפריחתו של ענף ההיי-טק פורח גם ענף מודעות הדרושים בעיתונות היומית. אמצעי נוסף לפרסום מודעות "דרושים" הוא רשת האינטרנט, באתרים מיוחדים לכך וכחלק מהאתר של מקומות עבודה רבים. במקצועות שבהם יש ביקוש גדול לעובדים משמשים לכך גם שלטי חוצות ותשדירי פרסום ברדיו ובטלביזיה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר אפליה בניסוחן של מודעות "דרושים". 

לאתר  jobinfo
לאתר JobMaster

לתחילת העמוד