B2E – זכותו של העובד לדעת

דוד שי, חילן טק בע"מ

1. מבוא.. 1

2. מוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש.. 2

3. מידע לעובד. 4

4. סיכום.. 5

1. מבוא

בין שלל המושגים החדשים שהביאה רשת האינטרנט לחיינו, ואחד האטרקטיביים שבהם, נמצא Business to Employee – B2E. מאחורי מושג זה מסתתר הרעיון של ניצול האינטרנט לחיזוק הדיאלוג בין העובד ומקום העבודה, ובפרט חיזוקם וטיפוחם של יחסי עובד-מעביד במציאות התחרותית עד מאוד על ליבו של העובד שבה נמצאים אחדים מענפי המשק.

התחרות על ליבו של העובד בולטת לעין בשלב החיזור, כלומר השלב שבו המפעל מנסה לגייס את העובד לשורותיו. אי אפשר שלא להבחין בפינגווינים הממלאים את חוצות הערים באזור תל-אביב, במודעות הדרושים המשתרעות על עמודים שלמים, בשלטי החוצות ובתשדירי הפרסום בטלביזיה. כל הדרכים כשרות כדי להעביר לעובד את המסר: אנחנו רוצים אותך. אי אפשר שלא להתרגש כאשר משווים מצב זה למצב ששלט לפני שנים לא רבות ובו מודעת "דרושים" התאפיינה בניסוח "לארגון חשוב דרושים... נא לשלוח קורות חיים מפורטים לת.ד. x ... רק פונים מתאימים ייענו".

המצב קצת פחות מרגש כאשר בוחנים את המידע על תנאי העבודה שנמסר למועמד ולעובד. פינגווין צבעוני מעביר מסרים רבים, אבל הוא אינו מספק למועמד ולעובד מידע על תנאי עבודתם. בהתחשב בכך שההתקשרות ביחסי עובד-מעביד היא העסקה הגדולה ביותר שעושה העובד במהלך חייו, אי אפשר להגזים בחשיבותו של מידע זה.

על תנאי עבודתו, העסקתו ושכרו של כל עובד משפיעים מקורות רבים: מדיניות הארגון, חקיקה, הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים, צווי הרחבה והסכמים אישיים. מקורות רבים אלה יוצרים מורכבות ניכרת. בנוסף לבעיה בסיסית זו, הנובעת מהסביבה המורכבת שבה נקבעים השכר ותנאי העבודה, חלק ניכר של המידע הקשור בנושאים אלה אינו זמין לעובד.

להיעדר מידע לעובד על תנאי עבודתו סיבות מגוונות, אבל האינטרנט מסיר מחסום חשוב אחד: המחסום הטכני. ארחיב מעט את הדיבור בעניין זה.

כל העולם רועש ורוגש סביב האינטרנט. על מה כל הרעש? תאמרו: "בזכות היכולת לעבוד בצורה מקוונת מול מחשבים מרוחקים", ואענה: "עבודה מקוונת משרתת ארגונים רבים כבר קרוב לעשרים שנה". תאמרו: "בזכות ממשק המשתמש הפשוט והידידותי", ואענה: "ממשק המשתמש בסביבת Windows גמיש יותר, רבגוני יותר ומשלב עוצמה עם ידידותיות".

מהי, אם כן, הבשורה הגדולה באינטרנט? פתיחות וזמינות לכל – זו הבשורה. מערכות מידע שלפני עידן האינטרנט פתוחות למספר מצומצם של משתמשים בתוך הארגון. גם במקרים המעטים שבהם נפתחו מערכות מידע למשתמשים שמחוץ לארגון, היה זה למספר מצומצם של שותפים עסקיים. מערכות מידע באינטרנט נפתחות לקהל גדול הרבה יותר של משתמשים, וזאת בזכות שתי תכונות של האינטרנט:

q אין צורך בהפצת תוכנה – כל העיבוד בצד הלקוח מתבצע באמצעות דפדפן סטנדרטי.

q אין צורך בתשתית תקשורת ייחודית – כל התקשורת מתבצעת דרך האינטרנט.

ניתן לנצל יתרונות אלה של האינטרנט גם לשם העברת מידע לעובד: מידע כללי, מידע מפעלי ומידע אישי. באתר של חברת "חילן טק" (www.hilan.co.il) מוצגת דרך למימוש רעיון ה-B2E בשתי רמות של דיאלוג עם העובד:

q מוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש – אתר פתוח לציבור הרחב, ובו שפע רב של מידע וכלים בתחום השכר ויחסי העבודה.

q מידע לעובד – אתר הפתוח לעובדי הארגון, ובו נפתחים מאגרי המידע המפעליים, ששימשו עד כה רק את הנהלת הארגון ואת מנהליו, לשימושם של העובדים. לכל עובד זכות לגשת למידע האישי שלו ולחלק מהמידע הכלל ארגוני.

להלן נרחיב את הדיבור על שני שירותי מידע אלה.

2. מוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש

החקיקה היא הבסיס הרחב ביותר להסדרת תנאי העבודה בישראל. במסגרת דיני העבודה נכללים קרוב לשלושים חוקים, העוסקים בכל היבט של תנאי העבודה ויחסי העבודה. אליהם מצטרפים חוקים בתחום המיסים והביטחון הסוציאלי, המשפיעים גם הם על השכר ועל זכויות העובד. המחוקק חרוץ מאוד ביצירת חוקים חדשים ובתיקון חוקים קיימים: פקודת מס הכנסה, למשל, תוקנה 122 פעם בארבעים השנים האחרונות. למרבה הפלא, רואה המחוקק את פעולתו כגמורה ברגע שהחוק נחקק, ובדרך כלל לא נעשית כל פעילות להבאת החוק לידיעתו של האזרח. החובה להביא את החוק לידיעתו של העובד נכלל במיעוט זניח של דיני העבודה, וגם במקרים מעטים אלה אין פיקוח על קיום החוק.

בתקנה 1 לתקנות שעות עבודה ומנוחה, תשט"ו-1955, נאמר: "מקום המשמש לעסק או למשלח יד או לשירות ציבורי יציג בו המעביד הצגה נראית לעין תמצית החוק בנוסח שפורסם בירחון משרד העבודה 'עבודה ובטוח לאומי'". נער הייתי וגם זקנתי, ולא ראיתי מקום עבודה המציית לתקנה זו. בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998, מופיעה חובה דומה. בסעיף 7(ב) לחוק נאמר: "מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שענינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעביד להלן - תקנון); המעביד יפרסם את התקנון בין עובדיו". אולי משום שמדובר בחוק טרי יותר, ואולי בזכות נושאו של החוק, זכתה חובה זו לרמת ציות טובה יותר.

במסגרת המדור "חקיקה" שבמוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש נכללים כל החוקים הקשורים לשכר, תנאי עבודה ויחסי עבודה, ובסך הכל כתשעים חוקים. כל חוק מלווה בתקנות העיקריות שהותקנו מכוחו.

החקיקה היא הבסיס לזכויות ולחובות של העובד, אך המעבר ממנה אל המימוש הכספי של זכויות אלה אינו פשוט. לסיוע בתהליך זה כולל מוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש סדרה של אשפים ומחשבונים, המאפשרים לקבל באופן מהיר ופשוט חישובים הנוגעים במרכיבי שכר אחדים. אשפים אלה כוללים, בין השאר:

q אשף הנטו, המאפשר ביצוע מיידי של חישוב שכר בסיסי – מעבר משכר ברוטו לשכר נטו ולעלות השכר.

q אשף מס הכנסה, המאפשר לעובד לקיים דיאלוג עם המחשב ולקבל מידע על זכויותיו במס הכנסה.

q אשף דמי הבראה, שמחשב דמי הבראה בהתאם למאפייני העובד ולהסכם החל עליו.

תחום השכר ויחסי העבודה, ככל תחום ידע אחר, מתבסס על מונחים המיוחדים לתחום זה. כדי להתמצא בשלל מונחים אלה, כולל מוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש מילון לשכר ותנאי עבודה. המילון מכיל מאות מונחים בתחומי שכר ותנאי עבודה, ומספק הגדרה מפרטת לכל אחד מהם. המילון מנצל היטב את טכניקת ההיפרטקסט האופיינית לאינטרנט: ההגדרות כוללות קישורים פנימיים, כלומר קישורים להגדרות אחרות במילון, קישורים לשירותים אחרים במוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש וקישורים חיצוניים, כלומר קישורים לאתרים אחרים. טכניקה זו הופכת את המילון לנקודת מוצא נוחה לכל תחומי הידע הנכללים במוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש, ולאתרי אינטרנט בארץ ובעולם העוסקים בתחומים אלה.

3. מידע לעובד

בתחום זמינות המידע האינטרנט הוא הרבה יותר משינוי טכנולוגי – זהו שינוי תרבותי. במשך שנים רבות התרגלנו לכך שבעלי המידע, בין אם אלה משרדי ממשלה, ספקי שירות או גורמים אחרים, מחזיקים אותו קרוב מאוד ללב. מי שנזקק למידע היה צריך להטריח את עצמו אל בעל המידע, ולקבל את המידע טיפין-טיפין. אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה תרבותית בתחום זה, והאינטרנט הוא כלי מרכזי בהובלתה (האינטרנט אינו כלי יחיד: חוק חופש המידע וחוק הגנת הפרטיות, למשל, תורמים גם הם לשינוי זה). נתייחס כעת למהפכת זמינות המידע בהקשר שלנו.

מערכת מפעלית לשכר ומשאבי אנוש מכילה מידע רב ומגוון אודות העובד, אך המפגש של העובד עם מידע זה מצומצם למדי. המפגש העיקרי הוא עם קבלת תלוש המשכורת, אחת לחודש. פה ושם העובד מדווח על שינויים בפרטיו האישיים, ודיווח זה נעשה באמצעות טפסים, ולא ישירות למערכת. שירותי "מידע לעובד" מאפשרים לעובד גישה קלה ומוגנת לנתוניו הרשומים במערכת "משאב" לשכר ומשאבי אנוש. במסגרת זו נכללים שירותים המאפשרים הצגה של תלושי המשכורת, הצגה של גיליון הנוכחות החודשי, דיווח נתוני הנוכחות, הצגה ועדכון של פרטים אישיים ועוד. כל עובד יכול להגיע למידע זה מהמחשב האישי שלו, במפעל או בבית. עובד שאינו מצויד במחשב אישי יוכל להגיע אל המידע דרך קיוסקי מידע שיוצבו ברחבי המפעל. בצורה זו המידע זמין לעובד בכל מקום שבו הוא נמצא, גם כאשר מדובר בעובד המוצב אצל לקוח או בעובדים המועסקים בסניף מרוחק.

שלא כנתונים במוקד ידע לשכר ומשאבי אנוש, שהגישה אליהם פתוחה לכל, הגישה למידע לעובד מותנית, כמובן, בהסכמתו של המעביד להעמיד נתונים אלה לרשות עובדיו, והגישה לנתוני כל עובד מוגנת על-ידי סיסמה הידועה אך ורק לאותו עובד.

נעבור על דוגמאות אחדות, הממחישות את היכולות של סביבה זו. השרות של הצגת גליון נוכחות מאפשר להציג לעובד את נתוני גליון הנוכחות שלו, לחודשים קודמים או לתקופה האחרונה, כפי שנאספו במערכת איסוף השעות ונותחו על ידי מערכת הנוכחות. מידע זה מאפשר לעובד לבקר את נכונותו עוד לפני הפקת המשכורת, ובכך מונע תקלות בתלוש המשכורת. העברת המידע באמצעות האינטרנט מאפשרת לבצע פעולה זו באופן שוטף במהלך החודש, משום שאין צורך להשקיע בהפצה אנושית של המידע. עקרון זה, של שימוש באינטרנט לשם דיווח נתונים על ידי העובד, ובכך לקצר ולפשט את תהליך הדיווח, נכון גם לגבי סוגים אחרים של נתונים, כגון עדכון פרטים אישיים, רישום לקורסים ולפעילויות רווחה ועוד.

דיווח נתוני הנוכחות באמצעות האינטרנט נועד לשרת עובדים שאינם פוגשים את שעון הנוכחות, כגון עובדים של קבלן כוח אדם המוצבים אצל לקוחות, אנשי מכירות וטכנאים שאינם מתחילים ומסיימים את יום עבודתם בקרבתו של שעון נוכחות ועוד. הדרך הטרום אינטרנטית לאיסוף נתוני כניסה ויציאה לעובדים אלה: העובד רושם את הנתונים על דף שהוא מעביר בסוף החודש לחשב השכר, שצריך לעמול על הקלדת הנתונים. תהליך זה מועד לפורענות: החל מאובדן הדף וכלה בטעויות הקלדה. דיווח הנתונים ישירות על-ידי העובד באמצעות שירות האינטרנט העומד לרשותו מבטיח דיווח נוח ואמין של הנתונים.

כל מעביד המכבד את עצמו מעמיד לרשות עובדיו חוברת מודפסת של המדריך לעובד, שבה מופיע שילוב של תנאי העבודה כפי שהם נובעים מכל המקורות היוצרים אותם. הדוגמה הבולטת ביותר לפרסום כזה היא התקשי"ר, העוסק בתנאי עבודתם של עובדי המדינה. המורים זוכים לקבל מידע זה בשתי גרסאות: זו של המעסיק – משרד החינוך, וזו של ארגון העובדים – הסתדרות המורים. הצגת המדריך לעובד באינטרנט, כחלק מהמידע לעובד, הופכת אותו לזמין לכל עובד בגרסתו העדכנית. שלושת המדריכים שהזכרתי, שכל אחד מהם נוגע לציבור בן עשרות אלפי עובדים, אכן מופיעים גם באינטרנט ופתוחים לכל.

המידע המופיע במדריך לעובד הוא מידע כלל ארגוני (להבדיל ממידע אישי), אך בארגונים קטנים יותר גם המדריך לעובד יוצג רק למי שזכאי לכך, ואולי יוצג אף בצורה סלקטיבית, בהתאם למאפייניו של כל עובד. הצגת תלוש המשכורת באינטרנט הופכת גם אותו לזמין בכל עת. יצירת קישור בין רכיבי השכר המופיעים בתלוש המשכורת ובין תיאורם המופיע במדריך לעובד יוצר מצב שבו השלם גדול מסכום חלקיו.

4. סיכום

סעיף 1 לחוק חופש המידע מעביר את המסר העיקרי של חוק זה: "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה". אף שהחוק אינו עוסק ביחסי עובד-מעביד, המסר שלו רלבנטי גם לסביבה זו. פריצת הדרך הטכנולוגית והתרבותית שיצר האינטרנט מהווים תשתית למימוש זכותו של העובד לדעת את תנאי עבודתו, זכויותיו וחובותיו, בהתאם לכל המקורות שמהם נובעים נושאים אלה.