שאלות נפוצות

לא כל הטבה שהעובד זוכה לה חייבת במס. העיקרון שלפיו נקבע האם הטבה חייבת במס או פטורה ממנו פשוט וברור, אך יישומו אינו פשוט. העיקרון, שנקבע בפסיקה לפני שנים רבות, קובע שאם ההטבה נועדה לטובת המעביד, היא פטורה ממס, ואם ההטבה באה להנאת העובד, היא חייבת במס. בהתאם לעיקרון זה, מיזוג אוויר בחדרו של העובד בא להיטיב עם המעביד, משום שהוא בגדר תנאי עבודה נאותים שבאו להגדיל את תפוקתו של העובד, וההנאה שנגרמת לעובד בזכות זאת היא תוצאה זניחה

על הטבה בשווה כסף שנמצאה כחייבת במס חלים כל המסים החלים על השכר. על העובד לשלם בגין ההטבה מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. על המעביד לשלם את חלקו בדמי ביטוח לאומי, ובהתאם לאופי המעביד גם מס שכר, וכאשר מקבל ההטבה הוא עובד זר - גם היטל על העסקת עובדים זרים.

שווי הרכב הצמוד המופיע בתלוש המשכורת משקף את הערך שמייחסת רשות המסים להטבה זו, והמסים החלים עליך מחושבים כאילו משכורתך כללה סכום ברוטו שזה גובהו. גובה המסים תלוי בשיעור המס השולי החל עליך. אם משכורתך בחודש ינואר 2018 היא 15,000 שקל, למשל, מס ההכנסה השולי החל עליך הוא 31%, ובנוסף חלים עליך דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשיעור 12%. סה"כ המס השולי החל עליך הוא לפיכך 43%, ולכן הרכב הצמוד מקטין לך את הנטו ב-1,290 שקל מדי חודש.

בדרך כלל נקבע שווי ההטבה לפי עלותה למעביד או לפי מחיר השוק שלה, הגבוה מבין השניים. להטבות מסוימות, כגון רכב צמוד או טלפון סלולרי, נקבעה שיטה אחידה לקביעת שווי ההטבה, תוך התעלמות מהמאפיינים של ההטבה לעובד הספציפי.

קביעה מדויקת של שווי הטבה זו, באמצעות איתור כל השיחות הפרטיות שערך העובד בטלפון הסלולרי שקיבל ממעבידו, היא משימה מייגעת מאוד, ולכן נקבעה הדרך הבאה: לשם חישוב השווי נלקחת מחציתו של חשבון הטלפון, וסכום זה נחסם ללא יותר מ-105 שקל לחודש (מניחים שכל יתר ההוצאה באה לטובת המעסיק). מסכום זה מופחתת השתתפותו של העובד בהוצאות הטלפון, והיתרה היא שווי ההטבה לצורך מס

העיקרון המקובל בעניין הוצאות השתלמות שמממן המעסיק הוא שכאשר ההשתלמות נועדה לשמר את כושרו המקצועי של העובד, רואים אותה כהשתלמות שנועדה לטובת המעסיק, ואין היא נחשבת להכנסה לעובד (כלומר הוא פטור ממס בגין השתלמות זו), ואילו כאשר ההשתלמות נועדה להעניק לעובד יכולת מקצועית חדשה, היא נחשבת כהכנסה לעובד וחייבת במס. בהתאם לכך, השתלמות לשם לימוד הפעלתה של מערכת חדשה הנקלטת במקום העבודה משמרת את יכולתו של העובד לעבוד, ולכן אינה נחשבת כהטבה לעובד.

השאלה באיזה משתי הקטגוריות שמנינו, הנאת העובד או טובת המעסיק, נמצאים לימודים לתואר שני בתחום התמחותו של העובד הייתה שנויה במחלוקת. עמדתה של רשות המסים היא שלימודים לתואר אקדמי מעניקים לעובד יכולת מקצועית חדשה, ולכן מהווים הטבה החייבת במס. יש שחלקו על גישה נוקשה זו של רשות המסים. לסיום המחלוקת תוקן סעיף 32 לפקודת מס הכנסה, ונקבע בו כי "בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל ... הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, ולמעט הוצאות השתלמות מקצועית, שאינה לרכישת השכלה או מקצוע כאמור, לצורך שמירה על הקיים", ומכאן שמימון לימודים לתואר אקדמי הוא בגדר הטבה חייבת במס.  

התשובה לשאלה זו מופיעה בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), ולפיהן יינתן פטור ממס לביגוד שנועד לשמש לצורכי עבודה ושניתן לזהות בו, באופן בולט, השתייכות לעסקו של הנישום או שקיימת חובה על-פי דין ללבוש ביגוד זה. בהתקיים תנאים אלה, כאשר לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה, ניתן הפטור ממס למלוא עלותו של הביגוד, וכאשר ניתן להשתמש בביגוד גם שלא לצורכי עבודה ניתן פטור ממס ל-80% מעלות הביגוד. בהתאם לכך, סרבל המשמש את העובד רק בעת עבודתו, וניתן לו ממעסיקו, פטור לחלוטין ממס. חליפה נאה שהעובד נדרש ללבוש בעת עבודתו, והוא יכול להשתמש בה גם לאחר שעות העבודה, תגרום לחיוב במס בגובה 20% מעלות החליפה.

העיקרון הכללי הוא שמתנה שנותן המעסיק לעובדו היא הטבה החייבת במס, ובהתאם לעיקרון זה שי לחג, למשל, הוא הטבה החייבת במס. לעיקרון זה נקבע חריג: כאשר המתנה ניתנת לעובד לרגל מאורע משפחתי משמח, כגון נישואין או הולדת ילד, פטורה מתנה זו ממס בחלקה שאינו עולה על 210 שקל לשנה (בשנת 2015).
כיוון שמיסוי מתנה עלול לפגוע בחגיגיותה, נוהג המעסיק פעמים רבות, במקרה של שי לחג ובמקרה של מתנה לרגל מאורע משפחתי משמח שערכה עולה על הסכום הפטור, לקחת על עצמו את נטל המס, ולשלם במקום העובד את המס החל על המתנה (טכניקה זו קרויה גילום).

הנחה שנותן המעסיק לעובדו על צריכת המוצרים שהוא מייצר נחשבת כהטבה לעובד, וחייבת במס הכנסה ובכל המסים האחרים החלים על השכר. בהתאם לכך, העובד הצורך הטבה זו חייב במס הכנסה בגינה, אם כי קיימת גם האפשרות שהמעסיק ייטול על עצמו את תשלום המס

הלוואה זו זולה מאשר הלוואה דומה בבנק, ולכן ההטבה הגלומה בה חייבת במס. כדי לפשט את תהליך קביעת שוויה של ההלוואה נקבע להלוואה שווי אחיד. להלוואה שאינה מוזלת נחשבת הלוואה שהיא צמודה למדד, ואם יתרת ההלוואה עולה על 7,680 שקל (בשנת 2018) הרי כדי להיחשב להלוואה שאינה מוזלת עליה להיות צמודה למדד ונושאת ריבית שנתית של 3.48% לשנה. שווי ההטבה לצורך החיוב במס נקבע מדי חודש, בהתאם לעליית המדד באותו חודש ולריבית ששילם העובד הלווה.