שאלות נפוצות

למתן מענה לשאלה זו נעשה מהלך משולב, שלו שותפים הממשלה, המעסיקים וההסתדרות. מהלך זה עוסק בהיעדרות מהעבודה עקב הוראות של פיקוד העורף, במקומות ובימים שבהם ניתנו הוראות אלה, ביחס למקום עבודתו או מקום מגוריו של העובד. במהלך זה שלושה מרכיבים:

• הסכם קיבוצי, בין הממשלה והמעסיקים לבין ההסתדרות, המחייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדיהם בגין ימי היעדרות עקב הוראות של פיקוד העורף. השכר שישולם הוא השכר הרגיל, למעט תשלומים חד-פעמיים, תשלומים שנתיים, שעות נוספות מדווחות, כוננות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם. כן יש להמשיך בכל התנאים הסוציאליים בגין שכר זה. 20% מימי ההיעדרות יקוזזו מיתרת ימי החופשה של העובדים. הסדר זה אינו חל על היעדרות מחמת מחלה, תאונה, חופשה או מילואים.
• חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, המחיל את ההסכם הקיבוצי גם על עובדים שמעסיקיהם אינם חתומים על ההסכם, ומטיל עונשים על מעסיק שלא יקיים הוראה זו.
• תיקונים לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), העוסקים בפיצוי למעסיק בגין הנזק שנגרם לו, ובפרט תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם. פיצוי זה חסום לשכר בגובה פי שניים וחצי מהשכר הממוצע.

הסדר זה אינו נותן מענה למצב שבו ההיעדרות מהעבודה נבעה לא מהוראה של הממשלה אלא מהחלטה של המעביד או העובד, שלא רצו לקחת סיכון מיותר.

תקופת חירום, ואפילו מלחמה, אינם סיבה לשינוי מועד תשלום המשכורת. על המעביד לשלם משכורת בתקופה זו לעובדים שהתייצבו לעבודה וגם לאלה שגויסו למילואים, בדיוק כבימי שלום. ייתכן שהמעביד ייתקל בקשיים בעמידה בחובתו זו, מחמת גיוסם של חשבי השכר, מחמת חסרון מזומנים שעלול להיווצר עקב שיבוש סדרי החיים וכדומה. במקרה זה אין הצדקה לדרוש פיצוי בגין הלנת שכר, משום שבהתאם לחוק הגנת השכר, כאשר הלנת שכר נגרמת "בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה", יימנע בית הדין לעבודה מלפסוק פיצוי זה.

יציאת עובד לחופשה נעשית באישור המעביד, ובסמכותו שלא לתת אישור כזה בהתאם לצורכי מקום העבודה. היעדרות של עובד בניגוד לעמדת המעביד, מבלי שניתנה הוראה של פיקוד העורף שלא לצאת לעבודה, היא בגדר עבירת משמעת. חמור יותר המצב במפעל שהוכרז כמפעל חיוני ועובדיו נקראו להתייצב לעבודה על-פי צו שהוציא שר הכלכלה בהתאם לסמכות שמקנה לו חוק שירות עבודה בשעת חירום. היעדרותו של עובד שחל עליו צו כזה היא בגדר עבירה פלילית.

היעדרות בלתי מוצדקת מהעבודה, בפרט כאשר היא נמשכת חרף התראות המעביד, עלולה להיות עילה לפיטורים. חשש אישי מפני התקפת טילים, בלי שניתנה הוראה מתאימה של פיקוד העורף, עלול שלא להיחשב לסיבה מוצדקת, וכעת עליך להחליט חששך מאיזה סיכון גדול יותר. כאשר ההיעדרות נובעת מהוראה של פיקוד העורף, אסור לפטר את העובד, בהתאם להוראות חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.

תגמולי המילואים מחושבים לפי השכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לתחילת החודש של היציאה לשירות מילואים, כך שימים אחדים שבהם לא שולמה משכורת לא יפגעו כלל בתגמולי המילואים, או יפגעו בהם רק במידה קטנה ביותר. תקופה ארוכה יותר של בטלה מאונס אכן עלולה לפגוע בתגמולי המילואים. מובן שאם תקופת הבטלה היא בגדר חופשה בתשלום, הבעיה אינה קיימת.

תשלום הוצאות נסיעה ניתן לפי מחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית ממקום המגורים של העובד למקום עבודתו. שינוי מקום המגורים, גם באופן זמני, מצדיק שינוי מתאים בהחזר הוצאות הנסיעה. יש להביא בחשבון שצו ההרחבה בעניין החזר הוצאות נסיעה קובע תקרה להחזר, תקרה שאולי אינך מרגיש בה במקום המגורים הקבוע, אך סביר שתרגיש בה בעקבות המעבר למקום מגורים מרוחק.
בעניין ביטול הזמן: היוזמה להחליף מקום מגורים באה ממך, אין סיבה שהמעביד יממן את ביטול הזמן הנובע מכך.

העברה זו נעשית ביוזמת המעביד, ויש בה הרעה של תנאי עבודתך. כדי לצמצם הרעה זו, סביר שהמעביד ישתתף בהוצאות הנסיעה המוגדלות הנגרמות לך, וישלם לך על זמן הנסיעה הנוסף.

החוק מדבר על פיצוי לעובד שנעדר מעבודתו, ולכן זקוק לפיצוי בגין ימי היעדרות אלה. עובד שעבד בצורה סדירה זכאי לשכרו הרגיל בעד ימי עבודה אלה. ההחלטה לתת בונוס לעובדים שהתמידו בעבודתם במהלך המלחמה, ובכך תרמו לתפקוד הסדיר של מקום עבודתם, נתונה לשיקול  דעתו של המעביד, ואינה מחויבת בחוק.

למעסיק ניתנות הקלות אחדות, מתוך רצון להתחשב במצוקה שאליה נקלע. לשר הביטחון נתונה הסמכות לקבוע שצה"ל ישלם ישירות לכל חיילי המילואים תגמולי מילואים בגובה שכר המינימום או יותר מכך, והמעסיק יידרש לשלם רק את חלק התגמול שמעל לשכר המינימום. לשר הכלכלה ולשר האוצר נתונה הסמכות, במצב זה, להורות על שיפוי המעסיק גם בגין הפרשותיו לביטוח לאומי ולקופות גמל, שיפוי שאינו ניתן בעת רגיעה. במצב  שבו גיוס המילואים מצומצם, לא ננקטים צעדים אלה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה הודיעה רשות המסים שלא תטיל קנסות ולא יופעלו הליכי גבייה כנגד תושבי הצפון בגין הימנעות מדיווח ותשלום של מסים שהיו אמורים להתבצע בזמן המלחמה.

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, אוסר על פיטוריו של עובד שנעדר מעבודה לצורך השגחה על ילדו (עד גיל 14) עקב סגירה של מוסד חינוך, בתנאי שההורה השני לא נעדר מעבודתו באותו זמן לאותו צורך. הגנה זו אינה חלה במקרה שמקום העבודה של אחד ההורים סיפק סידור נאות להשגחה על ילדים, וכמו כן אינה חלה  על מי שנקרא לשירות עבודה במפעל חיוני. הגנה זו אינה עוסקת בילד שאינו במוסד חינוך ובהורה חולה, אולי מתוך הנחה שהפתרון שפעל לפני המלחמה ממשיך לפעול גם בזמן המלחמה.

בנושא זה עוסק חוק שירות עבודה בשעת חירום. פרק ד' של חוק שירות עבודה בשעת חירום, שבו נקבעים תנאי עבודתם של עובדים במפעלים חיוניים, מופעל בעקבות צו שמוציא שר הכלכלה. לשר נתונה סמכות להוציא צו כזה רק לאחר הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בעקבות צו של שר הביטחון לגיוס מילואים נרחב. 

לאחר ששר הכלכלה הוציא צו המחיל את הוראות פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום, אין צורך במסירת צו אישי לעובד במפעל חיוני. מסירה אישית, בטלפון, בפקס או בדרכים אחרות, נדרשת רק כאשר מדובר ב"מגויס חוץ", שהוא אדם המגויס לעבודה במפעל שאינו מקום עבודתו.

מפעל חיוני הוא מפעל או חלק ממפעל שהוכרז ככזה על-ידי משרדי הממשלה שהוסמכו לכך, בזכות תרומתו לצורכי הביטחון או לקיום הספקה ושירותים חיוניים. קביעתו של מקום עבודה כמפעל חיוני היא חלק מההיערכות השוטפת לשעת חירום. אלפי מקומות עבודה נכללים בקטגוריה זו, ובהם מועסקים כ-13% מהעובדים במדינה. עובד המועסק במפעל חיוני יקבל על כך הודעה ממעסיקו. בשעת חירום ניתן למפעל כזה צו גיוס קיבוצי, המחייב את עובדי המפעל להתייצב לעבודה, כאשר גילם הוא  מגיל 16 שנה ועד לגיל פרישה, שהוא כעת 67 שנים לגברים, 62 שנים לנשים.

עובדים במפעל חיוני נדרשים להתייצב לעבודה בשעת חירום, ואינם זכאים לקחת חופשה בתקופה זו. בין העובד למעביד מתקיימים יחסי עובד-מעביד על כל המשתמע מכך, אך לא  יחולו הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. אחת התוצאות הנובעות מכך: בשעת חירום מותר להעסיק עובדים במפעל חיוני גם בשבת ובחג, ומוסרת ההגבלה על מספר השעות הנוספות שהעובד נדרש לעבוד.

עובדים של מפעל חיוני חייבים להתייצב לעבודתם מכוח החוק, להבדיל מעובדיו של מפעל שאינו חיוני, שחובה זו חלה עליהם רק מכוח חוזה העבודה. הבדל זה מבטיח תפעול חלק יותר של המפעל, במיוחד בימים שבהם עלולים העובדים לבחור להיעדר מעבודתם עקב בעיות של זמן החירום. בשעת חירום לא יחולו במפעל חיוני הוראותיהם של אחדים מדיני העבודה, ובפרט חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק עבודת נשים. שינוי זה מגמיש את תנאי העבודה, ומאפשר למעסיק להתאימם לצורכי המפעל המיוחדים בשעת חירום, כגון העסקת עובדים גם בשבת ובחג, ועבודת שעות נוספות ללא הגבלה.

בעת שעובד במפעל חיוני נמצא בשירות מילואים פעיל, הוא פטור מלהתייצב לעבודה, גם אם נקרא לכך כעובד במפעל חיוני.

אם המפעל שאתה עובד בו אינו בגדר "מפעל חיוני", תקבל גמול שעות נוספות וגמול משמרות כמקובל במקום עבודתך. אם המפעל שאתה עובד בו הוא מפעל חיוני, הרי בשעת חירום לא חלות עליך הוראותיו של חוק שעות עבודה ומנוחה, כלומר המעביד פטור מלשלם גמול שעות נוספות (אלא אם חלה עליו חובה זו ממקור אחר, כגון הסכם קיבוצי). יחד עם זאת, סביר שהמעביד לא ינצל פטור זה, וישלם גמול שעות נוספות וגמול משמרות כמקובל.

הזכות להיעדר מחמת מחלה, זכות הנתונה לכל עובד במצב רגיל, אינה נתונה לעובד במפעל חיוני בשעת חירום. למעסיק נתונה הסמכות לאשר היעדרות כזו או לשלול אותה. עובד המבקש להיעדר מחמת מחלה ולא קיבל אישור ממעבידו יכול לבקש בדיקה רפואית בפני רופא שמונה לכך על-ידי משרד הכלכלה, ורק לרופא זה יש סמכות לפטור את העובד מעבודה עקב מצב בריאותו.

החובה להתייצב לעבודה במפעל חיוני אינה חלה על אישה הנמצאת בהריון או בשנה שלאחר לידה. בקריאה להתייצבות לעבודה של אם לילדים הנמצאים בטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לה.

בסעיף 3(ג) לחוק שירות עבודה בשעת חירום נאמר: "בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם".
בהתאם לכך, אין חובה פורמלית להתחשבות של המעביד בעובד שהוא אב לילדים, אפילו כאשר מדובר באב שהוא הורה יחיד! מאידך, יש חובה להתחשבות באם, גם כאשר תפקידה חיוני מזה של בעלה. זה חוק פגום, ואני מקווה שהמעסיקים יגלו את הגמישות המתבקשת. לשר הכלכלה נתונה סמכות להעניק הקלות נוספות מהחובה שמטיל חוק שירות עבודה בשעת חירום, ואולי במימוש סמכותו זו יתחשב גם באבות.

חוק שירות עבודה בשעת חירום הוא אכן חוק נוקשה למדי, אך קשה להתווכח עם תכונה זו בהתחשב בסיטואציה שאתה בא חוק זה להתמודד. בחוק יש בכל זאת פתח מילוט למצבים שבהם העובד אינו יכול לשאת את הוראות החוק. כוונתי לוועדות שירות העבודה הפועלות במסגרת משרד הכלכלה, ובפניהן ניתן להגיש ערר על כל הוראה שאדם רואה עצמו נפגע ממנה. הגשת ערר אינה פוטרת את העובד מלקיים את הוראות החוק. החוק מותיר שיקול דעת למעביד, שבסמכותו להורות לעובד מתי להתייצב לעבודה, וניתן לקוות שהמעביד יפעיל את שיקול דעתו במקרים שטובת המפעל וטובת העובד מצדיקות היעדרות של העובד בשעת החירום.

ההנחיות לתחזוקת המקלט או המרחב המוגן במקום העבודה ניתנות על-ידי פיקוד העורף. מקום העבודה נדרש למיגון סביר, כגון מקלט או מרחב מוגן, ולא ליותר מכך. מקלט כימי וביולוגי חורג מדרישות המיגון המקובלות. המעביד אינו חייב להתקין מערכות טיהור אוויר למקלטים ("תיבת נח").