שאלות נפוצות

בתקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ"ו-1986, נקבע "במקום עבודה בו עובדים במשמרות יספק המעביד לעובדת בלילה  אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו במידה ואין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים". בהתאם לכך, בשעה שהאוטובוסים אינם פועלים, על המעסיק לממן לעובדת את מלוא מחירה של הנסיעה במונית לביתה, ואף לגלם את המסים החלים על תשלום זה. נעיר שתקנות אלה חלות רק על נשים. על גברים ונשים כאחד חלים ההסכם הקיבוצי הכללי בעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, וצו הרחבה שהוציא שר העבודה להסכם זה, שבהם נאמר: "הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי".

ההבחנה שעושה המעסיק בין נסיעה עירונית לנסיעה בינעירונית אינה תקינה, משום שאין הבחנה כזו בצו ההרחבה העוסק בהחזר הוצאות נסיעה. יחד עם זאת, יש לשים לב שבצו נקבעה תקרה לגובה ההחזר היומי, והיא (החל מפברואר 2016) 22.60 שקל ליום, כך שלמעשה ייתכן שמעסיקך אינו מקפח אותך.

הזכאות להחזר הוצאות נסיעה אינה תלויה בקיומן של הוצאות בפועל, אלא בקיומו של צורך בנסיעה בתחבורה ציבורית, בהתאם למרחק של מקום המגורים ממקום העבודה. לפיכך אתה זכאי להחזר הוצאות נסיעה בהתאם לתעריף הנסיעה בתחבורה ציבורית. המעסיק פטור מלשלם הוצאות נסיעה רק כאשר הוא מארגן בעצמו את הסעת העובד למקום העובדה ובחזרה.

החל משנת 1977 ניתנת לכל תושבי ישראל רבע נקודת זיכוי ממס הכנסה, שאמורה לתת מענה לשאלתך. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: "היות ולא ניתן מבחינה מנהלית לבדוק אצל כל המפרנסים מי עמד בהוצאה ומה סכומה, מוצע להעניק רבע נקודת זיכוי בשל נסיעה לעבודה לכל הנישומים. גובה הסכום נקבע לפי ממוצע של ההוצאות בתחבורה הציבורית". מי שהוצאות הנסיעה שלו גבוהות יתקשה למצוא נחמה בדברי הסבר אלה, אך זה החוק.

הוצאות החזקת רכב משולמות לעובדים לא מכוח חוק, אלא על-פי הסכם אישי או הסכם אחר במקום העבודה. אם לא חל עליך הסכם כזה, אינך זכאי להוצאות החזקת רכב. אתה זכאי להחזר הוצאות נסיעה, בהתאם לתעריף הנסיעה בתחבורה הציבורית מביתך למקום עבודתך, גם כאשר אתה מגיע לעבודה ברכבך הפרטי.

נסיעה כזו היא למעשה הוצאה של המעסיק, שהרי הצורך להסיעך לפגישה עסקית הוא צורך שלו, במסגרת ניהול העסק. מטעמי נוחות אתה משלם לנהג המונית מכיסך, במקום לבקשו לשלוח חשבונית למעסיק, אך מעשה זה אינו משנה את מהות ההוצאה. לפיכך החזר הוצאה זו כלל אינו נחשב למשכורת, גם כאשר הכלי המשמש לכך הוא תלוש המשכורת, ואינו חייב במס.

כעיקרון תשלום החזר הוצאות טלפון חייב במס ככל תשלום אחר. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) מתחשבות בעובדים מסוגך ומעניקות פטור ממס להחזר הוצאות בגין שיחות טלפון לחו"ל שקיים העובד מביתו לצורך עבודתו. הפטור ממס ניתן בתנאי שלגבי כל שיחה לחו"ל רושם העובד את פרטיה: תאריך, שעה, יעד, משך השיחה, נושאה ומחירה המשוער. חשבונות הטלפון המפורטים של ספקי השיחות הבינלאומיות מאפשרים עמידה בדרישה זו.

אין חובה מפורשת על המעסיק להחזיר לך הוצאות אלה, בפרט כאשר אינו יודע את גובהן המדויק, אך בוודאי יהיה זה נבון מצדו לפצות אותך על כך בדרך כלשהי.

שאלת הרכיבים הנכללים בשכר שלפיו מחושבים פיצויי הפיטורים נדונה פעמים רבות מספור בבתי הדין לעבודה, משום שפעמים רבות מתעוררים חילוקי דעות מהותיים וכנים בשאלה זו. העיקרון שהתגבש בפסקי דין אלה הוא שרכיבים הנכללים בשכר היסוד של העובד, במשמעותו הרחבה של מושג זה, כלומר רכיבים המשולמים לעבוד בעד עבודתו הרגילה, ללא תנאי נוסף, נכללים בשכר שלפיו מחושבים פיצויי הפיטורים, ואילו תוספות הניתנות רק בהתקיים תנאי מסוים, אף אם תנאי זה מתקיים תמיד במקרהו של עובד מסוים, אינן נכללות בשכר שלפיו מחושבים פיצויי הפיטורים.

בהתאם לעיקרון זה, תשלומי החזר הוצאות אינם נכללים בשכר שלפיו מחושבים פיצויי הפיטורים. השתתפות בהחזקת טלפון, למשל, משולמת לעובד בזכות הטלפון שיש לו ומאפשר למעסיקו ליצור אתו קשר גם כאשר העובד אינו נמצא במקום העבודה. אם יוכיח העובד ששמו של רכיב החזר הוצאות מהווה פיקציה שאינה מעוגנת במציאות, יהפוך רכיב זה לחלק מהשכר שלפיו מחושבים פיצויי הפיטורים. כך, למשל, יכול העובד להוכיח שתשלום החזקת רכב משולם לו אף שאין רכב בבעלותו. במקרה כזה ייכלל רכיב החזר ההוצאות בשכר שלפיו מחושבים פיצויי הפיטורים, משום שהקובע בעניין זה הוא מהותו של הרכיב ולא שמו.