עוזרת בית – זכויות וחובות

בין עוזרת בית ובין בעלי הבית שבו היא עובדת מתקיימים בדרך כלל יחסי עובד-מעביד. יחסים אלה אינם מתקיימים כאשר העובדת נשלחת לעבודתה על-ידי קבלן כוח אדם (או קבלן שירות), שהוא מעסיקהּ. יחסי עובד-מעביד מתקיימים גם כאשר העובדת עובדת שעות מעטות בשבוע וגם כאשר היא עובדת זרה. מעצם קיומם של יחסי עובד-מעביד נגזרות זכויותיה וחובותיה של העובדת (וכמובן גם של העובד, אלא שבמצב השגרתי בענף זה מדובר בעובדת) וחובותיהם של מעסיקיה.

ההתקשרות עם עוזרת הבית היא כעובדת לפי שעות (כאשר מדובר בעזרה בניקיון הבית או בבישול, המתבצעת שעות מעטות בשבוע), או כעובדת חודשית (כאשר מדובר במטפלת לתינוק או במי שנותנת טיפול סיעודי רצוף לקשיש). לאופי ההתקשרות השפעה מסוימת על זכויות העוזרת. זכויות וחובות אלה נובעים ממקורות אחדים, המפורטים להלן.

דיני העבודה
דיני העבודה מעניקים גם לעוזרת בית את ההגנה שלה זוכה כל עובד, ובכלל זה:

• שכר מינימום: שכר המינימום לשעה (בינואר 2017) הוא 26.88 שקל, ולחודש (במשרה מלאה) 5,000 שקל.
• חופשה שנתית: בעד כל אחת מחמש שנות העבודה הראשונות זכאית העוזרת ל-16 ימים קלנדריים של חופשה, שפירושם המעשי הוא 16 ימים קלנדריים שבהם לא תעבוד אך תקבל את השכר המגיע לה בעד ימי עבודתה הנכללים בתקופה זו. לעובדת המועסקת 5 ימים בשבוע יש בתקופה זו 12 ימי עבודה, שבהם היא זכאית להיות בחופשה ולקבל שכר. מכסת החופשה עולה עם הוותק במקום העבודה, עד למקסימום של ארבעה שבועות בשנה בעד שנת העבודה הארבע-עשרה ואילך.
• דמי מחלה: כל חודש עבודה במשרה מלאה מעניק לעובדת זכות ליום וחצי של מחלה. בעד יום המחלה הראשון אין העובדת זכאית לתשלום, בעד יום המחלה השני והשלישי התשלום הוא בגובה 50% מהשכר הרגיל, ובעד יום המחלה הרביעי ואילך – מלוא השכר הרגיל. תקופת המחלה נמדדת החל מיום המחלה הראשון, שהוא לא בהכרח יום עבודה.
• פיצויי פיטורים: מתום שנה לעבודתה של העוזרת היא זכאית, במקרה של פיטורים, לפיצויי פיטורים בגובה משכורת חודש לכל שנת עבודה, בהתאם למשכורתה האחרונה. אם במהלך תקופת העבודה חלו שינויים בהיקף המשרה, יש להביאם בחשבון בעת חישוב הפיצויים. יש לזכור שחלק מפיצויי הפיטורים כבר הופקדו בקופת גמל על שם העובדת, כך שבמקרה של פיטורים (או זכאות לפיצויי פיטורים מסיבה אחרת), יש לשלם רק את השלמת הפיצויים.
• הודעה מוקדמת: העובדת זכאית להודעה מוקדמת לפיטורים, ומעסיקה זכאי להודעה מוקדמת להתפטרות. משך ההודעה המוקדמת מתחיל ביום בגין כל חודש עבודה בששת החודשים הראשונים, ועד למקסימום של חודש הודעה מוקדמת, בהתאם לוותק של העובדת. בתוך מסגרת זו, הכללים לעובדת יומית שונים מאלה החלים על עובדת חודשית.
• תלוש משכורת: חוק הגנת השכר, המחייב את המעסיק לתת תלוש משכורת לעובד, פוטר מחובה זו מעסיק של עובד במשק בית.

צווי הרחבה
צווי הרחבה, שהוציא שר העבודה והרווחה וחלים על כל העובדים בישראל, חלים גם על עובדות במשק בית. צווים אלה מקנים את הזכויות הבאות:

• החזר הוצאות נסיעה למקום העבודה ובחזרה: ההחזר הוא בהתאם למחיר הנסיעה, עד לתקרה שהיא, החל מ-1 בפברואר 2016, 22.60 שקל ליום (ללא תלות במספר שעות העבודה באותו יום).
• דמי הבראה: מספר ימי ההבראה תלוי בוותק במקום העבודה, החל מ-5 ימים בעד שנת העבודה הראשונה ועד 10 ימים בעד שנת העבודה העשרים ואילך. התעריף ליום הבראה הוא 378 שקל (ביולי 2017). זכות זו היא בעד משרה מלאה (43 שעות בשבוע), ובעד משרה חלקית יש לשלם באופן יחסי.
• ביטוח פנסיוני: שיעורי הניכוי וההפרשה לביטוח פנסיוני החל משנת 2017 הם: 6% ניכוי מהעובד, 6.5% הפרשת המעסיק לתגמולים, 6% הפרשת המעסיק לפיצויי פיטורים. אם לעובד לא היה ביטוח פנסיוני קודם שהתחיל לעבוד, זכות זו חלה לאחר שישה חודשי עבודה; אם לעובד יש ביטוח פנסיוני קודם, זכות זו חלה לאחר שלושה חודשי עבודה, למפרע מתחילת העבודה.
• תוספת יוקר: בהתאם לכללים החלים על כל העובדים.

חוזה העבודה האישי
הנושאים העיקריים שנקבעים בחוזה העבודה האישי עם העובדת הם גובה שכרה ומהות עבודתה.


חוק הביטוח הלאומי
על המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות (בשיעור מופחת) בגין עוזרת הבית שהוא מעסיק. לקיום חובה זו חשיבות גדולה במיוחד כאשר העובדת תובעת גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, עקב פגיעה בעבודה, לידה וכדומה. כדי לקיים חובה זו על המעסיק להודיע למוסד לביטוח לאומי על העסקתה של עובדת במשק בית, ובעקבות זאת ישלח לו המוסד אחת לרבעון (בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר) פנקס תשלומים ובו כללי החישוב של דמי הביטוח המגיעים, בהתאם למאפייני העובדת. בעד עובדת שהיא תושבת ישראל בגיל 18 עד גיל פרישה דמי הביטוח הם בשיעור 7.25% מהשכר. המעסיק רשאי לנכות מהעובדת 2% משכרה למטרה זו (ספק אם יש מעסיקים המנצלים רשות זו). ראו: עובד במשק בית ומעסיקו, באתר המוסד לביטוח לאומי.


מס הכנסה
חובת ניכוי מס הכנסה במקור, שחלה על מעסיקים, אינה חלה על מי שמעסיק עובדת במשק ביתו הפרטי במשך פחות מ-18 יום בחודש. על משכורת המשולמת בעד עבודה של 18 יום בחודש ויותר חלה חובת ניכוי במקור, כלומר המעסיק חייב לחשב את סכום מס ההכנסה החל על העובדת, לנכות אותו משכרה ולהעבירו לפקיד השומה. במקרים רבים גובה המס המחושב הוא אפס, משום שלתושבת ישראל ללא ילדים סף המס (השכר המינימלי שממנו משולם מס הכנסה) הוא 5,912 שקל לחודש (בשנת 2017).
כאשר העוזרת היא עובדת זרה, חובת הניכוי במקור חלה בכל מקרה (למעט כאשר היא מועסקת כדין במתן טיפול סיעודי), גם אם היא עובדת שעות מעטות מאוד (אם כי במקרה זה גובה המס הוא 0). בנוסף לכך, כאשר עוזרת הבית היא עובדת זרה, בין אם היא מועסקת כחוק ובין אם היא מועסקת באופן לא חוקי, יש לשלם בגינה היטל בגובה 20% משכרה. פטור מהיטל זה שכרו של עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי.