צורת התקשרות לביצוע עבודה, שבמסגרתה לא נקשרים יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. משתתף חופשי תורם שעות מעטות בשבוע לביצוע משימה מוגדרת, כגון השתתפות בתוכנית רדיו או במופע בידור, או כתיבת טור בעיתון. השתלבותו של משתתף חופשי בפעילות של מקבל העבודה פחותה מזו של עובד, והוא חופשי יותר לקבוע את זמני עבודתו ואת תוכנה. לעתים מקבל המשתתף החופשי תמורה לפי כמות התוצרת שהוא מספק, ולא לפי הזמן שהשקיע. עיתונאי העובד כפרילנסר, למשל, מקבל תשלום בעד כל מאמר שהוא מספק. השתלבותו של משתתף חופשי בפעילות של מקבל העבודה גדולה מזו של עצמאי.

השאלה האם מבצע עבודה הוא בגדר משתתף חופשי או בגדר עובד הובאה פעמים אחדות בפני בית הדין לעבודה. בפסק דין העוסק בסוגיה זו (בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה וגדעון אנגל, פ"ד נ(4) 628) נקבעו ארבעה קריטריונים להבחנה בין משתתף חופשי לבין עובד:

• המבנה הארגוני-כלכלי של העסק: עובד נמנה על גרעין הקבע של העסק, ואילו משתתף חופשי רק משלים את פעולתם של העובדים.
• סוג התפקיד: בסיס ההתקשרות עם משתתף חופשי נעוץ בכישוריו המיוחדים או במוניטין שצבר, מאפיינים הנותנים לו כוח מיקוח שיימנע את קיפוחו.
• החובה לעמוד לרשות המעביד בעתות כוננות: עובד חייב לעמוד לרשות מעסיקו בזמני כוננות, ואילו משתתף חופשי אינו חייב בכך.
• משך הקשר, רציפותו וסדירותו: משקלם המצטבר של סממנים אלה מעיד על מידת המחויבות והתלות שבין המועסק למעסיק.