"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו" (סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות). כישורים שרכש העובד במהלך עבודתו אינם בגדר סוד מסחרי (סעיף 7 לחוק עוולות מסחריות).

לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות לדון בתובענה העוסקת בגזל סוד מסחרי ונובעת מיחסי עובד-מעביד או מחוזה ליצירת יחסי עובד-מעביד, גם לפני שנוצרו או לאחר שהסתיימו.

בהסכם קיבוצי כללי - תקנון עבודה, שנחתם בין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית, נאמר:
העובד חייב לשמור על סודות המפעל ואסור לו לגלותם.
הביטוי "לגלות" פירושו במישרין או בעקיפין.
כסודות המפעל יש לראות:
א. סודות שאדם סביר יכול להבין שגילויים עלול להביא נזק למפעל.
ב. כל נושא בתחום טכני ו/או מסחרי שההנהלה תביא לידיעת העובדים בתור סודיים.
ג. כל הסודות שהוגדרו כסודות בחוקי המדינה.
העונש על הפרת חובה זו עלול להגיע עד לידי פיטורים בלא פיצויי פיטורים ובלא הודעה מוקדמת, וכן חיוב העובד במתן פיצוי למעבידו.

שופט בית המשפט העליון, אהרן ברק, קבע בעניין זה:

על עובד מוטלת חובה, הנגזרת מיחסי האמון שבינו לבין מעבידו והמעוגנת בחוזה עם מעבידו ובצורך לבצע חוזה בתום לב, לשמור על סודות עסקיים של המעביד, לא לנצלם לצרכיו הוא או לצורכי זולתו ולא לגלותם אלא ברשות המעביד. (בג"ץ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(4) 702)

בתובענה להגבלת עבודתו של עובד, המוגשת לאחר תום יחסי עובד-מעביד ועילתה פגיעה בסוד מסחרי של המעביד לשעבר, נדרש בית הדין למצוא את האיזון בין חובתו של העובד שלא לפגוע בסוד מסחרי של מעסיקו ובין זכותו של העובד לחופש העיסוק.

שופטת בית המשפט העליון, טובה שטרסברג-כהן, אמרה בעניין זה:

יש לתת את הדעת לאינטרס הציבורי להצבת נורמה של התנהגות המאופיינת בהגינות ובתום לב. בעיקרון, מחייב איזון כזה כי עובד שפרש ממקום העבודה, ישמור על הסודות המסחריים של מעבידו הקודם, יקיים את חובת האמון שלו כלפיו ולא יתעשר על חשבונו שלא כדין. (ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ נ' כרמקס בע"מ, פ"ד נא(3) 421)