חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953
תיקון (19 ביולי 1995) ס"ח 1533: סעיפים 2א, 3, 5, 24.
תיקון מספר 9 (16 ביולי 1998) ס"ח 1673: סעיפים רבים.
תיקון מספר 10 (27 בדצמבר 2000) ס"ח 1768: סעיפים 33ו, 38א, תוספת.
תיקון מספר 11 (6 בפברואר 2007) ס"ח 2081: סעיף 25.
תיקון מספר 12 (16 באפריל 2008) ס"ח 2152: סעיף 25.
תיקון מספר 13 (16 בדצמבר 2009) ס"ח 2218: סעיפים 20(ג), 22, 33א(2).
תיקון מספר 14 (29 ביולי 2010) ס"ח 2255: סעיפים 2, 2א, 4, 28א, 33, 33ג.
תיקון מספר 15 (5 ביולי 2012) ס"ח 2366: הוספת סעיף 29א.
פרק ראשון: מבוא
1. פירושים
(א) בחוק זה -
"ילד" פירושו - מי שעדיין לא מלאו לו 16 שנה;
"צעיר" פירושו - מי שמלאו לו 16 שנה, אך עדיין לא מלאו לו 18 שנה;
"נער" פירושו - ילד או צעיר;
"הורים", לגבי נער, לרבות אפוטרופוס של הנער וכל מי שהנער נמצא
ברשותו, בפיקוחו, או בהשגחתו;
"מפקח עבודה" פירושו - מפקח כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה,
התשי"ד-1954;
"מפקח עבודה אזורי" פירושו - מפקח עבודה שנתמנה על-ידי שר העבודה
והרווחה להיות מפקח עבודה אזורי;
"פנקס עבודה" פירושו - פנקס שהוצא על-פי סעיף 28;
"רוכלות" או "התעסקות ברוכלות" פירושו - מכירה או הצעת מכירה, וכן
שירות או הצעת שירות, ברשות הרבים, במקום ציבורי או מבית לבית.
(ב) לענין חוק זה רואים נער כמועבד ואת מי שהנער עובד אצלו רואים
כמעבידו אם הנער עובד -
(1) אצל הוריו - בעבודה שהיא לצורך עסקם או משלח ידם, להוציא עבודה
ארעית שלא בתעשיה ועבודה חקלאית במשק של ההורים;
(2) אצל אדם אחר, בכל עבודה, בין אם נתקיימו יחסי עובד ומעביד ובין
אם לאו; לענין זה, "עבודה" - לרבות רוכלות;
(3) בכל מקום שהעבודה בו אינה לסיפוק צרכיו בלבד אף אם אינה לשם
עסק או לשם ריוח, ובכלל זה במקום שהוכרז על-ידי שר העבודה
והרווחה כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב
עבודה מעשית.
(ג) לענין חוק זה יראו העסקת ילד בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי
פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום, כאמור בסעיף 4, כהעבדה, אף אם לא
נתקיימו בהעסקה יחסי עובד ומעביד, ואף אם ההעסקה היתה חד-פעמית,
וזאת בין אם ההעסקה היתה בתמורה ובין שלא בתמורה; לענין זה, "העסקת
ילד" - לרבת שיתופו.
פרק שני: גיל עבודה ועבודות אסורות
2. גיל עבודה
(א) לא יועבד ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה.
(ב) ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד חובה לפי חוק לימוד חובה,
התש"ט-1949 (בסעיף זה - לימוד חובה), לא יועבד אלא אם נתקיים אחד
מאלה:
(1) הילד עובד כחניך כמשמעותו בחוק החניכות, התשי"ג-1953;
(2) בוטל
(3) ניתנה לגבי הילד הוראה לפי סעיף 5(ב)(1)(11) לחוק לימוד חובה,
התש"ט-1949;
(4) מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות אישר כי הילד השלים חינוך חובה
בתקופה קטנה מתקופת הלימוד המתאימה לגילו.
(ב1) צעיר ומי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה לא יועבדו בשעות
הלימודים אלא בהתקיים לגביהם האמור בפסקאות (1), (3) או (4) שבסעיף
קטן (ב).
(ג) שר העבודה והרווחה רשאי להתיר העבדת ילד שמלאו לו 14 שנה וניתן
לגביו פטור לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, היתר על-פי
סעיף קטן זה יכול להיות כללי או מיוחד.
(ד) בוטל.
2א. עבודה בחופשת לימודים
(א) ילד שמלאו לו 14 שנה, מותר להעבידו בתקופת חופשת לימודים רשמית על,
אף האמור בסעיף 2, בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו
ולהתפתחותו, הכל כפי שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות ובתנאים
שיקבע, לרבות מספר השעות שמותר להעביד ילד כאמור; תקנות כאמור, או
מקצתן, יכול שיחולו גם על העבדת ילד לפי סעיף 2(ג).
(ב) הוראות חוק החניכות, התשי"ג-1953, לא יחולו על העבדה כאמור בסעיף
קטן (א).
3. בוטל
4. הופעות וצילומים
(א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 2(א), אין להעביד ילד שטרם מלאו לו 15
שנים, בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים
לצורכי פרסום.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 2, רשאי שר העבודה והרווחה לתת
היתר, לתקופה מוגבלת, להעבדתו של ילד פלוני או לתיווך להעבדתו של
אותו ילד, בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שלא יינתן
היתר להעבדה כאמור בשעות הלימודים של הילד.
(ג) בסעיף זה, "הופעה" - לרבות הופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או
אימון לצורך ההופעה.
5. איסור עבודה במקומות מסויימים
ילד, אף אם מלאו לו 15 שנה, לא יועבד במקום שקבע שר העבודה והרווחה,
בין בדרך כלל ובין במיוחד, אם לדעתו עבודתו של ילד באותו מקום, עלולה
לסכן את התפתחותו הגופנית, הנפשית או החינוכית, בשל טיב העיסוק, מיקומו
או בשל כל סיבה אחרת.
6. עבודות אסורות
שר העבודה רשאי לאסור או להגביל, בתקנות העבדת ילד או צעיר בעבודות,
בתהליכי ייצור או במקומות עבודה, שהעבודה בהם עלולה לדעתו לפגוע
בבריאותם, שלומם או בהתפתחותם הגופנית, אף אם העבדתם אינה אסורה על-פי
הסעיפים הקודמים.
7. גיל מיוחד לעבודות מסויימות
שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע, בתקנות, כי נער שעדיין לא הגיע לגיל
פלוני לא יועבד בעבודה פלונית, אם לדעתו עלולה העבודה לפגוע בבריאותו,
בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הנער,
אף אם העבדתו אינה אסורה על-פי הסעיפים הקודמים.
פרק שלישי: בדיקות רפואיות
8. מוסד רפואי מוסמך
(א) בפרק זה -
"מוסד רפואי מוסמך" - קופת חולים, כהגדרתה לפי חוק ביטוח בריאות
ממלכתי, התשנ"ד-1994.
"רופא משפחה" - רופא, רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים או רופא
בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה, כמשמעותם לפי פקודת הרופאים (נוסח
חדש), התשל"ז-1976 (להלן - פקודת הרופאים), המועסקים על ידי מוסד
רפואי מוסמך;
"רופא מורשה" - רופא בעל תואר מומחה ברפואה תעסוקתית לפי פקודת
הרופאים או רופא המועסק על ידי מוסד רפואי מוסמך שהורשה, לענין
הוראות פרק זה, על ידי שר העבודה והרווחה בהסכמת שר הבריאות.
(ב) בדיקה רפואית לענין עבודות המחייבות בדיקות התאמה לפי סעיפים 11(ב)
ו-12, תיעשה בידי רופא מורשה.
9. איסור תשלום
נער, הוריו או מעבידו, אינם חייבים בכל תשלום בעד בדיקה רפואית או בעד
אישור רפואי, על פי פרק זה.
10. סדרי בדיקה רפואית
שר העבודה והרווחה רשאי, לאחר התיעצות בשר הבריאות, לקבוע בתקנות
הוראות בדבר עריכתן והיקפן של בדיקות רפואיות על-פי פרק זה.
11. אישור רפואי להעבדה
(א) לא יועבד נער אלא אם כן נבדק בדיקה רפואית, ורופא המשפחה שבדק
אותו נתן אישור רפואי להעבדתו.
(ב) (1) בפרק זה, "עבודה המחייבת בדיקות התאמה" - עבודה ששר העבודה
והרווחה קבע כי דרושה קביעה מקדמית רפואית על התאמתו הבריאותית .
של הנער לעבוד בה, וכן עריכת בדיקות רפואיות חוזרות לענין התאמתו
הבריאותית לאותה עבודה.
(2) לא יועבד נער בעבודה המחייבת בדיקות התאמה אלא אם כן נבדק גם
בידי רופא מורשה שקבע את התאמתו לעבודה כאמור ושנתן לו אישור
רפואי על כך.
(3) אישור לפי פסקה (2) יהיה לעבודה מסוימת המחייבת בדיקות התאמה
או לסוג עבודות בדומה לה מבחינת סיכון הבריאות והמאמץ הגופני
הנדרש מהנער, ויכול הוא להיות מותנה בתנאים ומוגבל בזמן לשם
ניסיון; האישור יירשם בפנקס העבודה של הנער.
11א. עבודה זמנית
שר העבודה והרווחה רשאי להתיר לנער, בכפוף להוראות סעיף 2, לעבוד
תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בעבודה שקבע בהיתר שאינה מסכנת את
הבריאות ואינה כרוכה במאמץ גופני קשה, אם ניתן מאת רופא המשפחה אישור
רפואי להעבדתו של הנער באותה עבודה; היתר לפי סעיף זה יכול שיהיה
כללי או מיוחד.
12. בדיקה רפואית חוזרת
(א) נער העובד בעבודה המחייבת בדיקות התאמה ייבדק בידי רופא מורשה,
במועדים ובתנאים שקבע שר העבודה והרווחה לגבי עבודה כאמור ולפחות
אחת לשנה (להלן - בדיקה רפואית חוזרת).
(ב) על סמך דין וחשבון של הרופא המורשה שערך בדיקה רפואית חוזרת על פי
סעיף זה, ירשום המוסד הרפואי המוסמך, בפנקס העבודה של הנער, כל
הגבלה בעבודה וכל שינוי לרעה במצב בריאותו של הנער, ויביא אותם
לידיעת ההורים, המעביד, לשכת העבודה לנוער כמשמעותה בחוק שירות
התעסוקה, התשי"ט-1959, וכן לידיעת מפקח העבודה ומפקח החניכות
האזורי כמשמעותם בחוק החניכות, התשי"ג-1953.
13. הודעה על תוצאות בדיקה רפואית
(א) העלתה בדיקה רפואית על-פי סעיפים 11(ב) ו-12, כי -
(1) בוטל.
(2) הנער אינו מתאים מבחינה רפואית לעבודה בה הוא מועבד;
(3) העבודה בה מועבד הנער משפיעה לרעה על מצב בריאותו, ימסור
המוסד הרפואי המוסמך הודעה בכתב למפקח עבודה אזורי.
(ב) מפקח העבודה האזורי ישלח העתק של ההודעה לאחד מהורי הנער, ואם
נאמר בהודעה שהנער אינו מתאים לעבודה בה הוא מועבד, יישלח העתק
גם למעבידו של הנער וללשכת העבודה הכללית שבאזורה הוא מועבד.
14. איסור העבדה לאחר קבלת הודעה
קיבל המעביד העתק הודעה בהתאם לסעיף 13, יחדל להעביד את הנער תוך עשרה
ימים מיום קבלת ההודעה, או תוך זמן קצר יותר שנקבע על-ידי מפקח העבודה
האזורי, בעבודה שאליה מתייחסת ההודעה, או בעבודה הדומה לה מבחינת
סיכון הבריאות או המאמץ הגופני הנדרש מהנער.
15. בוטל
16. בדיקה רפואית עד גיל 21
(א) מועבד אדם שעדיין לא מלאו לו 21 שנה, והוא מועבד בעבודה שיש בה
סיכון מיוחד לבריאות - חלות לגביו הוראות פרק זה והוראות הפרק
הששי, כאילו היה נער.
(ב) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות, לאחר התיעצות בשר הבריאות, את
העבודות שיש בהן סיכון מיוחד לבריאות לענין סעיף זה.
פרק רביעי: הדרכה בבחירת מקצוע
17. פירושים
בפרק זה, הדרכה בבחירת מקצוע פירושו - ההדרכה הניתנת לנער בבחירת
מקצוע או להתקדמותו במקצוע, בשים לב לתכונותיו האישיות של הנער
ולסיכויי התעסוקה.
18. מתן הדרכה בבחירת מקצוע
(א) שר העבודה והרווחה ינקוט צעדים הדרושים, לדעתו, כדי לאפשר הדרכה
בבחירת מקצוע.
(ב) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע, בתקנות, עבודות שאין לקבל להן נער
אלא אם נוכח המקבל שניתנה לנער הדרכה בבחירת מקצוע על-ידי מוסד
מוסמך, על-פי סעיף 19.
19. מנגנון להדרכה בבחירת מקצוע
(א) שר העבודה והרווחה רשאי למנות אדם להיות הממונה על הדרכה בבחירת
מקצוע. הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב) שר העבודה והרווחה יסמיך מוסדות למתן הדרכה בבחירת מקצוע ומוסד
שהוסמך כאמור, לא יעסיק במתן הדרכה בבחירת מקצוע אלא אנשים שיש
להם ההכשרה שנקבעה על-ידי שר העבודה והרווחה בתקנות.
פרק חמישי: שעות עבודה ומנוחה
20. יום עבודה ושבוע עבודה
(א) לא יועבד נער יותר משמונה שעות עבודה ליום וארבעים שעות עבודה
לשבוע.
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במקום עבודה שמותר בו לעבוד יותר
מ-8 שעות עבודה ליום, לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה,
התשי"א-1951, יכול שיועבד צעיר עד תשע שעות ליום עבודה, ובלבד
ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות עבודה.
(ב) ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהנער אינו עובד בו,
בין על-פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יועבד נער יותר משבע
שעות עבודה.
(ג) "שעות עבודה" פירושו - הזמן שבו עומד הנער לרשות העבודה, לרבות
הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לנער להחלפת כוח ואויר, ולרבות
הפסקות לפי סעיף 22א, חוץ מהפסקות על-פי סעיף 22.
21. שעות המנוחה השבועית
(א) לא יועבד נער במנוחה השבועית.
(ב) המנוחה השבועית של נער היא לפחות שלושים ושש שעות רצופות ותכלול -
(1) לגבי נער יהודי - את יום השבת;
(2) לגבי נער שאינו יהודי - את יום השבת או את היום הראשון או את
היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית
שלו.
22. הפסקות
(א) הועבד נער שש שעות עבודה ליום או למעלה מזה, תופסק עבודתו למנוחה
ולסעודה, 3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי
שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא
של חצי שעה לפחות.
(ב) הפסקה לא תעלה על שלוש שעות.
(ג) בשעת הפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי הנער לצאת מהמקום שבו הוא
עובד, אלא אם היתה נוכחותו במקום העבודה הכרח לתהליך העבודה או
להפעלת הציוד והשימוש בו, והנער נדרש על-ידי מעבידו להישאר במקום
העבודה; במקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
22א. הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים
(א) נער זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר
שירותים, בהתאם לצרכיו.
(ב) (1) המעביד יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים,
במקום העבודה או בקרבתו.
(2) על אף הוראות סעיף 44, הוראות שנקבעו לפי סעיף 20א(ב)(2)
לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יחולו גם לגבי תחולת
הוראות פסקה (1).
(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין
לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעביד ועובד, גם על מעסיק בפועל
ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין
שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד
שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים
שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין; בסעיף
זה -
"מזמין שירות" - מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו,
משלח ידו או פעילותו הציבורית;
"מעסיק בפועל", "קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בחוק העסקת עובדים
על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;
"קבלן שירות" - מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעותו עובדיו,אצל
זולתו.
(ה) על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק
הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007;
23. לימוד ושעות עבודה
(א) נמסרה למעביד הודעה בכתב מאת מוסד מוסמך להשתלמות, האומרת שנער
פלוני מבקר בימים מסויימים בשיעורי ערב של המוסד, לא יועבד הנער
באותם הימים אחרי שעה 16.00.
(ב) לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מהעבודה לרגל ביקור בשיעורי
ערב כאמור, אלא אם המוסד המוסמך להשתלמות הודיע למעביד, בכתב,
שהנער לא ביקר בשיעורים, ורק בעד השעות שבהן נעדר מהעבודה על-מנת
לבקר בשיעורים ולא ביקר.
(ג) לענין סעיף זה "מוסד מוסמך להשתלמות" פירושו - מוסד להשתלמות נוער
עובד ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך או מוסד להשתלמות במסגרת חוק
החניכות התשי"ג-1953 ששר העבודה והרווחה היסמיכו לכך ושפורסמה על
כך הודעה ברשומות.
(ד) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 4(ג) לחוק לימוד חובה,
התש"ט-1949 ועל סעיף 14 לחוק החניכות התשי"ג-1953 ולא לגרוע מהן.
24. איסור עבודת לילה
(א) נער לא יועבד ולא ירכול בלילה.
(ב) בסעיף זה, "לילה", לגבי ילד וצעיר שחוק לימוד חובה, התש"ט-1949,
חל עליהם - פרק זמן של 12 שעות שבין 20:00 ובין 08:00 ולגבי צעיר
שחוק חינוך חובה, התש"ט-1949, אינו חל עליו, פרק זמן של 10 שעות
שבין 22:00 ובין 06:00.
(ג) על אף האמור בסעיף 1(ב) רואים נער כמועבד, לענין סעיף זה, גם אם
הוא עובד בבית ספר מקצועי.
25. היתר עבודת לילה
(א) שר העבודה והרווחה רשאי להתיר העבדת צעיר עד שעה 23.00 בחקלאות או
במפעל תעשיה שבהם עובדים במשמרות.
(ב) (1) ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי שר התעשיה המסחר והתעסוקה
להתיר העבדת צעיר גם אחרי השעה 23:00, במקום שבו עובדים
במשמרות או כאשר עבודת הצעיר נחוצה בשל החלטה כאמור, ובלבד
שהובטחו לדעת השר תנאים לשמירת בריאותו ורווחתו של הצעיר.
(2) תוקפו של היתר לפי פסקה (1) יפקע במועד שבו פקע תוקפה של
החלטה על שעת חירום שבעקבותיה ניתן ההיתר, או במועד אחר שנקבע
בהיתר.
(3) בסעיף קטן זה, "החלטה על שעת חירום" - כל אחת מאלה:
(א) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות
האזרחית, התשי"א-1951;
(ב) הוצאת צו הקורא ליוצאי צבא להתייצב לשירות מילואים לפי
סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
(ג) הכרזה על אירוע אסון המוני לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה
(נוסח חדש), התשל"א-1971.
(ג) סבור שר העבודה והרווחה שהדבר דרוש להשתלמותו המקצועית של צעיר,
רשאי הוא להתיר, התרת שעה, את העבדתו בלילה במקום שבו עובדים
ברציפות.
(ד) סבור שר העבודה והרווחה שרצוי לעשות כן למען האמנות, רשאי הוא
להתיר, התרת שעה, העבדתו של נער שמלאו לו 10 שנים עד שעה 24.00,
אם לדעתו הובטחו התנאים לשמירת בריאותו, חינוכו והתפתחותו המוסרית
של הנער.
(ה) שר העבודה ורווחה רשאי להתיר העבדת צעיר עד שעה 24.00 בחקלאות או
במפעל תעשיה שבהם עובדים במשמרות ותנאים מיוחדים מצדיקים זאת; כן
רשאי שר העבודה והרווחה להתיר העבדת צעיר משעה 05.00 בעבודה
חקלאית עונתית שבה מקדימים להתחיל בעבודה.
26. היתרים הוראות כלליות
(א) בהיתר לפי סעיף 25 ייקבע תנאי המבטיח לנער מנוחה של 14 שעות לפחות
בין יום עבודה למשנהו ורשאי שר העבודה והרווחה לקבוע תנאים
והגבלות אחרים.
(ב) היתר לפי סעיף 25 (ג) או (ד) יהיה מיוחד; היתר לפי סעיף 25 (א) או
(ב) יכול להיות כללי או מיוחד, לסוג של צעירים או מפעלים. היתר
לפי סעיף 25 (א) או (ה) יהיה כללי למקום או לעבודה המפורטים
בהיתר ויינתן לאחר התיעצות בארגון העובדים הארצי המייצג את המספר
הגדול ביותר של עובדים, בארגון הגדול ביותר של נוער עובד ובארגוני
מעבידים שלדעת שר העבודה והרווחה הם נוגעים בדבר.
(ג) כל היתר, להוציא היתר מיוחד, והתנאים וההגבלות שנקבעו בו, וכן
ביטול היתר כזה ושינוי התנאים שנקבעו בו - יפורסמו ברשומות.
(ד) מי שניתן לו היתר מיוחד יציג אותו הצגה נראית לעין, במקום שבו
מעבידים לפיו, אך אם הוא מנהל פנקס לפי סעיף 30, רשאי הוא לצרף
את ההיתר לפנקס.
(ה) במשלחי יד לא תעשייתיים, כמשמעותם באמנה בדבר הגבלת עבודת לילה של
ילדים ונערים במשלחי יד לא תעשייתיים, 1946, לא ינתן היתר לפי
סעיף 25(א) אלא אם נתמלאו התנאים הקבועים בסימן ג' פסקה 2 לאמנה.
27. חופשה שנתית
(א) לגבי נער יש לקרוא בסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951,
"18 יום" במקום "14".
(ב) הוראות סעיף זה יחולו על שנת העבודה כמשמעותה בחוק האמור שתחילתה
ביום ט"ז בניסן התשי"ג (1 באפריל 1953) ועל כל שנת עבודה שלאחריה.
פרק שישי: חובת יום לימודים
27א. חובת יום לימודים
(א) שר העבודה והרווחה יטיל בצו על כל נער עובד שמלאו לו 15 שנים
ועדיין לא מלאו לו 18 שנים חובת לימודים לשם הכשרה מקצועית והם
יקויימו במקום שקבע לכך.
(ב) שר העבודה והרווחה רשאי להחיל את חובת הלימודים בהדרגה, ובלבד
שתוך חמש שנים מיום תחילת סעיף זה יחיל אותו על כל נער עובד שאין
חוק החניכות, התשי"ג-1953 (להלן חוק החניכות), חל עליו.
(ג) שר העבודה והרווחה לאחר התיעצות עם שר החינוך והתרבות, יקבע
תוכנית לימודים מינימלית אחידה; קביעת התוכנית לא תמנע הוספות
שעורים על המפורטים בה; משך הלימודים, לפי סוגי הנערים, ייקבע
בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ד) צו כאמור בסעיף (א) יכול שיהא כללי, או מיוחד למפעל פלוני או
לסוגי מפעלים, לענפי עבודה או לאזורים גיאוגרפיים, או לבני גיל
או רמת השכלה מסויימים.
(ה) בצו יכול שייקבע חובת לימודים רצופה ביום אחד בשבוע או מפוצלת
לכמה ימים בשבוע, ובלבד שלא תעלה בסך הכל על תשע שעות בשבוע.
(ו) לגבי סוגי נערים מסויימים, רשאי השר לקבוע תקופות לימודים
מרוכזות במשך השנה, ואת מספר השעות בשבוע שיוקדשו ללימודים אלה.
(ז) נער החייב בחובת לימודים לפי סעיף זה זכאי לקבלם חינם, ולא יידרש
לשלם כל תשלום בעדם; הוראה זו אינה חלה על ציוד וחומרי לימוד.
27ב. פטור מן החובה
חובת הלימודים לפי פרק זה לא תחול לגבי נער -
(1) הלומד בבית ספר שחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, חל עליו;
(2) הלומד במוסד מוסמך להשתלמות כמשמעותו בסעיף 23;
(3) הלומד בבית ספר או במוסד לימודים שרוב עובדי החינוך בו הם עובדי
המדינה הפועלים בתוקף תפקידם;
(4) הלומד בבית ספר או במוסד לימודים ששר העבודה והרווחה קבע אותו
כמוסד שהלימודים בו פוטרים את הנער מהחובה לפי פרק זה;
(5) בגיל שחלה עליו חובת לימודים לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949,
זולת אם שוחרר מחובה זו מטעם שר החינוך והתרבות.
27ג. סמכות פיקוח
(א) מפקח על חניכות שמשמעותו בחוק החניכות, יפקח גם על קיום החובות
לפי פרק זה, ויהיו לו לשם כך הסמכויות המוקנות לו בחוק האמור.
(ב) מועצת החניכות שהוקמה לפי חוק החניכות תהיה מועצה מייעצת לענין
הוראות פרק זה.
27ד. אישור על סיום לימודים
שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן אישור על סיום
חובת הלימודים לפי פרק זה.
27ה. שחרור ללימודים
(א) מי שמעביד נער שחלה עליו חובת לימודים לפי פרק זה, חייב לשחררו
מעבודה לשעות הלימודים ואין להעבידו בשעות אלה.
(ב) לא ינוכה משכר עבודתו של נער שנעדר מעבודתו לרגל לימודים כאמור,
אלא אם הוכח כי לא השתתף בלימודים, והכל אם אין בהסכם קיבוצי החל
על הנער ועל מעבידו הוראה אחרת לענין זה.
(ג) המוסד שבו לומד הנער בשעות העדרו מעבודה יודיע למעבידו, בדרך
שנקבעה, על שעות הלימודים שבהן חייב הנער וכם אכן השתתף בהן.
(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בהוראה כללית או מסווגת שהוראות
סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם לגבי נער הלומד בבית ספר או
מוסד מן המנויים בסעיף 27ב.
פרק שישי 1: הוראות בדבר היתרים
27ו. היתר להעבדת נער
(א) לא יינתן היתר להעבדת נער לפי חוק זה (בפרק זה - היתר להעבדת
נער) אם יש בו כדי לפגוע בטובתו של הנער.
(ב) שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי
לקבוע, ולענין סעיף 4 יקבע, כללים, תנאים וסייגים למתן היתר
להעבדת נער או לתיווך להעבדת נער; כללים, תנאים וסייגים כאמור
יכול שייקבעו דרך כלל או לסוגי היתרים מסוימים.
(ג) היתר להעבדת נער יכלול את אלה:
(1) תנאים שיבטיחו כי הנער לא ינוצל לרעה, כי בריאותו, בטיחותו,
חינוכו, או התפתחותו התקינה לא ייפגעו, וכי יהיו לו שעות
מנוחה ופנאי הולמות;
(2) תנאים בדבר שעות העבודה, הפסקות בעבודה וכן הפסרות בין יום
עבודה אחד למשנהו.
(ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים נוספים על אלה שקבע לפי סעיף
קטן (ב) או על אלה המפורטים בסעיף קטן (ג), לענין היתר להעבדת
נער פלוני.
27ז. שמיעת הנער
(א) במתן היתר להעבדת נער תהיה זכות לנער המסוגל לחוות דעה משלו,
להביא את עמדתו לענין מתן היתר להעבדתו, ויינתן לדעתו משקל ראוי
בהתאם לגילו ולמידת בגרותו.
(ב) שר העבודה והרווחה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יתקין
תקנות לענין דרכי המימוש של זכות הנער לפי סעיף זה.
פרק שביעי: ביצוע ועונשים
28. פנקס עבודה
(א) נער לא יועבד, אלא אם קיים פנקס עבודה שהוצא לשמו על ידי שר
העבודה והרווחה, ועל המעביד הראיה כי קיים פנקס כאמור. פנקס
עבודה יוצא ללא תשלום, על פי בקשה שהוגשה בצירוף מסמכים להוכחת
גילו של הנער.
(ב) שר העבודה והרווחה יקבע בתקנות את הנוהל להגשת בקשה לפנקס עבודה
ואת דרך מסירתו, החזקתו והצגתו.
28א. הודעה בדבר שעות הלימודים
(א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 2(ב1), לא יועבד צעיר או מי שמלאו לו 18
שנה, שחל עליהם לימוד חובה, אלא אם כן נמסרה למעביד הודעה של
מוסד החינוך שבו לומד הצעיר או מי שמלאו לו 18 שנה בדבר שעות
הלימודים שלו באותו מוסד; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי
שמתקיים לגביו האמור בפסקאות (1), (3) או (4) שבסעיף 2(ב).
(ב) שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, בהסכמת שר החינוך, לקבוע הוראות
בדבר הודעה כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לעניין הגורם במוסד
החינוך המוסמך לתתה, פרטיה, צורתה, דרכי מסירתה והחזקתה.
29. סמכויות מפקח עבודה
(א) סמכויות של מפקח עבודה ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמועבד בו
נער, יהיו כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על
העבודה, התשי"ד-1954.
(ב) אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח עבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף
קטן (א), וכן נער שיש למפקח עבודה יסוד להניח שהוא עובד או רוכל -
רשאי מפקח עבודה לחקור אותו אדם, את אותו נער ואת הוריו, בכל ענין
הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש איש ליתן תשובה או עדות העלולות
להפלילו. מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו
של הנחקר.
(ג) דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם
לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה
פקודה חלים עליו.
29א. צו למניעת פעולה מפירה
(א)(1) היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר
ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח
שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי
הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו
אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה (בסעיף זה -
צו למניעת פעולה מפירה).
(2) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי תובע כהגדרתו
בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982,
להגיש בקשה למתן צו למניעת פעולה מפירה.
(3) בסעיף זה, "פעולה מפירה" - פעולה בניגוד להוראות לפי סעיפים
2, 2א, 4, 5, 6, 7, 11, 12, 14, 18(ב), 20, 21, 22, 22א, 23,
24, 27ה, 28, 28א, 31, 32, 33ד.
(ב)(1) בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת פעולה מפירה במעמד
צד אחד.
(2) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד הצדדים בהקדם
האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ורשאי בית הדין
האזורי לעבודה להאריך את תוקפו של הצו למניעת פעולה מפירה,
לבטלו או לשנותו, אף אם מי שלגביו ניתן הצו והוזמן כדין, לא
התייצב לדיון.
(ג) נוכח בית הדין האזורי לעבודה כי יש בפעולה המפירה או בנסיבות
העניין משום סיכון שלומו או בריאותו של נער, רשאי הוא להורות בצו
למניעת פעולה מפירה על מתן ערובה לקיום הצו, בסכום ולתקופה שיקבע.
30. מועצה לעניני נוער עובד
(א) תוקם מועצה לעניני נוער עובד (להלן - המועצה) שתייעץ לשר העבודה
והרווחה בכל ענין הנגוע לחוק זה.
(ב) המועצה תהיה מורכבת מבאי כוח הממשלה שיתמנו על ידי שר העבודה
והרווחה, מבאי כוח מרכז לשכות העבודה הכלליות, ומאנשי הציבור
שיתמנו על ידי שר העבודה והרווחה כנציגיהם של עובדים, של נוער
עובד, של מעבידים וכן של מוסדות ציבוריים שלדעת שר העבודה והרווחה
הם נוגעים בדבר. נציגי עובדים יתמנו לאחר התיעצות בארגון העובדים
הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, נציגי הנוער העובד
ובארגונים אחרים של נוער עובד לפי החלטת שר העבודה והרווחה,
ונציגי מעבידים יתמנו לאחר התיעצות בארגונים ארציים הפרזנטטיביים
של מעבידים שלדעת שר העבודה והרווחה הם נוגעים בדבר.
(ג) מספר חברי המועצה לסוגיהם ייקבע על ידי שר העבודה והרווחה בהודעה
שתפורסם ברשומות ובלבד שמספר נציגי העובדים והנוער העובד גם יחד
יהיה כמספר נציגי המעבידים.
(ד) שר העבודה והרווחה, ובהעדרו מי שנתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב ראש
המועצה.
(ה) המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.
30א. ועדות המועצה
המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, או שלא מבין חבריה, ועדות, ולאצול
להן מסמכויותיה, למעט הסמכות לייעץ לשר בכל ענין הנוגע להתקנת תקנות
כאמור בסעיף 42.
31. רישום נערים עובדים
(א) מעביד חייב לנהל פנקס שבו יירשמו ביחד לכל נער המועבד על ידיו,
הפרטים שייקבעו בתקנות.
(ב) שר העבודה והרווחה יקבע, בהודעה שתפורסם ברשומות, את סוגי
המעבידים שעליהם חל סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע כאמור שהפנקס יהיה
חלק מפנקס אחר שמעביד חייב לנהלו על פי חוק ששר העבודה והרווחה
ממונה על ביצועו.
32. חובת יידוע
(א) מעביד יביא לידיעת נער המועבד על ידיו את הוראות חוק זה.
(ב) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע דרכים ליידוע נער על פי הוראות סעיף
זה.
33. העבדה מסכנת
(א) המעביד נער באחד מאלה -
(1) בניגוד להוראות סעיפים 2(א), (ב) ו-(ג), 2א, או 4 או בניגוד
להוראות היתר שניתן מכוחן;
(2) במקום ששר העבודה והרווחה קבע, בהתאם להוראות סעיף 5, כי
עבודה של נער בו עלולה לסכנו;
(3) בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה ששר העבודה והרווחה
אסר או הגביל העבדת נער בהם, בהתאם להוראות סעיף 6.
(4) בעבודה, שעל פי הקבוע בתקנות לפי סעיף 7 אין להעבידו בה בגילו;
(5) בניגוד להוראות סעיף 14.
דינו - מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2)
לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).
(ב) המעביד צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בניגוד
להוראות סעיף 2(ב1), דינו - מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס
הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
33א. העבדה אסורה אחרת
המעביד נער באחד מאלה -
(1) בניגוד להוראות סעיפים 11 או 12 או בניגוד להוראות היתר שניתן
לפי סעיף 11א, שענינן בדיקות רפואיות;
(2) בניגוד להוראות סעיפים 20, 21, 22, 22א ו-24, או בניגוד להוראות
היתר שניתן לפי סעיף 25, שענינן שעות עבודה ומנוחה;
(3) בניגוד להוראות היתר שניתן לפי חוק זה ושלא לפי סעיפים 2, 2א,
או 4, לרבות הוראות בענין קביעת מספר מרבי של שעות עבודה, מנוחה
שבועית, הפסקות בעבודה או עבודה בלילה.
דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
33ב. העבדת בוגר
המעביד את מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, בעבודה ששר
העבודה והרווחה קבע, לפי סעיף 16, שיש בה סיכון מיוחד לבריאות,
בניגוד להוראות פרק שלישי: בדיקות רפואיות, או בניגוד להוראות פרק
שישי: חובת יום לימודים, דינו - כדין המעביד נער לפי סעיפים 33 או
33א, לפי הענין.
33ג. עבירות נוספות
(א) המעביד נער באחד מאלה -
(1) בעבודה שנקבעה לפי סעיף 18 בלי שנוכח שניתנה לנער, קודם לכן,
הדרכה בבחירת מקצוע, כאמור באותו סעיף;
(2) בניגוד להוראות סעיף 23, למעט סעיף קטן (ב) שבו, שענינן נער
המבקר בשיעורי ערב;
(3) בלי שהציג היתר מיוחד לעבודת לילה בהתאם להוראות סעיף 26(ד);
(4) בניגוד להוראות סעיף 27ה(א), שענינן נער שחובת לימודים חלה
עליו;
(5) בלי שהוצא לו פנקס עבודה בהתאם להוראות סעיף 28;
(6) בלי שניהל פנקס בהתאם להוראות לפי סעיף 31;
(7) בלי שהביא לידיעתו של הנער את הוראות חוק זה בהתאם לחובתו
לפי סעיף 32;
דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(א1) המעביד צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בלי
שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף 28א או שלא החזיק הודעה לפי הוראות
סעיף 28א(ב), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב) מעביד שניכה משכר עבודתו של נער, בשל היעדרות לצורך לימודים,
בניגוד להוראות סעיפים 23(ב) או 27ה(ב), דינו - קנס כאמור בסעיף
קטן (א).
33ד. פעולות אסורות לגבי הופעות וצילומים
(א) המתווך, ללא היתר, להעבדה של ילד בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף
4, או המתווך להעבדת ילד בניגוד להוראות היתר שניתן לו לפי
הוראות סעיף 4, דינו - כדין המעביד ילד בניגוד להוראות אותו
סעיף.
(ב) המזמין הופעה או צילומים כמשמעותם בסעיף 4, שבה אמור לעבוד ילד,
חייב להתנות את העבדת הילד בהופעה או בצילומים שהזמין בקבלת היתר
לפי הוראות אותו סעיף; הפר המזמין חובה זו, וילד הועבד ללא היתר,
בהופעה או בצילומים שהזמין, דינו - מחצית העונש הקבוע למעביד ילד
בניגוד להוראות סעיף 4.
(ג) בסעיף זה, "ילד" - מי שטרם מלאו לו 15 שנים.
33ה. אחריות תאגיד
בוצעה עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג, או 33ד, בידי תאגיד,
דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
33ו. אחריות קפידה
עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג, 33ד, 33ה ו-38א(ג) היא מסוג
העבירות של אחריות קפידה.
33ז. עבירה נמשכת
בית משפט רשאי, בנוסף לכל עונש הקבוע לעבירה לפי חוק זה, שהיא עבירה
נמשכת, להטיל על הנידון קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום
שבו נמשכת העבירה.
33ח. הפרעה למפקח עבודה
המפריע למפקח עבודה להשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שנה
או קנס פי אחד וחצי מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
34. נער המועבד על ידי מעבידים שונים
המעביד נער שלפי הרישום בפנקס העבודה הוא מועבד גם על ידי מעביד אחר,
רואים את מי שהעבידו אותו יום או אותו שבוע שעות העודפות על שמונה
ליום או על ארבעים לשבוע כמעבידו של הנער בכל השעות, אלא אם לא ידע,
ולא יכול היה לדעת, את מספר השעות שבהן כבר הועבד הנער על ידי מעביד
אחר.
35. בוטל
36. בוטל
37. חובת הורים
(א) הורה לנער חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבדת הנער בניגוד
להוראות סעיף 33; המפר חובה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע למעביד
נער בניגוד לאותן הוראות.
(ב) הועבד נער בניגוד להוראה מהוראות סעיף 33, חזקה היא כי הורה הנער
הפר חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא
מחשבה פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
38. חובת פיקוח
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור
בסעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג ו-33ד בידי התאגיד או בידי עובד
מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו - קנס פי אחד וחצי מן הקנס
הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" -
מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם
התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג ו-33ד בידי תאגיד,
חזקה היא כי נושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן
הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי
למלא את חובתו.
38א. חובות פיקוח ברשות ציבורית
(א) בסעיף זה -
"ראש רשות ציבורית" - המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי - בעל תפקיד
מקביל ברשות הציבורית, ובהעדרם ראש הרשות; ולענין רשות
מקומית - ראש הרשות המקומית;
"רשות ציבורית" - גוף מהגופים המפורטים בתוספת, אולם לענין פסקה
(9) בתוספת - רשאי שר העבודה והרווחה לפטור בצו חברה כאמור
באותה פסקה מהחובות האמורות בסעיף זה, כולן או חלקן.
(ב) ראש רשות ציבורית חייב לעשות את כל אלה, כדי למנוע העבדת נער
בניגוד להוראות סעיפים 33 ו-33א על ידי קבלן המבצע עבודה או
הנותן שירותים לפי הזמנתה של הרשות הציבורית (בסעיף זה - הקבלן
המבצע):
(1) למנות מבין עובדי הרשות הציבורית אחראי מטעמו, שתפקידו לדווח
לראש הרשות על כל הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 ו-33א
בידי קבלן מבצע (בסעיף זה - אחראי);
(2) לכלול בחוזה בין הרשות הציבורית לבין הקבלן המבצע, סעיף
המפרט את הוראות סעיפים 33 ו-33א והקובע כי הפרת הוראות החוק
האמורות מהווה גם הפרת החוזה בין הצדדים;
(3) לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה
על כל הפרה של הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33(א), על ידי
הקבלן המבצע שהאחראי דיווח לו עליה;
(4) לדרוש מהקבלן המבצע להפסיק לאלתר הפרה של הוראה מהוראות
סעיפים 33 או 33א, שהאחראי דיווח לו עליה.
(ג) אלה דינם מחצית הקנס הקבוע בסעיף 33:
(1) ראש רשות ציבורית המפר חובה מהחובות המפורטות בסעיף קטן (ב);
(2) אחראי שאינו מדווח לראש רשות על הפרת הוראה מהוראות סעיפים
33 או 33א בידי קבלן מבצע.
(ד) ראש רשות ציבורית חייב לדווח מיידית לאגף לאכיפת חוקי עבודה
במשרד העבודה והרווחה על הפרת הוראה מהוראות סעיפים 33 או 33א,
בידי קבלן מבצע, ולדרוש מהקבלן המבצע להפסיק את ההפרה לאלתר, אף
אם ההפרה לא דווחה לו בידי האחראי אלא נודעה לו בדרך אחרת; העובר
על הוראות סעיף זה, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 33.
39. ראיות
(א) תמצית מהרישום בספר התושבים לפי פקודת מרשם התושבים, התש"ט-1949
בדבר גילו של אדם, או אישור משרד הרישום המעיד שלפי הפקודה האמורה
נמסרה הועדה למשרד הרישום שאדם נולד בתאריך פלוני - ישמשו ראיה
לגילו של אדם בכל תביעה על פי חוק זה, אלא אם הוכח על פי תעודת
לידה שהאדם נולד בתאריך אחר.
(ב) נמצא נער במקום שנעשית בו עבודה או פועלות מכונות, רואים את הנער
כעובד באותו מקום ובאותה שעה, אלא אם הוכח ההיפך.
40. אגרות
שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע
אגרות שיש לשלמן בעד בקשות להיתרים לפי חוק זה ובעד מתן ההיתרים.
40א. תשלם שכר עבודה
העסקת נער בניגוד להוראות חוק זה אינה פוטרת את המעביד מתשלום שכר
העבודה או מכל תשלום אחר, שהנער זכאי לו עבור עבודתו, עקב עבודתו,
ולפי כל דין.
41. המדינה כמעביד
לענין חוק זה דין נער המועבד על ידי המדינה כדין נער המועבד על ידי כל
מעביד אחר.
42. ביצוע ותקנות
(א) שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות
בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) שר העבודה והרווחה לא יתקין תקנות להוציא תקנות על פי הסעיפים
10, 31 ו- 32, אלא לאחר התיעצות במועצה לעניני נוער עובד המוקמת
על פי סעיף 30.
43. העברת סמכויות
(א) שר העבודה והרווחה רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי הסעיפים
3, 4, 25 ו- 28(א), פרט לסמכות ליתן היתר כללי לפי סעיף 25(א) או
(ב).
(ב) הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.
44. אי-חלות חוק
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 - לא יחול על העבדת נער.
45. ביטול
פקודת העבדת ילדים ונערים, 1945, והתקנות שהותקנו על פיה - בטלות.
46. תחילת תוקף
תוקפו של חוק זה הוא בתום ששה חודשים אחרי שנתקבל בכנסת.
תוספת
(סעיף 38א(א))
(1) משרדי הממשלה, יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) משרד מבקר המדינה;
(5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וכל גוף אחר בעל סמכות
שפיטה על פי דין;
(6) רשות מקומית;
(7) תאגיד בשליטת רשות מקומית;
(8) תאגיד שהוקם בחוק;
(9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות,
התשל"ה-1975.
תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו-1995
תיקון (8 במרס 2001) קובץ תקנות 6092: תוספת.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5(3), 6, 7 ו-42 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953
(להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, אני מתקינה
תקנות אלה:
1. עבודות אסורות
לא יעביד אדם נער בעבודות, בתהליכי הייצור או במקומות עבודה כמפורט
בתוספת; הוראה זו לא תחול על העבדת נער לפי חוק החניכות, התשי"ג-1953,
או במרכז להכשרה מקצועית לנערים כמשמעותו בסעיף 1(ב)(3) לחוק, הכל
בהתאם לתכנית החניכות למקצועות או בהתאם לתכנית ההכשרה של אותו מרכז.
2. העבדת נוער לפי היתר
על אף האמור בתקנה 1 רשאי מפקח העבודה הראשי להתיר העברת נער בעבודה
פלונית, במקומות, בתנאים ובהגבלות שקבע, בהיתר, אם היא חיונית, לדעתו,
להכשרה מקצועית של הנער.
3. שמירת דינים
תקנות אלה באות להוסיף על התקנות בענין אי התאמת נער להיות עובד
בעבודות או בחומרים מסויימים, שהותקנו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה
(נוסח חדש), התש"ל-1970.
4. ביטול
תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשי"ד-1954 -
בטלות.
תוספת
(תקנה 1)
חלק ראשון: גורמים מיכניים ואחרים
1. העברת חפצים ממקום למקום שלא על-ידי כלי הרמה מכני אלא אם כן נתקיימו
ההגבלות האלה:
לגבי נער -
(1) במשך שעתייים ביום לכל היותר, אם כל מטען אינו עולה על 12.5 ק"ג;
נעשית עבודה בעזרת מריצה - אם משקל המטען, כולל משקל המריצה אינו
עולה על 50 ק"ג;
(2) לגבי נערה -
במשך שעתיים ביום לכל היותר, אם כל מטען אינו עולה על 8 ק"ג.
2. עבודה תת קרקעית במכרה.
3. התקנה, חפירה או בניה של באר, בור שופכין או מנהרה, תיקון של אלה או
ניקויים, וכן עבודה בתוך רשת צינורות ביוב.
4. ריתוך אוטוגני וחשמלי וכן ריתוך בחמצן או בגז אחר וכל עבודה הקשורה
בזאת.
5. ייצור ועיבוד חומרי נפץ, זיקוקין די-נור, פצצים ותחמושת והטיפול באלה,
לרבות אחסנתם.
6. ניקוי מנוע, ממסרה או חלק מאלה כשהם בתנועה, וכן ניקוי חלק של כל מכונה
אם הניקוי יעמיד את הנער בפני סכנת פגיעה על-ידי אותה מכונה או מכונה
סמוכה;
7. העתקה וחיבור של קטרים וקרונות רכבת והפנייתם;
8. מתן איתות והפעלה של מכונת הרמה כמשמעותה בסעיף 79 לפקודת הבטיחות
בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970, לרבות עגורן צריח, עגורן נייד, עגורן
גשר עילי, עגורן שער, עגורן להעמסה עצמית ומחפר ובכפוף להוראות תקנות
הבטיחות בעבודה (עגרונאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג-
1992.
9. עבודה במכונות ובמיתקנים כמפורט להלן:
(1) מכבש אכסצנטרי; מכבש כיפוף; כבש ערגול; מכבש חיכוך;
(2) מכונת גזירה; מכונת חיתוך; מכונת גליוטינה המונעת בכוח מיכני;
(3) מכונת גלילים, לרבות מעגילה ומכונות לישה, למעט מכונת לישה בעלת
זרוע לישה אחת;
(4) מקצצת בשר; מקצצת ירק או תבן;
(5) מסחט צנטריפוגלי;
מכבש או מכונה לדיפוס (moulding) המופעלים באופן הידרואלי או
פנאומטי;
(6) משור עגול; משור סרט אקדח-מסמור;
(7) מכונת הקצעה ומכונת גיוץ המשמשים לעיבוד עץ;
מכונה רב תכליתית המבצעת אחת או יותר מהפונקציות האמורות לעיל.
10. עבודה במכונה או במכשיר שלחלקו הפעיל ניתנת תנועת-רטט בכוח פנואומטי;
11. עבודה במקום מוקף כמשמעותו בסעיף 88 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש)
התש"ל-1970;
12. שריפת סיד או גבס;
13. ייצור ועיבוד חומרים הקלים להתלקח;
14. הסקת דוד קיטור וכן השגחה על דוד קיטור או על מכונת קיטור.
חלק שני: גורמים פיסיקליים
1. עבודה במכשירים פולטי קרינת לייזר (laser) למעט המכשירים המסווגים
בדרגה i על פי הגדרתם בתקן ישראלי;
2. עבודה במכשירי קרינה מיננת ובחומרים רדיו אקטיביים או עבודה שבה עלול
הנער להיות נתון להשפעת קרינה מיננת.
3. עבודה במקומות שבהם הטמפרטורה חורגת מתחומי הטמפרטורה - 4 מעלות צלזיוס
עד 40 מעלות צלזיוס.
4. עבודה במקום שהאויר בו דחוס (compressed air) לרבות צלילה מקצועית.
חלק שלישי: גורמים כימיים
1. עבודה ב-
(1) ממיסים אורגניים;
(2) חומרי הדברה לסוגיהם;
(3) פורמלדהיד ואתילן אוקסיד;
(4) אפלטוקסינים;
(5) שמנים מינרליים לרבות זפת, פיח, ביטומן, ועטרן;
(6) חומרים מאכלים לרבות חומצות ובסיסים בריכוז גבוה;
(7) ייצור סיגריות וסיגרים וטיפול בעלי טבק.
2. עבודה בתהליך שבו עלול הנער להיות נתון להשפעת חומר בלתי אורגני מזיק
במיוחד פחמן דו גפריתי, חומצה הידרו ציאנית, מימן גפריתי, כלור, ברום
ופלואור.
חלק רביעי: גורמים ביולוגיים
1. בורסקאות לרבות עבודת הכנה, עבודת עזר, צביעת עורות וכל עבודה שיש בה
מגע שם שלחים אף אם אינה קשורה בבורסקאות.
2. עבודה במחלקות בתי חולים שבהן קיימת סכנת הידבקות במחלות זיהומיות.
3. עבודה בבתי חולים ובמרפאות לחולי נפש.
4. עבודה במעבדות למיקרוביולוגיה.
5. טיפול בגופות נפטרים והעברתן.
6. עבודה במנפטות ובמטוויות כותנה.
7. עבודה בבית מטבחיים.
תקנות עבודת הנוער (פנקס עבודה), התשנ"ו-1995
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 28(ב) ו-42 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953
(להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, אני מתקינה
תקנות אלה:
1. טופס בקשה לפנקס עבודה
בקשה של נער לפנקס עבודה (להלן - הבקשה), תוגש בכתב ותכלול את הפרטים
הבאים:
(1) שם הנער;
(2) תאריך לידתו;
(3) מספר הרישום של הנער במרשם התושבים;
(4) שמות הוריו או אפוטרופסו;
(5) כתובתו;
(6) השכלתו;
(7) חברותו בקופת חולים.
2. הגשת הבקשה
(א) הבקשה בצירוף שני תצלומי הנער תוגש באמצעות לשכת עבודה כללית
לנוער, אשר באזורה הוא מועבד.
(ב) נערה מוסלמית או דרוזית אשר מטעמי דת או מסורת נמנעת מלהצטלם,
רשאית להגיש בקשה כאמור בתקנת משנה (א) אף שלא בצירוף תצלומים.
3. הגשת מסמך
בעת הגשת הבקשה יציג המבקש תעודת זהות או אישור מלשכת מרשם לפי חוק
מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, שמהם אפשר ללמוד על גילו של הנער; מקבל
הבקשה יאשר בגוף הבקשה כי הפרטים שבה, המתייחסים לגיל הנער, מתאימים
לנאמר בתעודה או באישור האמורים.
4. דרך מסירת פנקס העבודה לנער
פנקס העבודה יימסר לנער באמצעות מי שקיבל את הבקשה או יישלח לו בדואר
רשום לפי כתובתו הרשומה בפנקס העבודה.
5. החזקת פנקס העבודה
(א) נער עובד ימסור את פנקס העבודה למעבידו שיחזיקו במקום העבודה, כל
עוד הנער עובד אצלו; היה לנער יותר ממעביד אחד, יציג את פנקס
העבודה בפני כל אחד ממעבידיו וימסור אותו להחזקת אחד מהם.
6. החזקת פנקס העבודה בידי נער העובד מחוץ למפעל
(א) מעביד של נער שעבודתו מחוץ למפעל או למקום העסקים של מעבידו, ימסור
את הפנקס לנער אשר יחזיקו אצלו.
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על עבודה כאמור שהיא ארעית בלבד.
7. מסירת פנקס העבודה לידי נער לשם רישומים
נער עובד הזקוק לפנקס העבודה בקשר לבדיקה רפואית או לשם עשיית רישום
אחר בפנקס, ימסור לו המעביד את הפנקס לזמן הדרוש לרישום בידי המוסד
הרפואי המוסמך או הרשות האחרת.
8. רישום מעבידים בפנקס העבודה
מי שמעביד נער חודש ימים לפחות, ירשום במדור "מעבידים" שבפנקס העבודה
את הפרטים כאמור באותו מדור, ואם המעביד הוא מפעל מסוג כאמור בסעיף
1(ב)(3) לחוק, יירשם כשם המעביד שמו של מנהל המפעל ולא שמו של המפעל.
9. החזרת פנקס העבודה
מעביד יחזיר לנער עובד את פנקס העבודה ביום האחרון לעבודתו.
10. החזקת פנקס העבודה
נער רוכל יחזיק אתו את פנקס העבודה בכל עת התעסקותו ברוכלות.
11. הצגת פנקס עבודה ומסירתו
נער או מעביד המחזיק פנקס עבודה חייב להציגו, לפי דרישה, למפקח עבודה
ולאפשר לו להעתיק ממנו, או למסור לו את פנקס העבודה זמנית תמורת אישור
בכתב.
12. ביטול
תקנות עבודת הנוער (פנקס עבודה), התשי"ד-1954 - בטלות.
תקנות עבודת הנוער (עבודות מסוכנות לעניין בדיקות רפואיות), התשנ"ו-1996
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 11(ב)(1) ו-42 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953
(להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם המועצה לעניני נוער
עובד, אני מתקינה תקנות אלה:
1. עבודות מסוכנות
העבודות המפורטות להלן הן עבודות מסוכנות לענין הסעיפים 11(ב)(1) ו-
12(א)(1) לחוק:
(1) טחינת קמח או גריסה במגרסה;
(2) טיפול בעלי טבק, להוציא גידול, איסוף וייבוש שלא בחום מלאכותי;
(3) כל עבודה הכרוכה בהימצאות במקום לייצור סיגרים וסיגריות, להוציא
אריזתם שלא במקום הייצור;
(4) כל עבודה במאפיה;
(5) כל עבודה בבית דפוס;
(6) הסקת דוד קיטור, השגחה על דוד קיטור, לרבות עזרה לאחראי על אחת
העבודות האלה;
(7) עבודות ציפוי במתכת;
(8) ריתוך אוטוגני וחשמלי וכן חיתוך בחמצן או בגז אחר;
(9) ליטוש יהלומים;
(10) מיון עצמות בעלי חיים וקרניים והטיפול בהם;
(11) כל עבודה הכרוכה בשהייה במעבדה מיקוביולוגית.
2. ביטול
תקנות עבודת הנוער (עבודות מסוכנות לצורך בדיקות רפואיות), התשי"ד-1954
בטלות.
תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999
תיקון (17 בפברואר 2000) ק"ת 6020: תקנה 1, 2, 4, 5, 7, 10, תוספת ראשונה.
תיקון (8 בינואר 2001) ק"ת 6075: תקנה 4, תוספת.
תיקון (1 במרס 2001) ק"ת 6090: תוספת.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 27ו ו-42 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן-
החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, ובאישור ועדת העבודה
והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"הופעה" - הופעה ציבורית, או הופעת פרסום, לרבות הופעה מוקלטת ולרבות
חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה;
"הופעה ציבורית" - הופעה בציבור לרבות הופעה אמנותית והופעה בסרט או
בסדרת טלוויזיה ולרבות בדרך של משחק, שירה, ריקוד ונגינה;
"הופעת פרסום" - הופעה לצורכי פרסום או צילומים לצורכי פרסום, לרבות
דגמון;
"הורה" - לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין;
"היתר" - היתר להעבדת ילד בהופעה, שניתן לפי סעיף 4(ב) לחוק;
"המבקש" - יחיד או תאגיד המבקש היתר;
"השר" - שכר העבודה והרווחה לרבות מי שהוא הסמיכו לענין מתן היתר;
"ועדה מייעצת" - ועדה של שלושה שחברים בה נציג השר, נציג שר החינוך
ונציג שר הבריאות, שמינה השר לייעץ לו לענין מתן היתרים להעבדת ילדים
בהופעה או בפרסומת".
"ילד" - מי שטרם מלאו לו 15 שנים;
"מפקח עבודה" - כהגדרתו בחוק.
2. תנאים מוקדמים למתן היתר להעבדת ילד
(א) לא יינתן היתר להעבדת ילד שלא מלאה לו שנה.
(א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי השר לתת היתר להעבדת ילד, שלא
מלאה לו שנה, בהופעה ציבורית, בהתקיים כל אלה:
(1) ההופעה הציבורית היא למטרות חינוכיות או לימודיות;
(2) השתתפות ילד שלא מלאה לו שנה הכרחית בשל תוכני ההופעה;
(3) הועדה המייעצת המליצה פה אחד על מתן ההיתר ועל שעות ההעבדה
המותרות, טווח שעות העבדה המותר וההפסקות.
(ב) לא יינתן היתר להעבדת ילד למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע באחת העבירות המפורטות להלן או שבית משפט קבע כי עבר
אחת מהן:
(א) עבירת אלימות, עבירה לפי פרק י' סימנים ה' או ו' לחוק
העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), או עבירה לפי
סעיפים 368ב או 368ג או פרק ח' סימן י' לחוק העונשין;
(ב) עבירה אחרת שלפי טיבה, נסיבות ביצועה, תוצאותיה או חומרת
העונש שהוטל בשלה, סבור השכר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידי
המבקש עלולה לפגוע בטובתו;
(2) הוא הורשע בעבירות שבשל מספרן, תכיפותן, או חומרת העונשים
שהוטלו בשלהן, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידו עלולה
לפגוע בטובתו;
(ג) השר רשאי לסרב ליתן היתר למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא העביד ילד ללא היתר או בניגוד לתנאיו;
(2) הוא הפר חובה מהחובות המוטלות עליו כלפי נערים עובדים לפי
הוראה שבחיקוק;
(3) הוגש נגדו כתב אישום על עבירה מאלה המפורטות בתקנת משנה (ב).
3. סיוג היתר, ביטולו או התלייתו
(א) השר רשאי, לאחר שנתן לבעל היתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג
היתר או לבטלו אם נתקיים אחד מאלה:
(1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2) הופר תנאי מתנאי ההיתר;
(3) בעל ההיתר הורשע בעבירה מאלה המפורטות בתקנה 2(ב) או בית משפט
קבע כי עבר עבירה כאמור;
(4) בעל ההיתר הפר את הוראות החוק או את תקנותיו;
(5) בעל ההיתר הפר חובה מהחובות המוטלות עליו לפי הוראה שבחיקוק
המעניק זכויות לנערים עובדים;
(6) השתנו הנסיבות הנוגעות לילד, ובלבד שלא יסויג ההיתר או יבוטל
אלא לאחר שניתנה הזדמנות לילד המסוגל לחוות דעה משלו, להביע את
עמדתו.
(ב) הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה כאמור בתקנה 2(ב) רשאי השר,
לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את ההיתר עד לסיום
ההליכים.
4. הגשת בקשה להיתר
(א) בקשה להיתר תהא ערוכה לפי הטופס שבתוספת הראשונה ותכלול:
(1) פרטים הנוגעים למבקש, להופעה, לילד ולהעבדתו;
(2) התחייבות המבקש למלא אחר תנאי ההיתר והוראות החוק והתקנות
והסמכתו שהשר יקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו בחוק
המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981, וכן מידע על תיקים
פתוחים שבהם הוגש כתב אישום נגדו, עמדת הילד - אם הוא מסוגל
לחוות דעה משלו, הסכמת הורי הילד, אישור רופא שבדק את הילד
ועמדת מנהל המוסד החינוכי שבו הוא לומד, ואם הוא גן ילדים -
עמדת הגננת;
(ב) לא יצורף אישור רופא לבקשה להיתר, אם בתוך ששת החודשים שקדמו
לבקשה, ניתן אישור רופא להעבדת אותו ילד.
(ג) היתה ההופעה שלגביה מוגשת הבקשה להיתר הופעה ציבורית - יצורפו
לבקשה להיתר חמישה עותקים של תכנית ההופעה, עיקר תוכנה, נוסח המחזה
או התסריט, הכל לפי הענין, תוך ציון תפקיד הילד שהעבדתו מבוקשת.
(ד) השר רשאי לדרוש מן המבקש הבהרות, פרטים נוספים ומסמכים הדרושים,
לדעתו, לטיפול בבקשה ולמעקב אחר עמידה בתנאי ההיתר, לרבות פרטים
לגבי מקום ההופעה ומועדיה, והוא רשאי, אם ראה כי הדבר נחוץ, להזמין
את הילד להשמיע את עמדתו בפניו.
5. תנאים להעבדת ילד בהופעה
לא יועבד ילד בהופעה אלא בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
(1) אין בהופעה אלימות, עידוד לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים
באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד;
(2) בהופעה לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים;
(3) אין בהופעה מסרים גזעניים;
(4) אין בהופעה משום עידוד לצריכת משקאות משכרים, שימוש בסמים, עישון
סיגריות ומוצרי טבק אחרים, השתתפות בהימורים, משחקי מזל והגרלות,
למעט הגרלות המותרות על פי חוק.
(5) אין בהופעה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או
גופני;
(6) מקום ההופעה עומד בתנאים בטיחותיים וננקטו כל האמצעים הדרושים
למעינת נזקי גוף;
(7) ההופעה נערכת בתנאי אקלים נאותים וננקטים בה אמצעים למניעת חשיפת
הילד לקרינת שמש ישירה;
(8) במקום ההופעה מצויים, בכל עת, מיתקן לטיפול עצמי, תיק עזרה ראשונה
וערכה ניידת כהגדרתם בתקנות הבטיחות בעבודה (עזרה ראשונה במקומות
עבודה), התשמ"ח-1988, וכמפורט בתוספת שלהן;
(9) לילד ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות
כיבוד בקשותיו להפסקות;
(10) לא ננקטת כלפי הילד או כלפי המשתתפים האחרים בהופעה, אלימות פיסית
או מילולית, או לשון שיש בה יסודות של פגיעה והשפלה;
(11) הילד מועבר, בין בידי מבקש אחד ובין בידי מספר מבקשים, בהתאם
לתנאים בדבר שעות העבודה המרביות, ההפסקות בעבודה וההפסקות בין
יום עבודה אחד למשנהו, הכל כמפורט בתוספת השניה ואם הוא ילד שלא
מלאה לו שנה, שעות העבודה המרביות וההפסקות בעבודה הן בהתאם
להמלצת הועדה המייעצת;
(12) בעל ההיתר או אדם מטעמו (להלן - המקשר) יהיה אחראי למסירת מידע
למפקח עבודה ככל שיידרש, בנוגע להעבדת הילד, לרבות מידע בענין
זהות מזמין ההופעה, המבקש, זמני ההופעה ומקומה; המקשר יימצא כל
זמן ההופעה במקום ההופעה;
(13) הורה או בן משפחה בגיר אחר של הילד נוכח בזמן העבדת הילד, בכל זמן
ההופעה; הוראה זו אינה חלה על הופעה ציבורית של ילד שהוא בן שמונה
שנים ויותר;
(14) במקום ההופעה מצויה פינת מנוחה;
(15) בעל ההיתר מספק לילד שתיה במשך כל שעות ההופעה ובזמן ההפסקות;
בהעסקה של יותר משלוש שעות, יספק ארוחה חמה או קרה;
(16) בעל ההיתר דואג להסעת הילד בתנאי בטיחות הולמים ממקום מגוריו
למקום ההופעה וחזרה ממנו למקום מגוריו; להסעה יתלווה ההורה או בן
המשפחה הבגיר של אחד הילדים המשתתפים בהופעה; בהופעה ציבורית של
ילד שהוא בן שמונה שנים ויותר, יתלווה להסעה הורה או בן משפחה
בגיר, כאמור, בשעות הלילה בלבד;
(17) בעל ההיתר דואג, במידת הצורך, ללינה נאותה של ילד שבתום ההופעה
אינו יכול לחזור לביתו ושל אחד מהוריו או בן משפחה בגיר אחר
הנלווה אליו;
(18) בעל ההיתר מסר להורים ולילד, באמצעותם, העתק מתקנות עבודת הנוער
(העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999 והעתק של ההיתר.
6. מתן ההיתר ותנאיו
(א) לא יינתן היתר, אם ראה השר כי הילד מתנגד להעבדתו או כי בריאותו,
בטיחותו, חינוכו או התפתחותו התקינה של הילד עלולים להיפגע מן
ההשתתפות בהופעה.
(ב) כל התנאים המפורטים בתקנה 5 הם תנאים בהיתר להעבדת ילד.
(ג) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים וכן לדרוש מן המבקש מינוי מומחים
להבטחת בטיחות מקום ההופעה ובריאות הילד המשתתף בה, לרבות מינוי
ממונה על בטיחות, בעל אישור כשירות כהגדרתו בתקנות ארגון הפיקוח
על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996.
7. תוקף ההיתר
(א) תוקף היתר להעבדה בהופעת פרסום הוא לתקופת ההופעה.
(ב) היתר להעבדה בהופעה ציבורית, הוא לתקופת ההופעה ובלבד שאינה עולה
על שנה.
8. מנהל תאגיד
הוראות תקנות 2(ב), 2(ג)(3), 3(א)(3) ו-3(ב) יחולו במבקש תאגיד על
מנהלו.
9. ביטול
תקנות עבודת הנוער (העבדה בהופעה ציבורית), התשכ"ח-1968 - בטלות (להלן -
התקנות הקודמות).
10. בוטל
11. הוראות מעבר
היתרים שניתנו לפי התקנות הקודמות והם בתוקף ביום תחילתן של תקנות
אלה, יעמדו בתוקפם עד המועד הנקוב בהם.
תוספת
(תקנה 4(א))
טופס בקשה להיתר לתיווך העבדת ילד בהופעה
לפי סעיפים 4(ב) ו-27ו לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953
אל: שר העבודה והרווחה
פרטי הבקשה
(א) סוג ההיתר המבוקש - תיווך להופעה ציבורית/הופעה לצורכי פרסום/צילומים
לצורכי פרסום (מחק את המיותר).
(ב) פרטי מבקש ההיתר
1. מבקש תאגיד:
שם התאגיד ............מס' רישומו במרשם המתנהל על פי דין........
שם פרטי ושם משפחה של מנהל התאגיד ......... נס' זהות ...........
תאריך לידה ......... ארץ לידה .......... שם האב ...............
מבקש שאינו תאגיד:
שם פרטי ושם משפחה ........ מס' זהות ......... תאריך לידה ......
ארץ לידה ............ שם האב ................
2. מען מקום העסק .................................................
3. מס' טלפון ................... מס' פקסימיליה ...................
(ג) פרטי הילד
1. שם פרטי ............שם משפחה .............מס' זהות ............
2. תאריך לידה ................ מין ..............................
3. כתובת ................................ (הישוב, הרחוב, מס' הבית)
מס' הטלפון ...........................
4. שם האב ......................מס' זהות .........................
5. שם האם ......................מס' זהות .........................
6. שם האפוטרופוס (אם מונה) ................מס' זהות ..............
7. כתובת הילד אם אינו מתגורר אצל הוריו (נא פרט) ..................
...............................................................
מס' טלפון .....................................................
8. שם המוסד החינוכי שבו הילד לומד ומענו ..........................
מס' טלפון .....................................................
התחייבות המבקש
אני החתום מטה מתחייב למלא אחר כל תנאי ההיתר שאקבל, הוראות החוק ותקנותיו,
לרבות מתן מידע למפקח עבודה בנוגע לתיווך להעבדת הילד.
אני מסכים כי מי שהוסמך על-פי החוק לתת היתר לתיווך להעבדת ילד בהופעה
יקבל מידע מהמרשם הפלילי בנוגע אלי, ומרישומי תיקים פתוחים שבהם הוגש כתב
אישום נגדי, לשם החלטה בבקשתי לקבלת היתר כאמור, כמו גם לשם החלטה, אם
תידרש כזו, בדבר ביטולו, סיווגו או התלייתו של היתר כאמור.
תאריך ...................... .........................
שם המבקש
.........................
חתימה
עמדת הילד
(ימולא בידי ילד שמלאו לו שש שנים לפחות)
אני ...............................מודיע כי פרטי הבקשה להיתר הוסברו לי
על ידי ...............................................................
עמדתי היא ............................................................
בקשות מיוחדות שלי ....................................................
תאריך ............................ חתימה .............................
הסכמת ההורים או האפוטרופוס
אנו .................... הוריו (או האפוטרופוס אם מונה) של ............
מסכימים כי המבקש יתווך להעבדתו של הילד; ידועות לנו הוראות תקנות עבודת
הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999, ותקנות עבודת הנוער
(תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999, ואנו מתחייבים לקיים
אחר כל תנאי ההיתר שיינתן, הוראות החוק ותקנותיו ככל שהם נוגעים לחובותינו.
במהלך השנה שקדמה להגשת בקשה זו הוגשה בקשה להיתר לתיווך להעבדת הילד
כן/לא (מחק המיותר).
אם הוגשה בקשה יש לציין את מספר ההיתר/שם המבקש ואם ניתן היתר
.......................................................................
................... ...................
חתימת האם חתימת האב
..........................
חתימת האפוטרופוס (אם מונה)
תאריך ............................
תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999
תיקון (16 במרס 2000) ק"ת 6025: תקנה 9.
תיקון מספר 2 (6 ביוני 2000) ק"ת 6039: תקנה 9.
תיקון (8 בינואר 2001) ק"ת 6075: תקנה 1, 4, 5, 8א, 9.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 27ו ו-42 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן-
החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, ובאישור ועדת העבודה
והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"בעל ההיתר" - מי שקיבל היתר בהתאם לתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד
בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999;
"הופעה" - הופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום לרבות דגמון או
צילומים לצורכי פרסום והופעה מוקלטת ולרבות חזרות, לימוד או אימון
לצורך ההופעה;
"היתר לתיווך העבדה" - היתר לתיווך העבדה של ילד בהופעה שניתן לפי
סעיף 4(ב) לחוק;
"המבקש" - יחיד או תאגיד המבקש היתר;
"הורה" - לרבות אפוטרופוס שמונה על פי דין;
"השר" - שר העבודה והרווחה לרבות מי שהוא הסמיכו לענין מתן היתר לתיווך
להעבדת ילד בהופעה.
"ילד" - מי שטרם מלאו לו 15 שנים;
"מפקח עבודה" - כהגדרתו בחוק;
"מתווך" - מי שבידו היתר לתיווך העבדה;
"פעולות התיווך" - כל הפעולות הננקטות לשם תיווך הילד להעבדה בהופעה,
לרבות צילום הילד והצגתו;
"תיווך העבדה" - תיווך בין ילד ובין מי שבכוונתו להעבידו בהופעה;
2. תנאים מוקדמים למתן היתר לתיווך
(א) לא יינתן היתר לתיווך העבדה של ילד שלא מלאה לו שנה.
(ב) לא יינתן היתר לתיווך העבדה למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע באחת העבירות המפורטות להלן או שבית משפט קבע כי עבר
אחת מהן:
(א) עבירת אלימות, עבירה לפי פרק י' סימנים ה' או ו' לחוק
העונשין התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), או עבירה לפי
סעיפים 368ב או 368ג או פרק ח' סימן י' לחוק העונשין;
(ב) עבירה אחרת שלפי טיבה, נסיבות ביצועה, תוצאותיה או חומרת
העונש שהוטל בשלה, סבור השר כי יש חשש שתיווך ילד על ידי
המבקש עלול לפגוע בטובתו;
(2) הוא הורשע בעבירות שבשל מספרן, תכיפותן, או חומרת העונשים
שהוטלו בשלהן, סבור השר כי יש חשש שהעבדת ילד על ידו עלולה
לפגוע בטובתו.
(ג) השר ראשי לסרב ליתן היתר לתיווך העבדה למבקש שנתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא תיווך העבדה של ילד ללא היתר או בניגוד לתנאיו;
(2) הוגש נגדו כתב אישום על עבירה מאלה המפורטות בתקנת משנה (ב).
3. סיוג היתר, ביטולו או התלייתו
(א) השר רשאי, לאחר שנתן למתווך הזדמנות להשמיע את טענותיו, לסייג היתר
או לבטלו אם נתקיים אחד מאלה:
(1) ההיתר ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
(2) הופר תנאי מתנאי ההיתר;
(3) המתווך הורשע בעבירה מאלה המפורטות בתקנה 2(ב) או שבית משפט
קבע כי עבר עבירה כאמור;
(4) המתווך הפר את הוראות החוק או את תקנותיו;
(5) השתנו הנסיבות הנוגעות לילד, ובלבד שלא יסויג ההיתר או יבוטל
אלא לאחר שניתנה הזדמנות לילד המסוגל לחוות דעה משלו, להביע
את עמדתו.
(ב) הוגש נגד המתווך כתב אישום על עבירה כאמור בתקנה 2(ב) רשאי השר,
לאחר שנתן לו הזדמנות להביא את טענותיו, להתלות את ההיתר עד לסיום
ההליכים.
4. הגשת בקשה להיתר תיווך העבדה
(א) בקשה להיתר תיווך העבדה תהא ערוכה לפי הטופס שבתוספת ותכלול:
(1) פרטים הנוגעים למבקש, לילד ולהעבדתו;
(2) התחייבות המבקש למלא אחר תנאי ההיתר והוראות החוק והתקנות,
והסכמתו שהשר יקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו בחוק
המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981, וכן מידע על תיקים
פתוחים שבהם הוגש כתב אישום נגדו, עמדת הילד - אם הוא מסוגל
לחוות דעה משלו, הסכמת הורי הילד;
(ב) השר רשאי לדרוש מן המבקש הבהרות, פרטים נוספים ומסמכים הדרושים,
לדעתו, לטיפול בבקשה ולמעקב אחר עמידה בתנאי ההיתר, לרבות פרטים
לגבי מקום ההופעה ומועדיה, והוא רשאי אם ראה כי הדבר נחוץ, להזמין
את הילד להשמיע את עמדתו בפניו.
5. תנאים לתיווך להעבדת ילד
לא ייעשו פעולות תיווך אלא בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
(1) לא נדרש ולא נגבה מהילד או מהוריו תשלום, במישרין או בעקיפין, בעד
תיווך ההעבדה או הוצאות שהוצאו בקשר אליו זולת עמלה שלא תעלה על
20% מן התשלומים ששילם להם בעל ההיתר בעד השתתפות הילד בהופעה;
(2) המתווך לא התנה את התיווך בקניה של שירות או של נכס ממנו או מאדם
אחר שהוא ציין;
(3) לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים;
(4) אין בפעולות התיווך כדי להעמיד את הילד בסיכון בטיחותי, בריאותי או
גופני;
(5) לילד ניתן יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות
כיבוד בקשותיו להפסקות;
(6) לא ננקטת כלפי הילד אלימות פיסית או מילולית או לשון שיש בה יסודות
של פגיעה והשפלה;
(7) המתווך נוהג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת ומוסר לילד, באמצעות
הוריו, כל מידע בענין מהותי הנוגע לפעולות התיווך;
(8) המתווך מסר להורים ולילד, באמצעותם, העתק מתקנות עבודת הנוער
(תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999, והעתק מתקנות
עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999;
(9) הורה או בן משפחה בגיר אחר של הילד, נוכח כל העת בכל פעולות התיווך
שבהן נוכח הילד;
(10) בכל פרסומת לתיווך, באמצעי תקשורת כלשהו, תיכלל הודעה, בכתב ברור
וקריא במקום בולט לעין בשפת הפרסומת, כדלקמן: "אזהרה - אין לתווך
העבדת ילד או להעביד ילד בהופעות או בפרסומת ללא היתר משר העבודה
והרווחה; בפרסומת בעל פה יש להשמיע את ההודעה בלשון האמורה.
(11) המתווך נותן מידע למפקח עבודה ומציג לפניו כל מסמך הנוגע לפעולות
התיווך, ככל שידרוש.
6. מתן ההיתר ותנאיו
(א) לא יינתן היתר לתיווך העבדה, אם ראה השר כי הילד מתנגד להעבדתו או
כי בריאותו, בטיחותו, חינוכו או התפתחותו התקינה של הילד עלולים
להיפגע מפעולות התיווך.
(ב) כל התנאים המפורטים בתקנה 5 הם תנאים בהיתר לתיווך העבדה של ילד.
7. תוקף ההיתר
תוקף היתר לתיווך העבדה הוא לתקופה שאינה עולה על שנה.
8. מנהל תאגיד
הוראות תקנות 2(ב), 2(ג)(3), 3(א)(3) ו-3(ב) יחולו בתאגיד על מנהלו.
8א. שמירת דינים
תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו.
תקנות עבודת הנוער (יידוע נער ושמיעתו), התשנ"ט-1999
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 27ז(ב), 32 ו-42 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953
(להלן- החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער עובד, ובאישור ועדת
העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"היתר" - היתר להעבדת נער כמשמעותו בסעיף 127(א) לחוק;
"השר" - שר העבודה והרווחה לרבות מי שהוא הסמיכו לענין מתן היתר;
"נער" - למעט ילד שחלות עליו הוראות תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת
ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999, ותקנות עבודת הנוער (העבדת ילד
בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999.
2. חובות מעביד
מעביד המבקש היתר, יביא לידיעת הנער שההיתר המבוקש הוא להעבדתו, לפני
הגשת הבקשה, את זכותו להביע את עמדתו לענין מתן היתר להעבדתו, וימסור
לידו טופס הבעת עמדה לפי הטופס שבתוספת (להלן - טופס הבעת עמדה).
3. הגשת טופס הבעת עמדה
(א) בכל בקשה להיתר יצהיר המבקש כי הביא לידיעת הנער את זכותו להביע את
עמדתו לענין מתן ההיתר להעבדתו, וכי מסר לידי הנער טופס הבעת עמדה.
(ב) מילא הנער טופס הבעת עמדה, יצרפו המעביד לבקשה להיתר העבדה שהוא
מגיש.
(ג) לא הביע הנער את עמדתו כאמור, יציין זאת המבקש בבקשת ההיתר.
4. הזמנת הנער להשמיע דבריו
השר רשאי, אם ראה כי הדבר נחוץ, להזמין את הנער להשמיע את עמדתו בפניו.
5. תוקף
תוקפן של תקנות אלה לשנה מיום פרסומן.
תקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), התש"ס-2000
תקנות חדשות (12.7.2000): קובץ תקנות 6044.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 10, 11(ב)(1), 12(א) ו-42 לחוק עבודת הנוער,
התשי"ג-1953, (להלן- החוק), לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם המועצה
לעניני נוער עובד ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לפי סעיף 48(א)
לחוק-יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין
תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"לשכת העבודה לנוער", "מוסד רפואי מוסמך", "מפקח חניכות", "רופא מורשה"
ו"רופא משפחה" - כהגדרתם בחוק;
"עבודה המחייבת בדיקת התאמה" - אחת מהעבודות המפורטות בתוספת הראשונה;
"רעש מזיק" - כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות
העובדים ברעש), התשמ"ד-1984.
2. היקף הבדיקות הרפואיות שיערוך רופא משפחה
בדיקה רפואית שערך רופא משפחה, לפי סעיף 11(א) לחוק, תכלול לפחות את כל
אלה:
(1) אנמנזה רפואית כללית;
(2) בדיקה קלינית כללית;
(3) כל בדיקה קלינית או מעבדתית נוספת, הדרושה לדעת רופא המשפחה, לאור
תוצאות הבדיקות האמורות בפסקאות (1) ו-(2).
3. היקף הבדיקות הרפואיות בעבודות המחייבות בדיקות התאמה
(א) נוסף על הבדיקה הרפואית המפורטת בתקנה 2, נער המבקש לעבוד בעבודה
המחייבת בדיקת התאמה, יעבור בדיקה רפואית מקדמית שיערוך רופא
מורשה, בתוך חודש לפני תחילת העבודה כדי שהרופא יקבע את התאמתו
לאותה עבודה (להלן - בדיקה ראשונית).
(ב) בדיקה ראשונית תכלול לפחות את כל אלה:
(1) אנמנזה רפואית כללית;
(2) בדיקה קלינית כללית;
(3) בדיקת חדות הראיה;
(4) בדיקת כושר השמיעה בעבודות שיש בהן חשיפה לרעש מזיק;
(5) כל בדיקה קלינית או מעבדתית אחרת הדרושה לדעת הרופא המורשה
לשם קביעת התאמת הנער לאותה עבודה, וזאת לאור תוצאות הבדיקות
האמורות בפסקאות (1) עד (4).
(ג) נער העובד בעבודה המחייבת בדיקות התאמה יעבור בדיקה רפואית חוזרת
שיערוך רופא מורשה, שיקבע את התאמתו להמשיך לעבוד באותה עבודה,
במועדים שיורה הרופא המורשה ובתנאי שבין הבדיקה הראשונית לבדיקה
החוזרת ובין הבדיקות החוזרות לא יחלפו יותר משנים עשר חודשים.
(ד) בדיקה רפואית חוזרת תכלול לפחות את כל אלה:
(1) אנמנזה תעסוקתית;
(2) בדיקה קלינית כללית;
(3) בדיקת כושר השמיעה כמפורט בתקנת משנה (ב)(4);
(4) כל בדיקה קלינית או מעבדתית אחרת הדרושה לדעת הרופא המורשה
לשם קביעת המשך התאמתו של הנער לאותה עבודה, וזאת לאור תוצאות
הבדיקות האמורות בפסקאות (1) עד (3).
4. רשומה רפואית
בדיקת רופא משפחה ורופא מורשה תתועד ברשומה רפואית כהגדרתה בחוק זכויות
החולה, התשנ"ו-1996.
5. חובת המעביד להפנות לבדיקות רפואיות
(א) על המעביד להפנות את הנער אל מוסד רפואי מוסמך לשם עריכת הבדיקות
הרפואיות האמורות בתקנות 2 ו-3 שיבוצעו במקומות ובמועדים שיורה
המוסד הרפואי המוסמך.
(ב) הנער חייב להתייצב, לצורך עריכת הבדיקות הרפואיות כאמור, במוסד
הרפואי המוסמך בימים ובמועדים האמורים; האפוטרופוס של הנער יחתום
על ויתור על סודיות רפואית למוסד הרפואי המוסמך, לפי הנוסח שבתוספת
השניה.
(ג) הזמן הדרוש לשם ביצוע הבדיקות הרפואיות ייחשב לנער כחלק משעות
עבודתו.
6. הודעה על הגבלה בעבודה המחייבת בדיקת התאמה
(א) ראה הרופא המורשה כי חל שינוי לרעה במצב בריאותו של הנער, ויש
להגביל או לאסור את העבדתו בעבודה מסוימת, יודיע על כך המוסד
הרפואי בתוך 10 ימים מיום מתן חוות דעתו של הרופא המורשה להורי
הנער, למעבידו, ללשכת העבודה לנוער, ולמפקח העבודה ומפקח החניכות
האזורי.
(ב) ההודעה תכלול פרטים אלה: שם הנער ומספר זהותו, מקום העבודה והמסקנה
הרפואית.
7. ביטולים
(א) תקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), התשי"ד-1954 - בטלות.
(ב) תקנות עבודות הנוער (עבודות מסוכנות לענין בדיקות רפואיות),
התשנ"ו-1996 - בטלות.
8. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 3 חודשים מיום פרסומן.
תוספת ראשונה
(תקנה 1)
עבודות המחייבות בדיקת התאמה הן:
1. טחינת קמח ודגנים או גריסה במגרסה;
2. עבודות מסגרות ופחחות, לרבות סימרור, ברזלאות וחרטות;
3. ריתוך וחיתוך מתכות בגזים;
4. הסקת דוד קיטור, השגחה על דוד קיטור, לרבות עזרה לאחראי על אחת
העבודות האלה;
5. עבודות ציפוי במתכות;
6. נגרות מכנית;
7. חציבה, פיצוץ, גריסה וטחינת אבנים ומחצבים;
8. ניפוט, טוויה, שזירה ואריגה במכשירים מכניים;
9. ניסור, השחזה וליטוש במכשירים מכניים;
10. הפעלת פטישים פנוימטיים או הידראוליים;
11. ניקוי או התזה עם אוויר דחוס;
12. הפעלת מכבשים, למעט מכבשים הידראוליים;
13. הפעלת מדחסי אוויר;
14. הפעלת טורבינות וגנרטורים;
15. עבודות חקלאות הנמשכות יותר משלושה חודשים ברציפות;
16. טכנאות שיניים;
17. סייעות לרופא שיניים;
18. ליטוש יהלומים;
19. הפעלת מלגזות עם דיזל או גז.
העבדת נערים בעבודות המפורטות לעיל תותר רק אם אינה אסורה בהתאם לתקנות
עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו-1995.
תוספת שניה
(תקנה 5(ב))
ויתור על סודיות רפואית
אני החתום מטה נותן רשות לכל עובד רפואי או מוסד רפואי, או שניהם
לרבות קופות החולים, רופאיהן ועובדיהן ו/או כל מוסד רפואי אחר, כולל
בתי חולים כלליים או פסיכיאטריים או שיקומיים או המוסד לביטוח לאומי או
כולם יחד (להלן - מוסרי המידע), למסור למוסד רפואי מוסמך את כל הפרטים
המצויים בידי מוסרי המידע לגבי ...................ת"ז...............
(להלן - הנער) באופן שיידרש על ידו על מצבו הבריאותי או השיקומי או
שניהם, לרבות, אך בלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, כל מידע על מום או
פגיעה או כל מחלה שהנער חלה בה בעבר או שהוא חולה בה כעת, או כולם יחד,
וכל טיפול רפואי ושיקומי שקיבל, מועדי מתן הטיפול והאבחנות המתייחסות
אליו וכן כל מידע רפואי כאמור או נוסף המתייחס אל הנער והאגור במאגרי
המידע של מוסרי המידע, לרבות רשימת הרופאים שטיפלו בו.
אני מרשה בזה למוסד הרפואי המוסמך ליתן הודעה בנוגע לנער בהתאם
להוראות סעיפים 12 ו-13 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, ותקנה 5 לתקנות
עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), התש"ס-2000.
פרטי האפוטרופוס:
................... .................. ..................
שם משפחה שם פרטי תעודת זהות
................... ..................
תאריך חתימה
פרטי העד לחתימה:
................... .................. ..................
שם משפחה שם פרטי תעודת זהות
................... ..................
תאריך חתימה
תקנות עבודת הנוער (פנקס לרישום נערים), תשי"ח-1958
תיקון (14 בדצמבר 2004) ק"ת 6352: תקנה 1.
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 31 (א) ו-42 לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, אני
מתקין תקנות אלה:
1. פרטים שחייבים לרשמם בפנקס לרישום נערים עובדים תק' תשי"ח- 1958
בפנקס לרישום נערים עובדים (להלן - הפנקס) ירשום המעביד ביחס לכל נער
המועבד על ידו פרטים אלה:
(1) השם, שם האב ושם המשפחה;
(2) אם לנער תעודת זהות-את מספר הזהות;
(3) מספר פנקס העבודה של הנער;
(3א) תאריך הלידה של הנער;
(3ב) מענו של הנער;
(4) תאריך התחלת העבודה;
(5) פירוט מדויק של מסגרת יום העבודה ושל שבוע העבודה וכן רישום
נוכחות סדיר הכולל שעות עבודה בפועל והפסקות; רישום כאמור שלא
באמצעים דיגיטליים או אלקטרוניים יהיה חתום מדי יום בידי הנער
ומאושר בחתימת אחראי שמינה לכך המעביד;
(5א) מועדי חופשה שנתית וימי מחלה;
(6) התאריך בו חדל הנער לעבוד.
2. תחולה
הוראות תקנה 1 לא יחולו על מעביד שחייב לנהל פנקס והמנהל כרטיסיה או
רישום סדיר אחר, שאושרו על ידי מפקח עבודה ושבהם הפרטים האמורים
בתקנה 1.
3. מקום החזקת הפנקס
הפנקס, הכרטיסיה או רישום סדיר אחר כאמור בתקנה 2 יוחזקו במקום בו
מועבדים הנערים.
4. תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא ביום י"ז תשי"ט (1 באוקטובר 1958).
5. השם
לתקנות אלה ייקרא "תקנות עבודת הנוער (פנקס לרישום נערים), תשי"ח-1958".
|