שחיקת שכר המינימום – הנשים נפגעות יותר

דוד שי, חילן טק בע"מ

פורסם: 20 במרס 2002

בעובדת קיומו של פער בין שכרן של נשים לשכרם של גברים אין חדש, ובכל זאת, הטבלה הבאה מאירה עובדה זו מזווית חדשה, כאובה במיוחד. הטבלה מציגה את השכר ברוטו לשעת עבודה, כפונקציה של ההשכלה והמין, בהתאם לנתונים לשנת 1999 שהתפרסמו בשנתון הסטטיסטי לישראל.

שנות לימוד
16+	13-15	11-12	9-10	5-8	0-4
44.3 ש”ח	32.6 ש”ח	25.8 ש”ח	20.4 ש”ח	19.8 ש”ח	20.2 ש"ח	נשים
61.2 ש"ח	43.0 ש"ח	31.6 ש"ח	26.3 ש"ח	25.7 ש”ח	ש"ח 21.9	גברים

ניכר בנתונים שעם העלייה בהשכלה עולה גם השכר, אך העלייה בשכרן של נשים בזכות רכישת השכלה מתונה מהעלייה בשכרם של גברים, כלומר הפער הולך וגדל עם הגידול בהשכלה. במעט ציניות ניתן לקבוע שהחל מסיום כיתה י', אשה הרוצה להתקדם בשכרה תוכל לעשות זאת באמצעות הרחבת השכלתה (צעד שמאלה בטבלה), או באמצעות שינוי מינה (צעד כלפי מטה בטבלה) – בשני המקרים התוצאה, מבחינת השכר, כמעט זהה.

שני כלים המאפשרים לממשלה ולכנסת לצמצם את פערי השכר הם דיני העבודה ודיני המיסים. למרבה הצער השתמשה הממשלה בכלים אלה, בתחילת שנת 2002, דווקא לשם הגדלת הפגיעה בנשים העובדות.

במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת 2002 נכללת גם יוזמה של הממשלה, שהכנסת אישרה ללא היסוס, לשחיקה של שכר המינימום, החל ממועד עדכונו הצפוי בחודש אפריל הקרוב: שכר המינימום יהיה נמוך ב‑53 ש"ח מהסכום אליו היה מגיע ללא שחיקה זו. על-מנת שלא לפגוע בעובדים ששכרם קרוב לשכר המינימום, שגובהו 3,267 ש"ח, החליטה הכנסת לפצותם באמצעות שינוי מדרגות מס הכנסה ברמות השכר הנמוכות. שינוי זה אמור להגדיל את שכר הנטו של בעלי השכר הנמוך בדיוק באותו סכום שנשלל מהם עקב שחיקת שכר המינימום, כך שהשחיקה תשפיע רק על בעלי שכר גבוה יותר.

בפיצוי זה לבעלי השכר הנמוך יש בעיה חמורה: שחיקת שכר המינימום פוגעת בכל בעלי השכר הנמוך, אך מהקלת המס נהנים רק עובדים ששכרם נמצא מעל לסף המס (כלומר אלה שמנוכה מס הכנסה משכרם). בשנת 2002 היה סף המס לרווק, קודם לשינוי מדרגות המס, בגובה 2,897 ש”ח, לרווקה – 3,322 ש”ח, ולנשואה עם ילד אחד – 4,098 ש”ח. בהתאם לכך ניתן למצוא בנפגעים מאות אלפי עובדים ששכרם קרוב לשכר המינימום: על-פי הדו"ח השנתי של מינהל הכנסות המדינה, בחודש ינואר 2001 נמצאו 43% מהשכירים בישראל מתחת לסף המס.

דוגמאות בולטות לנפגעים כוללות את האוכלוסיות הבאות:

· נשים עובדות שלהן ילד אחד או יותר.

· חיילים משוחררים, בשנתיים הראשונות לשחרורם (חיילים אלה זוכים לשתי נקודות זיכוי נוספות, ולכן סף המס שלהם גבוה מהשכר המרבי שבו ניתנת ההקלה).

· תושבי יישובים בגבול הצפון ובנגב, שסף המס שלהם גבוה יותר בזכות ההנחה הניתנת להם בהתאם למקום מגוריהם.

כל העובדים הללו ראויים לפיצוי על שחיקת שכר המינימום, אך עקב טכניקת הפיצוי, לא יזכו לקבלו.

במהלך זה של הממשלה אין כל התייחסות למינו של העובד, אך הפגיעה בנשים כתוצאה ממנו נרחבת בצורה בולטת מהפגיעה בגברים, בכל אחד משני שלביו – שחיקת השכר לכל מקבלי ההשלמה לשכר מינימום ומתן פיצוי לחלק מהם:

· שכרן של נשים נמוך משמעותית משכרם של גברים, ולכן מספרן של הנשים המקבלות השלמה לשכר מינימום גדול ממספרם של הגברים, כלומר רוב הנפגעים משחיקת שכר המינימום הם נשים.

· סף המס לנשים גבוה, מסיבות מוצדקות, מסף המס לגברים, ולכן הרוב הגדול של הנשים הנפגעות אינן מקבלות פיצוי על השחיקה, בעוד שלא מעט גברים שנפגעים מהשחיקה מקבלים פיצוי על כך.

מספר הנשים העובדות הנפגעות מצעד זה עולה על מאתיים אלף נשים, ובהתחשב בגובה שכרן – הפגיעה בהן מוחשית ביותר.