חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969

תיקון מספר 3 (15 בפברואר 1999) ס"ח 1704: סעיף 1א.
תיקון מספר 4 (17 במאי 2001) ס"ח 1788: סעיף 1ב.

1. גמלאות ותשלומים אחרים

   לנושאי המשרה המפורטים בתוספת ולשאיריהם ישולמו, מאוצר המדינה גמלאות
   ותשלומים אחרים נוספים כפי שייקבע בהחלטות הכנסת והיא רשאית להסמיך לכך
   ועדה מועדותיה.

1א. פנסיה צוברת

    (א) על אף האמור בסעיף 1, לא ישולמו גמלאות מאוצר המדינה לנושאי משרה
        כאמור בו שהחלו בכהונתם לאחר יום כ"ט באייר התשנ"ט (15 במאי 1999)
        (להלן - היום הקובע) ולשאיריהם, וזכויותיהם לגמלה יבוטחו בקופת גמל
        כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה; הוראה זו תחול גם על חברי כנסת
        ועל שרים שהחלו בכהונתם לפני היום הקובע ונבחרו או מונו לתקופת
        כהונה נוספת לאחר תקופה העולה על שנה שבה לא כיהנו כחברי כנסת או
        כשרים, וזאת לגבי תקופת הכהונה הנוספת האמורה ואילך.

    (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על מי שערב תחילת כהונתו כנושא משרה
        היה מועסק בשירות המדינה ולגבי העסקתו זו חלו הוראות חוק שירות
        המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות),
        לענין תשלום קצבה מאוצר המדינה, אלא אם כן ביקש, בתוך שנה ממועד
        תחילת תקופת כהונתו, שזכויותיו יבוטחו בקופת גמל כאמור בסעיף קטן
        (א).

    (ג) על נושא משרה כאמור בסעיף קטן (ב) תחול ההחלטה שנתקבלה לפי סעיף 1
        לגבי אותו סוג של משרה (להלן - ההחלטה), בכפוף לשינויים האלה:

        (1) שיעור הקצבה של נושא משרה כאמור לגבי תקופת כהונתו כנושא משרה,
            יחושב לפי מספר שנות כהונתו במשרה כפול השיעור השנתי שלפיו
            היתה מחושבת קצבתו אילו פרש לפי חוק הגמלאות בתנאי העסקתו
            הקודמים;

        (2) הפחתת קצבה של נושא משרה בשל הכנסה מקצבה אחרת כאמור בהחלטה,
            תיעשה באופן שיופחת מהקצבה כל סכום שבו עולה אותה קצבה בצירוף
            הקצבה האחרת על %70 מהמשכורת הקובעת לפי ההחלטה.

1ב. הוראות לענין חבר הכנסת שחברותו בכנסת הושעתה

    ועדת הכנסת רשאית לקבוע הוראות בדבר גמלאות ותשלומים אחרים נוספים
    לענין חבר הכנסת הזכאי לגמלאות ולתשלומים אחרים נוספים מאוצר המדינה
    לפי חוק זה, שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 32ב לחוק-יסוד: הכנסת,
    ולענין שאיריו.

2. טובות הנאה אחרות והיוון

   בהחלטה לפי סעיף 1 מותר לקבוע כי -

   (1) לנושאי המשרה או לשאירים יינתנו, בנוסף לגמלאות ולתשלומים האחרים
       המשתלמים לאחר תקופת הכהונה, גם טובת הנאה או שירות שייקבעו;

   (2) הזכות לגמלאות, לתשלומים אחרים, לטובת הנאה או לשירות ושיעוריהם
       ייקבעו בהתחשב בתפקיד שמילא נושא המשרה, בדרגתו, בתקופת שירותו, או
       בכל גורם אחר שייקבע;

   (3) מותר, בתנאים שייקבעו, להוון אותו חלק מהגמלאות, כפי שייקבע,
       המגיעות לזכאי;

   (4) לצורך חישוב הזכות לגמלה ושיעורה מותר לצרף לתקופת הכהונה באותה שעה
       תקופת כהונה קודמת אחרת, כולה או מקצתה, במדינה או באחד ממוסדותיה
       או מפעליה, או ברשויות או במוסדות אחרים שייקבעו, והכל בתנאים
       שייקבעו;

   (5) מגמלה המשתלמת ינוכו סכומים שהזכאי לגמלה מקבל כמשכורת או כגמלה
       מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 28 לחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט"ו
       -1955;

   (6) הגמלה המשתלמת לשאירים שאינם סמוכים על שולחן אחד תחולק בדרך שתיקבע

   (7) התשלומים, טובת ההנאה או השירות יהיו פטורים כולם או מקצתם ממס
       המוטל על ההכנסה.

2א. עדיפות הוראות

    קביעה בהחלטה על פי סעיף 1 ינהגו על פיה על אף האמור בחוק שירות המדינה
    (גימלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970, או בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה
    לישראל (גמלאות), התשי"ד-1954.

3. שינוי התוספות

   הכנסת רשאית בהחלטה להוסיף על נושאי המשרות המפורטים בתוספת או לגרוע
   ממנה.

4. פרסום החלטות

   החלטות לפי סעיפים 1 ו-3 יפורסמו ברשומות.

4א. ערעור

    (א) על החלטתו של מי שנקבע בתקנות על פי סעיף 8 כממונה על הגימלאות,
        בדבר מתן גמלה או תשלום אחר לפי חוק זה, רשאי הרואה את עצמו מקופח
        על ידי ההחלטה לערער לפני נשיא בית המשפט העליון; הנשיא רשאי
        להכריע בערעור בעצמו או להעבירו להכרעתו של ממלא מקומו.

    (ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף זה
        ואת סדרי הדין בו.

4ב. תביעות נגד צד שלישי

    (א) היה המקרה שחייב את אוצר המדינה בתשלום גמלה לפי חוק זה משמש עילה
        גם לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין
        (נוסח חדש)(להלן-פקודת הנזיקין) או חוק פיצויים לנפגעי תאונות
        דרכים, התשל"ח-1975, (להלן-חוק תאונות דרכים), רשאי אוצר המדינה
        לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם, עד
        שיעור הפיצויים שחייב בהם הצד השלישי.

    (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולעשות כל פעולה סבירה
        כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל
        פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע בעד
        מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סעיף זה, או לא עשה את המוטל
        עליו לפיו, רשאי מי שממונה על מתן הגמלה לפי חוק זה לשלול ממנו את
        הזכות לגמלה, כולה או מקצתה.

    (ג) (1) היה אוצר המדינה חייב בפיצויים האמורים, הברירה בידי הזכאי
            לבחור בגמלה או בפיצויים.

        (2) הגיש הזכאי תובענה לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק תאונות דרכים
            נגד המדינה, תהיה הברירה כאמור בפסקה (1) בידי הזכאי עד לאחר
            מתן פסק דין שאין עליו ערעור, ובפסק הדין שיש עליו ערעור ולא
            הוגש - עד לאחר תום תקופת הערעור.

    (ד) לענין סעיף 86 לפקודת הנזיקין רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה.

    (ה) שיטת ההיוון של קצבאות שנקבעה לפי סעיף 8(ב)(3), כוחה יפה גם לענין
        סעיף זה.

5. ביטולים

   בטלים -

   (1) חוק גמלאות לשרים, התשי"ז-1957;

   (2) חוק גמלאות לחברי הכנסת, התשי"ח-1958.

6. תיקון חוקים שונים

   (א) בסעיף 16 לחוק-יסוד: נשיא המדינה יימחקו המלים "או אחריה, לרבות אלה
       שישולמו לשאיריו".

   (ב) בסעיף 4א לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב), יימחקו המלים
       "או אחריה, לרבות אלה שישולמו לשאיריו לאחר מותו".

   (ג) בסעיף 18 לחוק השופטים, התשי"ג-1953, יימחקו המלים "או אחריה, לרבות
       אלה שישולמו לתלויים לאחר מותו".

   (ד) בסעיף 17 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, יימחקו המלים "או אחריה, לרבות
       אלה שישולמו לתלויים בו לאחר מותו".

   (ה) בסעיף 14 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961, יימחקו המלים "או אחריה, לרבות
       אלה שישולמו" לתלויים בו לאחר מותו".

   (ו) בסעיף 20 לחוק בתי הדין הדרוזים, התשכ"ג-1963, יימחקו המלים "או
       אחריה, לרבות אלה שישולמו לתלויים בו לאחר מותו".

   (ז) בסעיף 14 לחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, יימחקו המלים "ועדת הכספים
       של הכנסת תקבע את הגמלאות שישולמו לנגיד ולמשנה עם פרישה מהתפקיד
       ולשאיריהם לאחר פטירה".

   (ח) החוק לקביעת משכורתם של נשיא המדינה, חברי הממשלה והרבנים הראשיים
       לישראל, התשי"א-1950, לא יחול עוד על גמלתו של רב ראשי ושאיריו.

7. שמירת זכויות

   (א) אין בחוק זה ובהחלטות שיתקבלו על פיו כדי לגרוע מזכות שנרכשה או
       נולדה לפי החוקים המפורטים בסעיפים 5 ו-6.

   (ב) כל עוד לא ייקבע אחרת בהחלטה על פי סעיף 1 ישולמו גמלאות לזכאים להם
       על פי החוקים המפורטים בסעיפים 5 ו-6.

8. ביצוע ותקנות

   (א) הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה.

   (ב) שר האוצר יהיה רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל
       ענין הנוגע לביצועו של חוק זה, ובין היתר -

       (1) סדרי הגשת תביעות לגמלאות;

       (2) סדרי תשלום ומועדם;

       (3) שיטת ההיוון של קצבאות;

       (4) תשלום גמלה שלא לידי הזכאי לה.

9. תחילה

   תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.

התוספת
(סעיף 1)

נשיא המדינה                            מבקר המדינה

שר נגיד בנק ישראל ומשנהו

חבר-הכנסת דיין

שופט קאדי

רב ראשי קאדי מד'הב

החלטות בכנסת השמינית בדבר הסמכת ועדת הכספים

החלטה בדבר הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של נשיא המדינה
------------------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 16 לחוק-יסוד: נשיא המדינה, מסמיכה הכנסת את ועדת הכספים לקבוע
את משכורתו של נשיא המדינה והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו.

החלטה בדבר הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתם של שרים וסגני שרים
----------------------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 37 לחוק-יסוד: הממשלה, מטילה הכנסת על ועדת הכספים לקבוע את
השכר והתשלומים האחרים לשרים ולסגני השרים.

החלטה בדבר הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של דיין
-----------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 17 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, מסמיכה הכנסת את ועדת הכספים
לקבוע את משכורתו של דיין והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו.

החלטה בדבר הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של מבקר המדינה
------------------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 4א לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב), מסמיכה הכנסת
את ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של מבקר המדינה והתשלומים האחרים שישולמו
לו בתקופת כהונתו.

החלטה בדבר הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של קאדי
-----------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 14 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961, מסמיכה הכנסת את ועדת הכספים
לקבוע את משכורתו של קאדי והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו.

החלטה בדבר הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של קאדי מד'הב
-----------------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 20 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962, מסמיכה הכנסת
את ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של קאדי מד'הב והתשלומים האחרים שישולמו
לו בתקופת כהונתו.

החלטה בדבר הסמכת ועדת הכספים לקבוע את משכורתו של שופט תעבורה
------------------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 26(3) לפקודת התעבורה, מסמיכה הכנסת את ועדת הכספים לקבוע את
משכורתו של שופט תעבורה ותשלומים אחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו.
הסמכת ועדת הכספים לקבוע גימלאות ותשלומים אחרים לנושאי משרה ברשויות
השלטון.

בתוקף סמכותה לפי סעיף 1 לחוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-
1969, מסמיכה הכנסת את ועדת הכספים לקבוע את הגימלאות והתשלומים האחרים
הנוספים שישולמו לנושאי המשרה המפורטים להלן ולשאיריהם, ואלה נושאי המשרה:
נשיא המדינה; שר; שופט; רב ראשי; נגיד בנק ישראל; דיין; קאדי; קאדי מד'הב.

הסמכת ועדת הכספים לקבוע משכורתיהם של שופטים לפי חוק-יסוד: השפיטה
----------------------------------------------------------------

בהתאם לסעיף 10(א) לחוק יסוד: השפיטה, מסמיכה הכנסת את ועדת הכספים לקבוע
משכורותיהם של שופטים ותשלומים אחרים שישולמו להם בתקופת כהונתם.

הסמכת ועדת הכספים לקבוע גימלאות ותשלומים אחרים למשנה לנגיד בנק ישראל
לפי חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969
--------------------------------------------------------------------

בתוקף סמכותה לפי סעיף 1 לחוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט
-1969, מסמיכה הכנסת את ועדת הכספים לקבוע את הגימלאות והתשלומים האחרים
הנוספיםם שישולמו למשנה לנגיד בנק ישראל.

תחילתה של הסמכה זו ביום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981).

הסמכת ועדת הכספים לקבוע גימלאות ותשלומים אחרים לנושאי משרה ברשויות
השלטון מיום כ"א באייר התשל"ד (13 במאי 1974), תתוקן בהתאם.

החלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ"ב-1982

בתוקף הסמכות לפי סעיף 16 לחוק-יסוד: נשיא המדינה, מחליטה ועדת הכספים של
הכנסת לאמור:

1. משכורת

   לנשיא המדינה תשולם משכורת של 22,947 שקלים חדשים לחודש.

2. תוספת יוקר

   לנשיא המדינה תשולם תוספת יוקר בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי
   עובדי המדינה.

3. הצמדה לשכר הממוצע

   (א) בסעיף זה -

       "המשכורת הכוללת" - המשכורת בצירוף תוספת היוקר;

       "השכר הממוצע" - כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב),
                          התשכ"ח-1968.

   (ב) חל שינוי בשכר הממוצע ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר או ב-1
       בינואר לעומת שיעורו שלושה חדשים קודם לכן, תשתנה מאותו מועד
       משכורתו של נשיא המדינה כך שמשכורתו הכוללת תשוב ותעלה על השכר
       הממוצע באותו יחס שבו עלתה עליו שלושה חדשים קודם לכן.

   (ג) סכום שהשתנה לפי סעיף זה יעוגל לשקל החדש הקרוב.

   (ד) יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הועדה על המשכורת כפי
       שהשתנתה לפי סעיף זה.

4. מעון, שירותים רפואיים והבראה

   (א) המדינה תעמוד לרשות המדינה מעון בירושלים; מעונו של נשיא המדינה
       בירושלים ומחוצה לה ינוהל על חשבון אוצר המדינה.

   (ב) המדינה תכסה את הוצאות האישפוז והשירותים הרפואיים שנשיא המדינה,
       בן-זוגו וילדיו עד גיל 18 זקוקים להם.

   (ג) לנשיא המדינה ישולמו הוצאות הבראה.

5. ביטול

   החלטת משכורת נשיא המדינה, התשמ"א-1981 - בטלה.

6. תחילה

   תחילתה של החלטה זו ביום ה' בניסן התשמ"ב (1 באפריל 1982).

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו),
התשמ"א-1981

תיקון (4 ביולי 1996) ק"ת 5770: סעיף 1.

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-
1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. הגדרה

   בהחלטה זו -

   "משכורת" - משכורת כוללת כהגדרתה בסעיף 3 להלחטת משכורת נשיא המדינה,
               התשמ"ב-1982;

   "שאיר" - (1) מי שהיתה אשת הנשיא ביום מותו; מי שהיתה ידועה בציבור
                   כאשתו וגרה עמו אותה שעה (להלן - אלמנה);

               (2) ילדו של הנשיא, לרבות ילד חורג ונכדו של הנשיא שפרנסתו
                   היתה עליו ביום מותו, כל עוד לא מלאו להם עשרים שנים,
                   או אף שמלאו להם עשרים שנים אך עקב ליקוי גופני או שכלי
                   אינם מסוגלים לכלכל עצמם ואין לכם הכנסה כדי מחייתם.

2. קצבה לנשיא לשעבר

   לנשיא לשעבר תשולם כל ימי חייו קצבה בסכום %70 ממשכורת הנשיא.

3. קצבה לשאירי נשיא

   לשאירים של נשיא ולשאירי נשיא לשעבר תשולם קצבה בסכום %70 ממשכורת הנשיא

4. שירותים רפואיים ואישפוז

   לנשיא לשעבר ולבני משפחתו, לשאירי נשיא ולשאירי נשיא לשעבר יינתנו
   שירותים רפואיים ואישפוז באותם תנאים ובאותו היקף שהיו זכאים להם בעת
   כהונת הנשיא.

5. שירותי טלפון

   (א) נשיא לשעבר, אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר זכאים לטלפון בדירתם והוא
       יותקן על חשבון אוצר המדינה.

   (ב) מי שזכאי לטלפון לפי סעיף קטן (א) לא יחוייב בתשלום בעד החזקת טלפון
       שהותקן בדירתו, מתן שירותים לו וכל יתר התשלומים בקשר אליו.

6. דירת שרד

   (א) נשיא לשעבר, אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר זכאים לדיור בדירת שרד
       נאותה בירושלים.

   (ב) בדירת השרד יכללו גם שירותי הבית ועזרה לניהול משק הבית.

   (ג) מי שזכאי לדירת שדרד בירושלים לפי סעיף קטן (א) רשאי לוותר עליה,
       ואם עשה כן ינוהל מעונו מחוץ לירושלים על חשבון אוצר המדינה.

7. שירותי הסעה

   (א) נשיא לשעבר, אלמנת נשיא ואלמנת נשיא לשעבר יהיו זכאים למכונית צמודה
       עם נהג.

   (ב) מי שזכאי למכונית צמודה על פי סעיף קטן (א) רשאי לוותר עליה, ואם
       עשה כן יהיה זכאי לתשלום בסך 1,750 שקלים חדשים לחודש לכיסוי הוצאות
       נסיעה וכן להחזר הוצאות נוספות לנסיעות מיוחדות לפי חשבון שיגיש.

8. שירותי מזכירות

   נשיא לשעבר זכאי למזכיר פרטי, ללשכה וכן לשירותי מזכירות.

9. קצובה לאירוח

   לנשיא לשעבר תשולם קצובה של 1,100 שקלים לחודש לכיסוי הוצאות אירוח.

10. הצמדה

    הסכומים האמורים בסעיפים 7(ב) ו-9 יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן
    ויתואמו כל אימת שיחול שינוי בתוספת היוקר המשתלמת לעובדי המדינה.

11. פטור ממס הכנסה

    התשלומים, טובות ההנאה והשירותים הניתנים לפי סעיפים 4 עד 9 יהיו
    פטורים מכל מס המוטל על הכנסה.

12. ביטול

    החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו),
    התשל"ז-1976 - בטלה.

החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ"ב-1982

תיקון (16 באפריל 1997) ק"ת 5825: סעיף 3.

בתוקף סמכותה לפי סעיף 37 לחוק-יסוד: הממשלה, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת
לאמור:

1. שכר ראש הממשלה

   לראש הממשלה ישולם שכר יסוד של 13,820 שקלים חדשים לחודש.

2. שכר שרים

   לשר ישולם שכר יסוד של 12,037 שקלים חדשים לחודש.

3. שכר סגן שר

   לסגן שר ישולם שכר יסוד כולל כמשמעותו בסעיף 5, כפי שנקבע לחבר כנסת
   בהחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ"ז-1986.

4. תוספת יוקר

   לראש הממשלה, לשר ולסגן השר תשולם תוספת יוקר בהתאם לכללים ובשיעורים
   הנהוגים לגבי עובדי המדינה.

5. הצמדה לשכר הממוצע

   (א) בסעיף זה -

       "השכר הממוצע" - כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-
                       1968;

       "השכר הכולל" - שכר היסוד בצירוף צתוספת יוקר.

   (ב) חל שינוי בשכר הממוצע ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר או ב-1
       בינואר לעומת שיעורו שלושה חדשים קודם לכן, ישתנה מאותו מועד שכר
       היסוד של האמורים בסעיפים 1, 2, ו-3 כך ששכרם הכולל ישוב ויעלה על
       השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חדשים קודם לכן.

   (ג) הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה ועוגלו לשקל החדש הקרוב.

   (ד) יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי שכר
       היסוד כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (ב).

5א. חופשה

    (א) שר וזגן שר זכאים לחופשה של 26 ימי עבודה בשנה.

    (ב) יתרת חופשה שלא נוצלה ניתנת לצבירה, אך לא יותר מעשרים ימים בשנה
        ולא יותר מששים וחמישה ימים בסך הכל.

    (ג) שר או סגן שר הפורש מכהונתו, תשולם לו תמורת חופשתו הצבורה כפדיון
        חופשה.

    (ד) לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום 26 הימים שלפי סעיף קטן (א)
        ובמקום 20 הימים שלפי סעיף קטן (ב) חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה
        תמימה.

6. מעון לראש הממשלה

   המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון בירושלים; מעונו של ראש הממשלה
   בירושלים ומחוצה לה ינוהל על חשבון אוצר המדינה.

7. דירת שרד ושכירת דירה

   (א) שר החוץ זכאי לדירת שרד בירושלים; שר אחר שמקום מגוריו אינו
       בירושלים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה בירושלים.

   (ב) שר שמרכז משרדו בתל-אביב-יפו ומקום מגוריו רחוק משם יותר מארבעים
       קילומטרים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה במקום שאינו מרוחק כאמור

8. אישפוז ושירותים רפואיים (בטל - התשמ"ו)

9. דמי כלכלה

   (א) לשר ולסגן שר ישולם סכום 1,400 שקלים לחודש לכיסוי הוצאות כלכלה.

   (ב) הסכום האמור צמוד למדד המחירים לצרכן ויתואם - ביחס לעליית המדד
       לעומת שיעורו לחודש אפריל 1981 - כל אימת שחל שינוי בתוספת היוקר
       המשתלמת לעובדי המדינה.

   (ג) הסכומים המוגדלים לפי סעיף זה יעוגלו לשקל הקרוב.

10. ביטול
    החלטת שכר השרים וסגני שרים, התשמ"א-1981 - בטלה.

11. שמירת זכויות

    שר שערב תחילתה של החלטת שכר השרים וסגני שרים, התשל"ח-1978, התגורר
    בדירת שרד, רשאי להמשיך ולהתגורר בה כל עוד הוא מכהן כשר.

12. תחילה

    תחילתו של סעיף 7(ב) ביום א' באב התשמ"א (1 באוגוסט 1981); תחילתו של
    יתר הוראות החלטה זו ביום כ"ו באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981).

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם), התשמ"א-1981

תיקון מספר 2 (18 ביוני 1996) ק"ת 5764: סעיפים 4, 25.
תיקון מספר 3 (4 ביולי 1996) ק"ת 5770: סעיפים 1, 17.
תיקון (12 במרס 1998) ק"ת 5886: ביטול סעיף 6.

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-
1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. הגדרות

   בהחלטה זו -

   "שר לשעבר"- אדם שכיהן כשר וחדל לכהן;

   "זכאי" - שר לשעבר, שאיריו של שר ושאיריו של שר לשעבר;

   "גמלה" - קצבה או מענק, לרבות טובת הנאה או שירות;

   "מענק" - תשלום חד-פעמי;

   "קצבה" - סכום המשתלם מידי חודש;

   "המשכורת הקובעת", לענין חישוב גמלתו של זכאי ביום פלוני
             - סכום המשכורת, בצירוף תוספת יוקר, המגיע באותו יום לשר
               שתפקידו כתפקיד השר לשעבר שמכוחו נתבעת הגמלה;

   "שאיר" - (1) בן זוגו של נפטר;

               (2) ילדו של נפטר, לרבות ילד חורג, ונכדו שפרנסתו היתה עליו
                   בעת פטירתו, אם לא מלאו להם עשרים שנים, או אף שמלאו
                   להם עשרים שנים אך עקב ליקוי גופני או שכלי אינם
                   מסוגלים לכלכל את עצמם, ואין להם הכנסה כדי מחייתם;

               (3) הוריו של נפטר שפרנסתם היתה עליו בעת פטירתו, אם לא
                   השאיר בני משפחה כאמור בפסקאות (1) ו-(2);

               (4) קטינים שהיו תלויים בנפטר בעת פטירתו, אם לא השאיר בני
                   משפחה כאמור בפסקאות (1), (2) ו-(3).

   "בן-זוג" - מי שהיתה אשתו של נפטר בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה
               בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה, וכן לפחות בשלוש השנים
               שקדמו לפטירתו או שנולד להם ילד, או מי שהיה בעלה של נפטרת
               בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה
               שעה וכן לפחות בשלוש השנים שקדמו לפטירתה או שנולד להם ילד.

2. דין אלמן

   לענין החלטה זו - דין אלמן כדין אלמנה.

3. משכורת לשר לשעבר

   משכורתו של שר לשעבר תשולם לו עד סוף החודש שבו חדל לכהן.

4. מצבה לשר לשעבר

   שר לשעבר, שכיהן כשר שנתיים לפחות, תשולם לו כל ימי חייו, מתחילת החודש
   שלאחר החודש שבו שולמה לו המשכורת כאמור בסעיף 3, קצבה בסכום שהוא %2
   מהמשכורת הקובעת כפול מספר שנות כהונתו.

5. קיצבה למי שכיהן כראש ממשלה

   שר לשעבר שכיהן כראש ממשלה שמונה עשר חודשים לפחות, תשולם לו קצבה,
   כאמור בסעיף 4, בשיעור שהיה משתלם לו אילו חדל לכהן בהיותו ראש ממשלה.

6. תוספת לקצבה בשל גיל

   בוטל.

7. חישוב תקופת כהונה לענין הזכות ושיעורה

   בקביעת הזכות לקצבה של שר לשעבר ושיעורה, לענין סעיפים 4 ו-5 יחושבו -

   (1) כל תקופות כהונתו כשר בזמן מן הזמנים - כתקופת כהונה אחת;

   (2) כל תקופות כהונתו כחבר הנהלת הועד הלאומי של כנסת ישראל או כחבר
       ההנהלה של ההסתדרות הציונית העולמית לפני קום המדינה, שקדמו, ללא
       הפסקת הרציפות, לחברותו בממשלה - ככהונת שר במשך ארבע חמישיות מאותה
       תקופה.

8. קצבאות לשר לשעבר בשל כהונה בכנסת

   (א) בקביעת שיעור הקצבה של שר לשעבר תחושב, לפי בחירתו, גם כל תקופת
       חברות בכנסת אשר בה לא כיהן כשר והמובאת בחשבון לצורך הזכות לגמלאות
       לרבות תקופת שירות או כהונה שצורפו אליה ובמידה שצורפו - ככהונת שר
       במשך מחצית מאותה תקופה.

   (ב) סעיף קטן (א) יחול גם לגבי תקופת כהונה בכנסת שלגביה קיבל השר לשעבר
       בעת שחדל לכהן כחבר כנסת, מענק, אם בחר - תוך ששה חדשים מיום שחזר
       וכיהן כחבר הכנסת - להחזיר את המענק שקיבל.

   (ג) מי שבחר להחזיר מענק לפי סעיף קטן (ב) יחזירו צמוד לשיעור העליה
       במשכורת שרים מיום קבלת המענק; ההחזרה תבוצע, בין בתשלום אחד שישולם
       תוך חדשיים מיום שבחר להחזיר את המענק, ובין בתשלומים חדשיים שווים
       שכל אחד מהם, חוץ מהאחרון - שבו ישולם העודף, לא יפחת מחמישית
       משכורתו החדשית, מתחילת החודש שלאחר החודש שבו בחר לעשות כן.

   (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תובא בחשבון בקביעת שיעור הקיצבה של
       שר לשעבר שהוא חבר הכנסת כל תקופת חברות בכנסת, לרבות תקופת שירות
       או כהונה שצורפו אליה ובמידה שצורפו, כל עוד הוא חבר הכנסת ואולם
       לקביעת שיעור הקצבה לענין סעיף 24 תובא בחשבון תקופת החברות בכנסת,
       לרבות תקופות שצורפו לה כאמור, אשר היו מובאות בחשבון אילו פרש השר
       לשעבר מכהונתו בכנסת ביום שחדל לכהן כשר.

9. חישוב זמנים

   בעד כל חודש מחדשי הכהונה כשר שאינם עולים לשנה תמימה יזכה בחלק שנים
   עשר מן הקצבה המגעת בעד כל שנת כהונה, וכל פרק זמן של כהונה שאינו עולה
   לחודש ייחשב כחודש מלא.

10. סייג לשיעור הקצבה

    קצבה המשתלמת לשר לשעבר לפי החלטה זו לא תעלה על %70 מהמשכורת הקובעת.

11. צירוף תקופות שירות במדינה

    (א) בקביעת הזכות לקצבה של שר לשעבר ושיעורה תחושב תקופת שירות במשרה
        ציבורית, כפי שהיא מחושבת לענין זכויות לגמלאות מאוצר המדינה,
        כתקופת כהונה כשר במשך רבע מאותה תקופה, ובלבד -
        (1) שאותה תקופה אינה מובאת בחשבון לענין זכות לגמלה מאוצר המדינה
            או לענין חישוב שיעורה של גמלה כזו;

        (2) שהשר לשעבר בחר להחזיר כל מענק ששולם לו עם פרישתו משירות
            כאמור, תוך שלושה חדשים מיום שהחל לכהן כשר, והחזירו כאמור
            בסעיף 8(ג);

        (3) שהשר לשעבר היה לשר תוך שלוש שנים מיום שפרש משירותו באותה
            משרה;

        (4) שאותה תקופה לא הובאה כבר בחשבון לענין גמלאות בשל חברותו של
            השר לשעבר בכנסת.

    (ב) "משרה ציבורית", לענין סעיף קטן (א) - שריות במדינה כעובד המדינה
        או כחייל, או כל משרה אחרת המזכה לגמלאות מאוצר המדינה.

12. הגדלת קצבה בשל תקופת עבודה במוסד ציבורי

    עבד שר לשעבר לפני שהיה לשר במשרה שאחד הסעיפים 82 עד 86 לחוק שירות
    המדינה (גימלאות)(נוסח משלוב), התש"ל-1970, חל עליה, ואותה תקופת עבודה
    כולה או מקצתה, היתה מובאת בחשבון לענין זכות לגמלאות אילו עבר לשירות
    המדינה במועד שבו היה לשר, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי החלטה זו
    באותו שיעור באחוזים שבו היתה גדלה קצבתו אילו היה זכאי לקצבה לפי החוק
    האמור, ובלבד שנתמלאו התנאים שנקבעו בסעיפים האמורים או על פיהם.

13. משכורת וקצבה לשאיריו של שר

    שר שנפטר תשולם לשאיריו, בעד החודש שבו נפטר ובעד שנים עשר חדשים
    נוספים, ומכאן ואילך תשולם להם קצבה בשיעור שהיה משתלם לנפטר אילו פרש
    ביום פטירתו.

14. קצבה לשאירי שר שכיהן פחות משנתיים

    נפטר שר לאחר שכיהן כשר פחות משנתיים, רואים את זכויות שאיריו לקצבה
    לפי סעיף 4 כאילו כיהן שנתיים.

15. קצבה לשאירי שר לשעבר

    לשאיריו של שר לשעבר תשולם מיום פטירתו של השר לשעבר הקצבה שהיתה
    משתלמת לו; לענין זה לא תבוא בחשבון הפחתה שהופחתה מקצבת השר לשעבר עקב
    הוראות סעיפים 8(ד), 16 או 19.

16. הפחתת קצבאות לזכאים בשל הכנסה אחרת

    (א) זכאי שיש לו הכנסה ממשכורת או מקצבה המשתלמות לו מאוצר המדינה שלא
        לפי החלטה זו או מקופה שנקבעה כקופה ציבורית לענין סעיף 35 לחוק
        שירות המדינה (גמלאות)(נוסח משולב) התש"ל-1970 (להלן-קופה ציבורית)
        יופחת מקצבתו, למעט ממשכורת המשתלמת לפי סעיף 13, כל סכום שבו עולה
        הקצבה לפי החלטה זו בצירוף ההכנסה האמורה על המשכורת הקובעת.

    (ב) לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון קצבאות זקנה או שאירים
        המשתלמות לזכאי על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשכ"ח-1968.

    (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תופחת קצבתה של אלמנה זכאית, שאין
        עימה שאירים נוספים הזכאים לקצבה, לסכום הקטן מ-%40 מהמשכורת
        הקובעת.

    (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תפחת קצבתו של זכאי משליש, ואם מלאו
        לו 60 שנה - משני שלישים, מהקצבה שהיתה מגיעה לו אילולא היתה לו
        הכנסה ממשכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית; הוראה זו לא תחול כל
        אימת שהזכאי מכהן כשר או כחבר כנסת.

    (ה) הוראות סעיף זה לענין הפחתה בשל הכנסה ממשכורת מאוצר המדינה או
        מקופה ציבורית לא יחול על זכאי שהגיע לגיל 65.

17. חלוקת קצבאות

    (א) לא היו השאירים הזכאים סמוכים על שולחן אחד, תחולק ביניהם הקצבה
        בדרך שיסכימו הזכאים ביניהם; לא הסכימו, הרי -

        (1) אם השאיר הנפטר אלמנה וילדים - תיטול האלמנה מחצית הקצבה
            והילדים חולקים את היתרה בשווה;
        (2) אם לא השאיר הנפטר אלמנה - כל הזכאים חולקים בשווה.

    (ב) השאיר הנפטר יותר מבן זוג אחד, תחולק הקצבה המגיעה לבן-הזוג לפי
        החלטה זו, בין בני הזוג, בחלקים כפי שיקבע הממונה על הגמלאות,
        ואולם -

        (1) מקום שאחד מבני הזוג הוא אשה שהנפטר התגרש ממנה ואגב כך נתחייב
            בתשלום מזונותיה, על פי פסק דין או על פי הסכם בכתב, או אם
            נוכח הממונה על הגמלאות כי נתקבל תקבול שיכול להיות תחליף
            לתשלום מזונות, רואים את האשה כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד
            שחלקה בקיצבה לא יעלה על סך המזונות שהנפטר היה חייב בהם ערב
            פטירתו.

        (2) מקום שאחד מבני הזוג הוא אשה שהנפטר נפרד ממנה פרידה של קבע,
            או בעל שהנפטרת נפרדה ממנו פרידה של קבע, לא יהא בן זוג זה
            זכאי לקיצבה; לענין פסקת משנה זו, "פרידה של קבע" - אם התגורר
            עם אשה אחרת לפחות שלוש שנים או שהתגורר עם אשה אחרת שנה אחת
            ונולד להם ילד משותף.

18. הפסקת קצבאות לאלמנה שנישאה שנית

    (א) אלמנה זכאית שנישאה שנית, תחדל עם נישואיה השניים להיחשב שאירה,
        אולם ישולם לה מענק כשיעור קצבת החודש שהיתה זכאית לה לאחרונה לפני
        נישואיה כפול 36.

    (ב) בחישוב המענק לא תובא בחשבון הפחתה מקצבה על פי הוראות סעיף 16.

    (ג) הופקעו הנישואין השניים בשל מות בן-הזוג תוך חמש שנים מהיום
        שנתקיימו או הופקעו בכל זמן שהוא בשל הליכים שהחלו בם תוך חמש שנים
        מיום שנתקיימו, תשוב האשה להיחשב שאירה לענין והחלטה זו, אולם אם
        כבר שולם לה המענק לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום
        שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבלה, ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה
        בשום חודש יותר משליש מהקצבה המשתלמת.

19. היוון

    (א) שר לשעבר רשאי להוון עד לעשרים וחמישה אחוזים מקצבתו לתקופה של שש
        שנים, ולענין זה יראו את הקצבה כאילו היתה משתלמת במלואה, אף אם
        הופחתה על פי הוראות סעיף 16.

    (ב) הבקשה להוון תוגש תוך שנתיים מתום כהונתו של השר.

    (ג) שר לשעבר שהיוון חלק מקצבתו ועקב הוראות סעיף 16 לא ניתן במועד
        תשלום פלוני לנכות מקצבתו את האחוז שהוון, כולו או מקצתו, ישלם תוך
        30 יום לאוצר המדינה את הסכום שלא ניתן לנכותו.

    (ד) שר לשעבר שהיוון חלק מקצבתו ונפטר תוך שש שנים ממועד ההיוון תחושב
        קצבת שאיריו כאילו לא היוון.

20. פרסומי הממשלה

    שר לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו זכאי לקבל חינם פרסומי הממשלה שהוא
    הזמין.

21. שירותי טלפון

    (א) שר לשעבר, אלמנת שר ואלמנת שר לשעבר זכאים לטלפון בדירתם, והטלפון
        יותקן על חשבון המדינה.

    (ב) מי שזכאי לטלפון לפי סעיף קטן (א) לא יחוייב בתשלום בעד החזקת
        טלפון שהותקן בדירתו, מתן שירותים לו, וכל יתר התשלומים בקשר אליו,
        למעט שיחות מעל 1,000 פעולות מונה לחודש ושיחות לחוץ לארץ באמצעות
        טלפונאי "18".

22. שירותים רפואיים

   (בטל - ואולם ראה החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים
    ושאיריהם)(תיקון), התשמ"ו-1986, עמ' 30 להלן).

23. שירותי הסעה והוצאות נסיעה לראש הממשלה לשעבר

    (א) ראש הממשלה לשעבר הזכאי לקצבה לפי סעיף 5 יהיה זכאי למכונית צמודה
        עם נהג, וטובת הנאה זו תהיה פטורה מכל מס המוטל על הכנסה.

    (ב) מי שזכאי למכונית צמודה כאמור רשאי לוותר עליה ואם עשה כן יהיה
        זכאי לתשלום בעד שירותי הסעה לפי חשבון שהגיש.

23א. טובת הנאה ושירותים לאלמנת ראש הממשלה

     (א) נפטר ראש ממשלה במהלך כהונתו, בנסיבות יוצאות דופן, זכאית אלמנתו
         לטובת הנאה ולשירותים הבאים:

         (1) רכב צמוד ונהג שיועמד לרשותה בתנאים המקובלים לגבי בעלי
             תפקידים בדירוגים המקצועיים בשירות המדינה, הזכאים לרכב צמוד;

         (2) לשכה ושירותי מזכירות לכתיבת זכרונות ולניהול התכתבות אישית
             בעלת אופי אישי וציבורי, ובלבד שסכום שירותים אלה לא יעלה על
             300,000 שקלים חדשים בשנה.

     (ב) טובות ההנאה והשירותים כאמור בסעיף קטן (א) יינתנו במשך תקופה של
         שלוש שנים, שתחל ביום פטירתו של ראש הממשלה, ויהיו פטורים מכל מס
         המוטל על הכנסה.

24. שרותי מזכירות

    (א) שר לשעבר הזכאי לפי החלטה זו לקצבה בשעור של %70 מהמשכורת הקובעת,
        זכאי לשירותי מזכירות לכתיבת זכרונותיו ולניהול התכתבות אישית בעלת
        אופי אישי וציבורי.

    (א1) שר לשעבר אשר לפני היותו לשר היה חבר ההנהלה של ההסתדרות הציונית
        העולמית ומשכורתו וגמלאותיו כשל שר לשעבר, והוא זכאי בשל כך לקצבה
        שביחד עם הקצבה לפי החלטה זו מגיעה כדי %70 לפחות מהמשכורת הקובעת,
        יהיה זכאי לחלק יחסי מהגמלה לפי סעיף זה כיחס סכום קיצבתו לפי
        החלטה זו אל סך-כל שתי קצבאותיו, ובלבד שחלק יחסי משלים מהגימלה
        האמורה מובטח לו בצירוף לקצבתו האחרת.

    (ב) שר לשעבר, למעט ראש הממשלה לשעבר, הזכאי לשירותי מזכירות לפי סעיף
        קטן (א) ישכור שירותי מזכירות לעצמו והוא זכאי לכיסוי הוצאותיו,
        לפי קבלות שהגיש, בסכום שלא יעלה על 31,500 שקלים לשנה.

    (ג) טובת הנאה לפי סעיף זה תהיה פטורה מכל מס המוטל על הכנסה.

24א. גמלאות חברי הכנסת

     כל הוראה בדבר מתן שירותים, האמורה בהחלטה בדבר גמלאות לחברי הכנסת
     ולשאיריהם או בהודעה לפיה, תחול גם על שר לשעבר ועל שאיריו, אם יש בה
     כדי להיטיב איתם, כמו שהיא חלה על חבר הכנסת לשעבר אשר בכל תקופת
     כהונתו של אותו שר היה חבר הכנסת בלבד ועל שאיריו.

25. הוצאות לדיור

    (א) לשר לשעבר הזכאי לקצבה ושהתגורר בדירת שרד ערב חדלו לכהן ישולם
        סכום שאינו עולה על 17,500 שקלים לפי חשבון שהגיש, לכיסוי הוצאות
        הכרוכות בדיורו בשעה שחדל לכהן.

    (ב) לא ישולם תשלום על פי סעיף קטן (א) אלא פעם אחת בלבד.

    (ג) אלמנת שר הזכאית לקצבה לפי סעיף 13 תהיה זכאית, בכפוף לאמור בסעיף
        קטן (ב), לתשלום כאמור בסעיף קטן (א).

    (ד) טובת הנאה לפי סעיף זה תהיה פטורה מכל מס המוטל על הכנסה.

    (ה) שר לשעבר הזכאי לקצבה, שהיה זכאי בתקופת כהונתו להחזר הוצאותיו
        לשכירת דירה בירושלים יהיה זכאי להחזר הוצאות כאמור במשך 3 חודשים
        מהיום שבו חדל לכהן או לתשלום חד-פעמי כאמור בסעיף קטן (א), לפי
        בחירתו.

26. הצמדה

    הסכומים האמורים בסעיפים 23א, 24 ו-25 יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן
    ויתואמו כל אימת שיחול שינוי בתוספת היוקר המשתלמת לעובדי המדינה.

27. הוראות מעבר

    (א) שר לשעבר שלפני יום י"א בטבת התשל"ז (1 בינואר 1977) היוון חלק
        מקצבתו לתקופה של עשר שנים, יחולו עליו הוראות אלה:

        1) יראו כאילו היה ההיוון לתקופה של שמונה שנים בלבד או עד ליום
           שהגיע השר לשעבר לגיל 65, לפי המאוחר;

        2) מתום שש שנים ממועד ההיוון, או מיום שהגיע השר לשעבר לגיל 65,
           לפי המאוחר, לא יעלה הסכום שבו תופחת הקצבה עקב ההיוון על הסכום
           שבו הופחתה בחודש האחרון לפני כן.

    (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תעלה תקופת ההיוון, שסעיף זה חל עליו
        על עשר שנים.

28. ביטול

    החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם), התש"ל-1969
    - בטלה.


החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם) (תיקון),
התשמ"ו-1986

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-
1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. ביטול סעיף 22

   בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם), התשמ"א-1981
   סעיף 22 - בטל.

2. שמירת זכויות

   (א) אין בהחלטה זו כדי להפסיק את הנתינה של שירות רפואי או אישפוז שהיו
       ניתנים לפלוני מכוח סעיף 22 האמור ביום תחילתה של החלטה זו (להלן-
       יום התחילה).

   (ב) מי שכיהן כשר משך 30 שנים לפני יום התחילה וחדל לכהן אחרי יום
       התחילה, יישמרו זכויותיו לפי סעיף קטן (א) כאילו פרש לפני יום
       התחילה.

   (ג) הוראות סעיף 3(א) להחלטת שכר חברי הכנסת (תשלום בעד שירותים רפואיים)
       (ביטול), התשמ"ז-1987, יחולו על שר לשעבר ועל שאיריו כפי שהן חלות
       על חבר הכנסת לשעבר שבכל תקופת כהונתו של אותו שר היה מכהן כחבר
       הכנסת בלבד ועל שאיריו.

3. תחילה

   תחילתה של החלטה זו ביום כ"א באדר ב' התשמ"ו (1 באפריל 1986).



החלטת משכורת מבקר המדינה, התשמ"א-1981

בתוקף הסמכות לפי סעיף 4א לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (נוסח משולב),
מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. משכורת המבקר

   למבקר המדינה ישולמו משכורת ותשלומים אחרים כפי שנקבעו לשרים בהחלטת שכר
   שרים וזסגני שרים, התשמ"א-1981.

2. ביטול

   החלטת משכורת מבקר המדינה, התשל"ו-1976 - בטלה.

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (מבקר המדינה ושאיריו),
התשמ"א-1981

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-
1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. קצבת מבקר המדינה ושאיריו

   (א) מבקר המדינה לשעבר, שאירי מבקר המדינה ושאירי מבקר המדינה לשעבר
       זכאים לגימלה לפי החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים
       ושאיריהם), התשמ"א-1981; כיהן המבקר שלוש תקופות כהונה או יותר יהא
       זכאי לכיסוי הוצאותיו לנסיעה לפי חשבון שהגיש.

   (ב) מבקר המדינה לשעבר הזכאי לכיסוי הוצאותיו לנסיעה רשאי לבחור שישולם
       לו הסכום אשר חבר הכנסת זכאי לו לכיסוי הוצאות נסיעה והחזר דמי
       הרישוי ודמי הביטוח, בתוספת חמשים אחוזים.

   (ג) טובת הנאה לפי סעיף קטן (ב) תהא פטורה מכל מס המוטל על הכנסה.

2. ביטול

   החלטת ועדת הכספים של הכנסת בדבר גמלאות למבקר המדינה ולשאיריו מיום ט"ו
   באלול התשכ"ט (29 באוגוסט 1969) - בטלה.

החלטת גמלאות לנושאי ברשויות השלטון (נגיד בנק ישראל ושאיריו) התשמ"א-1981

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-
1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. קצבת נגיד בנק ישראל

   נגיד בנק ישראל לשעבר, שאירי בנק ישראל ושאירי נגיד בנק ישראל לשעבר
   לזכאים לגימלה לפי החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים
   ושאיריהם), התשמ"א-1981; כיהן הנגיד שלוש תקופות כהונה או יותר יהא זכאי
   לכיסוי הוצאותיו לנסיעה לפי חשבון שיגיש.

2. ביטול

   החלטת ועדת הכספים בדבר גמלאות לנגיד בנק ישראל ולשאיריו מיום ט"ו באלול
   התשכ"ט (29 באוגוסט 1969) - בטלה.

החלטת גמלאות לנושאי ברשויות השלטון (משנה לנגיד בנק ישראל ושאיריו)
התשמ"ג-1982

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-
1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. קיצבת משנה לנגיד בנק ישראל ושאיריו

   משנה לנגיד בנק ישראל לשעבר, שאירי משנה לנגיד בנק ישראל ושאירי משנה
   לנגיד בנק ישראל לשעבר, זכאים לגמלה לפי החלטת גמלאות לנושאי משרה
   ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם), התש"ל-1969, כאילו היה המשנה סגן
   שר.

2. תחילה

   תחילתה של החלטה זו מיום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981).

החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-1981

תיקון (22 בפברואר 1996) ק"ת 5737: סעיף 4א.

בתוקף הסמכות לפי סעיף 10 לחוק-יסוד: השפיטה, סעיף 8 לחוק בית הדין לעבודה,
התשכ"ט-1969, סעיף 26(3) לפקודת התעבורה, סעיף 17 לחוק הדיינים, התשט"ו-
1955, סעיף 14 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961, וסעיף 20 לחוק בתי הדין הדתיים
הדרוזיים, התשכ"ג-1962, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. הגדרה

   בהחלטה זו -

   "נושא משרה שיפוטית"
             - שופט, שופט בית דין לעבודה, שופט תעבורה, דיין, קאדי וקאדי
               מד'הב;

   "השכר המשולב"
             - משכורת יסוד בצירוף תוספת יוקר לפי סעיפים 2 ו-3;

2. משכורת יסוד

   לנושא משרה שיפוטית תשולם משכורתיסוד כמפורט בטור א' לתוספת הראשונה.

3. תוספת יוקר

   לנושא משרה שיפוטית ישולמו תוספת יוקר ופיצוי התייקרות בהתאם לכללים
   ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.

4. תוספת ותק שיפוטי

   (א) לנושא משרה שיפוטית תשולםתוספת חדשית כמפורט בטור ב' לתוספת הראשונה
       בעד כל שנה משלושים וחמש השנים הראשונות של כהונתו.

   (ב) לנושא משרה שיפוטית, העוסק בפועל בשפיטה, תשולם, בנוסף על התוספת
       לפי סעיף קטן (א), גם תוספת חדשית כמפורט בטור ג' לתוספת הראשונה
       בעד כל שנת כהונה מחמש השנים הראשונות של כהונתו בתפקיד שיפוטי,
       ובעד כל שנה החל בשנת הכהונה השישית ואילך - תוספת חדשית כמפורט
       בטור ד' לתוספת הראשונה; לענין זה, "תפקיד שיפוטי"- לרבות תפקיד
       בשירות המדינה שבעדו משתלמת משכורת כמשכורתו של נושא משרה שיפוטית,
       ולענין דיין - לרבות תפקידו של דיין מחוץ לישראל במקום שמחמת דיניו
       אין הוא יכול לקבל גמלה בעד התפקיד.

   (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לענין חישוב שנות הותק של נושא משרה
       שיפוטית שנתמנה לאחר תחילתה של החלטה זו, תלקח בחשבון רק התקופה שבו
       הוא עוסק בפועל בשפיטה.

4א. תוספת שהיה במשרה שיפוטית

    לנושא משרה שיפוטית המפורט בטור א' לתוספת השניה, שכיהן שבע שנים,
    תשולם החל בשנה השמינית ואילך וכל עוד הוא מכהן באותה ארכאה, תוספת
    חדשית של מחצית מההפרש שבין שכרו המשולב לבין השכר המשולב של נושא משרה
    שיפוטית המפורט בשורה המקבילה בטור ב' לתוספת השניה.

4ב. תוספת ייחודית לעיסוק בשפיטה

    לנושא משרה שיפוטית, העוסק בפועל בשפיטה, תשולם במשך תקופת כהונתו
    כאמור, תוספת חדשית של %15 משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים
    4 ו-4א.

4ג. גמול ניהול

    (א) לנושא משרה שיפוטית, העוסק בפועל בשפיטה ומכהן באחת מהמשרות
        המפורטות להלן, ישולם בתקופת כהונתו כאמור, גמול ניהול בשיעור של
        %5 משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים 4, 4א ו-4ב: נשיא
        בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה
        ושופט ראשי של בית דין שלום, נשיא בית הדין הארצי לעבודה ושופט
        ראשי של בית דין אזורי לעבודה.

    (ב) למשנה או לסגן של נושא משרה שיפוטית מאלה המפורטות בסעיף קטן (א),
        העוסק בפועל בשפיטה, ישולם בתקופת כהונתו כאמור גמול ניהול בשיעור
        של %3 משכרו המשולב בצירוף כל התוספות לפי סעיפים 4, 4א ו-4ב.

5. תוספת השתלמות

   לנושא משרה שיפוטית שהצטרף לקרן השתלמות, שועדת הכספים של הכנסת הכירה
   בה לענין זה, תשולם - לשם העברה לקרן - תוספת של %7.5 על הסכומים
   המשתלמים לו על פי סעיפים 2 עד 4ג; ואולם לנשיא, למשנה לנשיא ולשופט של
   בית המשפט העליון, לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לרב הראשי לישראל ולחבר
   בית הדין הרבני הגדול תשולם התוספת האמורה בשיעור של %5.

5א. פיצוי בשל ימי מחלה שלא נוצלו

    (א) נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו מ-%36 ועד %65 מסך
        כל ימי חופשת המחלה בנצטברו לזכותו, יהיה זכאי עם פרישתו לפיצוי
        בשיעור משכורת של 6 ימים בשל כל 30 ימי המחלה מיתרת ימי מחלה
        שנצטברו לזכותו.

    (ב) נושא משרה שיפוטית שניצל במשך כל תקופת כהונתו פחות מ-%36 מסך כל
        ימי חופשת המחלה שנצטברו לזכותו, יהיה זכאי עם פרישתו לפיצוי
        בשיעור משכורת של 8 ימים בשל כל 30 ימי מחלה מיתרת ימי המחלה
        שהצטברו לזכותו.

    (ג) בחישוב ימי חופשת המחלה שנוצלו על ידי נושא משרה שיפוטית במשך
        תקופת כהונתו בתקופה שקדמה לתחילתו של סעיף זה ינהגו כך:

        (1) בשנה שבה לא נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה
            - יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו בשלושה ימים;

        (2) בשנה שבה נרשם לחובתו של נושא משרה שיפוטית ניצול ימי מחלה -
            יחוייב מאזן ניצול ימי המחלה שלו ביום אחד נוסף.

    (ד) נושא משרה שיפוטית אשר עובר לתחילת כהונתו עבד בשירות המדינה,
        יבואו במנין ימי חופשת מחלה העומדים לזכותו, מיד עם תחילת כהונתו,
        ימי חופשת המחלה שעמדו לזכותו בסיום תפקידו בשירות המדינה, ובלבד
        שלא חדל להיות עובד המדינה עד למינויו למשרה השיפוטית ולא קיבל
        פיצוי בגינם.

    (ה) בעד יתרת ימי חופשת מחלה צבורה הפחותים מ-30 ימים ישולם החלק היחסי
        של הפיצוי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין.

    (ו) פיצוי על פי סעיף זה ישולם מיד עם סיום כהונתו של נושא משרה
        שיפוטית.

    (ז) נפטר נושא משרה שיפוטית, ישולם הפיצוי לשאיריו כהגדרתם בסעיף 1
        להחלטת גמלאות לנושאי משרה בשרויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית
        ושאיריהם), התשמ"א-1981 (להלן-החלטת הגמלאות).

    (ח) ערך יום מחלה יחושב לפי המשכורת הקובעת כהגדרתה בסעיף 1 להחלטת
        הגמלאות.

6. הצמדה לשכר הממוצע

   (א) בסעיף זה -

       "השכר הממוצע"
             - כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968;

   (ב) חל שינוי בשכר הממוצע ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, ב-1 באוקטובר או ב-1
       בינואר לעומת שיעורו שלושה חודשים קודם לכן, השתנה מאותו מועד
       משכורת היסוד של נושא משרה שיפוטית כך ששכרו המשולב ישוב ויעלה על
       השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חודשים קודם לכן.

   (ג) חל שינוי בשכר הממוצע כאמור בסעיף קטן (ב), יחול שינוי באותו שיעור
       ומאותו מועד בתוספת הותק השיפוטי.

   (ד) הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.

   (ה) יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הועדה על משכורת היסוד
       ותוספת הותק השיפוטי, כפי שהשתנו לפי סעיף זה.

6א. שירותי טלפון

    לנושא משרה שיפוטית יהיו אותן זכויות שיש לחבר הכנסת לענין התקנת טלפון
    מתן שירותים לו וכל יתר התשלומים בקשר אליו.

6ב. חופשה לצורך השתלמות

    (א) נושא משרה שיפוטית, העוסק בשפועל בשפיטה, רשאי מבהלך כהונתו כאמור
        לצאת לחופשה בשכר לצורך השתלמות, ובלבד שההשתלמות אושרה על ידי
        הנהלת בתי המשפט.

    (ב) החופשה לפי סעיף קטן (א) תהיה בת 30 ימים בשנה והיא נתנת לצבירה
        עד לשנים עשר חדשים.

7. אישפוז ושירותים רפואיים

   (א) המדינה תכסה את הוצאות האישפוז - ולגבי נשיא ושופט של בית המשפט
       העליון, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, רב ראשי לישראל וחבר בית הדין
       הרבני הגדול - גם של שירותים רפואיים, למעט ריפוי שיניים - שנושא
       משרה שיפוטית, בן-זוגו וילדיו עד גיל 18 זקוקים להם, למעט הוצאות
       בשל אישפוז ושירותים רפואיים שהוצאו בחוץ לארץ.

   (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), זכאים נושא משרה שיפוטית ובני
       משפחתו לאותן זכויות בדבר אישפוז ושירותים רפואיים שזכאים להם חבר
       הכנסת ובני משפחתו; על אף האמור בהחלטת שכר חברי הכנסת (תשלום בעד
       שירותים רפואיים - ביטול), התשמ"ז-1987, יראו לענין סעיף קטן זה את
       החלטת שכר חברי הכנסת (תשלום בעד שירותים רפואיים), התשל"ג-1973,
       כתקפה.

   (ג) להבטחת זכויותיו לפי סעיף זה ישלם נושא משרה שיפוטית למדינה, בכל
       חודש, דרך ניכוי ממשכורתו, דמי ביטוח בשיעור המס האחיד שהיה משלם
       בעד אותו חודש אילו היה חבר בקופת חולים של ההסתדרות הכללית של
       העובדים בארץ ישראל; ואולם נושא משרה שיפוטית כאמור בסעיפים קטנים
       (א) ו-(ב) החבר בקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל"ג-1973,
       ישלם למדינה דמי ביטוח כאמור בשיעור מוקטן שתקבע ועדת הכספים של
       הכנסת.

   (ד) בשבועיים הראשונים של חודש אפריל של כל שנה רשאי נושא משרה שיפוטית
       להודיע לממונה על תשלום משכורתו על רצונו שהוראות סעיף זה לא יחולו
       לגביו, הכל מהאחד באותו חודש; הודעת אי תחולה כאמור יכול נושא משרה
       שיפוטית לתת גם תוך השבועיים הראשונים שלאחר מינויו, והיא תחול מיום
       מינויו.

8. סיוע לדיור

   (א) נושא משרה שיפוטית שעקב מינויו עבר לירושלים או לעיירת פיתוח, זכאי
       לסיוע כספי לפי הכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי מדינה מועברים.

   (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מי שעובר למינויו היתה משכורתו
       משתלמת מאוצר המדינה והוא עבר לירושלים עקב מינוי של קבע לכהונת
       שופט בבית המשפט העליון, לכהונת רב ראשי לישראל, לכהונת דיין בבית
       הדין הרבני הגדול או לכהונת שופט בבית הדין הארצי לעבודה, ולא עברה
       שנה מיום מינויו ואין בבעלותו דירה בירושלים, זכאי לסיוע כספי לשם
       רכישת דירה כאילו היה עובד המדינה שחל עליו ההסכם הקיבוצי שנחתם
       ביום כ"א בחשון התשמ"ב (18 בנובמבר 1981) בין ממשלת ישראל לבין
       הסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל והסתדרות עובדי המדינה
       ושמספרו המזהה אצל הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה
       הוא 289/82.

   (ג) מי שנתמלאו בו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) וביום מינויו עוד לא
       מלאו לו ששים שנה, זכאי, לפי בחירתו, להלוואה לשם רכישת דירה שסכומה
       גדול ב-%50 מההלוואה שלפי ההסכם האמור; בחר כך, תהיה התקופה של שליש
       ההלוואה שאינו צמוד 10 שנים, והריבית עליו - %18 לשנה, והתקופה של
       שליש ההלוואה שהוא צמוד תהיה 10 שנים, הריבית עליו תהיה %5 לשנה,
       וחישוב ההצמדה ייעשה כל שלושה חדשים, והוא לא יהיה זכאי למענק בשל
       הוצאות העברה ולהשתתפות בשכר דירה.

   (ד) מי שנבחר לכהונת רב ראשי לישראל ולא עברה שנה מיום תחילת כהונתו,
       זכאי לסיוע כספי לשם רכישת דירה או לשם הרחבת דיורו בשיעור הסיוע
       שהיה זכאי לו אילו נתמלאו בו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג); לענין
       סעיף קטן זה, "רכישה" - לרבות שכירה שיש עמה תשלום דמי מפתח.

9. הלוואה לרכישת רכב

   נושא משרה שיפוטית זכאי להלוואה לרכישת רכב או החלפתו בסכום הגבוה ביותר
   שבו ניתנת הלוואה כזו לבעל תפקיד בדרגה הגבוהה ביותר בשירות המדינה,
   ובאותם תנאים.

9א. החזר הוצאות רכב

    (א) בסעיף זה, "רכב"-רכב פרטי כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות
        רכב), התשנ"ה-1995.

    (ב) נושא משרה שיפוטית, העוסק בפועל בשפיטה, יהיה זכאי בתקופת כהונתו
        כאמור להחזר הוצאות רכב לפי המרובל בשרות המדינה לגבי רכב שרות
        ברמה ד'.

    (ג) החזר הוצאות רכב יינתן אם ייתקימו לגבי נושא המשרה השיפוטית כאמור
        כל אלה:

        (1) בבעלותו רכב;

        (2) הוא בעל רשיון נהיגה בר-תוקף;

        (3) הוא הצהיר כי הינו עושה שימוש ברכבו לצורך מילוי תפקידו.

    (ד) שופט בית המשפט העליון, נשיא בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום,
        נשיא בית הדין הארצי לעבודה ושופט ראשי של בית דין אזורי לעבודה,
        יהיה רשאי לבחור בין החזר הוצאות רכב לפי סעיף זה לבין זכאות לרכב
        צמוד לנהיגה עצמית, שיועמד לרשותו בתנאים המקובלים לגבי בעלי
        תפקידים בדירוגים המקצועיים בשירות המדינה, הזכאים לרכב צמוד.

10. מינוי לכהונה בפועל

    נושא משרה שיפוטית שמונה לכהונה בפועל בדרגה גבוהה מדרגתו הקבועה יהיה
        זכאי - למשך תקופת כהונתו כאמור - למשכורת יסוד על פי הדרגה הגבוהה

11. דין מנהל בתי המשפט ומנהל בתי הדין

    (א) לענין החלטה זו, דינו של מנהל בתי המשפט הנתמנה על פי סעיף 82 לחוק
        בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, כדין שופט בית המשפט העליון,
        ודינו של מנהל בתי הדין הרבניים שנתמנה על פי סעיף 13 לחוק הדיינים
        התשט"ו-1955, כדין חבר בית הדין הרבני הגדול.

    (ב) הוראות סעיף קטן (א) יוסיפו לחול על שופט גם לאחר שחדל לכהן כמנהל
        בתי המשפט, ובלבד שכיהן כמנהל תקופה שאינה פחותה מארבעים חדשים;
        והוא הדין בדיין שכיהן כמנהל בתי הדין הרבניים.

12. ביטול

    בטלות -

        (1) החלטת משכורת השופטים, התשל"ט-1979;

        (2) החלטת משכורת שופטי בית הדין לעבודה, התשל"ט-1979;

        (3) החלטת משכורת שופטי תעבורה, התשל"ט-1979;

        (4) החלטת משכורת הדיינים, התשל"ט-1979;

        (5) החלטת משכורת הקאדים, התשל"ט-1979;

        (6) החלטת משכורת קאדים מד'הב, התשל"ט-1979;

        (7) החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (הצמדה לשכר הממוצע), התשמ"א-
            1981.

13. הוראות מעבר

    שופט בית המשפט העליון ורב ראשי לישראל, שערב החלטה זו התגוררו בדירת
    שרד, רשאים להמשיך להתגורר בה עוד הם מכהנים במשרתם כאמור.

תוספת ראשונה
(סעיפים 2 ו-4, בשקלים חדשים)
_________________________________________________________________________
המשרה השיפוטית |משכורת יסוד תוספת ותק שיפוטי
_______________________|_________________________________________________
                      | |לנושא המשרה| לנושא המשרה| לנושא המשרה
                      | |השיפוטית | השיפוטית | השיפוטית
                      | | | העוסק בפועל| העוסק בפועל
                      | | | בשפיטה (ב-5| בשפיטה
                      | | | השנים | (מהשנה ה-6
                      | | | הראשונות) | ואילך)
                      |___________|___________|____________|____________
                      | טור א' | טור ב' | טור ג' | טור ד'
                      |___________|___________|____________|____________
א. שופטים | | | |
--------- | | | |
נשיא בית המשפט העליון | 18,846 | 117 | 723 | 95
                      | | | |
משנה לנשיא בית המשפט | 18,266 | 114 | 704 | 93
העליון | | | |
                      | | | |
שופט בית משפט העליון | 16,914 | 106 | 658 | 86
                      | | | |
נשיא בית משפט מחוזי | 13,632 | 94 | 542 | 66
                      | | | |
סגן נשיא בית משפט מחוזי| 13,266 | 91 | 531 | 67
                      | | | |
שופט בית משפט מחוזי | 12,414 | 83 | 505 | 65
                      | | | |
נשיא בית משפט שלום | 12,086 | 79 | 496 | 66
                      | | | |
סגן נשיא בית משפט שלום | 11,570 | 76 | 479 | 64
                      | | | |
שופט בית משפט שלום | 10,367 | 70 | 438 | 58
                      | | | |
ב. שופטי בית הדין לעבודה | | |
------------------------ | | |
נשיא בית הדין הארצי | 16,324 | 100 | 650 | 87
                      | | | |
סגן נשיא בית הדין הארצי| 15,371 | 97 | 615 | 81
                      | | | |
שופט בית הדין הארצי | 13,146 | 88 | 535 | 68
                      | | | |
שופט ראשי של בית דין | 11,908 | 77 | 496 | 66
אזורי | | | |
                      | | | |
סגן שופט ראשי של בית | 11,404 | 74 | 479 | 64
דין אזורי | | | |
                      | | | |
שופט בית דין אזורי | 10,228 | 68 | 438 | 58
                      | | | |
ג. שופטי תעבורה | 10,367 | 70 | 438 | 58
--------------- | | | |
                      | | | |
ד. דיינים | | | |
--------- | | | |
רב ראשי לישראל | 16,914 | 106 | 658 | 86
                      | | | |
חבר בית הדין הרבני | 14,914 | 94 | 592 | 79
הגדול | | | |
                      | | | |
ראש אבות בתי דין הממונה| 13,632 | 83 | 553 | 77
על 8 בתי דין לפחות | | | |
                      | | | |
ראש אבות בתי דין הממונה| 12,414 | 83 | 505 | 65
על לא יותר מ-7 בתי דין | | | |
                      | | | |
אב בית דין אזורי | 12,086 | 79 | 496 | 66
                      | | | |
חבר בית דין אזורי | 10,367 | 70 | 438 | 58
                      | | | |
ה. קאדים | | | |
-------- | | | |
ראש בית הדין לערעורים | 12,414 | 83 | 505 | 65
                      | | | |
קאדי ראשי | 12,086 | 79 | 496 | 66
                      | | | |
קאדי | 10,367 | 70 | 438 | 58
                      | | | |
ו. קאדים מד'הב | | | |
-------------- | | | |
                      | | | |
ראש בית הדין לערעורים | 12,414 | 83 | 505 | 65
                      | | | |
חבר בית הדין לערעורים | 12,086 | 79 | 496 | 66
                      | | | |
חבר בית הדין | 10,367 | 70 | 438 | 58
_______________________|___________|___________|____________|____________

תוספת שניה
(סעיף 4 א)

_________________________________________________________________________
    טור א' | טור ב'
_________________________________________________|_______________________
נשיא בית משפט שלום, סגן נשיא בית משפט שלום, שופט | שופט מחוזי
שלום ושופט תעבורה. |
                                                |
נשיא בית משפט מחוזי, סגן נשיא בית משפט מחוזי, | שופט בית משפט עליון
ושופט בית משפט מחוזי. |
                                                |
שופט ראשי של בית דין אזורי לעבודה, סגו שופט ראשי | שופט בית הדין הארצי
של בית דין אזורי לעבודה ושופט בית דין אזורי | לעבודה
לעבודה |
                                                |
נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סגן נשיא בית הדין | שופט בית משפט עליון
הארצי לעבודה ושופט בית הדין הארצי לעבודה. |
                                                |
אב בית דין רבני אזורי וחבר בית דין רבני אזורי | ראש אבות בתי הדין
                                                | הרבניים הממונה על 8
                                                | בתי דין לפחות.
                                                |
ראש אבות בתי דין רבניים | חבר בית הדין הרבני
                                                | הגדול
_________________________________________________|_______________________

הודעה בדבר קביעת שיעור דמי ביטוח

לפי החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-1981

אני מודיע בזה כי ועדת הכספים של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי סעיף 7(ג) להחלטת
משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א-1981, קבעה כי נושא משרה שיפוטית החבר
בקופת חולים ישלם למדינה דמי ביטוח בשיעור %30 מדמי הביטוח שהיה משלם
אילולא היה חבר בקופת חולים.


תחילה של הקביעה האמורה ביום כ"א באדר ב' התשמ"ו (1 באפריל 1986).

החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאיריהם),
התשמ"א-1981

תיקון (4 ביולי 1996) ק"ת 5770: סעיף 1, 18.
תיקון (1 באוקטובר 1998) ק"ת 5930: סעיף 1.

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-
1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

1. הגדרות

   בהחלטה זו -

   "נושא משרה שיפוטית" - שופט, דיין, קאדי וקאדי מד'הב;

   "נושא משרה שיפוטית לשעבר"
                       - אדם שכיהן כנושא משרה שיפוטית ויצא לקיצבה לפי
                         סעיף 13 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-
                         1984 (להלן - חוק בתי שמשפט), סעיף 16 לחוק
                         הדיינים, התשט"ו-1955, סעיף 13 לחוק הקאדים,
                         התשכ"א-1961, או סעיף 13 לחוק בתי הדין הדתיים
                         הדרוזיים, התשכ"ג-1962 וכן אדם שכיהן כנושא משרה
                         שיפוטית וכהונתו הסתיימה לפי סעיפים 14 או 19(5)
                         לחוק בתי המשפט;

   "גמלה" - קצבה או מענק, לרבות טובת הנאה או שירות;

   "מענק" - תשלום חד פעמי;

   "קצבה" - סכום המשתלם מדי חודש;

   "המשכורת הקובעת", לענין חישוב גמלתו של זכאי ביום פלוני
             - סכום השכר המשולב כהגדרתו בהחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית
               התשמ"א-1981, (להלן-החלטת המשכורת), ובצירוף כל התוספות על
               פי סעיפים 4, 4א, 4ב ו-4ג להחלטת המשכורת, המגיע באותו יום
               לנושא משרה שיפוטית שדרגתו וותקו השיפוטי כדרגתו וותקו
               השיפוטי של נושא המשרה שיפוטית לשעבר שמכוחו נתבעת הגמלה,
               ואם אותו נושא משרה שיפוטית קיבל, על פי החלטת ועדת הכספים
               של הכנסת, ערב סיום כהונתו משכורת לפי דרגה גבוהה יותר -
               סכום משכורת היסוד בצירוף התוספות, המגיע באותו יום לפי
               הדרגה הגבוהה יותר; ואולם זכאי אשר, במהלך כהונה בפועל
               בדרגה גבוהה מדרגתו הקבועה, יצא לקצבה שלא מן הטעמים
               המנויים בסעיף 13(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-
               1984, סעיף 16(א) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, סעיף 13(א)
               לחוק הקאדים, התשכ"א-1961, או סעיף 19(א) לחוק בית הדין
               הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1962, תהא משכורתו הקובעת לענין
               גמלתו ביום פלוני - סכום משכורת היסוד, בצירוף תוספת ותק
               שיפוטי ותוספת יוקר, המגיע באותו יום לנושא משרה שיפוטית
               בדרגתו הקבועה, ובוותקו השיפוטי של הזכאי;

   "בן-זוג" - מי שהיתה אשתו של נפטר בשעת מותו, לרבות מי שהיתה ידועה
               בציבור כאשתו וגרה עמו אותה שעה, וכן לפחות בשלוש השנים
               שקדמו לפטירתו או שנולד להם ילד, או מי שהיה בעלה של נפטרת
               בשעת מותה, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבעלה וגר עמה אותה
               שעה וכן לפחות בשלוש השנים שקדמו לפטירתה או שנולד להם ילד.

   "שאיר" - (1) בן זוגו של הנפטר;

               (2) ילדו של הנפטר, לרבות ילד חורג ונכדו של הנפטר שפרנסתו
                   היתה עליו בעת פטירתו, אם לא מלאו להם עשרים שנים או אף
                   שמלאו להם עשרים שנים אך עקב ליקוי גופני או שכלי אינם
                   מסוגלים לכלכל עצמם ואין להם הכנסה כדי מחייתם;

               (3) הוריו של הנפטר או בן-זוגו שפרנסתם היתה עליו בעת
                   פטירתו, אם לא השאיר בני משפחה כאמור בפסקאות (1) ו-(2)

               (4) קטינים שהיו תלויים בנפטר בעת פטירתו אם לא השאיר גם
                   בני משפחה כאמור בפסקאות (1), (2) ו-(3).

2. דין אלמן

   לענין החלטה זו - דין אלמן כדין אלמנה.

3. משכורת וקצבה לנושא משרה שיפוטית לשעבר

   (א) משכורת של נושא משרה שיפוטית לשעבר תשולם לו עד סוף החודש שבו חדל
       לכהן.

   (ב) נושא משרה שיפוטית לשעבר, תשולם לו כל ימי חייו מתחילת החודש שלאחר
       החודש שבו שולמה לו המשכורת כאמור בסעיף קטן (א) קצבה שתחושב לפי
       תקופת כהונתו והיא -

       1) אם כיהן לא יותר מחמש שנים - %7 מהמשכורת הקובעת כפול במספר שנות
          כהונתו;

       2) אם כיהן למעלה מחמש שנים אך לא יותר משמונה שנים - %50 מהמשכורת
          הקובעת;

       3) אם כיהן למעלה משמונה שנים - %50 מהמשכורת הקובעת ועוד %3 לכל
          שנת כהונה שכיהן בה למעלה משמונה שנים.

4. תוספת לקצבה בשל גיל

   נושא משרה שיפוטית לשעבר שבשעה שחדל לכהן היה גילו למעלה מששים שנה,
   תינתן לו תוספת על הקצבה שהוא זכאי לה לפי סעיף 3 בשיעור של %2 מהמשכורת
   הקובעת בעד כל שנת גילו שהיתה למעלה מששים בשעה שחדל לכהן.

5. קצבה לנושא משרה שיפוטית שנבצר ממנו למלא תפקידו

   נושא משרה שיפוטית לשעבר שיצא לקצבה לפי סעיף 17(א)(2) לחוק השופטים,
   התשי"ג-1953, סעיף 16(א)(2) לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, סעיף 13(א)(2)
   לחוק הקאדים, התשכ"א-1961, או סעיף 19(א)(2) לחוק בתי הדין הדתיים
   הדרוזיים, התשכ"ג-1962, לא תפחת קצבתו מ-%40 מהמשכורת הקובעת ועוד %2.5
   הימנה לכל שנה מהשניה עד החמישית שבה כיהן כנושא משרה שיפוטית.

6. חישוב תקופת כהונה לענין הזכות לגמלה ושיעורה

   בקביעת זכות למלגה של נושא משרה שיפוטית לשעבר ושיעורה לענין החלטה זו
   יחושבו -

   (1) כל זמני הכהונה של נושא המשרה השיפוטית לשעבר מיום ו' באייר התש"ח
       (15 במאי 1948) ואילך;

   (2) הפסקות שחלו בעבודת נושא המישרה השיפוטית מאחד הטעמים הבאים:

       א. פגרה, חופשה, מנוחה, תאונה בעבודה או מחלה;

       ב. שירות צבאי כמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה),
          התש"ט-1949, או העדר שלאחר שירות צבאי כאמור בתקופה שדינה כדין
          שירות לפי סעיף 12 לאותו חוק;

       ג. שירות חלקי עכמשמעותו בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה),
          התש"ט-1949, או שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות הבטחון,
          התשי"ט-1959 (נוסח משולב);
       ד. תקופת שירות שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק
          הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשכ"ח-1968;

       ה. תקופה שבה מילא נושא המשרה השיפוטית לשעבר באורח זמני תפקיד אחר
          מטעת המדינה;

       ו. הפסקה אחרת שרואים אותה כבלתי מספקת את השירות;

       ז. תקופה שלא הגיעו בעדה לנושא המשרה המשיפוטית לשעבר משכורת של
          נושא משרה שיפוטית אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, באישור מנהל
          בתי המשפט שניתן בהסכמת שר המשפטים, או באישור מנהל בתי הדין
          הנוגע בדבר שניתן בהסכמת שר הדתות, לפי הענין ולשם רכישת זכות
          לקצבה, תשלומים לאוצר המדינה בשיעור הקבוע לגבי עובדי המדינה
          בתקנות לפי סעיף 11(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות)(נוסח משולב),
          התש"ל-1970.

7. חישוב זמנים

   בעד כל חודש מחודשי הכהונה בנושא משרה שיפוטית שאינם עולים לשנה תמימה
   יזכה בחלק השנים עשר מן הקצבה המגעת בעד כל שנת כהונה, וכל פרק זמן של
   כהונה שאינו עולה לחודש ייחשב כחודש מלא.

8. חישוב גיל

   בחישוב שנת גיל לענין החלטה זו יראו עודף של שנה העולה על 180 יום כשנה,
   ואילו מספר ימים קטן מזה לא יבוא בחשבון.

9. צירוף תקופות

   (א) בקביעת הזכות לגמלה של נושא משרה שיפוטית לשעבר ושיעורה תיחשב תקופת
       שירותו במשרה ציבורית כפי שהיא מחושבת לענין זכויות לגמלאות מאוצר
       המדינה, בתנאים האמורים בסעיף 10, כתקופת כהונה כנושא משרה שיפוטית
       במשך חלק מאותה תקופה כדלקמן:

       (1) כיהן כשופט תעבורה, אב בית דין לביטוח לאומי, אב בית דין עירוני
           או במשרה שבעדה שולמה משכורת כמשכורתו של שופט ושנציב שירות
           המדינה פרסם לגביה הודעה לפי סעיף 100(א) לחוק שירות המדינה
           (גמלאות)(נוסח משולב), התש"ל-1970 - מלוא תקופת הכהונה בשכר;

       (2) כיהן כשופט, לרבות שופט שלום, בארץ ישראל, או כדיין בבית דין
           רבני כמשמעותו בדבר המלך במועצתו, 1947-1922, או קאדי בבית דין
           שרעי כמשמעותו בדבר המלך במועצתו, 1947-1922, לפי הענין - ארבע
           חמישיות;

       (3) כיהן כחבר הכנסת - ארבע חמישיות;

       (4) שירת בשירות המדינה, לרבות שירות הקבע בצבא הגנה לישראל -מחצית;

       (5) שירת במוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 82 לחוק שירות המדינה (גימלאות)
           (נוסח משולב), התש"ל-1970, או המשרה אחרת המזכה לגמלאות מאוצר
           המדינה - שתי חמישיות.

   (ב) "משרה ציבורית", לענין סעיף קטן (א) - שירות במדינה כעובד המדינה או
       כחייל או כל משרה אחרת המזכה לגמלאות מאוצר המדינה.

10. תנאים לצירוף תקופות

    תקופת עבודתו של נושא משרה שיפוטית לשעבר במשרה ציבורית תובא בחשבון
    לצורך קביעת זכותו לגמלה ושיעורה כמפורט בסעיף 9 בתנאים הבאים:

    (1) אותה תקופה אינה מובאת בחשבון לצורך זכותו לגמלה מאוצר המדינה או
        חישוב שיעורה של גמלה זו;

    (2) הוא בחר להחזיר כל מענק ששולם לו עם פרישתו משירות כאמור תוך שלושה
        חדשים מיום שהחל לכהן במשרה שיפוטית, והחזירו כאמור בסעיף 11;

    (3) ההפסקה שחלה בין תקופת שירותו כמפורט בסעיף 9 לבין מינויו למשרה
        שיפוטית לא עלתה על שנים עשר חדשים, זולת אם היתה ההפסקה גדולה
        יותר בשל אחת הסיבות המפורטות בסעיף 6(2)(ב) או (ג).

11. דרך החזרת המענק

    נושא משרה שיפוטית שבחר להחזיר מענק לפי סעיף 10(2) יחזירו צמוד לשיעור
    העליה של משכורת נושא משרה שיפוטית מיום קבלת המענק; ההחזרה תבוצע בין
    בתשלום אחד שישולם תוך חדשיים מיום שבחר להחזיר את המענק ובין בתשלומים
    חדשיים שווים שכל אחד מהם, חוץ מהאחרון שבו ישולם העודף, לא יפחת
    מחמשית ממשכורתו החדשית, מתחילת החודש שלאחר החודש שבו בחר לעשות כן.

12. סייג לשיעור הקיצבה

    קצבה המשתלמת לנושא משרה שיפוטית לשעבר לפי החלטה זו לא תעלה על %70
    מהמשכורת הקובעת.

13. מענק לנושא משרה שיפוטית שהתפטר

    נושא משרה שיפוטית שהתפטר על פי סעיף 16 לחוק השופטים התשי"ג-1953,
    סעיף 15 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, סעיף 12 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961,
    או סעיף 18 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג-1963, ישולם לו,
    באישור נשיא בית המשפט העליון, הרבנים הראשיים לישראל, ראש בית הדין
    השרעי לערעורים או ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, לפי הענין, מענק
    בסכום של %11 ממשכורתו החדשים האחרונה ששולמה לו כפול במספר חדשי
    כהונתו מיום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), ואולם שיעור המענק שישולם
    באישור כאמור לנושא משרה שיפוטית שהתפטר לאחר 10 שנים, יוגדל בעד כל
    תקופת כהונתו ב-%1 לכל שנה שכיהן מעל 10 שנים, ובלבד שלא יעלה על %22
    ממשכורתו החדשית כפול במספר חדשי כהונתו מיום ו' באייר התש"ח (15 במאי
    1948).

14. משכורת וקצבה לשאיריו של נושא משרה שיפוטית

    (א) לשאיריו של נושא משרה שיפוטית שנפטר תשולם משכורת החודש שבו נפטר
        ומשכורת ששה חדשים נוספים, ואם הנפטר היה שופט בית המשפט העליון
        או רב ראשי לישראל - משכורת שנים-עשר חדשים נוספים; ומכאן ואילך
        תשולם להם קצבה בשיעור שהיתה משתלמת לנפטר אילו פרש לקצבה ביום
        פטירתו.

    (ב) אם היו בין השאירים אלמנה או ילדים לא תפחת הקצבה המשתלמת להם
        מ-%30 מהמשכורת הקובעת.

    (ג) אלמנת נושא משרה שיפוטית הזכאית למשכורת לפי סעיף קטן (א) לא
        תחוייב בתשלום בעד החזקת טלפון ומתן שירותים לו וכל יתר התשלומים
        בקשר אליו, למעט שיחות מעל 1,000 פפעולות מונה לחודש ושיחות עם חוץ
        לארץ באמצעות טלפונאי "18", ובמשך תקופת הזכאות האמורה לא יחול
        בסעיף 23.

15. מענק ליורשי נושא משרה שיפוטית שאינם זכאים לקצבה

    ליורשיו על-פי דין של נושא משרה שיפוטית אשר היה זכאי לקצבה אילו פרש
    מכהונתו ביום פטירתו ואשר לא השאיר אחריו שאירים הזכאים לקצבה, ישולם
    מענק בסכום של %11 ממשכורתו החדשית האחרונה ששולמה לו כפול במספר חדשי
    כהונתו מיום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948).

16. קצבה לשאירי נושא משרה שיפוטית לשעבר

    לשאיריו של נושא משרה ישפוטית לשעבר תשולם מיום פטירתו של נושא המשרה
    לשעבר הקצבה שהיתה משתלמת לו, ולענין זה לא תבוא בחשבון הפחתה שהופחתה
    מקצבת נושא המשרה השיפוטית לשעבר עקב הוראות סעיפים 17 או 21.

17. הפחתת קצבאות בשל הכנסה אחרת

    (א) זכאי לקצבה לפי סעיפים 3(ב), 14 או 16 שיש לו הכנסה ממשכורת או
        מקצבה המשתלמת לו מאוצר המדינה שלא על-פי החלטה זו או מקופה שנקבעה
        כקופה ציבורית לענין סעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות)(נוסח
        משולב), התש"ל-1970, (להלן-קופה ציבורית), יופחת כל סכום שבו עולה
        הקצבה לפי החטה זו בצירוף ההכנסה האמורה על המשכורת הקובעת.

    (ב) לענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון קצבאות זקנה או שאירים
        המשתלמות לזכאי על-פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968

    (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תפחת קצבתו של נושא משרה שיפוטית
        לשעבר משליש, ואם מלאו לו 60 שנה - משני שלישים, מהקצבה שהיתה מגיע
        לו אילולא היתה לו הכנסה ממשכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית.

    (ד) הוראות סעיף זה לענין הפחתה בשל הכנסה ממשכורת מאוצר המדינה או
        מקופה ציבורית לא יחולו על זכאי לקיצבה שהגיע לגיל 65.

18. חלוקת קצבאות

    לא היו השאירים הזכאים סמוכים על שולחן אחד, תחולק ביניהם בדרך שיסכימו
    הזכאים ביניהם; לא הסכימו, הרי אם -

    (1) השאיר הנפטר אלמנה וילדים - תיטול האלמנה מחצית הקצבה והילדים
        חולקים את היתרה בשווה;

    (2) לא השאיר הנפטר אלמנה - כל הזכאים חולקים בשווה.

    (3) השאיר הנפטר יותר מבן זוג אחד, תחולק הקצבה המגיעה לבן-הזוג לפי
        החלטה זו, בין בני הזוג, בחלקים כפי שיקבע הממונה על הגמלאות,
        ואולם -

        (א) מקום שאחד מבני הזוג הוא אשה שהנפטר התגרש ממנה ואגב כך נתחייב
            בתשלום מזונותיה, על פי פסק דין או על פי הסכם בכתב, או אם
            נוכח הממונה על הגמלאות כי נתקבל תקבול שיכול להיות תחליף
            לתשלום מזונות, רואים את האשה כאילו לא נתגרשה ממנו, ובלבד
            שחלקה בקיצבה לא יעלה על סך המזונות שהנפטר היה חייב בהם ערב
            פטירתו.

        (ב) מקום שאחד מבני הזוג הוא אשה שהנפטר נפרד ממנה פרידה של קבע,
            או בעל שהנפטרת נפרדה ממנו פרידה של קבע, לא יהא בן זוג זה
            זכאי לקיצבה; לענין פסקת משנה זו, "פרידה של קבע" - אם התגורר
            נושא המשרה השיפוטית עם אשה אחרת לפחות שלוש שנים או שהתגורר
            עם אשה אחרת שנה אחת ונולד להם ילד משותף.

19. קצבה לגרושה

    (א) נושא משרה שיפוטית שהתגרש מאשתו וחוייב בתשלום מזונותיה על פי פסק-
        דין או על פי הסכם בכתב ונפטר, יהא דין גרושתו כדין אלמנה ותהא
        זכאית לקצבה שלא תעלה על סך המזונות שהיה חייב בהם ערב פטירתו,
        ובלבד שאם היו שאירים אחרים לא תעלה קצבתה על סכום שיחסו לכלל
        הקצבה המשתלמת לכל השאירים כיחס דמי מזונותיה שקיבלה ערב פטירת
        נושא המשרה השיפוטית למשכורתו הקובעת או לסך המזונות שהנפטר היה
        חייב בהם ערב פטירתו, הכל לפי הסכום הקטן יותר;

    (ב) נקבעה קצבתה של הגרושה על פי סך המזונות שהנפטר היה חייב בהם ערב
        פטירתו וחל שינוי במשכורת הקובעת, תוגדל קצבתה בשיעור יחסי שהוא
        כיחס המשכורת הקובעת שלפיה נקבעו דמי המזונות שקיבלה למשכורת
        הקובעת כפי ששונתה.

20. הפסקת קצבאות לאלמנה שנישאה שנית

    (א) אלמנה הזכאית לקצבה שנישאה שנית, תחדל עם נישואיה השניים מהיות
        בבחינת שאירה, אולם ישולם לה מענק כשיערו הקצבה שהיתה זכאית לה
        לאחרונה לפני הנישואין כפול 36.

    (ב) בחישוב המענק לא תובא בחשבון הפחתה מקצבה על פי הוראות בסעיף 17.

    (ג) הופקעו הנישואין השניים בשל מות בן-הזוג תוך חמש שנים מהיום
        שנתקיימו, או הופקעו בכל זמן שהוא בשל הליכים שהחלו בהם תוך חמש
        שנים מיום שנתקיימו, תשוב האשה להיחשב שאירה לענין החלטה זו; אולם
        אם כבר שולם לה המענק לפי סעיף זה, יופחת שיעור הקצבה עד אשר הסכום
        שיופחת יהיה שווה לסכום המענק שקיבלה ובלבד שלא יופחת שיעור הקצבה
        בשום חודש ביותר משליש הקצבה המשתלמת.

21. היוון

    (א) נושא משרה שיפוטית לשעבר רשאי להוון עד עשרים וחמישה אחוזים מקצבתו
        לתקופה של שש שנים, ולענין זה יראו את הקצבה כאילו היתה משתלמת
        במלואה, אף אם הופחתה על פי הוראות סעיף 17.

    (ב) הבקשה להיוון תוגש תוך שנתיים מתום כהונתו של נושא המשרה השיפוטית.

    (ג) נושא משרה שיפוטית לשעבר שהיוון חלק מקצבתו ועקב הוראות סעיף 17 לא
        ניתן במועד תשלום פלוני לנכות מקצבתו את האחוז שהוון, כולו או
        מקצתו, ישלם תוך 30 יום לאוצר המדינה את הסכום שלא ניתן לנכותו.

    (ד) נושא משרה שיפוטית לשעבר שהיוון חלק מקצבתו ונפטר תוך שש שנים
        ממועד ההיוון תחושב קצבת שאיריו כאילו לא היוון.

21א. קצבה ופיצויי פיטורים

     (א) נושא משרה שיפוטית לשעבר שנתקיימו בו שלושה אלה:

         (1) יצא לקצבה לאחר שהגיע לגיל 60;

         (2) תקופת כהונתו כנושא משרה שיפוטית, לרבות תקופת שירותו בפועל
             במשרה ציבורית כאמור בסעיף 9(ב) שקדמה לתקופת כהונתו כנושא
             משרה שיפוטית, היתה 33 שנים לפחות;

         (3) הוא זכאי לקצבה לפי סעיף 3(ב) ביעור %70 מהמשכורת הקובעת.

         יהיה זכאי לפיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-
         1963, על תקופת הכהונה והשירות כאמור העולות על 35 שנים.

     (ב) נושא משרה שיפוטית שנפטר ושנתקיימו בו שלושה אלה:

         (1) נפטר לאחר שהגיע לגיל 60;

         (2) תקופת כהונתו בנושא משרה שיפוטית, לרבות תקופת שירותו בפועל
             במשרה ציבורית כאמור בסעיף 9(ב) שקדמה לתקופת כהונתו כנושא
             משרה שיפוטית, היתה 35 שנים לפחות;

         (3) אילו פרש לקצבה ביום פטירתו הוא היה זכאי לקצבה לפי סעיף 3(ב)
             בשיעור %70 מהמשכורת הקובעת.

         יהיו שאיריו זכאים לפיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים,
         התשכ"ג-1963, בשל תקופת הכהונה העודפת על תקופת הכהונה והשירות
         כאמור העולות על 35 שנים.

     (ג) נושא משרה ציבורית כאמור בסעיף 9(ב) שנתמנה לנושא משרה שיפוטית
         לפני יום כ"ה באדר ב' התשמ"ט (1 באפריל 1989) ולא בחר בזכויות
         לגמלה לפי סעיף 17א לחוק שירות המדינה (גמלאות)(נוסח משולב) התש"ל
         -1970, יראו לגביו כאילו, בסעיפים קטנים (א)(2) וסיפה ו-(ב)(2)
         וסיפה, במקום "35 שנים" נאמר "30 שנים".

22. פרסומי הממשלה

    נושא משרה שיפוטית לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו זכאי לקבל חינם לפי
    הזמנתו פרסומי הממשלה אשר היה זכאי להם בהיותו נושא משרה שיפוטית.

23. שירותי טלפון

    (א) נושא משרה שיפוטית לשעבר, אלמנת שופט בית המשפט העליון, אלמנת רב
        ראשי לישראל, אלמנת שופט בית המשפט העליון לשעבר ואלמנת רב ראשי
        לישראל לשעבר זכאים לטלפון בדירתם, והוא יותקן על חשבון אוצר
        המדינה.

    (ב) מי שזכאי לטלפון לפי סעיף קטן (א) לא יחוייב בתשלום בעד החזקת
        טלפון, מתן שירותים לו, וכל יתר התשלומים בקשר אליו, למעט שיחות
        מעל 1,000 פעולות מונה לחודש ושיחות עם חוץ-לארץ באמצעות טלפונאי
        "18".

    (ג) אלמנת נושא משרה שיפוטית ואלמנת נושא משרה שיפוטית לשעבר, יהיו
        זכאיות להנחה בתשלום בעד החזקת טלפון, בעד מתן שירותים לו ובעד
        1,000 פעולות מונה לחודש בשיעור %50 מהאגרה הקבועה.

24. שירותים רפואיים

    לנושא משרה שיפוטית לשעבר ולבני משפחתו וכן לשאירי נושא משרה שיפוטית
    ולשאירי נושא משרה שיפוטית לשעבר הזכאים לקצבה לפי החלטה זו יינתנו
    שירות רפואי ואישפוז באותם תנאים ובאותו היקף שהיו זכאים להם בעת כהונת
    נושא המשרה השיפוטית.

25. החזר הוצאות נסיעה מיוחדות לנשיא בית המשפט העליון ולרב ראשי לישראל
    לשעבר

    נשיא בית המשפט העליון לשעבר ורב ראשי לישראל לשעבר זכאים לתשלום בסך
    4,000 ש"ח לכיסוי הוצאות לנסיעות מיוחדות; הסכום האמור יהיה צמוד למדד
    המחירים לצרכן ויתואם כל אימת שחל שינוי בתוספת היוקר המשתלמת לעובדי
    המדינה.

26. שירותי מזכירות

    (א) שופט בית משפט העליון לשעבר זכאי לפי החלטה זו לקצבה בשיעור של %70
        מהמשכורת הקובעת, ורב ראשי לישראל לשעבר שכיהן עשר שנים, זכאים
        לשירותי מזכירות לכתיבת זכרונותיהם ולניהול התכתבות אישית בעלת
        אופי אישי וציבורי.

    (ב) מי שזכאי לשירותי מזכירות לפי סעיף קטן (א), ישכור שירותי מזכירות
        לעצמו והוא זכאי לכיסוי הוצאותיו לפי קבלות שהגיש, בסכום שלא יעלה
        על 31,500 שקלים לכל שנת כספים; הסכום האמור יהיה צמוד למדד
        המחירים לצרכן ויתואם כל אימת שיחול שינוי בתוספת היוקר המשתלמת
        לעובדי המדינה.

    (ג) טובת הנאה לפי סעיף זה תהיה פטורה מכל מס המוטל על הכנסה.

27. דין מנהל בתי המשפט ומנהל בתי הדין

    לענין החלטה זו דינו של מנהל בתי המשפט שנתמנה על-פי סעיף 14 לחוק
    השופטים, התשי"ג-1953, כדין שופט בית המשפט העליון ודינו של מנהל בתי
    הדין הרבניים שנתמנה על-פי סעיף 13 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, כדין
    חבר בית הדין הרבני הגדול.

28. הוראות מעבר

    (א) נושא משרה שיפוטית לשעבר שלפני יום י"א בטבת התשל"ז(1 בינואר 1977)
        היוון חלק מקצבתו לתקופה של עשר שנים, יחולו עליו הוראות אלה:

        (1) יראו כאילו ההיוון היה לתקופה של שמונה שנים בלבד או עד ליום
            שהגיע נושא המשרה השיפוטית לשעבר לגיל 65, לפי המאוחר;

        (2) מתום שש שנים ממועד ההיוון, או מיום שהגיע נושא המשרה השיפוטית
            לשעבר לגיל 65, לפי המאוחר, לא יעלה הסכום שבו תופחת הקצבה עקב
            ההיוון על הסכום שבו הופחתה בחודש האחרון לפני כן.

    (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא תעלה תקופת ההיוון, שסעיף זה חל עליו
        על עשר שנים.

29. ביטול

    בטלות:

    (1) החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שופטים ושאיריהם), התש"ל
        -1969;

    (2) החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (דיינים ושאיריהם), התש"ל
        -1969;

    (3) החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (קאדים ושאיריהם), התש"ל-
        1969;

    (4) החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (קאדים מד'הב ושאיריהם),
        התשל"ה-1975.

תקנות גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (סדרי בקשות, ביצוע והיוון)
             התש"ל - 16969

בתוקף סמכותי לפי סעיף 8(ב) לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון,
התשכ"ט-1969 (להלן-החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות
אלה:

פרק א' : פרשנות

1. הגדרות

    בתקנות אלה -

    "ממונה על גמלאות"
             - (1) לענין שאיריו של חבר-הכנסת ולענין חבר-הכנסת שחדל לכהן
                   ושאיריו - חשב הכנסת;

               (2) לענין שאיריו של שופט, ולענין שופט שחדל לכהן ושאיריו -
                   מנהל ה בתי המשפט;

               (3) לענין שאיריו של דיין, קאדי או קאדי מד'הב, ולעניין
                   דיין, קאדי וקאדי מד'הב שחדלו לכהן ושאיריהם - מנהל בתי
                   הדין;

               (4) לענין זכאי אחר - החשב הכללי במשרד האוצר;

    "זכאי" - שאיריו של נושא משרה, נושא משרה שחדל לכהן ושאיריו, הזכאים
               לגמלה על פי החוק;

    "שאיר" - מי שנקבע לפי החוק כשאירו של נושא משרה פלונית;

    "גמלה" - קצבה או מענק ולרבות תשלומים אחרים, טובת-הנאה או שירות
               שזכאי להם על פי ההחלטה לפי החוק;

    "מועד ההיוון"
             - לגבי זכאי המבקש להוון חלק מקצבתו - היום האחרון בחודש
               שלאחר החודש שבו היה לזכאי, או היום האחרון בחודש בו הוגשה
               הבקשה להיוון לממונה על גמלאות, הכל לפי המאוחר;

    "קצבת פרישה"
             - קצבה המשתלמת לנושא משרה שחדל לכהן.

פרק ב' : סדרי נוהל

2. הודעה על גמלאות

    תוך שלושים יום מיום שהיה אדם לזכאי לפי החוק ישלח אליו ממונה על
    גמלאות הודעה במכתב רשום, ובה יפרט את גמלאות המגיעות לו.

3. דרישת פרטים נוספים

    (א) ממונה על גמלאות רשאי לפנות לזכאי ולבקש ממנו פרטים הדרושים לו כדי
        לקבוע את זכותו לגמלה.

    (ב) ממונה על גמלאות יקבע את זכות הזכאי תוך 15 יום מיום שהודיעו לו את
        הפרטים שדרש.

4. בקשת גימלה

    אדם הטוען שהוא זכאי רשאי לפנות בכל עת בבקשה לגמלה המגעת לו לדעתו,
    והממונה על גמלאות יודיע לו תוך שלושים יום אם הוא זכאי לגמלה ואת
    שיעורה.

5. מועד תשלום

    (א) קצבה תשולם לזכאי לה בתום כל חודש.

    (ב) מענק ישולם תוך שלושים יום מיום שהגיע.

    (ג) סכום שהוון ישולם תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד ההיוון.

6. הודעה על מאורע המשפיע על שיעור הקיצבה

    זכאי המקבל גמלה יודיע לממונה על גמלאות תוך שלושים יום על כל מאורע
    המשפיע על שיעור הקצבה או על הזכות לקבלה, ובין היתר -

    (1) שינוי במצב משפחתי;

    (2) מאורע המשנה את מספרי התלויים שיש להביאם בחשבון לענין הגמלה;

    (3) קבלת הכנסה מאוצר המדינה או מקופה ציבורית שיש בה כדי להגביל או
        להקטין את סכום הגמלה.

7. הודעה בדבר שינוי מען

    זכאי ששינה את מענו, יודיע לממונה על גמלאות את מענו החדש תוך שבעה
    ימים מיום השינוי.

8. תשלום קצבאות

    גמלה תשולם בשיק משורטט, שהזכאי הוא הנפרע הנקוב בו, ושיישלח למען עליו
    הודיע הזכאי לפי תקנות אלה; ואולם -

    (1) רשאי הממונה על גמלאות להפקיד את הקצבה לזכות הזכאי אצל בנקאי
        שעליו הודיע הזכאי, או להורות כי התשלום ישולם לאדם אחר שיחזיקנו
        לטובת הזכאי;

    (2) קצבה המגעת לאדם הנתון לאפוטרופסות תשולם לאפוטרופסו.

9. הודעה בדבר צירוף תקופות

    הטוען שבחישוב זכותו לגימלה ושיעורה יש לצרף תקופות-כהונה קודמות שלו,
    בין בכהונה שממנה פרש ובין בכהונה אחרת או בשירות המדינה או מחוצה לה,
    בהתאם לההחלטה המזכה אותו בצירוף, יודיע על כך לממונה על גימלאות תוך
    שלושה חדשים מיום ההחלטה המזכה אותו בצירוף כאמור, הכל לפי המאוחר יותר

10. שירותים רפואיים

     (א) הזכאי לשירותים רפואיים יפנה בבקשה לכך אל שר הבריאות, או אל מי
         שהשר מינה לענין זה.

     (ב) ממונה על גימלאות יודיע לזכאי, מיד לאחר היותו לזכאי, על מענו של
         האדם האחראי לענין זה.

11. שירותי טלפון

     ממונה על גימלאות יודיע למדור שירותי הטלפון על הזכאים לשירות זה, על
     זכותם, על מענם ועל משספר הטלפון שלהם.

12. שירותי דיור, מזכירות והסעה

     הזכאי לשרות דיור, מזכירות או הסעה יפנה למזכיר הממשלה והוא ידאג
     להבטחת שירותים אלה לפי ההחלטה ובהתאם לסידורים הדרושים לזכאי.

פרק ג' : היוון

13. הגדרות

     בפרק זה -

     "גיל" של אדם במועד ההיוון
             - הגיל הקרוב לגילו המצויין בלוח המתאים שבתוספת;

     "קיצבה שנתית"
             - הקיצבה המגיעה במועד ההיוון, כפול 12;

     "האחוז הקובע"
             - האחוז אשר הזכאי לקיצבת פרישה מבקש להוון מקיצבתו;

     "המקדם" - המספר שבטור ב' בלוח המתאים שבתוספת, מול גילו של המהוון
               במועד ההיוון;

     "א" - סכום המהווה את האחוז הקובע מקיצבתו השנתית המהוון המגיעה
               לו במועד ההיוון.

14. בקשה להיוון

     בקשה להיוון תוגש בכתב לממונה על גימלאות, ויצויין בה האחוז הקובע.

15. חישוב החלק המהוון לענין הניכוי

     מי שהיוון חלק מקיצבתו על פי החלטה מכוח סעיף 2(3) לחוק, יראוהו לענין
     ניכוי מהקיצבה כאילו היוון את האחוז הקובע מקיצבתו, כפי שהיא משתנה
     מפעם לפעם; אולם לענין זה לא תבוא בחשבון הפחתת קיצבה עקב קבלת משכורת
     או קיצבה מאוצר המדינה או מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 35 לחוק שירות
     המדינה (גמלאות)(נוסח משולב), התש"ל-1970.

15א. חישוב היוון הקיצבה

      סכום ההיוון של חלק מקיצבתו של מהוון יהא -

      (1) לגבי גבר - א X המקדם שבלוח 1 בתוספת;

      (2) לגבי אשה - א X המקדם שבלוח 2 בתוספת.

תוספת
 -----
 (תקנה 15א)

 לוח 1 

  טור א' טור ב' טור א' טור ב' טור א' טור ב'
   הגיל המקדם הגיל המקדם הגיל המקדם
  ------ ------ ------ ------ ------ ------
  18 5.461 32 5.464 46 5.413
  18.5 5.460 32.5 5.463 46.5 5.408
  19 5.459 33 5.463 47 5.403
  19.5 5.459 33.5 5.462 47.5 5.397
  20 5.458 34 5.461 48 5.392
  20.5 5.458 34.5 5.461 48.5 5.385
  21 5.458 35 5.460 49 5.379
  21.5 5.459 35.5 5.459 49.5 5.373
  22 5.459 36 5.459 50 5.366
  22.5 5.459 36.5 5.458 50.5 5.359
  23 5.460 37 5.457 51 5.353
  23.5 5.461 37.5 5.456 51.5 5.345
  24 5.461 38 4.455 52 5.338
  24.5 5.462 38.5 5.454 52.5 5.331
  25 5.462 39 5.453 53 5.323
  25.5 5.463 39.5 5.451 53.5 5.315
  26 5.463 40 5.450 54 5.306
  26.5 5.464 40.5 5.448 54.5 5.397
  27 5.464 41 5.446 55 5.288
  27.5 5.464 41.5 5.444 55.5 5.278
  28 5.465 42 5.442 56 5.268
  28.5 5.465 42.5 5.439 56.5 5.256
  29 5.465 43 5.436 57 5.244
  29.5 5.465 43.5 5.433 57.5 5.231
  30 5.465 44 5.430 58 5.218
  30.5 5.465 44.5 5.426 58.5 5.203
  31 5.464 45 5.422 59 5.189
  31.5 5.464 45.5 5.417 59.5 5.172

  60 5.156 67 4.864 74 4.414
  60.5 5.136 67.5 4.837 74.5 4.374
  61 5.122 68 4.810 75 4.334
  61.5 5.104 68.5 4.781 75.5 4.291
  62 5.085 69 4.752 76 4.248
  62.5 5.066 69.5 4.721 76.5 4.203
  63 5.046 70 4.691 77 4.157
  63.5 5.025 70.5 4.659 77.5 4.106
  64 5.005 71 4.628 78 4.056
  64.5 5.983 71.5 4.594 78.5 4.003
  65 4.960 72 4.561 79 3.949
  65.5 4.937 72.5 4.525 79.5 3.892
  66 4.914 73 4.490 80 3.836
  66.5 4.889 73.5 4.452

לוח 2

  טור א'    טור ב'        טור א'    טור ב'         טור א'    טור ב'
   הגיל המקדם הגיל המקדם הגיל המקדם
  ------ ------ ------ ------ ------ ------
  18 5.478 22 5.476 26 5.474
  18.5 5.447 22.5 5.475 26.5 5.474
  19 5.477 23 5.475 27 5.473
  19.5 5.477 23.5 5.475 27.5 5.473
  20 5.476 24 5.475 28 5.472
  20.5 5.476 24.5 5.475 28.5 5.472
  21 5.476 25 5.474 29 5.471
  21.5 5.476 25.5 5.474 29.5 5.471

  30 5.470 42 5.442 53.5 5.360
  30.5 5.469 42.5 5.441 54 5.354
  31 5.469 43 5.439 54.5 5.347
  31.5 5.468 43.5 5.437 55 5.340
  32 5.467 44 5.434 55.5 5.332
  32.5 5.466 44.5 5.432 56 5.325
  33 5.465 45 5.430 56.5 5.316
  33.5 5.465 45.5 5.427 57 5.307
  34 5.464 46 5.425 57.5 5.298
  34.5 5.463 46.5 5.422 58 5.228
  35 5.462 47 5.419 58.5 5.277
  35.5 5.461 47.5 5.415 59 5.266
  36 5.459 48 5.412 59.5 5.253
  36.5 4.458 48.5 5.408 60 5.241
  37 5.457 49 5.406 60.5 5.228
  37.5 4.456 49.5 5.401 61 5.214
  38 5.455 50 5.396 61.5 5.199
  38.5 5.453 50.5 5.392 62 5.184
  39 5.452 51 5.387 62.5 5.167
  39.5 5.450 51.5 5.382 63 5.149
  40 5.449 52 5.378 63.5 5.130
  40.5 5.447 52.5 5.372 64 5.111
  41. 5.446 53 5.366 64.5 5.090

  65 5.069 70.5 4.741 76 4.282
  65.5 5.045 71 4.705 76.5 4.324
  66 5.022 71.5 4.666 77 4.187
  66.5 4.995 72 4.627 77.5 4.137
  67 4.969 72.5 4.586 78 4.087
  67.5 4.940 73 4.545 78.5 4.035
  68 4.911 73.5 4.502 79 3.983
  68.5 4.878 74 4.459 79.5 3.938
  69 4.846 74.5 4.416 80 3.874
  69.5 4.812 75 4.372
  70 4.777 75.5 4.327

תקנות גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (סדרי דין בערעור), התשל"ח-1978

בתוקף סמכותי לפי סעיף 4א(ב) ללחוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון,
התשכ"ט-1969 (להלן-החוק), ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין
תקנות אלה:

1. המועד להגשת ערעור

   ערעור על החלטתו של הממונה על הגימלאות לפי סעיף 4א(א) לחוק יוגש תוך
   ארבעים וחמישה יום מיום שהומצא למערער העתק ההחלטה או מיום שנודע לו
   עליה, הכל לפי המוקדם יותר.

2. אופן ההגשה

   הערעור יהיה בכתב ויוגש למשרד הרישום של בית המשפט העליון (להלן-משרד
   הרישום).

3. סימון תאריך ההגשה

   פקיד משרד הרישום שהוגש לו כתב הערעור יסמן בגוף הכתב את תאריך ההגשה.

4. כתב ערעור

   הערעור יוגש בארבעה העתקים, ייחתם בידי המערער או בידי בא-כוחו, ויפורטו
   בו:

   (1) שמו ומענו של המערער;

   (2) שמו ומענו של הממונה על הגימלאות, שיצויין כמשיב;

   (3) המועד שבו נמסר למערער העתק ההחלטה או המועד שבו נודע לו עליה;

   (4) נימוקי הערעור;

   (5) הסעד המבוקש.

5. צירוף העתק ההחלטה

   לכתב הערעור יצורפו ארבעה העתקים של ההחלטה נושא הערעור.

6. פסול כתב הערעור

   כתב ערעור שלא נתקיימה בו הוראה מהוראות תקנות 4 ו-5, לא יתקבל על ידי
   משרד הרישום; אולם משקיבלו כתב ערעור, לא ייפסל על יסוד אי קיום הוראה
   כאמור, אלא אם היה באי פסילה כזו משום עיוות דין.

7. מסירה לפרקליט המדינה ולמשיב

   העתק מכתב הערעור על נספחיו יומצא לפרקליט המדינה ולמשיב.

8. סדרי דין

   על המצאת מסמכים, שמיעת הערעור ועל מתן פסק הדין יחולו הוראות תקנות סדר
   הדין האזרחי, התשכ"ג-1963, בדבר הגשת ערעורים לבית המשפט העליון בענינים
   אזרחיים, בשינויים המחוייבים לפי הענין, אך למעט הוראה המחייבת את
   המערער להפקיד ערבון.

9. ביטול ערעור

   עד מתן פסק הדין בערעור רשאי המערער לחזור בו מערעורו על ידי מתן הודעה
   בכתב לבית המשפט והמצאת העתק ממנה למשיב, או על ידי הודעה בעל פה בשעת
   שמיעת הערעור; משעשה כן, בטל הערעור.

10. הוראות מעבר

    ניתנה החלטת הממונה על הגימלאות אחרי יום י"ח בשבט תשל"ח (26 בינואר
    1978), אך לפני תחילתן של תקנות אלה, מותר להגיש ערעור על אותה החלטה
    תוך 45 יום מיום תחילתן של תקנות אלה.

11. תחילה

    תחילתן של תקנות אלה היא עשרה ימים מיום פרסומן.

12. השם

    לתקנות אלה ייקרא "תקנות גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (סדרי דין
    בערעור), התשל"ח-1978.