פורסם: 25 במרס
2003
תשובה: למרות שלפעמים נוצר הרושם שכל רגע בחיי העובד
מוסדר על-ידי חוק זה או אחר, אין חוק שעוסק בקביעת תנאיה של הלוואה שנותן המעסיק
לעובדיו. תנאי ההלוואה, ובפרט גובה הריבית ותקופת ההחזר של ההלוואה, נקבעים על-ידי
המעסיק, ובדרך כלל הם עדיפים על תנאיה של הלוואה בנקאית. החוק עוסק בנושא אחד
בהקשר זה: כללי החיוב במס בגין ההלוואה.
תשובה: מתן הלוואה לעובד הוא החלטה של המעסיק, והוא
הקובע את הקריטריונים למתן ההלוואה. לעתים ניתנת ההלוואה ללא כללים מוגדרים מראש,
בעקבות בקשה ספציפית של עובד שנקלע למצוקה. במקרים אחרים מפרסם המעביד קריטריונים
ברורים יותר לקבלת הלוואה, כגון המטרות שלשמן זכאי העובד לקבל הלוואה, הוותק הנדרש
לכך או הזמן שצריך לחלוף מתום החזרת ההלוואה הקודמת, וכדומה. כמקובל ביחסי העבודה,
לעתים שותף גם ארגון העובדים לקביעת קריטריונים אלה.
תשובה: בהתאם לפקודת מס הכנסה, לא רק כסף שמקבל העובד
ממעבידו, אלא גם הטבה בשווה כסף שמקבל העובד, הם בגדר הכנסת עבודה החייבת במס.
הלוואה מהמעביד, הניתנת לעובד בתנאים עדיפים על תנאי השוק, גם כאשר היא ניתנת
כמענה למצוקה שהעובד נקלע אליה, היא בגדר הטבה חייבת במס. הטבה זו חייבת לא רק במס
הכנסה, אלא גם בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
תשובה: בתקנות מס הכנסה נקבע מחיר, בצורת הצמדה וריבית,
שהלוואה הניתנת לעובד ממעבידו במחיר נמוך ממנו חייבת במס, ואילו הלוואה שניתנה
במחיר זה או במחיר גבוה יותר פטורה ממס. התנאים שנקבעו בתקנות הם הצמדה חודשית
למדד המחירים לצרכן, ובמקרה שיתרת הקרן של ההלוואה עולה על 6,360 שקל – גם ריבית
של 4% לשנה. גם הלוואה בתנאים אלה טובה מהלוואה בנקאית, אך די בכך כדי לפטור את
ההלוואה ממס הכנסה. כאשר ההלוואה ניתנת בתנאים עדיפים, הסכום החייב במס הוא ההפרש
בין גובה ההצמדה והריבית שקובעות התקנות ובין גובה ההצמדה והריבית ששילם העובד בפועל.
תשובה: תקנות מס הכנסה אינן עוסקות במטרת ההלוואה –
מבחינתן כל המטרות שוות. יחד עם זאת, כאמור בתשובה הקודמת, התקנות מקלות עם
הלוואות נמוכות, כלומר כאלה שאינן עולות על 6,360 שקל.
תשובה: אם מעסיקך הוא בגדר "עוסק" (כהגדרתו
של מושג זה בחוק מס ערך מוסף), הרי כל עסקה שהוא מבצע חייבת במע"מ. גם הלוואה
שהוא נותן לעובדיו היא בגדר עסקה כזו, ולכן היא חייבת במע"מ. אם המעסיק אינו
בגדר "עוסק", אלא הוא מלכ"ר או מוסד כספי, הלוואה שהוא נותן לעובדו
פטורה ממע"מ.
תשובה: ההלוואה שקיבלת ממעסיקך היא הלוואה עומדת, כלומר
הלוואה שבמשך תקופה מסוימת לא מנוכה מהעובד כל החזר בגינה. החיוב במס בגין הלוואה
כזו אינו שונה מזה החל על הלוואה רגילה: מדי חודש יש לחשב את גובה ההצמדה והריבית
שעל העובד לשלם בגין ההלוואה בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות מס הכנסה, וסכום זה הוא
שווי ההטבה לצורך מס.
תשובה: מדי חודש תשלם מס הכנסה בגין ההלוואה כאמור
בתשובתי הקודמת. אם כעבור חמש שנים תהפוך ההלוואה למענק, כל סכום ההלוואה ייחשב
כהכנסת עבודה באותו מועד, ויהיה חייב במס הכנסה.
תשובה: בהתאם לתקנות מס הכנסה, יש לבצע את חישוב ההטבה
הגלומה בהלוואה בכל חודש בנפרד. בהתאם להנחיותיה של נציבות מס הכנסה, ההטבה אינה
יכולה להיות שלילית, ולכן בחודש שבו המדד ירד אינך מקבל זיכוי. מצבו של עצמאי
הנוטל הלוואה מעסקו טוב יותר, משום שחישוב ההטבה לגביו מבוצע על בסיס שנתי, כך
שמדד שלילי מתקזז מול מדד חיובי. קשה להצדיק הימנעות מקיזוז מדד שלילי אל מול מדד
חיובי גם לשכיר. אין לי ספק ששר האוצר החדש ידאג לתקן את המעוות ברגע שמישהו יאיר
את עיניו.
תשובה: חוק הגנת השכר אכן מעניק לעובד הגנה מפני ניכוי
שרירותי משכרו, אך גם להגנה זו ישנם גבולות. סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר מתיר
למעביד לנכות במשכורת האחרונה כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו.
תשובה: פקודת מס הכנסה קובעת שהטבה שמקבל העובד ממעבידו
חייבת במס, אך אין קביעה כזו ביחס להטבה שמקורה בוועד העובדים. לפיכך הלוואה מוועד
העובדים פטורה מכל מס.