מס הכנסה - הנחה לתושבי ישובים מסוימים

דוד שי, חילן טק בע"מ

פורסם: 26 ביוני 2003. עדכון אחרון: 18 בספטמבר 2007.

 

רקע היסטורי קצר

 

אחד הסעיפים היותר טעונים פוליטית בפקודת מס הכנסה הוא ההקלה במס הכנסה לתושבי יישובים מסוימים. במשך שנים רבות עלו בתוהו ניסיונות לצמצם הקלת מס זו ולהסדירה על-פי עקרונות ברורים. במסגרת "התוכנית להבראת כלכלת ישראל" הוצאו מאות יישובים מרשימת היישובים המזכים בהקלת המס, ובהם כל יישובי יש"ע ורבים מיישובי הנגב. גם ביישובי הצפון, שלתושביהם ממשיכה להינתן ההקלה, הוקטנה התקרה לשכר המזכה בהקלה. בשני יישובים, נתיבות ושדרות, הוגדלה ההקלה.

 

הכללים למתן ההקלה שנקבעו בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל פשוטים במידה רבה מהכללים הקודמים: במקום שלושה סעיפים בפקודת מס הכנסה (11, 11א, 11ב), תקנות רבות מספור וסבך חוקים המאריכים את תוקף התקנות, עברה הגדרת ההקלה לכל פרטיה לסעיף 11 לבדו.

 

עד כמה נעשתה הגדרתה של הקלת מס זו פשוטה יותר, ועד כמה גדולה המכה למי שנהנו מההקלה קודם לכן, ניתן ללמוד מגורלם של תושבי אילת. אלה זכו לשלושה מקורות להקלה (כל תושב בחר את המקור המיטיב אתו ביותר):

במסגרת "התוכנית להבראת כלכלת ישראל" נשללו מתושבי אילת כל שלושת המקורות הללו, והם אינם זכאים יותר להקלה זו.

 

הרחבה של רשימת היישובים המזכים בהקלת המס אושרה ביוני 2005, בתוקף למפרע מתחילת 2005. נוספו לרשימה היישובים הסובבים את רצועת עזה, וכן יישובים אחדים בנגב ובצפון הארץ.

 

לתושבי אותם יישובים שעדיין מזכים בהקלת מס ניתנת ההקלה בצורה של זיכוי, כלומר סכום המופחת מהמס שחושב, המחושב כאחוז מההכנסה החייבת מיגיעה אישית (שבה נכללות גם הכנסת מעבודה, כשכיר או כעצמאי, והכנסה מפנסיה). הכנסה ממקורות אחרים, כגון הכנסה מרכוש או רווח הון, אינה מזכה יותר בהקלת מס זו.

 

רשימת היישובים המזכים בהקלה, וגובה ההקלה הניתנת בהם

 

להלן פירוט היישובים המזכים את תושביהם בהקלת מס זו, שיעור הזיכוי בכל יישוב, וההכנסה המרבית (בערכי ינואר 2007) בגינה ניתן הזיכוי. בהתאם לשני המאפיינים האחרונים מחושב גובה הזיכוי המרבי.

 

1.       יישובי גבול הצפון

     שיעור הזיכוי: 13%. הכנסה מרבית בגינה ניתן זיכוי: 16,630 שקל לחודש. זיכוי מרבי: 2,162 שקל לחודש.

     יישובים מזכים: אביבים, אבירים, אבן מנחם, אדמית, אור הגנוז, אילון, אלקוש, בית הלל, ברעם, בצת, בר יוחאי, גורן, גוש חלב, געתון, גרנות הגליל, גשר הזיו, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, הגושרים, הילה, זיו הגליל, זרעית, חוסן, חניתה, חורפיש, יערה, יפתח, יראון, כברי, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר יובל, כפר סאלד, כרם בן זמרה, לימן, מטולה, מירון, מלכיה, מנות, מנרה, מעונה, מעיליה, מעין ברוך, מעלות תרשיחא, מצובה, מרגליות, משגב עם, מתת, נאות מרדכי, נהריה, נטועה, סאסא, סער, ספסופה, עבדון, עין יעקב, עלמה, עמיר, עראמשה, פאסוטה, פקיעין, פקיעין החדשה, צבעון, צוריאל, ראג'ר, ראש הנקרה, ריחניה, רמות נפתלי, שאר ישוב, שדה אליעזר, שדה נחמיה, שומרה, שלומי, שמיר, שניר, שתולה.

2.       קריית שמונה

     שיעור הזיכוי: 25%. הכנסה מרבית בגינה ניתן זיכוי: 16,630 שקל לחודש. זיכוי מרבי: 4,157 שקל לחודש.

3.       יישובים נוספים בגליל

     שיעור הזיכוי: 13%. הכנסה מרבית בגינה ניתן זיכוי: 11,080 שקל לחודש. זיכוי מרבי: 1,440 שקל לחודש.

           יישובים מזכים: בן עמי, גונן, יחיעם, יסוד-המעלה, כפר ורדים, להבות הבשן, נתיב השיירה, עברון, עכו, שבי ציון ושייח' דנון.

4.       יישובים בנגב

     הכנסה מרבית בגינה ניתן זיכוי: 11,080 שקל לחודש.

       יישובים מזכים ושיעור הזיכוי: מצפה רמון – 25% (זיכוי מרבי: 2,770 שקל לחודש), דימונה וירוחם - 20% (זיכוי מרבי: 2,216 שקל לחודש), אופקים, ערוער, תל שבע, מועצה אזורית רמת הנגב - 16% (זיכוי מרבי: 1,773 שקל לחודש), נתיבות – 13% (זיכוי מרבי: 1,440 שקל לחודש).

5.       יישובים נוספים, החל מינואר 2005

       שיעור הזיכוי: 13%. הכנסה מרבית בגינה ניתן זיכוי: 11,080 שקל לחודש. זיכוי מרבי: 1,440 שקל לחודש.

       מועצה אזורית אילות, בית שאן, חצור הגלילית, מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד.

6.       יישובי עוטף עזה

     שיעור הזיכוי: 25%. הכנסה מרבית בגינה ניתן זיכוי: 16,630 שקל לחודש. זיכוי מרבי: 4,157 שקל לחודש.

       יישובים מזכים: אבשלום, אור הנר, איבים, ארז, בארי, גבים, גברעם, דקל, זיקים, זימרת, חולית, יבול, יד מרדכי, יכיני, ישע, יתד, כיסופים, כפר מימון, כפר עזה, כרמיה, כרם שלום, מבטחים, מגן, מפלסים, נחל עוז, ניר יצחק, ניר עוז, ניר עם, נירים, נתיב העשרה, סופה, סעד, עין הבשור, עין השלשה, עלומים, עמיעוז, פרי גן, רעים, שדה אברהם, שדרות, שובה, שוקדה, תושיה, תלמי יוסף, תקומה.

 

השפעת גובה ההכנסה על ההקלה

 

לגובה ההכנסה של כל תושב השפעה כפולה על מידת ההנאה שהוא מפיק מהקלת מס זו:

 

כדוגמה קיצונית לעניין זה ניקח רווק תושב קריית שמונה. כאשר שכרו אינו עולה על 4,005 שקל לחודש (זהו סף המס לשנת 2007), לא תצמח לו כל תועלת מהזיכוי המיוחד לתושבי קריית שמונה, ורק כאשר שכרו יהיה גבוה מ-18,000 שקל לחודש יצליח למצות את מלוא הזיכוי. ניתן לנסח זאת בצורה חיובית יותר: סף המס לתושבי קריית שמונה גבוה מ-18,000 שקל לחודש, מצב שהופך עיר זו למקלט המס הטוב ביותר בישראל (בתנאי שאכן מתגוררים בה). ביישובים האחרים, שבהם שיעור ההנחה נמוך יותר, תופעה זו ניכרת פחות.

 

מי זכאי להקלת המס

 

הזיכוי ניתן למי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מזכה. מי שבמהלך שנת המס עבר לגור ביישוב או חדל להיות תושב היישוב, זכאי לזיכוי ממס באופן יחסי לתקופת תושבותו ביישוב, ובלבד שהיה תושב היישוב 12 חודשים רצופים לפחות.

 

כדי להיות זכאי להקלת המס, על אדם להיות "יחיד שמרכז חייו באותו ישוב" (זו ההגדרה בחוק). הגדרה זו נדונה פעמים אחדות בפסיקה, וזכתה לפרשנות מחמירה. פעמים אחדות נדונה השאלה מה דינו של אדם המתגורר בשני ישובים (שרק אחד מהם הוא ישוב מיוחד), ובפרט מה דינו של אדם שהתגורר שנים רבות בישוב מיוחד, והעתיק מגוריו לישוב רגיל (לצורך עבודה או לימודים, למשל), מבלי שנותקו לחלוטין קשריו עם הישוב המיוחד.

 

שאלה זו נדונה לראשונה בפסק דין עמ"ה 21/72 הלפרן נתן נ' פקיד שומה עפולה (פד"א ו' 341). פס"ד זה עוסק באדם שהתגורר והפעיל בית חרושת בבית-שאן (ישוב מיוחד), ובמקביל הייתה בבעלותו דירה בתל-אביב. במקרה זה התבסס פקיד השומה על נתוני צריכת המים והחשמל ונתונים נוספים מסוג זה, ולפיהם הגיע למסקנה, אותה אישר בית המשפט, לפיה עיקר מגוריו של האדם היו בתל-אביב, ולכן אינו זכאי להנחה.

 

פעם נוספת נדונה שאלה זו בפסק דין עמ"ה 151/92 פהים דקוואר איברהים נ' פקיד שומה חיפה ("מיסים", אפריל 1994, עמ' ה-147). בפס"ד זה נדחתה תביעה של אדם שלו בית בתרשיחא (ישוב מיוחד) ובו הוא מבלה את רוב חופשותיו השבועיות והשנתיות, אך עיקר מגוריו בחיפה.

 

להלן חלק מדבריו של השופט ד"ר דן ביין בפסק דינו:

 

"כעקרון, נראה שאין ההטבה ניתנת למי שמנהל "חיים כפולים" בישוב נשוא ההנחה ובמקום אחר. הטעם לכך הוא לדעתי שלאדם כזה עומדת תמיד האופציה שלא לגור בישוב הספר בעתות סכנה ואין הוא תורם באותה מידה לאיכלוס בפועל של אזור הספר כמו אדם שיש לו מקום מגורים אחד בלבד. לשון אחרת, אין אדם כמו המערער מגשים (לפחות לא באופן מלא), את המטרות שלשמן ניתנה ההנחה. מאמין אני למערער שמבחינה רגשית "לבו" הוא בתרשיחא וסביר גם להניח שלא בכדי השקיע בהרחבת ביתו, אלא הוא עשה זאת מתוך כוונה לחזור ולקבוע בבית הנזכר את מושבו, אלא השאלה היא היכן התגורר המערער בפועל ממש בשנות המס שבערעור. סיכומו של דבר, לכל היותר ניתן לאמר על המערער שהיו לו בשנות המס הרלבנטיות שני מקומות מגורים ושני "מרכזי חיים" ואילו ההנחה ממנה מבקשה המערער להנות, ניתנת רק למי שמרכז חייו הוא באופן בלעדי בישוב הספר".

 

פסקי דין נוספים עוסקים בסוגיית התושבות המזכה בהנחה:

 

לשם הוכחת תושבות ביישוב מסוים על העובד לפנות לרשות המקומית שבה הוא מתגורר ולהגיש לה בקשה לאישור תושבות באמצעות טופס 1312 של נציבות מס הכנסה.  את אישור הרשות המקומית, הניתן על-גבי טופס 1312/א, מביא העובד למעבידו, על מנת לקבל את ההנחה במסגרת חישוב השכר. בהתאם להנחיות של הנציבות, עובד שהביא למעבידו אישור זה בשנת 2002 ולא שינה יישוב מגוריו, מספיק שיצהיר זאת בטופס 101 לשם קבלת ההנחה גם בשנת 2003.

 

הקלה לאנשי מערכת הביטחון

 

בנוסף להקלת מס על פי מקום המגורים, זכו עובדים מסוימים להקלה זו על-פי מקום עבודתם. בקטגוריה זו נכללו עובד הוראה ועובד רפואה שרוב הכנסתם הופקה ביישובים מסוימים, וכן עובדי מדינה (כולל כוחות הביטחון) שהועסקו באזורים מסוימים. גם האוכלוסייה הזכאית להקלה מסוג זה קוצצה באופן משמעותי, ומעתה תינתן ההקלה רק לאנשי מערכת הביטחון: חייל בשירות קבע, שוטר, סוהר, עובד השב"כ ועובד המוסד למודיעין, הנמנים על המערך הלוחם בשטחי יש"ע וכן בצפון הארץ (צפונה מקו הרוחב 270) ובדרומה (דרומה מקו הרוחב 070, לרבות אזור ים המלח). לעובדים אלה ניתן זיכוי בשיעור 5%. ההכנסה המרבית שבגינה ניתן זיכוי: 11,080 שקל לחודש. הזיכוי המרבי: 554 שקל לחודש.